ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

נוסטלגיה אשדודית: יצחק מימון – בן 80

יצחק מימון, מהדמויות הבולטות והססגוניות באשדוד, שהקים כאן את הקולנוע הראשון, הרים הפקות והזיז עניינים, הצעיר הזה, לא להאמין פתאום בן 80

משה אדמון | 6/4/2011 13:11

תגיות: אשדוד

איך שהזמן רץ. לא הספקנו לסובב את הראש, לומר ג'ק, והצעיר הזה, הנמרץ, התוסס, שכולנו כאן מכירים, פתאום, לא להאמין, בן 80.

יצחק מימון צילום: ארכיון פרטי

כן, חברים. יצחק מימון, חצה את ה-80. המשפחה חגגה לו יום הולדת. גם החברים שיושבים איתו ב"צמרת". ואולם מימון וגיל 80, איך להגיד, לא מתחברים.

תראו את הערנות שלו, את הניצוץ בעיניים. נו, זה בן 80? נכון, כך כתוב בתעודת הזהות. אבל אלו מילים. רק מילים. אם תשאלו אותנו, האיש צעיר יותר מהרבה צעירים.

מיהו יצחק מימון? הו-הו-הו. בשנות ה-60 וה-70 לא היה אחד, אפילו אחד, באשדוד, שלא ידע מיהו יצחק מימון. לא, הוא לא היה ראש העיר. יותר מזה. הרבה יותר: בעל הקולנוע הראשון באשדוד. לא רק הראשון, גם היחיד, "דגון". וזה, חברים, כשקולנוע היה קולנוע, לא כמו היום.

מה זה אומר? שהקולנוע היה חלק קבוע ומרכזי בחיינו. שביקרנו בו לפחות פעם בשבוע. למה? כי טלוויזיה עוד לא הייתה. ובכלל, לא היה לאן ללכת, אז הלכנו, איך לא, לראות סרט. ב"דגון". רק ב"דגון". כי לא הייתה כאן, כמשתמע, אופציה אחרת.

זיכרונות נעימים מ"דגון" שנשרף

יצחק מימון עלה עם משפחתו מטוניס ב-1959. בסוף 1961 פתח את הקולנוע באשדוד. קולנוע נחשב באותם הימים עסק טוב. מה גם ש"דגון" היה אז לא רק הקולנוע היחיד, אלא גם האולם היחיד בעיר. כאן באולם הזה התרכזו בשנות ה-60 חיי התרבות של אשדוד. כל האירועים המרכזיים, העצרות והחגיגות, נערכו ב"דגון". על מסכו הוקרנו הסרטים ועל במתו הועלו ההצגות. נו, ואיפה התקיימו מופעי הבידור והמוסיקה? ב"דגון". אלא מה.

ועל כל אלו, חברים, ניצח יצחק מימון. אז מה הפלא שהוא הפך כאן לדמות מוכרת, משפיעה? היו לו כמובן מהלכים בכל מקום וכל הדלתות היו פתוחות בפניו. אבל הוא נשאר תמיד, בכל מצב, כמו שהוא: חביב, פתוח, ותמיד עם חיוך. מדבר עם כולם בגובה העיניים. כן חברים איש של אנשים.

ופתאום, הצעיר הזה, שמשך כאן בחוטים, הרים הפקות והזיז

עניינים, פתאום בלי שהרגשנו בן 80. לא רק הוא. עוד אשדודים רבים. אוי, איזה שובבים החבר'ה האלה היו.

נכון שהם הקימו כאן עיר וחוללו בה דברים מופלאים, אבל, באותה נשימה, גילו יצירתיות מרשימה גם בנושאים אחרים, מאד מסקרנים, שאולי, אם יזדמן, עוד נדבר עליהם באחד הימים.

כשם שנותרו בלבנו זיכרונות נעימים מ"דגון" שנשרף למרבה הצער ב-1976, כך נותרה בנו, עד היום, פינה חמה ליצחק מימון, שגיוון את אפרוריות חיינו כאן בשנות ה- 60 בהרבה צבע ועניין. אצלו ראינו סרטים והצגות ואליו זומנו לאירועים ולחגיגות.

יום הולדתו של יצחק חלף, אבל לא נוותר על זכותנו לשלוח לו מכאן, בשם החברים שראו אצלו סרטים עם תרגום בצד, בנפרד, שלא תאם לעתים את המתרחש על הבד, זר ברכות ליום הולדתו ה- 80. בריאות, חבר, הרבה בריאות