חברים למשק: הצצה לחיי משפחת פרקש מקיבוץ גלגל
אדריאנה הייתה בת 16 כשהגיעה עם אביה השופט למסיבה של חקלאים, בה השתתף גם מריו, אז חייל ארגנטינאי בן 18. קליק ראשוני לא היה, אבל אחרי כמה שנים הוא נזכר ש"הבת של השופט הייתה נחמדה" והצטרף לארוחה בה השתתפה. כעבור שנה נישאו, ואחרי עוד כמה שנים עלו לארץ והתישבו בבקעת הירדן
פרנסה: אדריאנה עובדת ברפת של גלגל, בעבר הייתה אחראית על בריאות העדר, וזה עשר שנים היא גם מזריעה את הפרות ("עבודה עם המון סיפוק. יש שלוש נשים בכל הארץ שמתעסקות עם הזרעות"). מריו הוא החשמלאי של גלגל, ובנוסף מבצע עבודות חשמל גם ביישובי הבקעה וצפון ים המלח.
השורשים שלה: הוריה של אדריאנה, מרגריטה (75) וגישרמו (75) ברגר, שניהם ילידי ארגנטינה, היא ממשפחה יהודית מאיטליה והוא ממשפחה יהודית מצרפת, נולדו והכירו במויסס ויל, אחת ממושבות הברון הירש בפרובינציית סנטה פה בצפון-מזרח ארגנטינה. מרגריטה הייתה מורה ומנהלת בית ספר, וגישרמו שופט שלום. כיום שניהם גמלאים. לאדריאנה יש אח, לאונרדו (44), בארגנטינה.
השורשים שלו: הוריו של מריו, קלרה ז"ל ואברהם ז"ל פרקש, היא ילידת ארגנטינה והוא יליד צ'כיה שהיגר עם הוריו בילדותו לארגנטינה, הכירו בכפר קטן באזור מושבות הברון הירש. הם החזיקו ברשותם משק חקלאי, ושניהם עבדו בחקלאות כל ימי חייהם. למריו יש שלוש אחיות ואח: נלי (61) בבואנוס איירס, יהודית (59) באילת, סוזנה ז"ל, סרג'יו (55) במויסס ויל.
גלגלי הצדק: אבא שלה, השופט, היה אחראי על הרישומים בחוות החקלאיות, וכך הוא הכיר את אבא שלו, החקלאי. יום אחד הוזמן השופט למסיבה של החקלאים, והביא אליה גם את משפחתו. היא הייתה אז בת 16, והוא חייל בן 18. לא נוצר ביניהם
חופה וקידושין: ב-1984, בבית הכנסת במויסס ויל.
מתגלגלים לגלגל: הם רצו לעלות לישראל מיד לאחר החתונה, אבל ההורים ביקשו מהם לנסות קודם לחיות בארגנטינה. שנה וחצי לאחר שנולדה הבת הבכורה, הם החליטו לממש את רצונם לעלות לארץ. ב-1986 הם הגיעו למרכז קליטה בקיבוץ צרעה, ומשם פנו לוועדת קליטה של התק"ם בחיפוש אחר קיבוץ.
הוצעו להם חמישה קיבוצים: עין השלושה ("לא רצינו לגור עם ארגנטינאים"), משגב עם ("היה מתח ביטחוני בצפון"), פרוד ושדה נחום, והחמישי היה גלגל (אדריאנה: "כשנכנסתי לגלגל אמרתי למריו: 'פה אני רוצה לחיות'. למרות שהגענו בחום של 48 מעלות, הרגשתי שזה המקום שלנו").
יפה נוף: שכונה יפה נוף. נבנתה לפני 12 שנים, בצדו המערבי של הקיבוץ ליד גדר המערכת. בתים דו-משפחתיים, שטח הדירות – 100 מ"ר. בין הבתים משתרע דשא ונטועים עצי תמר, בקצה השכונה תקוע טנק שרמן ישראלי שנותר במקום מששת הימים. התושבים בני 48-61 ("החבר המבוגר ביותר בקיבוץ הוא בן 61").
החצר האחורית: מרכז החיים של משפחת פרקש נמצא בחצר האחורית של הבית. הם אוהבים לשבת במרפסת המקורה, ליד שולחן האוכל, מול הציורים והבובות מעיסת נייר שיצרו הילדים, לעשות על האש במתקן האסדו המשוכלל, לאפות לחם בטאבון שלידו, להתבונן בדגי הנוי המשתכשכים בבריכה עם המזרקה, לשבת ליד הבר ולהשקיף אל מטע התמרים של הקיבוץ. כל המתקנים בחצר הם מעשה ידיו של מריו, והוא גם זה שמטפח את גינת הקקטוסים שבחזית הבית.
חדר ארונות: בבית המקורי היו סלון ומטבח, ארבעה חדרי שינה ושירותים. כיום, לאחר שהילדים בגרו, נשארו שלושה חדרי שינה, נוספה פינת אוכל עם שולחן וכיסאות ממתכת וארון לכלים, והחדר ליד חדר השינה של ההורים הפך לחדר ארונות נגיש ונוח. בסלון תלויות תמונות של פירות ושל צמחים, עשויות מבד, שנקנו בארגנטינה, וציור של הבן יניב בהשראת ציור של פיקאסו (אדריאנה: "אני לומדת עכשיו ציור, ועוד מעט יהיו גם ציורים שלי"). על קיר אחר תלויה תמונה של פירנצה שנקנתה בטיול באיטליה. הבית מלא פרחים, חלקם בפוסטר על הקיר, חלקם מלאכותיים בצנצנת, וחלקם טבעיים בעציצים ובאגרטלים.
מיטב הנוער: מרילין, שגרה בתל אביב, עובדת כמזכירה בחדשות ערוץ 2 ובחצי משרה במסעדת שלוותה ("אין עליה, ילדה מדהימה ואכפתית"). ארי עובד בעבודה מועדפת ברפת של גלגל לאחר השירות הצבאי, ועדיין אין לו תוכניות לעתיד ("בחור מוכשר, מצייר מאוד יפה"). יניב, תלמיד כיתה י"א בבית ספר ירדן במעלה אפרים, משתתף במגמת אמנות, אוהב ספורט ("בעיקר לעשות כושר"). סיוון, תלמידת כיתה ז' בבית ספר ירדן, אוהבת אמנות, ספורטאית למופת ("ספורטאית מצטיינת בנבחרת בית ספר בתחרויות אתלטיקה").
תחביבים: אדריאנה לומדת ציור אצל דינה גוזלן במושב תומר, ומריו אוהב לטפח את הגינה ואת החצר.
קניות: ברמי לוי במישור אדומים, השלמות בכלבו בגלגל.
בילויים: מריו ויניב משוגעים על הפועל תל אביב ("נוסעים למשחקים בארץ, ונסענו גם לפורטוגל למשחק נגד בנפיקה"), מריו ואדריאנה הולכים לסרטים ולהצגות בירושלים.
מאכלים: אסדו (כמובן), אמפנדס, אלפחורס (בפורים), ספגטי, ניוקי (אדריאנה: "לפני שבועיים זכיתי בתחרות הספגטי בקיבוץ, אבל עוד לא לקחתי את הפרס").
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ גלגל מתנהל זה ארבע שנים במודל משולב, שבו מועבר לתקציב החברים 25% מהשכר. אדריאנה: "השינוי מאוד הפחיד אותי, ובהתחלה התנגדתי לו. היום אני שלמה עם זה". מריו: "חבל שלא עשינו את השינוי עוד לפני זה".
מצב כלכלי: בסדר.
אהבת הבקעה: אדריאנה: "אין מקום יותר יפה בארץ מבקעת הירדן". מריו: "את הבקעה, או שאתה אוהב או שאתה לא אוהב. אם אתה אוהב אז לא קשה לחיות פה, למרות החום והמרחק מהעיר ("אנשים חושבים שזה מאוד רחוק, אבל למעשה, אני מגיע לירושלים תוך 35 דקות").
עושה להם את היום: לדעת שכולם במשפחה בריאים ושיש להם עבודה.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): אדריאנה ומריו: 11.
קיבוץ גלגל נוסד ב-1973, נמצא סמוך לכביש 90 בבקעת הירדן, מונה 46 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם