מיומנה של טרמפיסטית: למה אין אוטובוסים במכללת תל חי?
נציגים של עיריית קריית שמונה, משרד התחבורה ואגד דנו ממושכות בדרכים לשיפור הגישה למכללת תל חי. אפילו סוכם על פיילוט. אז למה לעזעזל שום דבר לא קרה מאז?
הבעיה מתחילה כאשר לא, אתה לא ברוד טריפ של חייך, ולא בטיול, וגם לא בדיוק באמצע שום מקום, אתה גר בלב העיר, באמצע החיים שלך, חיי סטודנט, במכללה, עם אלפי מטלות, רצונות, משימות ועבודות.
ואחרי כל זה, נסיעה בטרמפ היא האופציה היחידה שתעמוד בפנייך ב-3 שנותייך הבאות. כ-70 אחוזים מהלומדים במכללת תל חי הגיעו ממרכז הארץ ודרומה, לחלקם הגדול אין את היכולת הכלכלית להחזיק רכב. חלק אחר, מחזיקים רכב בקושי רב, ונאלצים לעבוד הרבה מאוד על מנת לכסות את ההוצאות הרבות שכרוכות בכך.
המכללה מציעה עשרות מסלולי למידה לכמה אלפי סטודנטים. ב-5 השנים האחרונות, המכללה גדלה, הכפילה את כמות הסטודנטים, בנתה עוד קמפוס, העלתה את תנאי הקבלה, והוסיפה חוגי לימוד רבים, ועם כל זה, רק דבר אחד לא השתנה, דרכי ההגעה למכללה ומקומות החנייה, אז איך מגיעים כל בוקר למכללה?
הצמתים המרכזיים של קריית שמונה מפוצצים בעשרות סטודנטים טרמפיסטים שלעיתים חוסמים את הנתיב ובכך מסכנים
פקק תנועה משני הכיוונים למכללה, נראה שהכביש הזה לא נבנה כדי להכיל כזו כמות של מכוניות. החניונים של המכללה מפוצצים, יש סטודנטים שחונים בצורה לא הגיונית ובמקרים רבים חוסמים את הכבישים וגם מכוניות אחרות שיתקשו אחר כך לצאת מהחנייה. כך אותו סיפור כל יום.
ושוב כל ערב או אחרי הצהרים, סטודנטים ממתינים ליד המכללה ומחכים שאולי מישהו יעצור, אולי יש לו מקום ובמקרה הוא גם לא ממהר יותר מידי ובא לו להסיע טרמיפסט כמה קילומטרים בודדים, רק כדי שאותו טרמפיסט יוכל להגיע לביתו, או בחלק מהמקרים למקום עבודתו.
כך היה המצב עד כה, נראה שכולם חיים עם זה בקבלה ובשלום והמצב לא הולך להשתנות, עד שכנראה פתאום למישהו נמאס, האוויר התמלא בתחושה של תסכול, שמשהו חייב להיעשות והמצב חייב להשתנות.
זה התחיל משיחת חולין וויכוחים על הדשא: "כסף על חניה? מה פתאום! לבנות עוד חניון? זה רק טיפול בסימפטום! לצ'פר ולפרגן למי הממלא את מכוניתו בטרמפיסטים, יפה מאוד אך רק מעודד עוד יותר את תרבות הטרמפים. הפתרון – תחבורה ציבורית סדירה, תקינה, מתאימה ללוחות הזמנים ולמסלולם של הסטודנטים ובמחיר מסובסד".
במצב בו האוטובוסים עוברים כפעמיים עד שלוש פעמים ביום ובמחירים לא הגיוניים בעליל,
ולאחר שנים של תרבות טרמפים ענפה, לאנשים יהיה קשה להתרגל למצב חדש של תחבורה ציבורית ולכן החלו פעילויות רבות של הסטודנטים.
השיא היה פאנל מכובד שכלל את ראש מחוז צפון במשרד התחבורה, נציג בכיר מטעם חברת אגד, מנכ"ל המכללה, ראש עיריית קריית שמונה ונציגה מטעם מועצה אזורית גליל עליון, הוחלט על פיילוט, ועל שיתוף פעולה בין הגורמים הנ"ל.
שיתוף הפעולה החל מיד בתום הפאנל, המכללה שלחה לחברת אגד תוצאות סקר שנערך בשנה שעברה בין הסטודנטים, על כמה סטודנטים מתגוררים בכל ישוב ואיך הם מגיעים למכללה, והחל תכנון של פיילוט שיתאים לצרכיהם של הסטודנטים, המכללה הסכימה לאחר את שעת הלימודים מ-8:30 ל-8:45 על מנת להתאים את עצמה לחברת אגד. מועצה אזורית גליל עליון התחייבה לפרסם את הקווים החדשים גם בערוצי התקשורת שלהם.
בטכס הפתיחה החגיגי של המנהרה המחברת בין שני הקמפוסים שנערך בסוף ינואר, שר התחבורה נכח והבטיח שהפיילוט יכנס לתוקף בתחילת מרץ.
תחושה של אופטימיות, עידן חדש במכללת תל חי, סמסטר חדש הימים עוברים, הסטודנטים נכנסים לעומס הלימודים. ושום דבר עוד לא קרה, כל מה שעבר הפך לעפר, פעם דיברו על איזה אוטובוס?
אף אחד כבר לא זוכר. סטודנטים בטרמפיאדות מרימים את הבוהן, חניונים מפוצצים, פקקים בצמתים, ואין חדש תחת השמש. ואני שואלת את עצמי, מה השתבש בדרך? ואיפה התהליך נעצר?
הכותבת היא סטודנטית במכללת תל חי ופעילה בארגון מגמה ירוקה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם