עסק מלוכלך: כך גוזרים קופון על פועלי הניקיון במזרח ירושלים
לפני שלוש שנים הפריטה העירייה את שירותי הניקיון בעיר העתיקה. חזות האזור השתפרה פלאים. אבל באיזה מחיר? תחקיר זמן ירושלים חושף: תלושי משכורת מזויפים, 16 שעות עבודה ביום ואווירה של פחד בקרב הפועלים. מוגש כחומר למחשבה לקראת תכניתו של ברקת להעביר את כל שירותי הטאטוא בעיר לידי קבלן חיצוני
לצד הרווחים הכלכליים שנוצרים מתנועת התיירים ופעולת הסוחרים במתחם החומות יש גם תוצרי לוואי, והמרכזי שבהם הוא האשפה. מתחם העיר העתיקה הוא אחד מהמקומות הקשים ביותר לניהול מבחינה תפעולית בכל הקשור לפסולת. אי אפשר להפריז בחשיבותו של נושא זה, במיוחד במקום צפוף שגרים בו אלפי תושבים, שמהווה גם אבן שואבת לתיירים מכל העולם.
תחקיר זמן ירושלים, בסיוע עמותת "במעגלי צדק", חושף כי שלוש שנים לאחר שהפרטת שירותי הניקיון בעיר העתיקה יצאה לדרך, היא מסתירה מאחוריה שורה של עבירות תעסוקה חמורות, ניצול עובדים וקבוצה של אנשים מושפלים שנדחקה אל מתחת לקו העוני. גילויים אלה מגובים בשיחות עם קרוב ל~20 עובדים ובדיקה של עשרות תלושי משכורת.
לצד ההפרות החמורות, תחקיר זה גם חושף את השיטה: אחד מקבלני המשנה הסכים להסביר בשם מלא כיצד העסק עובד באמת: על הקשר הקלוש שבין המושג "קבלן ניקיון" לניקיון, כיצד שעות עבודה הופכות למטבע עובר לסוחר וכיצד הקבלנים, בגיבוי שתיקתה הרועמת של העירייה, גוזרים קופון על גבם של העובדים. בימים אלה, שבהם ראש העירייה ניר ברקת מצהיר על כוונתו להפריט את כלל שירותי התברואה בעיר, ראוי לשים לב לתוצאות של תהליך ההפרטה האחרון.
כיצד עובדת השיטה? העסקה המניבה רווחים על גבו של העובד מורכבת משלושה גורמים: העירייה, הקבלן וקבלן המשנה (עיריות אחרות ציינו בחוזה שלהן שאסור לקבלן להעסיק קבלן משנה, בירושלים זה לא נעשה). החברה שזכתה במכרז העירייה בירושלים ואחראית על השירותים היא "פורד מערכות מוניציפליות בע"מ".
החברה ממוקמת בתל אביב, ויו"ר הדירקטוריון שלה הוא חיים בדש. היא משרתת, בין היתר, את העיריות בתל אביב, בראשון לציון, בנתניה ובאבן יהודה. אלא ש"פורד מערכות", על אף שזכתה במכרז של העירייה, לא העסיקה את העובדים ישירות אלא דרך קבלני משנה, בין היתר "ע. הדאיה ניהול והשקעות בע"מ", בבעלות
מאז ינואר 2010 חברות ניקיון ושמירה זקוקות לרישיון משרד התמ"ת כדי לעבוד. ל"פורד מערכות" יש רישיון כזה, אבל ל"מ.מ.ח.א" ול"הדאיה" אין. לעירייה אסור על פי חוק להיות בקשר עם קבלן בלי רישיון.
בפועל כל אחת מחברו המשנה העסיקה קבוצה אחרת של עובדים: "מ.מ.ח.א" העסיקה את פועלי הטאטוא, ואילו "הדאיה" - את נהגי הטרקטורים. החברות השונות הללו חתומות על חלק ניכר מתלושי המשכורת של המנקים. "פורד" נקטה בשיטה ידועה בענף: הקבלן הראשי שוכר קבלן משנה כדי להתחמק מאחריות ישירה לעובדים.
מה שמעניין במיוחד בסיפור של קבלן המשנה "הדאיה" הוא עד כמה הוא היה מנותק מהשטח, ללא מגע עם העובדים בפרט, וללא קשר לתחום הניקיון בכלל. הבעלים של החברה הוא עובדיה הדאיה, הוא יושב במשרד קטן בבניין כלל, יחד עם שתי עובדותיו, מזכירה ומנהלת חשבונות. בשיחה איתו הסכים הדאיה הסכים לגלות פרטים על השיטה.
אתה ניהלת את העבודה בפועל?
הדאיה: "'פורד' - יש להם את האנשים במקום. הם יודעים את העבודה ויש אנשים שניהלו את העבודה. אין לנו את השליטה כמובן. אנחנו לא נמצאים שם פיזית".
אם העובדים עושים שעות נוספות, איך אתם מודעים לזה?
בשלב הזה מצטרפת מנהלת החשבונות ומתנדבת להסביר: "אני מקבלת ממנהל העבודה את הסכום שהם צריכים לקבל. אני לא מחשבת לפי שעות. זה לא מחושב שעה כפול כך וכך, אלא סכום כולל. אין שליטה בפועל, אנחנו לא בעיר העתיקה".
ייתכן שהדאיה היה גלוי יחסית כי לטענתו החל מדצמבר 2010 "פורד" הפסיקו איתו את ההתקשרות. הדאיה, חשוב לציין, לא מכחיש את תביעות העובדים, וטוען שהכול נעשה בתום לב ומתוך טעויות סבירות. כיום הוא מזמין כל עובד שנפגע להגיע אליו ולקבל פיצוי.
לראיה הוא מציג צ'קים חתומים שהוא עומד להעביר לעובדים שכבר התלוננו. הוא גם טוען בתוקף שתמיד הקפיד על תשלום פנסיה: "ישבנו איתם, הלכנו לעיר העתיקה, הסברנו והצלחנו לשכנע את כולם לפתוח קופה", אומרת מנהלת החשבונות.
"זו הייתה טעות מלכתחילה ולא הייתי צריך להיכנס לזה", מסכם הדאיה. "לא עשיתי דברים חכמים. זה לא משתלם כלכלית. זה לא משתלם משום בחינה בגלל כאב הראש. אז עכשיו יוצאים צ'קים לעובדים ואנחנו נעביר את מה שמגיע להם".
קיבלת מ"פורד" כסף לפי עובד או סכום גלובלי?
"מה שאני מקבל מ'פורד' זה סכום גלובלי".
אז בסוף האינטרס שלך זה להשאיר כמה שיותר בסוף החודש.
"תמיד האינטרס שלך להשאיר כמה שיותר בסוף החודש, בין שאתה מקבל פר עובד או גלובלי".
מתוך בחינה של עשרות תלושים מתבררת השיטה: א', מטאטא רחובות בעיר העתיקה, משתכר קצת מעל 4,000 שקל נטו לחודש. אולם תלוש המשכורת שלו מדצמבר האחרון מראה כי ימי העבודה הכוללים הם 31 יום בחודש. מלבד העובדה שעובד זה יצא לא יצא ליום חופש אחד בחודש, ברור שמדובר בעובד שעשה כמות מכובדת של שעות נוספות.
מאחר שעל שעות נוספות ועל עבודה בשבתון הוא היה אמור לקבל תשלום נוסף - 25 אחוז נוספים על שעתיים ראשונות, ועוד 50 אחוז על כל שעה מעבר לכך וביום שבתון - בחודש כזה היה אמור העובד לפי חוקי התעסוקה לקבל סכום המתקרב ל-7000שקל ברוטו, אם לא למעלה מכך.
כל הסכומים בתלושים שנבדקו נעו סביב סכום דומה, כ-4000 שקלים נטו. אבל התלושים לא מספרים את כל הסיפור. לדברי העובדים, שיטת העבודה האמיתית סוכמה בעל פה. העובדים מספרים שעבור כל משמרת של שמונה שעות הם מקבלים 150 שקל, סכום נמוך משכר מינימום.
בסוף כל משמרת מגיעים העובדים עם "דף שעות" למשרד קטן ברובע היהודי, שם חותם להם המפקח על אישור המשמרת שלהם. לידי "זמן ירושלים" הגיע דף שעות כזה, החתום על ידי חברת "ע. הדאיה". הדף מתעד רישום של מנקה שעבד כ~30 משמרות בחודש אחד.
חלק מימי עבודתו היו ארוכים ביותר וכללו 16 שעות. בחודש כזה העובד היה אמור להרוויח סכום שמתקרב ל~8,000 שקל. בפועל המשכורת עמדה על כ~4,000 שקל בלבד.
גם תלושי המשכורת של העובד מ' ממחישים את השיטה היטב. במשך תקופה ארוכה עבד מ' 30 או 31 יום בחודש, ללא ימי חופשה. גם יום השבתון לא נדרש מאז ההפרטה, כל העובדים מנקים גם בשבת. בחלק מהתלושים שלו לא מופיעות המילים "חופשה" או "הבראה" כלל.
אין נסיעות, אין כמות שעות או תעריף לשעה, אין תשלום לשעות נוספות ואף לא כל השעות עצמן מחושבות. פנסיה ודאי שלא קיבל. גם תאריך תחילת העבודה של מ' זויף כדי שלא יזכה לוותק המגיע לו. עוד עדות לכך היא שם החברה על התלוש. בחודש אחד הפיקה את התלוש חברת "פורד", ואילו בחודש לאחר מכן - חברת "מ.מ.ח.א כל הזמן בע"מ".
בהמשך הבינו החברות כי תלוש בעייתי מעין זה לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן, וחוסר הבנתם של העובדים בקריאת תלושים גם היא לא תספיק כדי להסתיר את הזכויות שנגזלות מהם. השיטה עבדה כך: בכל תלוש קיבל העובד תעריף שונה בתכלית עבור שעת עבודה. בפועל, העובד זכה במקרה הטוב לתעריף המינימום, 20.70 שקל לשעה, ללא כל תוספת של הבראה, נסיעות או שעות נוספות.
כמות השעות זויפה והייתה נמוכה בהרבה מהנתון האמיתי. כך לדוגמה בחודש אוקטובר 2009 נכתב בתלוש של מ' כי עבד מספר שעות נמוך בהרבה ממה שעבד בפועל. ההפרש הזה גילם שכר הנמוך ממינימום ונטול כל תנאים סוציאליים. התלושים שלו מראים כי לכאורה בכל חודש נע שכרו השעתי בהפרשים עצומים, לעתים תוך הפרש של עשרה שקלים לשעה בחודשיים. בפועל, כמובן, הוא עדיין קיבלו שכר הנמוך משכר מינימום. כאשר ניגש עובד זה או אחר להלין על תנאיו הוא זכה לפי טענות העובדים להשעיה ללא תשלום.
המשמעות של החלפת מעסיקים ברורה - העובד לא צובר זכויות סוציאליות. כאשר נפגעות זכויותיו, לעובד אין כתובת. פעם אחת הוא צריך ללכת ל'פורד' בשביל זכויותיו, ופעם הוא צריך לכתת את רגליו למשרד של עובדיה הדאיה בבניין כלל. לחברת "מ.מ.ח.א" אין משרדים כלל.
כך העובד נקלע אל בין חברות שנסגרות ונפתחות. מה עם ועד עובדים? אין סיכוי. עובדי קבלן יכולים להיות מפוטרים בכל רגע. לצד התלושים הבעייתיים, ל"זמן ירושלים" הגיע מידע על הפרה חמורה נוספת: כפי שאפשר לראות בתצלומים בצד, בשלב מסוים הועסקו בעבודה בטרקטורים ילדים מתחת לגיל 14. העסקת הילדים אומתה עם כמה עובדים בשטח.
אחד העובדים גם סיפר על אווירת העבודה אצל הקבלנים: "אני יכול לשתות קפה באמצע המשמרת. האחראי על האזור עובר לידי ולא אומר כלום. כשאני בא למשרד הוא מודיע לי שאני יוצא לשבוע חופש". מכיוון שהעירייה יכולה לקנוס את הקבלן על לכלוך, קנסות אלה מתגלגלים אל העובדים. לטענת העובדים, נאמר להם שעובד שייתפס בלי וסט של החברה יקבל קנס של 500 שקל (שמינית מהמשכורת הממוצעת).
בשבועות האחרונים פנו "במעגלי צדק" לעירייה. זו נלחצה ופנתה ל'פורד', מה שהוביל כנראה לכמה שינויים. אך שינויים אלה רק מבליטים את המלכוד שהעובדים נמצאים בו. המשכורת הנמוכה דוחפת אותם לימי עבודה ארוכים מדיי, וכאשר זה לא מתאפשר להם הם עצמם כועסים.
"הקבלן התחלף לקבלן יהודי (הכוונה היא כנראה למנהל העבודה - א"א), ואמרו שיותר אי אפשר לעבוד 31 יום בחודש", מספר אחד העובדים. "לפני זה הייתי עובד לפעמים שעות נוספות, מ~6:00 בבוקר עד 18:00 בלילה, או מ~6:00 בבוקר עד 22:00 בלילה. היום, כשמותר רק 26 יום, מה ייצא לך? 4,000-3,900 בחודש".
כאשר אלה התנאים היום, אחת השאלות החשובות היא כיצד התבצעה ההפרטה לפני שלוש שנים. אפשר להתחיל להבין את התהליך מדבריו של נסים חזן, יו"ר ועד עובדי התברואה בעירייה. העיר העתיקה, אומר חזן, היא מקום מורכב במיוחד לעבודת ניקיון, בגלל התנאים המיוחדים של כמות האנשים והשטח:
"כשהייתי בא לשם והייתי מבקר את העובדים, היית רואה שהם עובדים קשה". לצד זאת, טוען חזן, העובדים בעיר העתיקה היו חדשים יחסית במחלקת התברואה ולא היו זכאים למלוא התנאים של הוותיקים ושכרם היה נמוך יחסית לעבודה הקשה. לכן, לפני שלוש שנים, הוועד שמח לוותר על העבודה הלא מתגמלת. סביר להניח שגם העובדים שמחו. בסך הכול בעיר העתיקה עבדו 48 עובדים. לכולם נמצאה עבודה אחרת בעיר, ואת מקומם תפסו עובדי הקבלן.
מדבריו של חזן עולה כי חלק מההסבר למהפך התברואתי נמצא פשוט בכמות העובדים. השיפור נובע, בין היתר, מהגדלת מספרם של המנקים. חזן טוען כי היום בעיר העתיקה יש בין 80 ל-90 עובדי ניקיון, מספר כפול מזה שהיה לפני ההפרטה. הם גם עובדים במשמרות ארוכות ורבות יותר לאורך כל היום. עובד אחר במחלקת תברואה ששוחחנו איתו, המכיר את אזור העיר העתיקה, אומר כי היום "העיר העתיקה יותר נקייה, אבל אם תביא לי את מספר העובדים שיש לקבלן, גם אצלי היא תהיה נקייה".
מדברי השניים מתברר שהעירייה לא פיטרה עובדים, אלא פשוט לקחה חברה חדשה במקומם. לכן לא מדובר בהתייעלות נקודתית אלא במדיניות לטווח הרחוק, לקראת הפרטה של כל שירותי התברואה .
את התמונה האמיתית ניתן להבין באמצעות ההפרטה המתוכננת כעת. למעשה, לולא המאבק על התקציבים הממשלתיים, המהלך כבר היה יוצא לדרך.
"במסגרת מהלך זה, יועברו כ~150 עובדי טאטוא ברחבי העיר מתפקידם. המבוגרים יתפטרו בתמורה להטבות פרישה נאות. והצעירים יעברו לתפקיד אחר. במסגרת סיור חניכה לשבילי תיירות חדשים בעיר העתיקה ביום ראשון האחרון, אמר ברקת כי "אחד הנושאים החשובים זה הפרטת הניקיון של הטאטוא בעיר ירושלים. אנחנו מקציבים 25 מיליון שקלים בשנה לטובת זה. השנה התנינו את ההפרטה הזו בתקציב שיגיע מהממשלה. כולי תקווה שנוכל להרחיב את ההפרטה בנושא הטאטוא".
לא כולם בעירייה מסכימים עם המהלך. "אני חושב שההפרטה תהיה בכייה לדורות של העובדים", אומר גורם המעורב בנושא. "לעירייה זה רווח נקי, התעסקות עם אדם אחד ולא עם אלף. לעובדים זה סיפוק מיידי, אבל לא טוב בטווח הארוך". הסיבה לכך היא שהעובדים הנוכחיים ירוויחו. הצעירים יעברו לתפקידים משופרים, ואילו הוותיקים יפרשו בתמורה לכ~350 אלף שקל, נוסף לכל הפיצויים שיזכו להם בתמורה להסכמתם לפרוש. מי שישלמו את המחיר יהיו העובדים החדשים, שיועסקו על ידי הקבלן וכמובן לא יעזו להתאגד בוועד. החשש מפיטורים במקרה של תלונה יהיה מיידי, לעומת חוסר היכולת של העירייה לפטר את עובדיה ללא עילה ראויה.
עובדי העירייה הוותיקים מאוד בתחום הטאטוא מרוויחים היום בממוצע 10,000 שקלים בחודש. העובדים החדשים מרוויחים 5,500 שקל בממוצע עבור משרה מלאה, הכוללת חמש משמרות בנות שמונה שעות, נוסף לשעות נוספות בהתאם לחוק. אלא שהחיים טובים יותר ממה שנדמה, מאחר שהעבודה נעשית בקבלנות. "אתה מסיים אזור, אתה יכול ללכת", מסביר גורם בעירייה. "סיימת, ניקית, הלכת. השעון ממשיך לתקתק". הדברים כמובן אינם אמורים באשר לעובדים בעיר העתיקה, שכל הפסקה שלהם עלולה לעלות להם בקנס או השעיה.
"לו הקבלן באמת היה צריך לעמוד בכל ההתחייבויות שלו, זה לא היה משתלם לו", מסביר גורם המעורב בתהליך. "בעירייה יודעים את זה היטב, אבל מעלימים עין מההפרות. זה משחק מגעיל שבו העירייה נותנת אחריות, על אף שהיא יודעת שהוא לא יעמוד בזה. לא אכפת לה יותר".
אלא שיש גורמים בעירייה הטוענים כי ההפרטה היא אחיזת עיניים בלבד. העירייה הותירה לעצמה את כל הסמכויות, ורק ויתרה על כל העיסוק בעובדים. ראש אגף התברואה ציון שטרית הוא הכתובת לתלונות. כאשר פנינו לחברות לתגובה בפעם הראשונה, כולן ציינו כי יש להפנות את השאלות לשטרית.
במקום שהקבלן ישא באחריות כולה לאחר הליך ההפרטה, הוא משמש בסך הכול קבלן משנה של העירייה. "זה אבסורד, זו בדיחה", אומר גורם בעירייה. "זו לא הפרטה, אלא הסכם המיטיב עם העירייה ועם קבלן המשנה על חשבון העובדים".
בעירייה, אגב, יש ועדה שאמורה לטפל בכל המחדלים והשאלות הללו, "הוועדה לתברואה ולשיפור פני העיר". אפשר היה לצפות ממנה ללוות מקרוב את הליך ההפרטה הסבוך הזה, בעיקר על רקע התלונות הנשמעות לגביו כבר זמן רב. קשה להאמין, אולם מכל הוועדות דווקא וועדה זו לא התכנסה ולו פעם אחת מאז שנכנס ברקת ללשכת ראש העירייה. יותר משנתיים חלפו ולא נערך דיון בנושא.
מי שעומד בראש הוועדה הזו הוא חבר המועצה יוסי דייטש (יהדות התורה), שבעוד כשלושה חודשים יתחיל לשמש סגן ראש העירייה. גם נעמי צור (ירושלים תצליח), יקיר שגב (ירושלים תצליח) ולורה ורטון (מרצ) חברים בוועדה. ורטון ביקשה מדייטש כמה פעמים לכנס את הוועדה ולדון בנושא הפרטת שירותי הניקיון, עד כה ללא הצלחה כאמור.
בחודש מרץ 2009 זימן דייטש ישיבה של הוועדה, אבל אפילו בפעם היחידה שבה נקבע תאריך יעד, הישיבה בוטלה. ורטון אמרה השבוע כי היא תבקש להעלות את נושא ההפרטה לסדר יומה של המועצה הקרובה. בסיעת מרצ מתנגדים כצפוי להליך ההפרטה בכלל, אולם מעריכים כי אין ביכולתם לעצור אותו. בשלב זה הם מבקשים למזער נזקים.
כדי להבין מה בדיוק ההבדל בין עובד עירייה לעובד קבלן ביקשנו מג', אחד ממטאטאי הרחובות במרכז העיר, שיציג לפנינו תלוש משכורת. המשכורת נטו שלו היא כ~6,000 שקל. פנסיה וחסכונות שונים שהעירייה משלמת עבורו בצד מגיעים ל~700 שקל בחודש. לא מדובר בסכום גבוה עבור עבודה פיזית קשה ומלוכלכת, אבל בכל זאת השכר שלו גבוה ביותר מח~50 אחוז מהשכר שמרוויח עובד הקבלן. לג' יש סיכוי להתקדם מעט מבחינת משכורת.
א' שהוזכר בתחילת הכתבה יעבוד בשכר מינימום כל חייו, ללא כל ביטחון תעסוקתי. מכיוון שעלות השכר השנתית של ג', עובד עם ותק של כשבע שנים, היא כ~85 אלף שקל בשנה, העירייה מן הסתם מעדיפה עובד ב~50 אלף שקל לשנה.
את ההבדל בתנאים בין עובד עירייה לעובד קבלן ניתן לזהות גם בביגוד. בעוד עובדי העירייה לבושים בכל הציוד המקצועי הדרוש, כמו מעילי סופה, בגדים זוהרים ונעליים מתאימות, עובדי הקבלן קיבלו רק בשבוע שעבר נעליים ובגדים חמים, וגם זאת בעקבות הלחץ שהפעילו "במעגלי צדק" על העירייה.
בינתיים, כמו בעיר העתיקה, הקפיאה העירייה את אגף התברואה ואינה מקבלת יותר עובדים חדשים. עובדים ששוחחנו איתם השבוע ציינו כי בשל כך הם עובדים שעות נוספות רבות.
ועד עובדי התברואה לא יילחם נגד ההפרטה. הנוסחה שעל פיה ועדי העובדים מגיעים להסכמה עם ההנהלה על ידי הקרבת העובדים העתידיים, שאין מי שיגן עליהם, היא הבסיס גם במקרה זה. העובדים הוותיקים יפרשו ויזכו לחבילות נאות, הצעירים יעברו לבצע תפקידים אחרים במסגרת האגף, ואילו העובדים שיגויסו על ידי הקבלן יזכו ליחס שמאפיין את החברות הפרטיות העוסקות בניקיון.
לא יהיה להם ועד שיוכל לסדר את ענייניהם אם יהיו להם השגות על התנאים. כמו בעיר העתיקה, הקבלנים ינגסו בחלק נוסף, והעירייה תעצום את עיניה. כך תצמח עוד שכבה של עובדים שלא מצליחה לפרוץ את מעגל העוני. זהו תהליך שמתרחש בכל מקום בארץ.
נכון להיום רק לורה ורטון (מרצ) תבקש להעלות את הנושא לסדר יומה של המועצה הקרובה. ורטון מבקשת לאסור על החברה הזוכה בהפעלת שירותי הטאטוא להעסיק קבלני משנה תחתיה. כך העובד יידע בדיוק מי המעסיק שלו, ולא ימצא שמות שונים של חברות על התלוש בחודשים השונים. עוד מבקשת ורטון למנות מפקח מטעם העירייה, שיפקח על הקבלן ועל הפרות של ההסכם. הניסיון מלמד שהסיכוי לעצור את גל ההפרטה ששוטף בשנים האחרונות את כיכר ספרא הוא נמוך. נמוך מאוד.
מי שגילו הפרות זכויות העובדים בעיר העתיקה הן יעל וולפנזון ונטע גרנות, מעמותת "במעגלי צדק". השתיים פתחו בתחקיר עצמאי, שהוביל לחשיפה של תנאי העבודה, ופנו לעירייה. "התחלנו לדבר עם עובדים. ב~99 אחוז מהמקרים הם לא יודעים מה מגיע להם", מספרת וולפנזון, "במפגש איתנו הם מגלים את מלוא הזכויות שלהם. מהר מאוד אנחנו אוספים נתונים ובודקים את הטענות של העובדים בגיבוי תלושי משכורת".
"במעגלי צדק" רואים בעירייה, ולא בקבלן, את הגורם העיקרי האחראי על העובדים. "אנחנו רואים באגף התברואה בעירייה אחראי על העסקת עובדים. מה שאנחנו דורשים זה החזרת כספים לעובדים על כל מה שנגנב מהם, והנהגת מדיניות שתמנע הפרה של זכויות עובדים". חברי העמותה נפגשו עם ציון שטרית, מנהל אגף התברואה, וביקשו ממנו לשכור מפקח על פעילות הקבלן.
"לשמחתנו, אגף תברואה נדרש לטפל בבעיה באופן מיידי ואנחנו מברכים על ההחלטה שלו להתקשר עם עורך דין בשם אריה אביטן, שיפקח על חברות הקבלן באגף", אומרת וולפנזון. "הוכח שברגע שיש פיקוח על חברות הן מתיישרות על פי החוק, במיוחד אם זה מפקח שיש לו שיניים.
"חברות חושבות פעמיים אם להפר זכויות כשהן יודעות שמישהו עוקב אחריהן. אנחנו מקווים לראות החזרת כספים ושינוי בהתנהגות של חברת 'פורד' וקבלני המשנה, בהתייחסות שלהם לעובדים ובאופן שהם מעסיקים אותם".
מה העמדה שלכם לגבי השינויים הצפויים בעירייה?
"אנחנו כמובן רואים בהפרטה הזו מהלך מסוכן ופסול, שעשוי להוליד תופעות של ניצול עובדים, הרווחות בהעסקה דרך קבלן. אנחנו מתנגדים להחלפת עובדי עירייה, שנהנים מתנאים טובים וביטחון תעסוקתי, בעובדים שיהיו בסכנה מתמדת של ניצול".
מהניסיון שלך, השיטה של פיקוח על הקבלן עובדת לטווח ארוך?
"יש בעיה מבנית. האופן שמפעילים את המכרזים חושף המון עובדים לניצול, כי מדובר בשוק תחרותי ופרוע והחברות נאלצות להתחרות על הגב של העובדים. גם אם אנחנו נבטיח דרך אמצעים של אכיפה מדינתית וזכויות עובדים, עדיין מדובר בעובדים שיסיימו ויתחילו את הקריירה שלהם בשכר מינימום. זה לא יבטיח את היציאה שלהם ממעגל העוני. אני לא חושבת שחברה ראויה זו חברה שבה מישהו מרוויח רק שכר מינימום".
מחברת "פורד מערכות מונציפליות בע"מ" נמסר כי "כבר לפני כחודש פנתה עיריית ירושלים אל חברתנו, מסרה לה כי התקבלה תלונה דומה לזו המועלית בפנייתכם, ודרשה כי חברתנו תבדוק את הנושא. חברתנו, ששמירה על זכויות המועסקים חשובה לה מאוד, בודקת את קיום זכויות המועסקים באופן רציף אף מבלי שמבוצעות אליה פניות מסוג זה.
עם זאת, לאור פניית העירייה, חברתנו בדקה את הנושא באופן ספציפי ומצאה כי לא קיימת כל פגיעה בזכויות המועסקים מטעמה ו/או בזכויות המועסקים על ידי קבלני משנה העובדים עבורה. למיטב ידיעתנו, גם בדיקת העירייה עצמה העלתה ממצאים זהים.
"נציין, למען הסר ספק, כי כל קבלני המשנה המועסקים עבור חברתנו בפרויקט הנדון אושרו ככאלה על ידי העירייה. לפנייתכם לא צורפו העתקים של המסמכים העומדים כביכול בבסיס הטענות שהופנו כלפי חברתנו, ולכן אין ביכולת חברתנו להגיב עליהן באופן פרטני.
נדגיש כי חברתנו הקפידה, מקפידה, ותמשיך להקפיד על קיום כל תנאי הדין בהתייחס לעובדיה. חברתנו פיקחה, מפקחת ותמשיך לפקח על כך שקבלני המשנה הקשורים עמה יקפידו, בהתייחס לעובדיהם, על קיום תנאי הדין, תוך שמודגש כי החובה על פי דין בנוגע לכך חלה עליהם.
"בכל מקרה, לאור פנייתכם חברתנו תבצע בדיקות כאמור שוב. אם בדיקות אלה יעלו כי עובד מסוים של חברתנו לא זכה לתנאים המגיעים לו על פי דין, הדבר יתוקן באופן מיידי. אם בדיקות אלה יעלו כי עובד מסוים של קבלן משנה הקשור עם חברתנו לא זכה לתנאים המגיעים לו על פי דין בנוגע לעבודה המבוצעת עבור חברתנו, חברתנו תדאג לתיקון הדבר באופן מיידי, וכן תדאג לנקיטת הצעדים הנדרשים כלפי אותו קבלן משנה. על מנת שבדיקות אלה יוכלו להיות ממוקדות ויעילות יותר, נודה על העברת המסמכים הנזכרים בסעיף 5 לעיל".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "העירייה רואה בחומרה אי תשלומי שכר ואי מתן תנאים הולמים לעובדי הקבלן. הדברים הובאו לידיעת אגף התברואה ושם נערך דיון עם כל הנוגעים בדבר, כולל חברת 'פורד'.
לאור זאת החליטה העירייה להעסיק יועץ מומחה, אשר יערוך בקרה על תחום תשלומי השכר לעובדים של כל החברות הקבלניות אשר מועסקות באגף . בפגישה הודיעה החברה שתערוך בדיקה נוספת, ואם יתברר כי עובד כלשהו לא זכה לתנאי השכר המגיעים לו, תפעל החברה לתיקון הנדרש באופן מיידי, וכך גם באשר לעובדי הניקיון בעיר העתיקה חברות המשנה המופעלות על ידי חברת 'פורד' ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם