בעקבות ריטה: דנה מיינרט, ילדה טובה ניר בנים, תככב ב"שיקגו"
על הבמה היא פרחה אמריקאית, שמוכנה לעשות הכל כדי להגשים את חלומה כוכבת. בחיים, דנה מיינרט, ילדה טובה ממושב ניר בנים, מגשימה את החלום הזה עם אחד התפקידים הנחשקים ביותר בעולם הבמה - רוקסי הארט, במחזמר "שיקגו"
דנה מיינרט צילום: רדי רובינשטיין
גם דנה מיינרט, שחקנית יפהפייה ממושב ניר בנים, רוצה להיות כוכבת. את הצעד הראשון בדרך להגשמת החלום היא עושה בתפקיד ראשי במחזמר "שיקגו", בגילום דמותה של רוקסי הארט.
המחזמר, שהפך לפני כשמונה שנים לסרט הוליוודי מצליח בכיכובם של רנה זלווגר וריצ'ארד גיר, יעלה ממחר (מוצאי שבת) בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין בתל אביב. מיינרט, שמסיימת השנה את לימודי המשחק בסטודיו, היא ללא ספק אחת מהכוכבות של המחזור שלה.
אם יורם לוינשטיין, מנהל בית הספר, הידוע בחושיו החדים הימר עליה לתפקיד רוקסי הארט, אותו גילמו בעבר השחקנית רנה זלווגר בסרט "שיקגו" והזמרת ריטה במחזמר שהעלה תיאטרון בית לסין, אין ספק שהוא צופה לה גדולות בתחום.
מיינרט נכנסת אמנם לנעליה הגדולות של ריטה, אך נראה שהיא עושה זו בטבעיות מפתיעה, אולי בגלל שהיא מצליחה למצוא קווי דמיון בינה לבין הדמות אותה היא מגלמת. "יש ברוקסי הרבה ממני, כי יש בה איזו תמימות שיש למישהי שבאה ממקום קטן כמוני.
"היא הגיעה מאיזו עיירה קטנה בדרום ארצות הברית לעיר הגדולה שיקגו, שזה בערך כמו שאני הגעתי מניר בנים לתל אביב. אבל מצד שני, היא חתולת רחוב כזאת. מהר מאוד היא לומדת את חוקי החיים ומצליחה להפוך לכוכבת".
נשמע שאת ממש מזדהה עם הדמות.
"אני ורוקסי דומות. שתינו מחפשות בסופו של דבר להגיע לפסגה. היא רוצה להיות רקדנית ואני רוצה להיות שחקנית, אז המטרה דומה. אבל לא צריך להגזים. כי בשונה ממני, רוקסי היא סוג של פרחה. בלונדינית פשוטה שרצתה נורא להתפרסם ולא יותר מזה.
"היא גם התחתנה עם מישהו לא מתוך אהבה, אלא בגלל שהוא יכול לדאוג לה. כי בעלה הוא מוסכניק כזה שנורא אוהב אותה, אבל מבחינתה הוא שקוף. ובגלל זה מהר מאוד היא בוגדת בו. רוקסי גם אומרת שהיא התחתנה איתו כי הוא אף פעם לא אומר לא. אבל שבמיטה הוא אפס ובגלל זה היא התחילה להתפרפר. היא מתחילה לצאת עם כל מיני מאפיונרים".
אמנם המחזמר מתרחש בארצות הברית, שנות ה-20 של המאה הקודמת, אבל נראה שגם כיום יש כאלה בחורות בארץ, לא?
"בטח. לא חסרות בחורות שלא מתחתנות מתוך אהבה, אלא מתוך זה שהגבר מספק להן סוג של ביטחון. אבל גם בלי חתונה, לא חסרות בנות שסתם יוצאות עם מישהו כדי שיכתבו עליהן במדורי הרכילות.
"מספיק להסתכל בעיתונים ולראות שזה משהו שקורה הרבה היום. אני חושבת שהכי רואים את זה אצל כוכבי הריאליטי. כי אנשים רוצים להישאר מפורסמים והם יעשו הכל בשביל זה".
יש הרבה רוקסי
המחזמר "שיקגו" עוסק בתקופה בה הפשע המאורגן בארצות הברית היה בשיא פריחתו. אל קאפונה היה מלך העולם התחתון וירי ברחובות היה דבר של מה בכך. היום אנו מסתכלים על אותה תקופה במין נוסטלגיה רומנטית.
כוכבות "שיקגו" ריטה ומאיה דגן עודד קרני
"אין מה לעשות", היא אומרת, "יש משהו בפשע, שאנשים מחשיבים כנורא סקסי. אולי הקולנוע אשם בזה, כי בקולנוע יש הרבה דרמה. כשאין תפניות דרמטיות בעלילה זה פשוט לא מעניין".
אז מה, אנחנו מעדיפים גיבורים רעים?
"אנשים רוצים לראות גם דברים שליליים ובגלל זה אנשים רואים את האח הגדול, כי שם רבים הרבה ומרכלים הרבה. אנשים רוצים לראות דברים שלא קיימים בחיים שלהם ובגלל זה אנשים נמשכים להצגות, סרטים ותכניות טלוויזיה כמו הבורר שעוסקות בפשע".
אפרופו הבורר, היית רוצה לשחק דמות כמו קוקי?
"וואו, בטח. מה גם שרוקסי מאוד דומה לקוקי. בילדות לא הכרתי יותר מדי דמויות כאלה, אבל בתיכון של באר טוביה, כשאתה נחשף לאנשים מכל מיני מושבים, אז כבר יצא לי לראות כל מיני קוקי. פגשתי הרבה כאלה בתיכון ובצבא וגם פה בשכונת התקווה, שבה אני גרה עכשיו. אבל החוכמה היא לא לצחוק על אותן דמויות, החוכמה היא לחפש איפה גם אתה כזה".
מה זה, חוכמת רחוב?
"חוכמת רחוב זה לאו דווקא לחיות בשכונות קשות. זה גם מה שאתה צובר במהלך החיים. כשאתה לומד משחק, אתה בעצם חוקר התנהגויות של אנשים. כמו שיצא לי לראות את 'היפה והחנון', כדי לראות כל מיני דמויות שדומות לרוקסי ויש שם הרבה רוקסי.
"אלכס הוא קצת כמו הבעל של רוקסי, שהוא חננה כזה שעושה הכל בשביל הבחורה. והייתה שם סצינה שבה אחת הבחורות מראה לאחד
החנונים, שכבר עשה תואר אקדמי בגיל תיכון, איך לקפל לה את החוטיני. ואני בעצם מנסה ללמוד למה לכולנו יש פינה חמה לבחורות מהסוג הזה.
"יש שם המון בחורות שאני נורא אוהבת אותן, אתה פשוט מתאהב בנאיביות הזאת של אלה שעבורן כל מה שחשוב זה חיצוניות. לשם החיים הובילו אותן. יש משהו נורא סוחף בדמויות האלה וזו הסיבה שהתאהבתי בדמות של רוקסי".
רוקסי במאה ה-21
תאוות הפרסום חסרת גבולות, עורכי דין ללא מוסר וחברה שמעלה את פושעיה למעמד של סלבריטאי צמרת, כל אלה עומדים במרכזו של אחד ממחזות הזמר המצליחים בכל הזמנים, "שיקגו", שכתבו שפרד אב ובוב פוסי.
יורם לוינשטיין עודד קרני
לצד מיינרט, משחקים תלמידי הסטודיו רונה לי שמעון ("נולד לרקוד") בתפקיד ולמה קלי, עידן ממן בתפקיד עורך הדין החלקלק בילי פלין, יעל גרובגלס ומיטל גל.
לפי התיאורים שלך, נראה שאילו המחזה היה מתרחש היום הדמות שלך הייתה יכולה להיות פליטת ריאליטי.
"רוקסי היא ממש אחת מאותן פליטות ריאליטי. לקראת סוף המחזמר, כשרוקסי בבית המשפט שמלא בתקשורת ואנשים, היא מזוכה. אבל אז נכנס מישהו ואומר שבאולם ליד מישהי ירתה בעורך הדין שלה וכולם בשנייה אחת רצים לשם והאולם מתרוקן. ואז היא נשארת לבד.
"צריך להבין שהכל זמני, בטח בריאליטי. כי יאהבו אותך לרגע, ויום אחר כך יאהבו מישהו אחר. ב'שיקגו' יש מסר נורא אכזרי על תרבות השואוביז. במקצוע הזה כל אחד יכול להתפרסם על כלום. אבל כדי להישאר בתודעה, צריך גם ליצור מעצמך משהו. זה מאוד נוח ללכת ל'אח הגדול' ולהתפרסם. אבל אז מה?".
אז לא היית הולכת על "האח הגדול"?
"לא. זה לא מעניין אותי. אנשי ההפקה הציעו להצטרף. הם הסתובבו בהרבה בארים ושאלו כל מיני אנשים. שומעים סטודנטית למשחק, אז יוצאים מנקודת הנחה שאני ארצה. אבל אמרתי להם לא. אנשים שם צריכים להבין שהתכנית הזו לא באמת תמנף אותם, אם הם רוצים להיכנס לעולם המשחק כי זה לא באמת שיש להם משהו להמשיך איתו.
"מאוד מתסכל לראות איך התכניות האלה, וגם האנשים שהיו בהן, לוקחים את תשומת הלב כולה. ללכת ל'אח הגדול' זה ללכת לתכנית שמבוססת על כלום. כי 'כוכב נולד' לדוגמה, זו תכנית שמבוססת על כישרון מסוים. ללכת ל'אח הגדול' ולהתפרסם מזה שאתה מפורסם זה סתם, כי זה לא מבוסס על משהו אמיתי".
אבל את עדיין רואה את התכנית.
"כי מאוד מעניין לראות אותה מהצד של מישהי שבאה מעולם המשחק. להסתכל על הדרמות שיש שם ועל הדקויות של כל דמות. אני פשוט חוקרת כל מיני סיטואציות דרמטיות שיש להם. גם תיאטרון בעצם זה סוג של הצצה. ככה שאין לי בעיה עם צפייה בתכנית הזאת".
אבק כוכבים
מיינרט בת ה-25 גדלה במושב ניר בנים שבמועצה האזורית באר טוביה. אמה מרצה במכללת "אחווה", ובין היתר עוזרת להפיק את פסטיבל עין יהודית שמוצג בכל שנה באשקלון. אביה טייס חיל האוויר במיל', וכיום הוא טייס באל על.
אלכס מורוזוב בייגל
אבל גם היום, כשהיא בעיר הגדולה, היא מנסה לבנות לעצמה את המושב הקטן שלה, בדירה הקטנה אותה היא מתחזקת בשכונת התקווה עם החבר תום, שלומד יחד איתה בסטודיו למשחק.
למרות אבק הכוכבים המנצנץ בעיני הסטודנטים למשחק והאווירה התל אביבית, היא מנסה לשמור על הפשטות בה היא גדלה. חשוב לה שאפילו בכרך הסואן היא יכולה לבקש סוכר מהשכן, שהיא מכירה את הקצב השכונתי, את המוכר במכולת ואת זו שעושה קפה בפינת הרחוב.
אז מה גורם לבת לאם מרצה במכללה ואב טייס, לבחור דווקא בבית ספר למשחק? לדבריה, הרצון שלה לשחק על במה נולד עוד בילדות ומאז לא הרפה. לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין היא הגיעה אחרי שירות בחיל האוויר, שהות בארצות הברית, שבמהלכה כמו כל ישראלי מצוי, היא עבדה בתעשיית העגלות, וכמובן איך לא, טיול גדול במרכז אמריקה.
כשחזרה לארץ, החליטה שהגיע הזמן להגשים את החלום שליווה אותה כל חייה ונרשמה ללימודי משחק. אחרי בחינות ותהליכי סינון לא קלים, היא התקבלה לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין בתל אביב.
מבחינתה, זו הקריירה שהיא בחרה לעצמה. אמנם היא מתחילה בנקודת פתיחה נהדרת, תפקיד ראשי במחזמר, אך היא יודעת שגם אם הדרך לא תהיה קלה כשתסיים את לימודיה ותאלץ להיאבק על מקום על הבמה מול מאות בנות מוכשרות, היא כאן כדי להישאר.
"זה מקצוע שאו שאתה מחוייב לו, או שאל תבוא לעסוק בו. לדעתי, אין דבר כזה 'באמצע' במשחק. זה לא מקצוע לעצלנים. הראיון הזה מתקיים בשמונה בבוקר וזו לא שעה מוזרה מבחינתי. אם צריך להגיש תרגיל בשיעור שמתחיל בתשע, אז אתה קם בשש כדי לעשות חזרות עליו".
יש מסר
אמנם מדובר במקצוע זוהר, אבל ידוע שיש בו תחרות קשה מאוד וקשה להתפרנס בו.
"אני מאמינה שאני אתחיל מלמטה כמו כולם. אני לא חיה בסרט שאני אצא מפה ותפקידים ראשיים ייפלו עליי. יש לי הרבה סבלנות למקצוע הזה, כי יש מקרים שבהם מצליחים תוך כמה שנים, ויש מקרים כמו של עלמה זק, שמצליחים לפרוץ בגיל יחסית בוגר יותר.
האח הגדול צילום: פלאש 90
בכל זאת מדובר בעולם אכזרי, קולגות שמנסים להרוס, לפעמים במאים שדורסים. את נראית די עדינה לחיים כאלה.
"אם הייתי מוותרת, אז לא הייתי פה. במהלך הלימודים אתה לפעמים שומע ביקורת שלא חשבת שתשמע בחיים שלך. אבל אני מבינה שהביקורות האלה נועדו כדי להוציא אותך שחקן יותר טוב ושתוכל לשחק במגוון של הצגות".
בעידן הזה שאנשים כמעט לא הולכים לקולנוע כי רואים הכל בטלוויזיה או במחשב, יש עדיין ביקוש להצגות תיאטרון או שזה עולם הולך ונעלם?
"לדעתי יש ביקוש גדול לתיאטרון. פשוט כמו שציורים ריאליסטיים נעלמו מהעולם כי נכנסו המצלמות, אני חושבת שהטלוויזיה והקולנוע הביאו לכך שמה שתופס בתיאטרון היום זה הקטע הלא ריאליסטי.
"להרבה אנשים, מה שתופס יותר זה לראות תיאטרון של שואו, כזה שהוא גדול מהחיים. וגם אין מה לעשות, אי אפשר לעשות הצגות של שלוש שעות כי אנשים פשוט לא יבואו. אז מתקדמים עם העולם. זה מקצוע שבו תמיד צריך להקשיב לקהל ולהבין מה מדבר לאנשים".
ו"שיקגו" ידבר אל האנשים?
"בטח, כי זה מחזמר שיש בו הכל. גם בגידות, גם שואו גדול וגם הרבה מסר. בדרך כלל עושים פה ב'יורם' (בית הספר למשחק, ל"א) דברים שהם לא מיינסטרים, כאלה שהרבה מהאנשים לא יתחברו אליהם. אבל 'שיקגו' זה הכי מיינסטרים שיש.
"הדמות שאני עושה, רוקסי הארט, היא דמות מאוד קומית. היא מצחיקונת כזאת. זו האישה הקטנה, זו שעכשיו חולמת על הריאליטי, או סתם על פרסום מהיר, ומנסה לעשות הכל. אז היה את מחזות הזמר, והיום יש את הריאליטי. ובשני המקרים, הדרך למטה דומה.
"וזה מה שהמחזמר בעצם רוצה להעביר לצופים. שבחיים, יום אחד אתה יכול להיות למעלה, ויום אחד אתה יכול להיות למטה. זה מסר שעובר דרך הרבה שואו והצגה טובה. מי שיבוא לא יתאכזב".
המחזמר "שיקגו", בכורה בשבת, 12 בפברואר, בשעה 20:30, בסטודיו לאמנויות הבמה של יורם לוינשטיין - רחוב עבאס 37, פינת חנוך 19, בשכונת התקווה תל אביב.
המופע ימשיך עד לתאריך 25 בפברואר, בכל ערב ב-20:30 ובימי שישי ב-14:00. (ב-17 וב-19 בפברואר, לא תתקיימנה הצגות). מחיר כרטיס: 90 שקלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם