ארץ פלישתים: טיול לתל אשדוד ופארק ניצנים

אגמי מים מתוקים, דיונות ללא סוף, נופים קסומים ואתרי מורשת קרב. היסטוריה וטבע נפגשים במרחק חצי שעה נסיעה מהבית. טיול לכל המשפחה לתל אשדוד וניצנים בהמלצת אתר "טיולי"

nrg מעריב | 14/1/2011 12:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
איך מגיעים: נוסעים על כביש מספר 4 (תל אביב- אשדוד) עד לצומת גשר עד הלום (הכניסה הדרומית לאשדוד), בצומת פונים מערבה (ימינה לבאים מצפון), ולאחר תחנת הדלק פונים שוב ימינה. לאחר כ-40 מטרים תהיה פניה שמאלה לגשר עד הלום, שם נחנה את המכונית.


צילום: דובי זכאי
השתקפות נפלאה. הגשר הישן. צילום: דובי זכאי
תחילת המסלול: סיפורי קרבות

גשר "עד הלום" מספר את סיפורה של מדינת ישראל ומלחמת יום העצמאות. במלחמה התקדמו המצרים מדרום, וחטיבת גבעתי וצה"ל ניסו לעצור את התקדמותם צפונה. לבסוף נעצרו כוחות מצרים בנקודה זו של הגשר ועל כן קיבל את שמו "עד הלום".

בשונה משאר צבאות ערב, המצרים לא פלשו לארץ עם הכרזת העצמאות אלא רק ב-29 למאי 1948. הפלישה החלה בהסתערות מכיוון מג'דל (אשקלון של היום) לעבר תל אביב. כוחות חטיבת גבעתי שהיו אחראיים על הגזרה התכוננו מבעוד מועד לפלישה המצרית ופוצצו את הגשר שמעל נחל לכיש ב-12 במאי באותה שנה.

הטור המצרי, שכלל חטיבת חי"ר מתוגברת בשריון ותותחים בפיקודו של הבריגידיר (אלוף משנה) מחמד נג'יב, החל לבנות גשר כדי להתגבר על מכשול הנחל. שמעון אבידן, מפקד חטיבת גבעתי, הפציר במטכ"ל לרכז כוח שיבלום את הטור המצרי.

אותו יום גם יסמל את לידתו של חיל האוויר הישראלי, שהורכב בזמנו מארבעת מטוסי ה"מסרשמיט" משופצים בלבד, שנקנו

מצ'כוסלובקיה הורכבו והופעלו באותו יום. המטוסים הוכנו לפעילות ללא ניסיון קודם למערכות הירי, המריאו לעבר ראש הטור המצרי וכצפוי, מכונות הירייה של המטוסים לא היו מכוונות והפצצות שהושלכו לא פגעו במטרה. בסופו של דבר, המטוסים רק סייעו למצרים להיערך למגננה.

המצרים נותרו מבוצרים בעמדתם באזור זה, ומספר ניסיונות תקיפה של כוחות צה"ל לא הועילו, וגבו אבידות רבות מצידנו. רק באוקטובר אותה שנה, מבצע "יואב" הצליח לגרום למצרים לסגת דרומה לכיוון עזה.

בסיור באתר המשולט, ניתן לראות את גשר עד הלום המשופץ, ואת גשר הרכבת החדש שנבנה לאחרונה במסגרת הכפלת קו הרכבת לאשדוד. בנוסף רואים עמדה מצרית המעידה על ההתבצרות ארוכת הטווח והקושי של חיילי גבעתי וחיילי חטיבת הנגב לכבוש את האזור.

לאחר הסכם "קמפ דויד" בין ישראל למצרים, הוקמה בשנת 1990 אנדרטה בצורת אובליסק לזכר חללי המצרים שנפלו בגזרת אשדוד במלחמת העצמאות.


ארץ טרופית יפה

מהתצפית ההיסטורית נמשיך לפארק השיטה המלבינה, בסמוך לגשר, שמהווה מקום מושלם לעצירה ולארוחת הבוקר המשפחתית. נפנה ימינה (צפונה) מאתר ההנצחה ולאחר כק"מ וחצי שוב ימינה לפארק.
 

אירוס הארגמן בגבעת חומרה ליד פלמחים
אירוס הארגמן בגבעת חומרה ליד פלמחים גולשים מצלמים: ליאור אלמגור
אירוס הארגמן.
נמשיך עם דרך העפר עד שנמצא שולחן פיקניק מתאים. בשמורה גדלים עצי השיטה המלבינה (Acacia albida), שהוא עץ אפריקאי האופייני לנופי הסוואה ומהווה שריד לתקופה בה שרר בארץ אפיק טרופי. השיטה יוצרת נוף סבוך של קבוצות גדולות וצפופות שמרוכזות בשטח מצומצם. 

עץ נוסף שניתן לראות בראש הגבעה ובכלל באזור, הוא פיקוס השקמה (Ficus sycomorus), עץ נשיר וגדול שמוצאו מהסוואנות של אפריקה. בארץ הוא פליט תרבות - עץ שהובא וניטע על ידי האדם. עצים אלה הובאו לארץ לפני אלפי שנים דרך מצרים. בנוסף, אפשר למצוא בפארק את רותם המדבר, האשל ואת פרחי אירוס הארגמן שזהו גבול תפוצתם הדרומי.

קצת היסטוריה: תל אשדוד

נחזור לכביש 4 ונפנה ימינה לכיוון אשקלון. כ-1.5 ק"מ אחרי הצומת המרומזרת (בהצטלבות עם מושב שדה עוזיהו) ניתן לראות בצד ימין של את שרידי תל אשדוד שמעידים על התיישבות ארוכת שנים באזור זה.

השרידים בתל הם מהמאה ה-17 לפני הספירה, אך נראה שהאזור היה מרכזי מאוד אפילו קודם לכן, בתקופת הפלישתים (סביב המאה ה-12 לפני הספירה). האזור גם הוזכר בתנ"ך לא פעם, כאחד מ-5 סרני פלישתים. כיבושים נוספים רבים בוצעו על ידי מלכי יהודה, האשורים הבבלים היוונים ועוד. שרידים לכל אלו נמצאו בחפירות שנערכו בתל.

יוחאי כורם
''הארמון'' בניצנים הישנה. יוחאי כורם
ניצנים הישנה

נמשיך עם הכביש לכיוון אשקלון ונפנה ימינה בפניה לכיוון ניצנים וניצן (כביש3631). נעבור על פני הפניה לישוב ניצן, ולאחר כ-100 מטרים נגיע לצומת נוספת בה נפנה ימינה, ומיד שמאלה, לכיוון בית הספר שדה "שקמים", מקומו הקודם של קיבוץ ניצנים. נחנה את הרכב במגרש החניה ונתחיל בסיור קצר.

את קיבוץ ניצנים הקימו בשנת 1943, על אדמה שנרכשה בידי קק"ל מתושבי הישוב הערבי "חממה". האזור כולו היה מאוכלס ערבים, ונרכש מתוך כוונה לפרוש על פני קו החוף כולו ישובים שיהיו קרובים למקומות נחיתה אפשריים של מעפילים.
 

הכניסה לשמורת ניצנים.
הכניסה לשמורת ניצנים. צילום: אדי ישראל
על האדמה שנרכשה היו פרדס, כרם, באר מים, בית דו קומתי (שכונה "הארמון"). בעיות גישה ובידוד מישובים עבריים נוספים (הקרוב ביותר באר טוביה במרחק 10 ק"מ) יצרו קשיים בשמירה על הנפש ועל הרכוש. ערביי הסביבה הרבו בניסיונות גניבה מהשדות ומחצר הקיבוץ וקשיי השפה לא הקלו.

באוגוסט 1945, קרוב לשנתיים מעלייתה לקרקע, הפכה הקבוצה לישוב קבע. במחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי, נחשבה ניצנים כקיבוץ מצליח, מבחינה מישקית וחברתית. הישוב נודע גם במבצעים ימיים שהמוכר שבהם הוא עגינתה של אוניית המעפילים "שבתאי לוז'ינסקי" באביב 1947, בחוף ניצנים. המבצע היווה השראה לשיר "שושנה שושנה" שמספר על אונית מעפילים שכינוי הקוד שלה היה "שושנה".
 
אנדרטת יד לאישה הלוחמת בקיבוץ ניצנים.
אנדרטת יד לאישה הלוחמת בקיבוץ ניצנים. יחצ
קיבוץ ניצנים קשור גם לסיפור הקרב על גשר "עד הלום". מיקומו הטופוגרפי של הישוב בתוך גיא מוקף גבעות ופרדסים, לא הקל על מלחמתו במצרים שכבשוהו במהרה, בקרב עקוב מדם. כניעתו של קיבוץ ניצנים העיבה על המדינה הטרייה. כתם הוטבע באנשי ניצנים הנותרים, במטרה לעודד את המורל של שאר הישוב ולוודא שלא ישמע יותר על מעשי כניעה.

לאחר החזרה מן השבי החליטו אנשי ניצנים להקים חזרה את הקיבוץ, אך בחרו במקום מרוחק כשלושה ק"מ ממיקומה ההיסטורי של ניצנים, רחוק מן הזיכרונות, ההורים, האמהות והאבות שנפלו בשבילי הקיבוץ הישן.

בביקור בניצנים מומלץ להסתובב בין העמדות, לקרוא את השלטים ולדמיין את הקרב הקשה והמבודד בו נלחמו קומץ הלוחמים.

באתר ניצנים הישנה, נמצא ה"ארמון" בית ערבי עתיק, שנמצא בתהליך של שיקום ושיפוץ. במתחם קיימות עמדות משוחזרות מימי תש"ח ואנדרטאות ללוחמים. ובנוסף אנדרטת הברונזה "יד לאשה הלוחמת", המוקדשת לנופלות בקרב ניצנים ולנשים הלוחמות במערכות הביטחון בישראל. במקום שירותים, מים, דשא ושולחנות פיקניק. אפשר גם לראות שם סרט אור קולי המתאר את סיפור המקום, בתשלום.

יוחאי כורם
חולות ניצנים. יוחאי כורם
גן עדן בין ערים: פארק ניצנים

לאחר הסיור בניצנים העתיקה נחזור לצומת T והפעם נפנה לכיוון חוף הים של ניצנים. ניסע עד למחסום הכניסה, ונחנה את הרכב ברחבה שלפניו, שממנה יוצאת דרך עפר המסומנת בסימון שבילים שחור. אורך המסלול המעגלי הוא כ-5 ק"מ, והוא לוקח 2.5-3 שעות.

אנחנו הולכים בפארק החולות של ניצנים הממוקם בשטחי החולות שמדרום לאשדוד. אזור הפארק מוגדר כ"יער פארק חופי" – איזור לטיפוח ושימור המרכיבים הטבעיים. אזור זה יוצר חיץ בין המערכת האקולוגית הטבעית לבין השטחים העירוניים שסביבה.
 

רק חול וחול. פארק ניצנים.
רק חול וחול. פארק ניצנים. יוחאי כורם
בעקבות הדרך המסומנת בסימון שבילים שחור, נלך עד לנקודת המפגש עם הסימון הכחול, ונפנה שמאלה לכיוון הים. השביל מטפס על רכס כורכר. חולות ניצנים בנויים משני רכסי כורכר עיקריים שעוקבים אחרי קו החוף. השטח כולו מכוסה שדות חול במצבי ייצוב שונים. הצמח הראשון שמגיע לראש הדיונה הוא צמח דגני שנקרא "ידיד החולות", הוא מהווה מלכודת שבולמת את תנועתו של החול ויוצרת סביבו תלולית.


יוחאי כורם
בריכות מים בניצנים. יוחאי כורם

לאדם הייתה השפעה רבה על הדיונות והחול באזור. נטיעות של אשלים וצמחי פרי שונים על ידי הבריטים ותושבי האזור הערביים שהתגוררו במקום לפני שנת 1948, מסייעים עד היום לייצוב החולות. חורשות נוספות אותן נטע האדם הן חורשות השיטה המכחילה וחורשות האיקליפטוסים שנטעו אנשי הקרן הקיימת. לעץ זה כוח חיות מדהים ועם הזמן הפך "לעשב רע" שלא ניתן להיפטר ממנו. כיום מהווה החורשה מקום מסתור עבור קהילת הצבאיים שחיה באזור.

נעלה עם השביל הכחול עד לראש רכס הכורכר. מדרום קל להבחין ברצף אגמי מים מתוקים, שנוצרו באזור. במקום גם גדלה צמחיית מים מתוקים בעקבותיה הגיעו למקום עופות מים. כיום מחוברות כל הבריכות יחד, והן משמשות גם כאתר תיירות ושיט שאליו נגיע לקראת סוף המסלול.

מראש הרכס ניתן גם לראות את אשדוד בצפון ואשקלון בדרום. נרד עם השביל הכחול עד לחוף הים. נוכל לראות שם קונכיות ובעלי חיים ימיים אחרים. נלך שמאלה (דרומה) לאורך החוף עד שנגיע לחוף המוכרז. משם, נלך עם כביש הגישה אל החוף בחזרה עד למקום בו חנינו את המכונית. בדרך, ליד מחסום הכניסה, נוכל לשוט על סירה באגמים שנוצרו.

לפרטים ומידע נוסף על המסלול, אתרים מומלצים באזור ועוד: אתר "טיולי".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/south/ -->