ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

טלטלה בביה"ס לאומנויות: האם מבחני הכניסה למוסד חוקיים?

הטענות האחרונות של גורמים במשרד החינוך, המטילות ספק בחוקיותם של מבחני הכניסה לבית הספר לטבע ולאמנויות בתל אביב, גורמות סערה בבית הספר ולחץ בעירייה. גורם בעירייה: ילדים מיוחסים לא נכנסים לבית הספר אם הם לא עומדים ברף

האם ניתן אישור של משרד החינוך למבחני הכניסה לבית הספר לאמנויות וטבע בעיר? מה בדיוק בודקים המבחנים הללו? איך מסבירים בבית הספר כי למרות קיום המבחנים, התקבלו בעבר כל כך הרבה "בנים-של" לבית הספר לאמנויות? מה יעלה בגורלם של מבחני הכניסה כעת? ושאלת השאלות – כיצד קיום בתי הספר בעיר דר בכפיפה אחת עם עמדתו של רון חולדאי כנגד החינוך הפרטי?

לפני התשובות, קצת רקע: בשנת 1984 נפתח במרכז העיר "בית הספר לאמנויות", ששם למטרה לאתר ולטפח ילדים בעלי כישורים בתחומים שונים. עם השנים מספר התלמידים בו הגיע לכ-800 בכיתות א'-ט', ובשנות ה-90 הפך, הודות לתרומה של אשת העסקים שרי אריסון, לקמפוס מפואר שכולל - מלבד מגמות מוזיקה, תאטרון, מחול ואומנות פלסטית הותיקים - גם מגמת קולנוע.

כשנתיים לאחר הקמתו של בית הספר לאמנויות הוקם גם "בית הספר לטבע, סביבה וחברה" באבו כביר, שביקש להעביר שיטות הוראה חדשניות ששמות דגש על אהבת הטבע והסביבה. הלימודים בבית הספר כוללים בין היתר שימוש במעבדות, בחממה ממוחשבת, בגינה לימודית, בגן הזואולוגי ובגן הבוטני ויציאה לסיורים לימודיים ברחבי הארץ.

מיום הקמתם של שני בתי הספר, שהמקומות בהם מוגבלים, נערכו מבחני מיון וקבלה על מנת לבחור את הלומדים בהם. בבית הספר לאמנויות נערכים שלושה מבחנים: מבחן פסיכוטכני המבוצע על ידי "מכון קרני", הכולל בדיקת יכולות קוגניטיביות וכישורי הבעה ויצירתיות; שיחה עם פסיכולוג ומבדקי כישורים ויכולת עמידה בלחצים, הנערכים באמצעות תצפיות של צוות בית הספר.

בבית הספר לטבע נערך מבחן פסיכוטכני, בדומה לזה שנערך באמנויות, ומבדק קבוצתי נוסף, שאמור לבחון את הזיקה של הילדים לתחום המדעים והטבע ואת הדינמיקה הקבוצתית שלהם.
ואולם בחודש האחרון, במלאת 25 שנה להנהגתם של מבחני הכניסה הללו, שתי כתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" מעלות תהיות לגבי חוקיותם. בידיעה מהשבוע האחרון נכתב, כי מסמך פנימי במשרד החינוך קובע שמבחני הקבלה בבתי הספר הייחודיים בתל אביב עומדים בניגוד לנוהלי המשרד.

נהלים אלה, על פי הכתבה, מקורם בוועדה שהוקמה במשרד החינוך בשנת 2002 על ידי אליעזר מרכוס, יו"ר המזכירות הפדגוגית דאז, שעסקה בגיבוש קריטריונים להתנהלותם של בתי הספר הייחודיים. כמו כן מעלה הכתבה טענות לפיהן אין שום מבחן שיכול לנבא בגיל חמש וחצי  - הגיל שבו ניגשים תלמידים המעוניינים ללמוד בכיתה א' - יכולת או רצון ללמוד על הטבע או כישורים אמנותיים יוצאי דופן.

בעיריית תל אביב טוענים השבוע כי הסיבה לפרסום הנוכחי קשור באינטריגות פנימיות במשרד החינוך, ומנסים להעמיד דברים על דיוקם. עם זאת, ניסיונות אלה רק חושפים עד כמה נושא קיומן של הבחינות הללו ופיקוחן על ידי משרד החינוך היה פרוץ לאורך השנים.

לטענת גורמים במינהל החינוך, אותה "ועדת מרכוס" הוציאה מסמך שבו היא מכירה בכל בתי הספר לאמנויות בארץ כבתי ספר ייחודיים, ולכן הם רשאים לערוך מיונים. העירייה, טוענים הגורמים, מנסה בימים אלה לאתר את המסמך וסבורה כי הוא יסיר את החשש מביטול בחינות הכניסה לבית הספר לאמנויות.

מסמך

אבוד או לא, שיטוט מהיר באינטרנט העלה את המסמך המדובר ככל הנראה, הנושא את הכותרת: "צוות בדיקה של ייחודיות בית ספרית: מרחבי חינוך", ומצוין בו מידע מעט שונה. על פי המסמך, בתי ספר לאמנויות אכן יוכרו כבתי ספר ייחודיים, אך עליהם לקבל תלמידים ללא מיון. "בית הספר אינו בוחר את תלמידיו ואינו ממיין. התלמיד בוחר בית ספר ולא בית הספר בוחר תלמיד", לשון המסמך.

עם זאת מצוין כי במקרים מיוחדים, כאשר אופי בית הספר מחייב זאת, ניתן לקיים מיון מסוים באישור הוועדה הארצית. לא ברור אם אישור כזה ניתן לבית הספר לאמנויות.

התהיות העולות כיום אינן מפתיעות כלל בוגרים ואנשים הבקיאים בהווי בתי הספר. כך לדוגמה במרבית שנותיו של בית הספר לאמנויות התייחדו תלמידיו בשלושה מאפיינים שקשה להסתירם: הראשון - ריבוי בנים של מפורסמים ובעלי שם (ובהם ילדיה של שרי אריסון, שתרמה כאמור מיליונים לבית הספר; ילדיו של מו"ל "הארץ" עמוס שוקן; בנו של עורך "הארץ" לשעבר חנוך מרמרי; בתו של המיליונר דיוויד פדרמן; ילדיו של דן שילון).
 

המאפיין השני הוא ריבוי ילדים של מורים המלמדים בבית הספר ושל בכירים בעירייה, והשלישי – ריבוי אחים בבית הספר. באורח פלא כאשר אח אחד התקבל, התקבלו כמעט תמיד גם אחיו ואחיותיו בשנים שלאחר מכן. מאפיינים אלה, זה ברור, מעלים שאלות בדבר "קשיחות" מנגנוני הסינון לבית הספר. 

"בזמנו היו הרבה פרוטקציות", אומרת השחקנית ריקי בליך, שלמדה בבית הספר בשנותיו הראשונות במגמת דרמה. "הייתה אצלנו כמות מכובדת של 'בנים של', אבל לנו זה היה כיף כי זה גרם לכך שיוסי בנאי, ששני ילדיו למדו שם, ביים לנו מחזה, ויובל בנאי בא לבקר אותנו בכיתה ד' בשיעור חברה".

לגבי טיבם של מבחני הכניסה היא אומרת: "האנשים שלמדו אתי היו ילדים מאוד איכותיים ומיוחדים. אבל אני חושבת שסטטיסטית רמת הכישרון זהה לכיתה רגילה שהייתי בודקת בבית ספר מוצלח אחר".

בליך מרחיקה לכת ואומרת כי לדעתה בית ספר מסוג כזה כלל לא מתאים לתלמידים רכים בשנים. "אני חושבת שזה גיל צעיר מדי ללמוד משחק ולהיבחן על משחק. בכיתה ד' עשינו מונולוגים של צ'כוב ובכיתה ז' את טנסי ויליאמס. אני לא אשלח את בתי לבית ספר כזה כי אני חושבת שהייתה שם המון תחרותיות ודרישה יוצאת דופן למקצועיות מאוד גבוהה, שאני חושבת שאין לילד בגיל הזה אפשרות לייצר".

השחקן אוהד קנולר, בוגר נוסף של בית הספר, מסכים עם בליך לגבי מבחני הכניסה: "אני חושב שיש משהו מגוחך במיונים לילדים. המיונים הפסיכוטכניים לא בהכרח מייצגים משהו. גם לא הרגשתי שהתלמידים סביבי היו מוכשרים הרבה יותר מתלמידים בבתי ספר אחרים, כך שלא ברור לי מה בדיוק בדקו הבוחנים ומה הם חיפשו".

השחקן עידו מוסרי, שהצטרף לבית הספר בכיתה ד', דווקא חושב שהמיון הקפדני הביא לרמה אנושית גבוהה בקרב הילדים שלמדו עמו: "הכיתה שלי והאנשים שסבבו אותי היו מאוד מוכשרים בכל התחומים וחלקם הגדול מצליח גם כמבוגרים. אנשים הגיעו מכל השכבות מבחינה סוציו-אקונומית, אבל הפגינו כישרון וחוכמה ברמה גבוהה.

"אני חושב שמבחני הקבלה הם תנאי בסיסי לקיומו של בית הספר ולשמירה על הרמה שלו", אומר מוסרי ומוסיף: "תמיד הייתה ביקורת ואמרו שזה בית ספר לא קל, אבל אני חושב שחשוב לשמר את זה. בדיעבד הבנתי כשהגעתי לתיכון תלמה ילין שהציונים שלי גבוהים יותר מהממוצע בגלל שבאתי ממקום כל כך מאתגר".

המבחנים מתבצעים בגיל מאוד צעיר, זה לא בעייתי בעיניך?
"אני יודע שבשנים האחרונות היו הרבה הקלות בבחינות. כשנבחנים בכיתה א' נבחנים לכל המגמות ומספיק להביע כישרון בסיסי אפילו בתחום אחד. התהליך הדרגתי ודווקא כן הגיוני לגיל לדעתי".

ההורים בבית הספר נזעקים נוכח האפשרות כי תשונה מתכונת הקבלה לבית הספר (מנהלות בתי הספר מסרבות לדבר עם התקשורת). "מה האלטרנטיבה? הרי בתי הספר האלה לא יכולים להיות פתוחים לכולם", אומר הורה בבית הספר לאמנויות. "חייב להיות מיון מסוים של תלמידים, וכרגע אני לא רואה פתרון אחר".
 

אשר לטענה כי לבית הספר נכנסים גם באמצעות ייחוס משפחתי, הוא אומר: "במשך הרבה שנים הייתה פריבילגיה בבחינות, אבל זה נשרף כבר לפני למעלה מחמש שנים. בשנים האחרונות המיון הלך והחריף, יש היום אפילו אפליה הפוכה. כדי שאח יתקבל לבית הספר הוא צריך לעבור מסננת הרבה יותר נוקשה. אני מכיר הרבה מקרים שאחים של תלמידי עבר שלא התקבלו".

גם בעירייה דוחים את הטענות לגבי פרוטקציות ומסבירים כי ילדים מיוחסים לא נכנסים לבית הספר אם הם לא עומדים ברף. 

"גם אם באופן אישי אני לא מתלהבת מבתי ספר ייחודיים - יש להם דרישה גבוהה בקרב הציבור לבתי הספר האלה, והם חשובים לצד בתי הספר הקהילתיים שעונים על צרכים אחרים", אומרת ראש מינהל החינוך דפנה לב. "כל מיון שיהיה יותר סובייקטיבי יקשה עלינו לערוך מיון אובייקטיבי ונטול לחצים חיצוניים. עניין המיון הוא שמאפשר לבית הספר להיות ייחודי. אם המיון יוחלף בהגרלה לא תהיה משמעות לייחודיות".

בינתיים מורידים בעירייה פרופיל ומחכים בסבלנות לתוצאות הבדיקה של משרד החינוך. כמו כן מתבצעת במינהל החינוך בדיקה כיצד ניתן יהיה להוריד את חלקו של המבחן הפסיכוטכני ולהסתמך יותר על פרמטרים אחרים.

ואיך עמדת העירייה מתיישבת עם עמדת ראש העיר רון חולדאי, שמתנגד בתוקף לחינוך הפרטי על כל סוגיו, אך תומך לכאורה במבחני המיון ובשמירה על אופיו האקסקלוסיבי של בית הספר? ובכן, יש מי שיטען כי זה לא ממש מתיישב ושאם הדבר היה תלוי בחולדאי, הוא לא היה מאשר את פתיחתם של שני בתי ספר כאלה אך כרגע ידיו כבולות.

"חולדאי לא יפתח בתי ספר ייחודיים חדשים כי הוא מתנגד לרעיון ההתבדלות, לדעתו בתי ספר ייחודיים קוטפים את הילדים המוכשרים וזה מדלל בתי ספר רגילים ואת הרמה שלהם", אומר גורם בעירייה. "אבל מדובר בבתי ספר ממלכתיים עם מסורת של 25 שנה, הם עומדים בכל התנאים של משרד החינוך, וגם חולדאי לא היה רוצה לראות אותם נסגרים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...