ואז רעדה האדמה: כך שרדה ת"א את רעידת האדמה של 1927
נזקים למבנים בנחלת בנימין ואלנבי, צונאמי בנמל יפו ומשלחות סיוע שיצאו מתל אביב לשכם. תל אביב ידעה בעבר רעידות אדמה חזקות, אך יצאה מהן עם פגיעות מעטות יחסית. זיכרונות מהיסטוריה מרטיטה
לאחר רעידת האדמה הקטלנית ביפן והצונאמי שבא בעקבותיה, הסבירו מומחים רבים כי רעידת אדמה עוצמתית בישראל היא רק עניין של זמן. למעשה, ישראל כבר ידעה בעבר הרחוק, והפחות רחוק, רעידות אדמה קטלניות ואפילו צונאמי.
על פי רישומים הנמצאים בידיו של ד"ר עמוס סלומון מהמכון הגאולוגי, שעסק רבות באיסוף מידע ובמחקר של מקרי רעידות האדמה והצונאמי במזרח התיכון, ארבעה אירועי צונאמי נרשמו ביפו לאורך ההיסטוריה - בשנת 1033, בשנת 1546 ושניים בשנת 1956.
"לא מדובר בצונאמי כמו שראינו בתאילנד או ביפן כמובן", ממהר ד"ר סלומון להרגיע. "הצונאמי שנרשמו ביפו הם בעוצמות הרבה יותר נמוכות והורגשו בעיקר במדידות, אבל עדיין נחשבים צונאמי". בים התיכון כולו נרשמו 300 תיאורים של צונאמי או תופעות דומות והרישומים ההיסטוריים מראים כי הים התיכון מועד יותר לנזקי צונאמי מאשר הים המערבי.
רעידת האדמה המשמעותית ביותר שפגעה בישראל וגבתה חיי אדם הייתה ב-11 ביולי 1927 בשעות הצהריים. הרעש, שעל פי ההערכות היה בעוצמה של כ-6.2 בסולם ריכטר ומוקדו היה בצפון ים המלח, גרם נזק רב ולכ-500 הרוגים , בין 700 ל-1,000 פצועים ואלפים שנותרו ללא קורת גג.
בתל אביב וביפו נרשמו נזקים מרובים למבנים, אך לא היו פגיעות בנפש. הנזקים המשמעותיים ביותר נגרמו למבנים במרכז העיר: בית לבונטין ברחוב יהודה הלוי, בית איזמוז'ק ברחוב פיארבג, בית גורדון ברחוב צ'לנוב, מבנים בנחלת בנימין ואלנבי, גן ילדים ברחוב אחד העם ועוד.
גם
בעוד שבתל אביב רעידת האדמה לא גרמה לפגיעות בנפש, בשכם נגרם הרס בהיקף גדול וכן להרוגים ופצועים רבים. מאיר דיזנגוף, שבאותה תקופה שהה בפסק זמן מראשות העיר וכיהן כראש המחלקה למסחר ותעשייה בסוכנות היהודית, ניסה לעשות כל שביכולתו כדי לעזור לתושבי שכם.
"הוא היה קשור מאוד לשומרונים. הוא ארגן משאית מלאה בלחם שיצאה מתל אביב ויפו בשיירה לשכם", אומר ד"ר רון אבני, מרצה לרעידות אדמה באוניברסיטת בן-גוריון. "רבים מהעיתונים הערביים באותה תקופה באו בטענות לערבים עצמם שהם לא באו לעזרת אחיהם בשכם, והיהודים בראשות דיזנגוף היו היחידים שעזרו להם".
ד"ר אבני מספר גם כי נתן שטראוס, מיליונר שגר בחו"ל והיה ידוע בתרומותיו ליישוב בארץ, תרם תרומה של 5,000 לירות מצריות, הון עתק באותה תקופה, לממשלת המנדט הבריטי כדי שזו תהווה קרן עזרה לניצולים מרעידת האדמה.
"גם במקרה זה ניסה דיזנגוף לעזור לתושבי שכם, אבל הפעם זה פחות הצליח", הוא מספר. "הוא כתב מכתב לשטראוס כדי שזה יבקש לייעד חלק מהסכום לשכם, אבל שטראוס השיב לו בשלילה ואמר שממשלת המנדט תחלק את הכסף כרצונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם