אמנות בזבל: כך הפקירה עיריית י-ם את היצירות של בכירי האמנים
בכירי האמנים, בהם זוכי פרס ישראל יגאל תומרקין ודני קרוון, תרמו עשרות מיצירותיהם לבתי ספר בירושלים. מחציתן נעלמו, חלקן בחסות העירייה. על הנותרות רוססו כתובות גרפיטי והותקנו ארונות חשמל. הנזק מוערך במיליוני שקלים
הגלריה העירונית ערכה בדיקה מקיפה שארכה כמה חודשים כדי לאתר את היצירות ולבדוק את מצבן. הממצאים, מעלים תמונה עגומה במיוחד של הזנחה קשה מצד בתי הספר והעירייה.
ראשי העירייה אהוד אולמרט, אורי לופוליאנסקי וניר ברקת וכן ראשי מינהל החינוך שכיהנו בשנים הללו לא ביצעו כל מעקב אחר היצירות החשובות, שכאמור ערכן האמנותי והכספי גבוה במיוחד. יתרה מכך: לעתים הייתה זו העירייה עצמה שהייתה אחראית לפירוק יצירות והעלמתן.
מהדוח עולה כי מחצית מהיצירות כבר לא קיימות במבני המוסדות בשל מגוון סיבות. חלקן הושלכו לפח או נגנבו, ובמקרים רבים לצוות המוסד אין מושג היכן הן נמצאות ומתי נעלמו. נוסף לכך, יצירות רבות שניזוקו במרוצת השנים לא תוקנו. האומדן הכספי לתוצאות הדוח מוערך במיליוני שקלים.
"במדינות רבות בעולם נהוג שאחוז מעלות הבנייה של מבנים ציבוריים מוקדש ליצירות אמנות וכך נעשה במוסדות חינוך בעיר", כתב בדוח יועץ העירייה לאמנות ועיצוב דוד סוזנה. "הדבר הביא למודעות חברתית, להסברה נאותה ולחינוך מוקדם לפוקדים את המוסדות, כדי לחדד את הערך החשוב שמקנה היצירה להנאת התושבים ושוחרי האמנות".
על פי הדוח, במסגרת שיתוף הפעולה בין מוסדות החינוך לאמנים "הועשרו המוסדות בפרי יצירתם של מיטב האמנים הירושלמים. לשם כך הוקמה ועדה מקצועית, אשר בראשה עמדו נציגי ציבור ואמנות בעיר. בשנות התשעים הורגשה הפסקה בפעילות ברוכה זו עד שהמפעל היפה הזה קפא על שמריו, מכיוון שלא תוקצב".
המחסור בתקציב הביא גם להזנחת היצירות שכבר הוצבו במוסדות השונים. על פי הממצאים שהוצגו לאחרונה בפגישה אצל מנכ"ל העירייה יוסי היימן, בנוכחותה של מבקרת העירייה עו"ד שלומית רובין, מתוך 58 היצירות שנבדקו 29 לא נמצאו כלל.
בין היתר נעלמו יצירות בבתי הספר יפה נוף, ארגנטינה, גילה א', בית הספר על שם אוולינה דה רוטשילד, בית הספר על שם זלמן ארן, בית הספר קלאבין ובית הספר על שם פרנקל. 14 יצירות עדיין נמצאות בתהליך איתור, משום שהמוסדות ש הוצבו בהן נסגרו או שינו כתובת והוחלפו במוסדות אחרים, וטרם ידוע האם היצירות נשארו בין כותלי המבנה או שמא נלקחו בעת המעבר.
מתוך היצירות שנמצאו במקומן 14 זקוקות לשיקום משום שהן סדוקות, שבורות, או מכוסות בכתמים. כזה למשל הוא פסלה של רות יקותיאל הניצב בבית הספר הניסויי, שחלקים ממנו חסרים ויש לנקותו מכתמי צבע. יצירות אחרות זקוקות לניקוי מכתובות גרפיטי, כמו פסלו של משה הופמן. הפסל רוסס כולו דווקא על ידי תלמידים מבית הספר לאמנויות. מתוך כל היצירות שנבדקו, 13 יצירות בלבד נמצאו תקינות.
במקרים אחדים צוות בית הספר פשוט החליט להתעלם מקיומן של היצירות
גם בבית הספר יהודה הלוי מוסתר ציור קיר של האמן דויד רודריגז, ובמקרה זה ההסתרה של יצירת האמנות נעשתה לגמרי במודע. "הציור מוסתר שנים רבות על ידי יצירות התלמידים וחומר לימודי המועבר בבית הספר", נכתב בדוח. "לדברי מנהלת בית הספר אסתי ברמץ, הציור אינו מתאים לתכנים הלימודיים והציורים בו מעוררים פחד בילדים".
זוכה פרס ירושלים לציור אברהם אופק המנוח תרם יצירת ענק שלו בשם "יונה במעי דג" לבית הספר על שם גרשון אגרון. "היצירה מוסתרת בווילון", נכתב בדוח. "נוסף לכך, הותקן ארון חשמל על גבי היצירה, וגם נקודות חשמל ותעלות חשמל".
לעתים במקום להסתיר החליטו בבית הספר להסיר את היצירה. כך לגבי היצירה "נוף" של לארי אברמסון, ראש המחלקה לאמנות בבצלאל בשנות התשעים של המאה הקודמת. על פי הדוח, "לוחות הדיקט שעליהם צויר הציור פורקו מהקיר שעליו היו תלויים, וכעת הם מונחים בחדרו של אב הבית".
גורם בעירייה ציין כי "במקרה הטוב יצירות הוסתרו מאחורי וילון או מאחורי קיר, במקרה הרע הן הועלמו לחלוטין. בשל היעדר כוח אדם שתפקידו לבדוק את היצירות ולעקוב אחר מצבן, ובשילוב מוסדות חינוך שהעתיקו את מקומם או מנהלי בתי ספר שונים שהתחלפו לאורך השנים ולא העריכו יצירת אמנות כראוי, יצירות רבות הוסתרו, ניזוקו או נעלמו".
חשוב לציין שחלק מהיצירות הן פרי עבודתם של אמנים חשובים שהלכו זה מכבר לעולמם, כדוגמת זוהרה שץ, כלת פרס ישראל לציור ופיסול ובתו של מייסד בצלאל בוריס שץ, שהלכה לעולמה בשנת 1999. פסלה של שץ "מובייל" הוצב בעבר בבית הספר תל"י בית חינוך, וכיום מיקומו אינו ידוע.
עם האמנים שיצירותיהם נעלמו נמנה גם חתן פרס ישראל לפיסול יגאל תומרקין. בעוד יצירותיו האחרות נמכרות ברחבי העולם לכל המרבה במחיר, פסל שיצר והוצב אף הוא בבית הספר תל"י בית חינוך פורק ונזרק משל היה פסולת חסרת חשיבות.
בהקשר לפסל זה נכתב בדוח כי "לפי דברי אב הבית של בית הספר, אכן היה בעבר פסל בכניסה לבית הספר, והוא פורק לחתיכות. לדבריו לא הצליחו לפנות את הסלע ולכן הזמינו מישהו שיפרק אותו". המנהל הנוכחי של בית הספר עמנואל זילברמן אישר את דבריו של אב הבית, הצר על כך ומסר כי "חבל מאוד שלא הקפידו במהלך השנים על שמירה של יצירות האמנות".
בתגובה אמר השבוע תומרקין לזמן ירושלים כי "זה ממש לא מפתיע אותי, זה היחס שנותנים לאמנות בארץ. כל דבר אחר היה מפתיע אותי, אבל הזנחה של אמנות בישראל בכלל לא מפתיעה. אני כבר מבוגר מאוד ואין לי כוח לרוץ אחרי הדברים האלה ולקרוא אותם לסדר, אבל אין ספק שאני אשקול הרבה יותר מפעמיים אם להמשיך לתרום מיצירותיי למען מטרות כאלה".
אמן בעל שם עולמי נוסף שתרם יצירת אמנות שלו למערכת החינוך הוא זוכה פרס ישראל, הפסל דני קרוון. על יצירתו "פיסול סביבתי" המצויה בבית הספר דנמרק נכתב בדוח כי "כיום הכדור עם החריץ אינו נראה כבעבר. הוא סדוק וחסר צורה, לעומת צורתו הסימטרית והחלקה כפי שהיה במקור".
גם יצירה של האמנית המנוחה אנה מרכוס שהונחה בבית הספר הממלכתי-דתי חב"ד עיר גנים איננה.
"מנהל בית הספר אומר שהיא לא קיימת זה עשר שנים ושהעירייה פירקה אותה בעצמה מכיוון שהייתה הרוסה", נכתב בדוח.
ממשרדו של אהוד אולמרט נמסר כי "צר לנו שזה מה שאירע. יש לפנות בנושא זה לעיריית ירושלים".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "עיריית ירושלים רואה חשיבות רבה בשמירה על יצירות בעלות ערך אמנותי וחינוכי. הנושא נמצא בבדיקה ובטיפול".
דוד סוזנה ואורי לופוליאנסקי סרבו להגיב לכתבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם