מלון, בית חולים וחנות נקניקיות: סיפורו של הבניין בנחלת בנימין 18
בין גלגוליו של הבניין ברחוב נחלת בנימין 18: מלון , בית החולים הראשון של תל אביב, וגם החנות הראשונה של "נקניקיות אס"
אלקנה ספקטור עלה לארץ ישראל מרוסיה ב-1904 עם אנשי העלייה השנייה, ובשכונת מנשייה הקים את "אכסניית ספקטור", שאליה הגיעו אנשי מפלגת פועלי ציון מיד לאחר שעגנו בנמל יפו - בעוד שאנשי המפלגה היריבה, הפועל הצעיר, התארחו באכסניית חיים ברוך הסמוכה.
לאחר שהוקמה אחוזת בית ב-1909, ושנה לאחריה שכונת נחלת בנימין, החל ספקטור לחפש מבנה מודרני למלונו, עד שרכש ערב מלחמת העולם הראשונה מגרש בלב השכונה, והחל לבנות את מלונו המפואר: מלון ספקטור.

בעת מלחמת העולם הראשונה פעלה בארץ משלחת של רופאים ואחיות מאמריקה, בראשותה של הנרייטה סולד, וזו הובילה להקמת בית חולים בתל אביב.
כבר ב-1914 הונחה אבן הפינה לבניין בית החולים העירוני בשטח פתוח, שלימים נקרא רחוב בלפור, אך מלחמת העולם הראשונה שיבשה את התכניות. חומרי הבניין שרוכזו באתר הבנייה הופקעו על ידי השלטונות הטורקיים עבור בניית הביצורים, אך למעשה הופנו, לפי פקודת המושל הצבאי של יפו, לבניית מסגד חסן בק שנשא את שמו.
לאחר המלחמה היו תכניות לגשת לבנייה אך הבנייה התעכבה. התוצאה: בעת פריצת המאורעות ביפו במאי 1921, שהובילו להרוגים ופצועים רבים, לא היה בית חולים בתל אביב. נפגעי המאורעות הובאו לגימנסיה הרצליה ושם קיבלו טיפול. אך בית הספר לא היה יכול לשמש כמוסד אשפוזי, ולכן הועברו הפצועים לבניין הריק של מלון ספקטור, ברחוב נחלת בנימין 18, שהיה אמור להיות מלון.
זו הייתה למעשה
הותקנו בו 75 מיטות ובאוגוסט 1921, פחות משלושה חודשים לאחר הפרעות, התחיל המוסד לפעול. היו בו מחלקה פנימית, כירורגית, ילדים ועיניים, ובעשרת הימים הראשונים של מאי בוצעו בו 43 ניתוחים גדולים. הייתה זו טבילת אש דרמטית של בית החולים הראשון בתל אביב בעת הקמתו.
רק ב-30 ביוני 1925 התקיים טקס הנחת אבן הפינה המחודש לבית החולים ברחוב בלפור, בהשתתפות הנציב העליון הרברט סמואל ורעייתו, ורק ב-1930 החל לפעול. משעזבה "הדסה" את מלון ספקטור, נפתח בקומת הרחוב "נקניקיות אס" על ידי שלמה אס, חלוץ תעשיית הבשר המעובד בארץ ישראל.