ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

מגדת העתידות זקיה אבו עצא: יהודיה לא צריכה לצאת עם ערבי

"יש לי בן בגיל 19, שבודק את אחותו הקטנה כל הזמן. בודק את המחשב שלה ואת הטלפון שלה כדי לראות שאין בעיות. ככה זה צריך להיות". מגדת העתידות האשקלונית זקיה אבו עצא לא מבינה בשביל מה צריך קמפיין נגד האוכלוסייה הערבית בעיר

זקיה אבו עצא יושבת בפתח ביתה באשקלון כאילו האירועים האחרונים כלל לא התרחשו. כאילו העיר לא התמלאה בשלטים נגד ערבים, כאילו לא תוכננה בעיר עצרת גדולה כדי להביע תמיכה במחאה. זקיה אף פעם לא ראתה את אשקלון בתור עיר גזענית.

להפך: סביר שאין בן מיעוטים שיותר מוכר ומוערך ממנה בעיר. אבל עכשיו, גם אם לא תגיד זאת בקול רם, היא מאוכזבת. היא לא ציפתה שהשכנים שלה, אלה שתמיד כיבדו אותה והתייעצו איתה, יביעו ללא סייג את שנאתם כלפי האחר.

זקיה מוכרת היטב באזור הדרום, בשל עיסוקה כמגדת עתידות. היא נולדה בחברון, אבל בעשורים האחרונים חיה באשקלון. היא עברה פה את האינתיפאדה הראשונה ואת מבצע "עופרת יצוקה", תמיד חיה בשכנות טובה עם חבריה היהודים. זה לא שלא היו מעולם גילויי שנאה. היו כתובות נאצה וקריאות לא נעימות, אבל היא העדיפה להגיש את הלחי השנייה, והצליחה להיטמע היטב בחברה האשקלונית.

אולי בתור הצהרת נאמנות למדינה, היא נתנה לילד השני שלה את השם שלום-רבין, על שם ראש הממשלה המנוח. "אף פלשתיני לא יגיד לי איך לקרוא לילד שלי", היא אומרת, "אני מסתובבת איתו בשוק של חברון ואני קוראת לו 'שלום, שלום'. אני לא מפחדת. שיסתכלו עליי איך שבא להם – זה השם של הילד".

מבחינתה של זקיה, אפשר וצריך לחיות ביחד. כמעט כל אשקלוני מכיר את מקום מגוריה של מגדת העתידות הערבייה הידועה,

בבית פינתי בשכונת רמת אשכול.

אף פעם, היא אומרת, עד לשבועות האחרונים, לא ראתה כמות כזאת של שנאה באשקלון. היא זוכרת תקופות קשות בעיר בעבר: "היו לי פה הרבה פעמים של בלגנים. לאחר הלינץ' בחיילי צה"ל ברמאללה, רשמו לי פה 'מוות לערבים' וכל מיני דברים כאלה, אבל זה לא הזיז אותי מפה. רשמו לי פה גם 'ערפאת זונה'. אז אמרתי להם שיכתבו מה שהם רוצים, לא אכפת לי, כי אני מחפשת רק שלום".

אבל בשבועות האחרונים, נדמה שחלה הסלמה ביחסי ערבים-יהודים גם באשקלון, כמו במקומות אחרים בארץ. מאז תחילת השבוע, התמלאה העיר בשלטים עם הכיתוב הבא: "זהירות! אבא תתעורר, לפני שיוסוף יהיה אצלך בסלון בבית!". הכוונה, כמובן, היא לגברים ערבים שמפתים בחורות יהודיות.

חבר המועצה תומר גלאם, החליט לקחת את הנושא צעד נוסף קדימה וקבע עצרת גדולה נגד השכרת דירות לערבים באשקלון. בסופו של דבר, האירוע התבטל בגלל הגשם ומזג האוויר החורפי, אך למרות זאת הגיעו כמה עשרות תושבים כדי להפגין.

זקיה, הערבייה הכי מוכרת באשקלון, רואה את גלי השנאה, אבל לא נרתעת. לפחות לא כלפי חוץ. אם תשאלו אותה, היא אפילו מסכימה עם חלק מהרעיונות של יוזמי העצרת.

"אני נגד הקטע הזה של ללכת עם אנשים מדת אחרת", אומרת מגדת העתידות, "אתה תשמור על הדת שלך ואני אשמור על הדת שלי. אפשר להיות שכנים והחברים הכי טובים, אבל חתונה תעשה בתוך העם שלך. אל תלך לעמים אחרים, כי חראם לעשות ככה. אני נגד שערבי ייצא עם יהודיה, שערבי ייצא עם רוסיה. זה 'יחרב ביתכּ' (בתרגום מערבית לעברית: הרס בית, ל"א) לכל המשפחות.

"אני מבינה אבא אשקלוני שמפחד שאיזה בדואי יבוא וייקח לו את הילדה. אבל אם הוא היה מחנך אותה טוב, אז לא הייתה בכלל בעיה. יש לי בן בגיל 19, שבודק את אחותו הקטנה כל הזמן. בודק את המחשב שלה ואת הטלפון שלה כדי לראות שאין בעיות. ככה זה צריך להיות".

חשבתי שאמרת שהעמים צריכים לחיות ביחד.
"אני מאמינה בזה שכולם בני אדם. אין לאף דת אנשים עם קרניים, כולם דם אחד. הבן שלי, מוחמד, אפילו היה בטיול בר מצווה בירושלים כשהיה תלמיד בפנימייה. זה היה לפני משהו כמו שש שנים, ואני לא התנגדתי. אז הוא לא שם תפילין ודברים כאלה, אבל כן שם פתק בערבית בתוך האבנים. ואתמול אני בכיתי על הנוצרים שנהרגו בפיגוע במצרים. ממש בכיתי על זה. אני גם רוצה ללכת לאוהל של ההורים של גלעד שליט ולשים דגל ישראלי ולידו פלשתיני, להראות שכולם יכולים לחיות ביחד".

את מסתדרת טוב עם השכנים שלך?
"בטח. בפסח אני עושה הכל כשר וחדש, כדי שהשכנים היהודים יוכלו לבוא לבקר גם בפסח. ובשבתות, אם אני לא הולכת לחברון, אז אני עושה את הבישולים לפני שבת. אבל במה שקשור לזוגיות, שכל אחד יהיה בתוך העם שלו. אני אומרת שאין בעיה לחיות ביחד, אבל נגד כל העניין הזה של להתחתן אחד עם השני. גם היהודים לא בסדר.

"לא צריך לעשות הפגנה כזאת. אני אומרת שההורים צריכים להגיד לבנות שלהם שישמרו על הכבוד שלהן ולא ייצאו עם מישהו לא יהודי. מה, חסר בנות ברהט? חסר בנות בתל שבע? וגם לא חסר בנים יהודים יפים. מי שישמור על הבת שלו, יהיה בסדר. ערבי בסוף חוזר לעם שלו. וככה גם יהודים. חראם לעשות גם וגם".

את מרגישה רע עם האווירה בעיר בשבועות האחרונים?
"לא. אני לא מרגישה משהו מיוחד או שונה. אבל אני כן יכולה להגיד שיהודי לא יכול להסתובב בחברון, כי יהרגו אותו, אבל ערבי כן יכול להסתובב באשקלון בכיף, ואפילו יעשו לו כבוד".

אם האווירה בעיר תמשיך להחריף כלפי הערבים, תשקלי לעזוב?
"אני לא זזה מכאן. הבית שלי מושכר, ואם הייתי רוצה כבר הייתי הולכת, אבל אני פה בשביל להישאר".

זקיה היא, כאמור, מגדת עתידות. מדי יום היא מקבלת עשרות לקוחות, רובם יהודים, שמבקשים לדעת מה צופן להם העתיד. "אני חושבת שיש לי כבוד באשקלון כמו לראש העיר", היא אומרת. "מזהים אותי בכל מקום. כשאני הולכת לשוק, הרבה ניגשים אליי ואומרים 'זקיה, תגידי מה יהיה איתי?'. אז אני עונה להם שזה לא המקום ומזמינה אותם אליי הביתה".

את עוזרת הרבה לשכנים היהודים שלך?
"אני עזרתי להרבה זוגות שנמצאים במריבה. אנחנו, הערבים, יש לנו אמרה שאומרת: 'מי שמצליח להחזיר שתי כריות להיות יחד, עשה מצווה'. הרבה פעמים הצלחתי לעשות את זה. יש כאלה שבאים אליי ומבקשים שאני אעשה להם כישופים. אני לא עושה את זה. כישוף צריך לבוא מאללה".

עד כמה מעורה זקיה בחיי היום יום, אפשר להבין כאשר מגלים שהנושא שהכי העסיק אותה בימים האחרונים הוא הרשעתו של הנשיא לשעבר משה קצב. לטענתה, היא קראה בקפה והגיעה למסקנות שונות מאשר אלה של צוות השופטים:

"אני כבר מזמן ידעתי שקצב זכאי, אפילו שעכשיו בית המשפט החליט שהוא אשם. הפילו עליו תיק, אני בטוחה בזה. כל המשפט הזה לא נכון. כל הבחורות שהתלוננו נגדו פשוט משקרות. אני מוכנה ללכת לבית שלו ולהגיד לו שהאמת איתו".

הרבה חוששים שהוא לא יחזיק מעמד במצב הזה.
"אין סיכוי שזה יקרה, הוא חזק, מחייך ובסדר. אבל כואב לי על אשתו, כי היא יודעת את האמת וצריכה לעבור את כל הבלגן הזה. תכתוב שזקיה, מגלת העתידות מאשקלון, אמרה שאין סיכוי שהוא יהיה בכלא

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...