הלוואי שהעונה של הפועל חולון תיגמר כאן ועכשיו
מנחם כהן מתפלל שהעונה של הפועל חולון תסתיים באופן מיידי. הרי ליגה לא נרד, אליפות אולי לא ניקח ומשחקים הרואיים כמו שהיו לנו העונה נגד ירושלים ומכבי ראשון יהיה קשה לשחזר

בפועל קורה ההפך. כשמסתכלים כל הזמן על השעון, הזמן, אולי כדי לעשות דווקא, נעצר. האדם הסביר אמנם מודע לפרדוכס, אך אינו יכול להתאפק וממשיך שוב ושוב לבדוק את השעה.
אם נעשה הקבלה לקבוצה הסגלגלה, אזי כל חובבי הפועל חולון מוכנים לחתום שהעונה תסתיים כאן ועכשיו. הרי ליגה לא נרד, אליפות אולי לא ניקח ומשחקים הרואיים כמו שהיו לנו העונה נגד ירושלים ומכבי ראשון יהיה קשה לשחזר, כמעט בלתי אפשרי. וכך אנו תלויים בין שמיים וארץ, מחכים שנעריו של קופל ישמיעו את הגונג הגואל.
עכשיו נעבור לדבר האמיתי. כשבן דוד קלע את הסל האחרון, סל שהוריד את ההפרש לזכות בני השרון לחד ספרתי, נשמנו לרווחה. נשמנו זה יהושע שטדלר, שבצעירותו היה המרכז של הפועל אזור בכדוריד, שלמה שש היה מקשר מימין, יצחק אלישיב משמאל, שטדלר המרכז, להלן: עושה המשחק.
הפועל חולון ניצחה אותם ("בעזרתו" של השופט איציק ברנדווין, שפסל פנדל שהבקיע שלמה שש) ועלתה לליגה הלאומית. ויענקל'ה הרן, בצעירותו היה בשירותי הביטחון, אומרים שהסלולרי שהתפוצץ ליחיא עייש באוזן זאת עבודה שלו, והיום הוא בכיר בהפועל חולון.
אז למה שחררנו אנחת רווחה תוך כדי הפסד? כי במחצית הובילו בני השרון ב-17 נקודות הפרש. מעל 20 הפרש במחצית עלול להסתיים בפירוק טוטאלי, אבל הפסד בתשע נקודות, נגד קבוצה שיש לה על הפוסט את לי (Come on, lee) ניילון, את שון ג'יימס בעמדת הסנטר ואת האיש שירה בליברטי וואלס,
והפועל חולון בעונות של אחרי האליפות והגביע (אתם זוכרים, מאליק ובראיין טולברט) צברה לזכותה כמה וכמה כמעטי ניצחון כהכנה לדבר האמיתי, והדבר האמיתי הוא לתת בראש לבני ברק נתניה ביום ראשון. ובשבוע שאחרי, עם עוצמת כוחה של האינרציה ועוז רוחו של המומנטום, ואולי גם ריץ' מלצר והבחורים, נמגר את הבירנבוימים, אצלם בבירנבוימיה.
אחרי ראשון נארח את אשקלון, לא בעיה שאי אפשר להתמודד נגדה בכלים הקונבנציונאליים, כלומר ניר כהן וסטולרו. בפלייאוף יהיה לנו כנראה את נעימי, ואנחנו רוצים שיפול לנו נעימי. וכי למה? תנועות של מנצח מקהלה הוא הביא לנו אחרי הניצחון על הנוער שלנו במלחה, ואחרי שנראה לנעימי מאיזה סוג של עץ מייצרים את שרביטו של מפסיד המקהלה, אנחנו בפיינל פור...
עכשיו תקראו שוב את הפתיח, כי כשכתבתי "פסימי", התכוונתי "ריאלי".