תושבי נחל בקע בב"ש: במקרה של ירי טילים נותר לנו רק להתפלל
ברברה היא צעירה אוטיסטית המתקשה בתפקוד יומיומי. במקרה של אזעקה עליה לרוץ כ-100 מטר למקלט הקרוב, עם בלון חמצן צמוד. אמה של ברברה: כשיש אזעקה נותר לנו רק להתפלל
ברברה גלוס דה לוקה עם הוריה צילום: עוזי דגני
ברברה, שעלתה מארגנטינה בשנת 2001, מתגוררת בשכונה יחד עם הוריה. "כשנשמעה האזעקה האחרונה לקחתי את בתי, השכבתי אותה מאחורי ספה, שכבתי עליה, גוננתי עליה בגופי, ובעלי כיסה את שנינו", מספרת האם אסתר.
לדבריה, "ככה זה. כשיש אזעקה, אין לנו לאן לרוץ. כל מה שנותר לנו זה להתפלל שהטיל לא ייפול על הבית הזה, שכולו עץ".
שכונת נחל בקע הוקמה בתחילת שנות התשעים, בהוראת שר השיכון דאז אריאל שרון, במטרה לתת פתרון דיור לעולים מחבר המדינות ומאתיופיה. חלק מהבתים בשכונה נבנו מעץ והתשתיות במקום רעועות מאוד.
"אני נשאר במיטה"
הדרך לנחל בקע היא כמו הדרך לעולם אחר. קו 14, היחידי המגיע לשכונה, הוא אחד הקווים העמוסים והארוכים בבאר שבע ואחד הקווים עם התדירות הכי נמוכה - בממוצע פעם בכחצי שעה.
בשעות הבוקר נדחסים באוטובוס 70-80 איש בבת אחת. גם בצהריים מספר גדול של אנשים נדחסים. כבר בתחנה המרכזית האוטובוס מאיים להתפקע. ילד כבן 12 הנתמך בקביים עולה בקושי לאוטובוס. אישה מבוגרת מפנה לו מקום. "בוא, צחי,
שב. אל תעמוד, שלא תיפול".
הילד בקושי מחזיק את עצמו בכיסא. יש לו עוד 20 דקות נסיעה, בלי מזגן, בלי אוויר, עד שיגיע הביתה. כמעט כל הנוסעים דוברי רוסית. גם ב-2011, חוזרים על השגיאה על שנות החמישים.
בכניסה לרחוב תלמה ילין עומד איש מבוגר כבן 70. אני ניגש אליו לשאול אם הוא יודע היכן חיה משפחתה של ברברה, אבל הוא לא יודע עברית ואני לא יודע רוסית. אנחנו מתפשרים על יידיש.
תגיד לי, כשיש סירנה, אתה, מה עושה", אני שואל ביידיש רצוצה.
"אם זה בלילה, אני נשאר במיטה. אם זה ביום, אני עומד כמו פוץ. מה אני יכול לעשות"?
מה, בבית אין חדר מוגן?
"הבית שלי מעץ. אתה עושה 'פוווו', כמו שעשה הזאב לחזרזירים, והוא נופל. יש מקלט, אבל בגיל שלי כבר לא רצים מהר. מה, אתה לא יודע שזה ככה? אתה לא חי פה?"
הפתרון במצבים כאלה הוא הצבת "מיגונית", מעין חדרון מבטון מזוין, שמוצב ליד כל קרוון. עלותו נאמדת בכמה עשרות אלפי שקלים, ובנחל בקע איש כמעט ולא יכול להרשות זאת לעצמו.
תגובות
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "בשעת חירום ייפתחו כל המקלטים ברחבי העיר ויעמדו לרשות האזרחים. נכון לרגע הזה, המצב לא מחייב לפתוח את המקלטים, וזאת בהתאם להוראות פיקוד העורף".
מקלט בשכונת נחל בקע צילום: עוזי דגני
"יחד עם זאת יצוין, כי על פי הנחיות פיקוד העורף, 'יש לבחור את המרחב המוגן בהתאם לזמן העומד לרשותנו להגיע אליו מרגע הישמע האזעקה, שכן לא תמיד ניתן להגיע למקלט תוך פרק זמן שנקבע מראש (60 שניות באזור באר שבע). על כן מומלץ לכלל האזרחים לקבוע את המקום אליו יכנסו בעת הצורך, לפי הנחיות פיקוד העורף, כפי שמופיע באתר האינטרנט בכתובת: www.oref.org.il'
"קיימת תכנית מאורגנת לפתיחת המקלטים בחירום, באמצעות ניידות של אגף הפיקוח ובחלוקה לאזורים. לנוכח האירוע האחרון, שוקל מטה החירום, יחד עם המחלקה לעבודה קהילתית, לאתר פנסיונרים או אזרחים הגרים בסמוך למקלטים שיהוו 'נאמני מקלטים' ויחתמו על עותק נוסף של מפתחות לדלתות המקלטים, על מנת שתתאפשר כניסה בזמן קצר".
ראש ענף אוכלוסייה במחוז הדרום בפיקוד העורף, רס"ן איציק וקנין, שמע את סיפורה של ברברה. לדבריו, ההתנהגות של הוריה – שכיבה על הרצפה והתגוננות באמצעות הידיים על הראש, היא נכונה.
"כרגע אנחנו נמצאים בשגרה, מה גם שהיא מופרת כמו לפני שבועיים. התנהגות התושבים במקרה הזה הייתה נכונה ולראיה, האירוע נגמר עם ארבעה נפגעי חרדה בלבד".
רס"ן וקנין אומר, כי בהעדר מקלט או מיגונית, ההתנהגות הנכונה במקרה של אזעקה היא כניסה לחדר פנימי עם כמה שפחות קירות חיצוניים ושכיבה על הרצפה. באשר להקמת מיגוניות, לדבריו פיקוד העורף אינו עוסק בכך ועל התושבים לרכוש כאלה מכיסם. עם זאת, התנהגות על פי הנחיות פיקוד העורף, לדבריו, מצילה חיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם