חברים למשק: הצצה לחיי משפחת גולדמן מקיבוץ משמרות

אלי למד שנתיים מעל כמי בתיכון האזורי בפרדס חנה. הם נפגשו במסיבות כיתתיות משותפות, ומאז הם יחד במשמרות, שם גם התחתנו בשנת 77'. בינתיים הצטרפו אליהם גם שלושה ילדים וכלב

נחמן גלבוע | 27/4/2011 16:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
משתתפים: כמי (כרמלית) (53), אלי (55), נופר (31), הודי (23), עילאי (15). וגם הכלב, סייקו (4), מעורב בצבע חום ("הוא התחיל להסתובב פה בחצר עד שאימצנו אותו").

מעורבות: כמי מרכזת את מינהלת החינוך בקיבוץ וחברה בוועדת קליטה ופיתוח, אלי חבר בוועד המקומי ובהנהלת הקיבוץ.

העשרה: אלי למד בעבר אמנות ועסק בציור ("קיבלתי מהתנועה שני ימי אמנות בשבוע, אבל זה נגמר כבר מזמן"), כיום הוא וכמי משתתפים בחוג טנגו ארגנטינאי.
צילום: נחמן גלבוע
משפחת גולדמן בביתה במשמרות צילום: נחמן גלבוע

השורשים שלה: הוריה של כמי, פנינה ז"ל ומנחם ז"ל לדני, נולדו בארץ למשפחות ממוצא תימני. פנינה נולדה בצפת וגדלה ביבנאל, מנחם התגורר בזכרון יעקב. הם הכירו כשפנינה הגיעה לבקר את דודתה בזיכרון, ונשארו לגור שם לאחר נישואיהם. מנחם היה בעל חברת תובלה של משאיות וחובב צילום ותיעוד של הארץ. פנינה הייתה עקרת בית. באירועים חברתיים מנחם נהג לנגן באקורדיון ופנינה במפוחית פה. הם נפטרו בשנה שעברה, היא בגיל 88 והוא בגיל 90. לכמי יש אחות ושני אחים: עדנה (66) באשדוד, יואל (62) בארצות הברית, מוטי (58) בזכרון יעקב.

השורשים שלו: הוריו של אלי, רבקה ז"ל ומשה (80) גולדמן, נולדו בארגנטינה, היא להורים ילידי המקום והוא להורים שהיגרו מפולין. הם הכירו כשמשה, שגר בבואנוס איירס, עבד כצלם אירועים והגיע לצלם אירוע בעיירה בפרובינציית אנטרה ריוס ("בין הנהרות") שבצפון מזרח ארגנטינה. לאחר נישואיהם עברו שניהם להתגורר בבואנוס איירס. הם עבדו כחייטים בעסק המשפחתי, ולאחר מכן עברו לעסקי המזון

המהיר.

ב-1970 עלו לארץ, והגיעו היישר לקיבוץ משמרות ("מזכיר הקיבוץ חיכה לנו בנמל חיפה"). רבקה עבדה בבתי הילדים, במטבח, במחסן הבגדים ובתפירה. היא נפטרה לפני 13 שנים. משה עבד בענף האבוקדו, ובמפעל תע"ל (תעשיית עץ לבוד) שכבר נסגר. לאלי יש שלושה אחים ואחות: אח תאום, דני (55) במשמרות, יהודה (53) ביפו, יעקב (49) בשקד, נילי (40) בפרדס חנה.

השליחות: הם יצאו ב-1996 לשליחות מטעם הסוכנות היהודית בארגנטינה (כמי: "זה לא היה פשוט, המעבר לארץ אחרת, ההתמודדות, הגעגועים, אבל זה מאוד ליכד אותנו כמשפחה. אלי: "עד השליחות הילדים חשבו שהם רק תימנים, וכשהגענו לשם את גילו את הצד הארגנטינאי שלהם").

לאורך הגדר: בתים דו-משפחתיים, שנבנו לפני 27 שנים לאורך גדר המערכת, בדרום-מזרח הקיבוץ. שטח הדירה המקורי – 52 מ"ר. תושבי השכונה בשנות ה-50 לחייהם.

מזכרות: שטח הבית כיום - 78 מ"ר. הסלון אוחד עם מרפסת שנסגרה, והוא כולל מטבח, פינת אוכל, פינת ישיבה ופינת מחשב, ובנוסף יש שני חדרי שינה ושירותים. ריהוט בצבע חום-כהה, וילונות לבנים עם קישוטים. על אחד הארונות ניצב סט לשתיית מאטה ("מזכרת מהשליחות שלנו"), במקום אחר ניצבים כלי נחושת (כמי: "מזכרת מסבתא שלי"), הכיסאות בסלון בסגנון עתיק עם כרית בד רקומה ("הם בני 100 שנה וגם הם ירושה מהסבתא"). על הקירות שטיח קיר מהרי האנדים, שטיח תפילה, ציורים פרי מכחולה של אימה של כמי, וציורים שצייר אלי.

פרנסה: כמי היא רכזת החינוך בקיבוץ ("אני בונה את המערכת וממנפת אותה, אחרי שנים שהייתה בה נפילה. אני מנהלת בעיקר את החינוך הבלתי פורמלי, כי את החינוך בגיל הרך מנהלת בשלב הזה חברה חיצונית"), היא גם מורה לבלט במתנ"ס בפרדס חנה. אלי הוא איש כספים בקיבוץ במשרה חלקית, ועיקר עבודתו היא עריכת ביקורת פנים בקיבוצים מטעם חברת BDO זיו האפט ("אנחנו ארבעה חברי קיבוצים במחלקה, שמטפלים בכ-40 קיבוצים"), בעבר היה רכז משק, גזבר ותמחירן במפעל.

השתלמות מקצועית: כמי לומדת ניהול מערכות חינוך בסמינר הקיבוצים, אלי לומד לתואר שני במינהל ציבורי ומתמחה בביקורת פנים.

עובדים ומתקיימים, ברוך השם

בדרך לגימנסיה: הוא למד בבית ספר תיכון אזורי בפרדס חנה, היא הגיעה ללמוד שם מזכרון יעקב. כשהוא היה ב-י"א והיא הייתה ב-ט', הם נפגשו במסיבות משותפות של החבר'ה משתי הכיתות. מאז הם נשארו ביחד.

תחת החופה: בינואר 1977, במשמרות (אלי: "את ירח הדבש עשינו בשנת שירות בקיבוץ סופה כשהיה עוד בסיני". כמי: "אהבתי את חיי הקיבוץ עוד כילדה, והיה לי ברור שאחיה בקיבוץ").

קניות: מגה בול בחדרה, רמי לוי בפרדס חנה.

בילויים: חוג טנגו, סרטים, מסעדות.

מאכלים: עוף, אורז, ירקות (אלי: "אני לא יכול לעשות אסדו עם הבשר שיש פה").

הדור הבא: נופר, חברה של ארי מקיבוץ גזית, בעלת תואר שני בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, עובדת בבית ילדים, גרה בגזית ("ילדה מקסימה ומדהימה"). הודי, משרת כיום בצה"ל, למד בעתודה אקדמאית וסיים לימודים כהנדסאי מכטרוניקה, גר במשמרות ("ילד טכנולוגי מגיל צעיר"). עילאי, לומדת בכיתה י' בבית ספר מבואות עירון, לומדת לנגן בגיטרה בס, פעילה במועצת התלמידים ומדריכה בתנועת בני המושבים, יודעת מה היא רוצה ("בת זקונים, מה יש עוד להוסיף?").

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ משמרות מופרט זה 11 שנים, ומתנהל כיום במודל רשת הביטחון. כמי: "אני מרגישה מצוין עם השינוי. זה רק היטיב עם החברים". אלי: "אהבתי את הקיבוץ השיתופי, אבל לא הייתה ברירה אחרת. היה משבר רציני עם תחילת השינוי, אבל עכשיו החברים התרגלו וטוב להם".

אופטימיות: ביולי הקרוב ייכנסו לשכונת הבנים בקיבוץ 35 משפחות, שיתגברו את הקיבוץ הקטן ב-68 חברים חדשים (כמי: "אנחנו עומדים לשלש את מספר הילדים, ואני נערכת לזה מבחינת מערכת החינוך"). בנוסף, תאוכלס בהמשך הרחבה קהילתית בת 80 משפחות.

מצב כלכלי: בסדר ("אנחנו כמו המעמד הבינוני. עובדים ומתקיימים, ברוך השם").

עושה להם את היום: אצל כמי – לדבר עם הילדים ולראות שהכול בסדר; אצל אלי – לראות כל יום את הטוב שיש בחיים.

טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): כמי – 9, אלי – 8.

קיבוץ משמרות נוסד ב-1933, נמצא סמוך לפרדס חנה-כרכור, מונה 103 חברים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חברים למשק

הפנים והשמות שמאחורי הקיבוץ

לכל הכתבות של חברים למשק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/hasharon/ -->