הצהרת בלפור: מה הסיפור של עו"ד בלפור קיויתי?

השר גלעד ארדן מקדם את מועמדותו של חבר מרכז הליכוד, עו"ד בלפור קיויתי, לתפקיד יו"ר פארק נחל באר שבע, פרויקט הדגל של בירת הנגב. לאחרונה התבקש בית המשפט לבחון איך קשישה חתמה על הסכם נאמנות שהעביר לקיויתי מיליון שקלים מעזבונה - תוך הטעיה. קיויתי: "אני גם מוכשר וגם עיראקי. עבדתי קשה כל חיי"

פארק נחל באר שבע נחשב לספינת הדגל של המיזמים הציבוריים בדרום. שטח עצום שישתרע על פני 5,200 דונם , ובו אמפיתיאטרון ענקי, אגם מלאכותי גדול, טיילות, בוסתנים, בתי קפה ומסעדות בעלות של כ-400 מיליון שקל.
בלפור קיויתי
בלפור קיויתי צילום: דיאגו מיטלברג


עיריית באר שבע עם הקרן הקיימת, עם רשות הניקוז ועם המשרד להגנת הסביבה, דוחפים להקמת הפארק כבר כמה שנים.

אחרי שלוש החלטות ממשלה שהקציבו לפרויקט 150 מיליון שקל על פני שבע שנים, תרומה נכבדה של קק"ל ארצות הברית, ואישור הפרויקט על ידי הוועדה לנושאים תכנוניים ועקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הפרויקט יוצא לדרך בתקווה שישנה את איכות החיים של תושבי האזור.

"הפארק יפריח את השממה", התפעל לאחרונה נשיא המדינה שמעון פרס בביקור באזור. "הפרויקט יחולל שינוי לא רק בעיר באר שבע", הכריז ראש העירייה רוביק דנילוביץ', "אלא בנגב בכלל". "לא רק שלמקום יש חשיבות היסטורית עצומה", אומר יעקב טרנר, ראש עיריית באר שבע הקודם שדחף להקמת הפארק, "אלא שהוא גם ישפר את איכות החיים של התושבים של באר שבע והדרום.

"זה גני יהושע של הדרום. החלום שלי הוא לקום בוקר אחד ולשמוע ברדיו דרום ששביתת המצילים באגם בפארק הסתיימה - והחלום הזה יתגשם". ואילו החלטת הממשלה שעסקה בפארק, קבעה שהפרויקט "לא רק ישקם את הנחל אלא גם ישפר את איכות חיי התושבים ויפתח את התיירות בדרום".

יושב ראש הפארק יהיה אחת הדמויות הכלכליות רבות הכוח בדרום בשנים הקרובות. פוליטיקאים שירצו לגזור קופון, ראשי עירייה וספקים ישחרו לפתחו. ראוי שאדם כזה יהיה נקי מרבב. לאחרונה החליט השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, מי שאחראי לפרויקט ולמינוי היושב ראש, כי לתפקיד ימונה עורך הדין בלפור קיויתי, איש מוכר מאוד בבירת הנגב, פעיל וחבר ליכוד ותיק, שבין היתר רובצות מעל ראשו עננות של עסקאות שהגיעו לפתחו של בית המשפט.

 
רוביק דנילוביץ'
רוביק דנילוביץ'  צילום: דיאגו מיטלברג

למשל, בית המשפט התבקש לבחון איך קשישה ערירית חתמה על הסכם נאמנות שהעביר לו מיליון שקלים מעזבונה - תוך הטעיה וחוסר תום לב. ואיך החתים קבלן מבוגר וחולה על עסקת מכירת קרקע, על אף שעורך דינו של הקבלן לא נכח בפגישה כדי לעמוד על טיבה.

כאן נשאלת השאלה: האם זה האיש הכי מתאים וראוי לתפקיד? קיויתי, אגב, משוכנע שכן. "תרשמי לך, אני אדם מוכשר עם כישרונות", הוא אומר. "תרשמי וגם תקליטי: יש לי תארים במדע המדינה, בקרימינולוגיה ובמשפטים, ואני בחור טוב. אין לי שום עברות, אני אדם נוח ומנוסה בניהול, הייתי שותף להקמתם של מאה יישובים בנגב, ואני גם עיראקי וכישוריהם והערכים של העיראקים ואמינותם הם שם דבר, ואני יש לי ערכים משלי.

"הפארק יהיה האטרקציה הגדולה במדינה. זה יהיה טוב יותר מהירקון, שעובר בחלקו בתל אביב עם דשאים ועם חורשות ופרחים. אין ספק שזה יצעיד את באר שבע בכמה דרגות קדימה. בסך הכל אני אהיה יושב ראש ההנהלה של פארק. לא ביקשתי. אמרו לי בוא לדגל, שקלתי שלוש פעמים, ואמרתי שאני בא בתנאי שזה יהיה לתקופת ניסיון של חצי שנה. יש לי משרד עריכת דין, יש לי תיקים, יש לי עבודה, אבל פה תהיה לי הנאה של עשייה וסיפוק".
מיליון שקל בייבי

בלה דרזנר, קשישה חשוכת ילדים שבעלה נפטר 12 שנים לפניה, הלכה לעולמה באוקטובר 2007 בודדה וחולה, אבל אמידה מאוד. בצוואתה היא השאירה את רכושה לשניים ממקורביה ולהקדש שיקים קרן מלגות לסטודנטים נזקקים במחלקה לביו-טכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.

חודשיים וחצי לפני שנפטרה ערכה דרזנר הסכם נאמנות עם עורך הדין בלפור קיויתי, כאמור חבר ליכוד ודמות ידועה בבאר שבע. על פי ההסכם, היא השאירה לקיויתי, שהיה הנאמן של רכושה, מיליון שקל, כרבע מהכספים שהותירה אחריה.

בדיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע סיפר קיויתי שהיה לו קשר חברי הדוק עם דרזנר, שהייתה בת 87 במותה. הם הכירו באמצעות בעלה כששניהם, קיויתי והוא, היו חברים במועצת עיריית באר שבע, ומאז שמרו על קשר. בעדות ארוכה אמר קיויתי שבני הזוג, שהיו חשוכי ילדים, ראו בו חבר קרוב ובן משפחה. כשחלתה הוא היה זה ששכר לה מטפלת.

חודשיים וחצי לפני שנפטרה, חתמה דרזנר על הסכם נאמנות הזהה לגמרי לצוואה החתומה על ידה, מלבד סעיף אחד נוסף - המעביר לקיויתי מיליון שקל מרכושה. קיויתי אמר בבית המשפט שההסכם נחתם בנוכחות שלושה עדים, אך לא הביא את העדים לבית המשפט. הוא טען שדרזנר חתמה על ההסכם כשהייתה צלולה בדעתה, וכי "כל טענה בדבר השפעה לא הוגנת אין לה בסיס".

נציגת

רשם ההקדשות אמרה בבית המשפט ששכר טרחה כה גבוה הוא אינו סביר. מתוך עיזבון המסתכם בכארבעה מיליון שקל, היא אמרה, שכר טרחה של מיליון שקל, "אינו עומד ביחס ישר לשכר המקובל, וגם לא ביחס ישר לפעולותיו ולמאמציו, עד כי הדבר מעורר חשש להשפעה לא הוגנת על המנוחה".

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רחל ברקאי, קיבלה את טענות רשם ההקדשות. "מתעורר חשד שהוא יותר מסביר, כי המנוחה הוטעתה בחתימתה על הוראת שכר זו לנאמן", היא כתבה בפסק הדין. "אם רצתה דרזנר לגמול לקיויתי על כל שנות'חברותו' ותמיכתו בה ובבעלה, הייתה עושה כן בצוואתה או אף מעניקה לו מתנה בחייה", כתבה השופטת ברקאי.

"אך המנוחה לא עשתה כן, והופעתו של כתב הנאמנות כחודשיים ערב פטירתה, כשאין בכתב הנאמנות כל הוראה בשונה מצוואתה, פרט לנושא שכרו המופרז של הנאמן, מעוררת את החשד הממשי כי המבקש, אשר ידע כי אין הוא נמנה עם הנהנים בצוואתה, סידר לעצמו תפקיד של נאמן ולצדו שכר מופרז של מיליון שקל, בלי שהמנוחה מודעת לכך.

"את החשד הממשי לדבר ההטעיה ולחוסר תום הלב לא הצליח הנאמן להסיר. לא רק שהוכח כי מדובר בהוראה מטעה, הנגועה בחוסר תום לב ובלתי סבירה על פניה, אלא שנותר החשש כי בהוראה זו ביקש הנאמן להפיק לעצמו טובת הנאה מנכסי הנאמנות".

לפיכך החליטה השופטת ברקאי לבטל את הסכם הנאמנות, ולאשר לקיויתי שכר של ארבעה אחוזים בלבד מכלל נכסי העיזבון, ולא 25 אחוז כפי שנקבע בהסכם הנאמנות.

קיויתי ערער לבית המשפט העליון. בהסכם פשרה שקיבל בתחילת השבוע תוקף של פסק דין, הסכימו קיויתי, רשם ההקדשות ואוניברסיטת בן גוריון שקיויתי יתרום לאוניברסיטה מיליון שקל, והיתרה )היינו ארבעת האחוזים שנפסקו לו ( תועבר לו כשכר טרחת נאמן.

קיויתי אומר שפסק הדין של בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של המחוזי, על אף שהעליון קבע "כי חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי, יתרום המערער מתוך כספי הנאמנות המוחזקים על ידו - לאוניברסיטה סכום של מיליון שקל".

"אני תרמתי כסף לאוניברסיטה והם יקימו קתדרה על שמי", אומר קיויתי. מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה ש"לאוניברסיטה לא ידוע על קתדרה מעין זו. פסק הדין של בית המשפט העליון מדבר בעד עצמו. הכסף מיועד למלגות לסטודנטים נזקקים".

גלעד ארדן
גלעד ארדן צילום: פלאש 90

עו"ד קיויתי, בבית המשפט המחוזי נחשפה תמונה קשה של חתימה על הסכם נאמנות שעשית בהטעיה ובחוסר תום לב. "את מדברת שטויות. תשאלי את בלה דרזנר איך זה קרה, אבל היא בקבר. אני מבקש שהשאלות שלך יהיו קצת ענייניות יותר. את יודעת איזה טיפולים נתתי לה?".

איזה?
"למה שאספר לך? אני לא חייב לתת פרטי פרטים של היחסים ביני לבינה. זה לא עניינך ולא עניינו של הציבור. זה עניין פרטי. תעשי לי טובה, תפסיקי, יותר מזה את לא צריכה לשאול. יש גבול ויש גבולות. תעזבי את זה. ההמלצה למנות אותי ליושב ראש הפארק לא קשורה לזה. תרשמי לך שאני מוכשר, ובגלל זה אני מתמנה".

ויצמן שירי, זוכרים?

קיויתי, בן 72, נשוי ואב לשלושה, עלה לארץ כנער צעיר מעיראק, התחנך בקיבוץ גליל ים, "כל החיים עבדתי קשה, בקיבוץ הייתי רפתן", הוא אומר השבוע. כשהיה בן 14 הגיעו הוריו בעקבותיו והוא עבר לגור איתם בבאר שבע.

"בגיל 15 עבדתי כפועל בניין, את בחינות הבגרות הצלחתי להשלים רק בגיל 30, חמש פעמים נכשלתי במתמטיקה". בצבא , אמר, שירת במשטרה הצבאית. כשהשתחרר עבד בעיריית באר שבע. בשנות השמונים היה מנהל אגף המנגנון בעירייה.

קיויתי הוא גם שותף עסקי של ח"כ לשעבר ויצמן שירי, ואף מייצג אותו כעורך דין. הוא היה מעורב עם שירי בסכסוך עם משפחת הקבלנים ארליך מבאר שבע. על פי תביעה שהגיש מיכאל ארליך נגד חברת "טללי הנגב" ששירי היה מבעליה ב-1999, החתים קיויתי את אביו, אבנר ארליך, על עסקה למכירת קרקע ליד באר שבע לשירי.

העסקה בוצעה ללא נוכחות עורך דינו של האב או בני משפחתו, על אף שהיה אדם מבוגר וחולה. קיויתי טען שארליך תפקד היטב. שירי אמר שכלל לא היה מודע למעשיו של קיויתי. הפרשה הסתיימה בפשרה, והחברה של ויצמן שילמה למשפחת ארליך 1.4 מיליון שקל, כמחצית מסכום התביעה.

בלפור קיויתי
בלפור קיויתי  צילום: דיאגו מיטלברג

גם אשתו ויולט מעורבת בסכסוך נדל"ן ארוך שנים. חברת "הר נשגב" שבה היא שותפה נתבעה על ידי משרד השיכון להשיב למשרד ארבעה מיליון שקל, שאותם קיבלה לפני כ-15 שנים , כדי להקים בניין בבאר שבע בתקופת העלייה הגדולה. על פי משרד השיכון, אחרי שזכתה בתמריץ הכספי התברר שהחברה החלה לבנות לפני מועד היתר הבנייה, ולפני המועד שעליו הצהירו שבו החלה הבנייה.

המשרד דרש שהחברה תשיב את כספי התמריץ מפני שלא עמדה בנהלים. החברה טענה כי לא התחילה בבנייה לפני המועד, אלא רק ביצעה יציקות מוקדמות כדי למנוע קריסה של מבנים סמוכים. התביעה מתנהלת כבר עשר שנים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. קיויתי מייצג את החברה בבית המשפט. החברה הייתה מעורבת בהליך משפטי נוסף, כשבעלי חנויות בשכונה ד' בבאר שבע טענו שהחברה בנתה מגדל דירות על קרקע שבחלקה שייכת להם. תביעתם נדחתה ב-2005 מחמת שיהוי.

"הטענות הן כלפי החברה ולא כלפי אשתי", הוא אומר. "יש לה מניות בחברה כמו שלכל אחד יש מניות בחברות. יש לאשתי נכסים, גם לי יש נכסים, ברוך השם".

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', מסר בתגובה: "לקחנו את החצר האחורית של באר שבע, ואנחנו הופכים אותה לפארק שוקק שישנה את תרבות הפנאי בעיר. בעלי התפקידים עדיין לא נקבעו, גם לא אופן העסקתם. חלקם יעברו מכרז, את יושב ראש ההנהלה יבחר הדירקטוריון, שיורכב ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, עיריית באר שבע, רשות הניקוז והקק"ל".

דנילוביץ' סבור שמן הראוי שהוא יהיה יושב ראש ההנהלה, ואדם חיצוני יהיה יושב ראש המועצה הציבורית. "אשוחח על זה עם השר להגנת הסביבה. שום דבר עדיין לא הוחלט. אני בטוח שיש הרבה אנשים טובים שמתאימים לתפקיד".

מלשכת השר ארדן נמסר בתגובה: "עו"ד קויתי הנו מועמד מטעם השר להגנת הסביבה לשמש כיו"ר הנהלת הפארק. טרם מינויו, תיבחן ותיבדק כשירותו לתפקיד על ידי הוועדה הציבורית לבחינת מינויים (ועדת שפניץ).

"עו"ד קיויתי, תושב הדרום ומנכ"ל עיריית באר שבע בעבר, עורך דין מעל 20 שנה ובעל משרד עורכי דין בדרום. יכולותיו המוכחות לנהל מערכות גדולות, היכרותו עם המערך המוניציפלי והממשלתי הרחב מהווים התאמה מוכחת לתפקיד, וככזה נמצא כמי שיש בידו לקדם הפרויקט לטובת תושבי הדרום".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/south/ -->