נוסטלגיה אשדודית: כשכולם ישבו ברוגוזין
כשרוגוזין היה הרחוב הכי-הכי באשדוד, כולם הצטופפו בבתי-הקפה שלאורכו. היה פה שמח. וגם מעניין. הסיפורים הכי חמים והכי עסיסיים נחתו כאן. אם לא באת לכאן, היית אאוט, לא מעודכן

רחוב רוגוזין באשדוד צילום: ארכיון פרטי
ולא שרחוב זה, שנחשב זמן רב לרחוב הכי-הכי באשדוד, התיישן והתכער והפך אפרורי ומשמים. ממש לא. למרות הגלגולים הרבים שעבר ולמרות תהפוכות הזמן והתיישנות הבניינים, רוגוזין היה ונותר אחד הרחובות היפים וההומים באשדוד.
ובכל זאת, מבחינת חשיבותו ומרכזיותו רוגוזין כבר לא מה שהיה: הרחוב השולט, המוביל, שהכול, או כמעט הכול, מתנהל בו ובסביבתו. אם פעם לגור ברחוב רוגוזין, או להיות כאן בעל עסק או חנות, הייתה פסגת שאיפותיהם של אשדודים רבים, הרי שהיום להיות כאן בעל חנות או דירה, אינו משהו שאשדודים חולמים עליו, או מתהדרים בו. חלפו הימים, השתנו הזמנים.
כשמדברים על רחוב רוגוזין, אי-אפשר שלא להזכיר את בתי-הקפה לאורך צדו המזרחי. חלקם החליפו במהלך השנים בעלים ושמות, וחלקם נסגרו ונעלמו. פעם, כולם ישבו כאן. למה דווקא כאן?
כי אם היו יושבים במקום אחר, מי היה רואה אותם? מי היה מבחין בהם? מי שישב ברוגוזין, לא ישב שם סתם כך, כי בא לו פתאום לשתות כוס קפה. לא. הוא בא להראות את עצמו, להפגין נוכחות, להיות בעניינים.
כן, חברים, בתי-הקפה ברוגוזין היו עד סוף שנות ה-90 מוקד חברתי. מקום מפגש הומה, מרכזי. רצית לדעת מה קורה באשדוד, בכול נושא, חשוב או פחות חשוב, באת לכאן. אם לא קפצת לפה לפחות פעם בשבוע, בעיקר ביום שישי, כשכולם באו, היית אאוט, תלוש, לא מעודכן. מיטב השמועות ומבחר הרכילויות זרמו לכאן. הסיפורים הכי חמים, הכי עסיסיים, נחתו כאן.
אשדוד הפכה לכרך, לעיר גדולה
לשבת בבתי הקפה ברוגוזין היה חלק קבוע ובלתי נפרד מההווי החברתי באשדוד. כולם כאן הכירו את כולם. ישבו בחבורות, מסביב לשולחנות בפנים, או על המדרכה בחוץ, ונהנו מחברה נעימה, משמש לטפנית, ובכלל – מנוף אנושי צפוף והומה,
מלווה בידיים וברגליים חשופות של יעלות חן בחולצות טריקו הדוקות ובחצאיות ג'ינס קצרצרות.גם היום יושבים ברוגוזין. גם היום לוגמים שם קפה ונפגשים עם חברים. אבל היום, וזה השוני, יושבים גם במקומות אחרים.
קשה להצביע על
המועד המדויק שבו החל רוגוזין, שהיה במשך כ-35 שנה הרחוב השולט כאן, לאבד גובה. מה שכן, התרופפות מעמדו של הרחוב ניכרת בעיקר בעשור האחרון, עם צמיחתו המהירה של ה"סיטי",
התרחבותם של רבעים חדשים, ובעיקר – כתוצאה מהתפשטותם המהירה של מרכזי הקניות והבילוי בעיר כולה. על מה זה מעיד? שאשדוד הפכה לכרך, לעיר גדולה, שמוקדי המסחר והבילוי שלה כבר אינם מרוכזים במקום אחד, אלא בעיר כולה, והיא משנה, לנוכח עינינו המשתאות, את פניה ואת צביונה.