מהפציעה הקשה בלבנון ועד כוכב נולד: סיפורו של רון ויינרייך
מלחמת לבנון השנייה הותירה את מפקד הטנק החולוני רון ויינרייך משותק מהחזה ומטה. הוא לא נשבר, לא ביקש הנחות, אלא החליט להגשים את חלומותיו בתחום המוסיקה. לאחר שהשתקם הקים להקת רוק וכעת הוא אחד המועמדים לנבחרת כוכב נולד 9. פרופיל של לוחם וזמר
ויינרייך היה בכוח השריון הראשון שנכנס ללבנון. הוא נפצע כשגשר שמתחתיו עבר הטנק שלו באזור קוניטרה התמוטט וריסק לו שתי חוליות בעמוד השדרה. בתור מפקד הטנק ראשו היה חשוף, ובעקבות כך כל האבנים והמתכת נפלו ישירות עליו. כתוצאה מהפגיעה, ויינריך נותר משותק מאזור החזה ומטה. הוא כבר לא יוכל לרוץ, ללכת או סתם לעלות ולרדת במדרגות.
אולם למרות כל הכאב והקשיים, ויינרייך מעולם לא הרים ידיים ולא הרשה לייאוש לאכל אותו. הוא לא רואה בעצמו מסכן או מוגבל, הוא לא מבקש הנחות. להיפך. מבחינתו הוא כמו כולם, וכיום, חמש שנים לאחר המלחמה הארורה ההיא, ויינרייך, מוזיקאי בנשמתו ובהווייתו, מנסה את כוחו ב"כוכב נולד 9" ומתכנן להיות הדבר הגדול הבא.
"את רון הכרתי באוגוסט 2005", מספר פריימן בן ה-25, "הוא התגייס שנה אחת לפני, באוגוסט 2004 והוא היה המפקד שלי בטירונות ולאחר מכן המפקד הישיר שלי בטנק מרכבה בו העברנו ארבענ חודשים 24 שעות ביחד. כך שמעבר להיותנו חייל ומפקד, אנחנו גם חברים".
מה אתה יכול לספר על רון בתור מפקד?
"הוא היה מפקד מאוד קשוח, אבל מאוד הוגן בו זמנית. הוא לא ויתר לנו אף פעם. הוא היה בעצם סמל מחלקה והיה אחראי לחלק ההכשרתי. כל הזמן היינו צריכים להעמיד סטנדרט גבוה, גם מבחינת תפקוד הצוות וגם מבחינת אחזקת הטנק. מבחינה מקצועית היינו צריכים להיות הכי טובים, ורון כל הזמן דחף אותנו קדימה. היה לו את כל הפוטנציאל בעולם להיות קצין מעולה".
בסוף השבוע בו רון נפצע, נהרג חבר משותף שלכם, יניב טמרסון.
"נכון. לאחר שרון פונה לבית החולים, מישהו היה צריך להיות מפקד הטנק. הנהג של רון, יניב טמרסון ז"ל, עבר קורס מפקדים כך שהיה מתאים לתפקיד. הוא נהרג למחרת. לי סיפרו כי הוא עזר בפינוי של רון, בהזזת סלעים. הוא היה קיבוצניק
"גם חייל נוסף מהפלוגה, אלכס בונימוביץ נהרג. זה היה סופ"ש ארוך ושחור. הרבה אנשים נהרגו ונפצעו, ובפלוגת השריון כולם מכירים את כולם, זה חיל קטן. ברגע שיכולתי הלכתי לבקר את רון בבית החולים בתל השומר".
מה הרגשת כשראית את המפקד שלך לשעבר שוכב במיטת בית חולים?
"זה לא היה קל. הוא היה מאוד חיוור, הרבה יותר רזה. הוא שכב במיטה, עמום טיפה. לפני הפציעה היו לתווי הפנים שלו נוכחות, ואילו בבית החולים פניו היו רזות, הוא כולו היה שקט וצנום. פתאום הוא בקושי מדבר, מגיב, זה היה הבדל מאוד רציני מרון שהכרתי".
אתה זוכר איך הוא היה? מה הוא אמר?
"אני זוכר שהוא אמר שיהיה בסדר, הוא סיפר טיפה על הפציעה, ממש בקצרה, גם עצם זה שיומיים אחרי פציעתו נהרג לו איש צוות, הקשה עליו עוד יותר. מדובר בדברים קשים לעיכול. אך למרות שזמן קצר לפני כן הוא נפצע, רון הוא אחד מאותם האנשים מעוררי ההשראה. הדהים אותי שבמקום שאנחנו נתמוך בו, הוא זה שעודד אותנו. הוא אמר שיהיה בסדר, שהחיים ימשיכו. הוא נתן בי הרבה השראה".
עומר ליפשיץ מכיר את ויינרייך מגיל 15. יחדיו הם למדו בחטיבת הביניים על שם גולדה מאיר ובתיכון קוגל בחולון. גם הוא ביקר את ויינרייך לאחר פציעתו. "זו הייתה תקופה מאוד קשה בעבורו ובעבור משפחתו", מספר ליפשיץ. "אני ורון היינו באותה חטיבה אך בשתי יחידות שונות, הוא היה בטנקים ואני בפלס"ר. זו הייתה תקופה של מלחמה והיו פציעות והרוגים, כך שהיה קשה לכולם, אך לו במיוחד עם השיקום אשר היווה סיוט בעבורו, אך זה טבעי".
רמי אוסרווסר הוא בן זוגה של אדר גולד, מהמתמודדות הבולטות של "כוכב נולד 8". הוא הכיר את רון בגיל 15, הם אמנם לא למדו באותם בתי הספר, אולם התחברו האחד לשני דרך חברים משותפים והאהבה למוסיקה. "רון תמיד היה פייטר, גם לפני הצבא", מחייך אוסרווסר. "אני חושב שהוא אוהב יותר את המדינה הזו מאשר אנשים שחיו בה כל חייהם".
ויינרייך, כיום בן 25, לא העביר בישראל את כל חייו, אפילו לא את רובם. כשהיה בגיל שנה עברה משפחתו להתגורר בארה"ב, שם בילה את רוב ילדותו. בגיל 15 עלה עם משפחתו חזרה לארץ, כשהוא ספוג כולו במנטאליות אמריקאית. אבל המוסיקה תמיד הייתה שם.
בבית הספר, כאמור, הוא הכיר את ליפשיץ שכיום משמש כבסיסט בלהקת "סיירן" (Siren) אותה הקים ויינרייך לאחר שנפצע ביחד עם חברו הטוב יועד פקטה, עמו הוא מתגורר כיום ברמת השרון. "רון הגיע לארץ אמריקאי לכל דבר, אולם משום שעבר הרבה בתים בעקבות עיסוקו של אביו, יש לו יכולת הסתגלות מטורפת", מנתח ליפשיץ.
מה השתנה בו בעקבות הפציעה?
"לאחר חצי שנה של שיקום, הוא חזר להיות אותו בנאדם כמו פעם, רק משותק. לא הייתה שום הסתגרות, הכחשה וכו'".
אבל לבטח פציעה שכזו, שלאחריה באה חצי שנה של שיקום אינטנסיבי, משפיעה על בנאדם.
"ברור שזה משפיע. אני חושב שקודם כל היה מעורב כאב פיזי, מנטאלי, והרבה הלם. אני ראיתי גם שבמהלך השיקום הוא לא היה אותו בנאדם. אני אישית פחדתי שהוא ישתנה לנו, ואני יכול לומר שאחרי חצי שנה של שיקום הוא עשה את ההחלטות שלו עם עצמו, והחליט להרים את עצמו. אני מאוד הופתעתי לראות איך הוא השתקם מבחינה מנטאלית. עד היום אני בהלם איך שחזר להיות אותו רון של פעם".
כיצד אנשים רואים אותו? האם מסתכלים עליו בצורה שונה?
"אנשים זרים תמיד יראו אדם על כיסא גלגלים וינקטו כלפיו בגישה שונה מאשר לאדם רגיל. אך מי שמכיר את רון מהמעגל הקרוב או הרחוק, מסתכל עליו באותה הצורה. כיף להיות עם רון, אנשים באים אליו, כולם מבסוטים ממנו".
כיצד משפחתו הושפעה מפציעתו?
"בהתחלה אימא שלו לקחה את זה מאוד קשה, אך ממה שאני רואה, זו בין כה וכה משפחה מורכבת. יש שם גירושים וכל מיני ענייניים פנימיים, אך מבחוץ נראה כי הם התחברו באיזשהו אופן, הם כן החליטו כמה דברים, והם כן מתראים בכל מיני אירועים. יש גם את האח הקטן שלו, יהונתן, שהוא מנגן איתנו. הפציעה של רון מאוד השפיעה עליו.
"בעבר יהונתן היה חנון כזה, ולא בקטע הטוב של המילה אלא ברע. הוא היה בחור שנשבר מהר, מאוד רך, והיום הוא גבר גבר, הוא נהייה חלק מהחבר'ה. הוא בעצם שואב כוח מרון, אשר כל הזמן עושה לו שיחות. רון שיקם בעצם את כל המשפחה, כי כנראה הפציעה שמה פרופורציות לאנשים בחיים".
פציעתו של ויינרייך לא השפיעה רק על אחיו הצעיר, אלא גם על אחיו הבכור, ליאור, שהתחתן חודש לאחר פציעתו. מתברר שויינרייך לא הסכים בשום פנים ואופן כי ליאור ידחה את חתונתו, ומשום שהוא לא יכול היה לעזוב את בית החולים, החתונה הגיעה אליו לגן הפסלים בתל השומר. מי שהגה את הרעיון המקורי היה המג"ד של רון, גיא קבילי, שנפצע אף הוא ואושפז בתל השומר.
ליפשיץ: "רון היה סוג של גולת הכותרת בחתונה, אשר הייתה רגילה לגמרי, חוץ מזה שרון היה שם במיטת בית חולים. אבל למרות מצבו, רון היה ממש נרגש והסתובב בין האורחים. מבחינתו השמחה קודמת לעצב. גם זוהר, אשתו של אחיו, בניגוד למה שחלק מהאנשים חשבו, ממש לא כעסה על שינוי מקום החתונה, להיפך".
באמת? רוב הנשים די נוטות לאבד את הראש בכל מה שקשור לחתונה שלהן.
"ופה בדיוק נכנס הקסם של רון. לדעתי, המצב המצער גרם אפילו לאנשים לשמוח עוד יותר".
בין האורחים נכחו גם הוריו של יניב טמרסון ז"ל, רוני ואיזבל, שזמן קצר קודם לכן קמו מהשבעה.
במעמד החתונה הם סיפרו כי למרות שעדיין לא סיימו את 30 ימי האבל, הם לא יכלו לסרב לבקשתו של ויינרייך ובאו. "אם יש איזו צוואה שהילד היה משאיר, אני בטוח שהוא היה אומר לנו 'לכו'", מספר האב רוני. "יניב", מחדד פריימן, "בעצם נהרג בעקבות הפציעה של רון. יש חיבור תמידי בין המשפחות".
מהן דעותיו של רון על הצבא? על המדינה?
ליפשיץ: "לרון יש אג'נדה פוליטית. רוב הציבור יודע שהייתה בעיה מדינית במהלך המלחמה. לרון אין כלום נגד הצבא, להיפך, הוא מאוד מעריך את הצבא. אין לו ביקורת כפצוע מלחמה, אך בהחלט יש לו ביקורת בתור אזרח. יש לו ביקורת על כך שעמיר פרץ היה שר ביטחון. רון מאוד פוליטי".
פריימן: "רון תמיד היה ותמיד יהיה בעד הצבא. הוא אפילו חבר בארגון נכי צה"ל. הוא מאוד דעתן, וממש לא סוחב איתו מרירות, לא אז ולא היום. הוא רצה לעשות קורס קצינים, ולבטח היה עושה לולא היה נפצע. לאחר הפציעה הוא אפילו בחן כל מני אופציות איך הוא יכול לעשות מילואים, אך נכון לעכשיו הוא עדיין לא מצא משהו, אך הוא לא מוותר.
"רון תמיד אומר שהוא לא יישאר במצב הזה. הוא עשה את כל סוגי השיקומים והפיזיותרפיה האפשריים. הוא כל הזמן בודק אופציות. הוא אמנם לא חי באשליה שהולך להשתנות משהו, אך כן יש לו גישה נכונה. הוא לא מסכן והוא דואג שיהיו לו חיים מאוד עמוסים".
יש אשמים לפציעתו? אומרים שהיה מדובר בתקלות בקשר, מה שגרם להתנגשות הטנק במבנה.
ליפשיץ: "הוא בכלל מאשים את עצמו כי זו הייתה סוג של תאונה".
ברגע שויינרייך יצא מהשיקום, הוא בנה בביתו אולפן הקלטות, שם הוא וחבריו מקליטים את שיריהם. במקביל הוא גם התחיל ללמוד מינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. "רון בנה לעצמו אולפן בו יוכל לנגן,כי זה סיפור בשבילו להתנייד בין האולפנים", מספר אוסרווסר.
"הרבה חברים מקליטים אצלו, אמנם לא באופן מסחרי, אך בהחלט מקצועי. אני והחברה שלי, אדר גולד, הקלטנו שם מספר פעמים ואנחנו גם מתייעצים עם רון לגבי שירים, סקיצות".
"אני חושב שאחרי הפציעה רון יכל להתמקד במוסיקה שלו", מביע פריימן את דעתו. "אני חושב שהוא מאוד רצה לעסוק בכך לפני, ועכשיו הוא יכול להרשות לעצמו להתעסק בזה בצורה יותר אינטנסיבית".
בשלב מסוים ויינרייך קיבץ סביבו כמה חברים שמוסיקת הרוק בנשמתם, וכך נולדה להקת סיירן.
"הלהקה מאוד ייחודית בזכות רון, הוא מעביר דרכה את מסריו", אומר אוסרווסר. "המוסיקה שלה לא קודרת, אלא יותר בקטע של בוא נרגיש טוב, היא מעצימה אותך. במשך שנתיים רצוף מהבוקר עד הלילה הלהקה מקליטה חומרים".
השם יוצא הדופן של הלהקה נבחר מתוך רצונו של ויינרייך בסמל ישראלי. "רצינו שיהיה משהו ייחודי לישראל", מספר אוסרווסר. "חיפשנו שם במשך הרבה זמן, ואז יומיים אחרי יום הזיכרון פתאום רון עלה על זה שסיירן זה חלק מהמילה סירנה, שלה יש סאונד מאוד ייחודי שמחבר אותך פתאום לזה שאתה ישראלי".
ועם כל הצבריות הזו, עדיין הלהקה שרה באנגלית ולא בעברית.
"בשפה האנגלית יש יותר סיכוי להפוך למשהו שחוצה את גבולות המדינה. אנחנו רוצים שהקהל יתחבר אלינו כמה שיותר".
האם המוסיקה מהווה בעבור רון סוג של תרפיה?
פריימן: "רון כתב ועשה דברים לפני. לא השתנה בעצם דבר. זה לא שהוא פתאום לקח גיטרה והתחיל לנגן".
ליפשיץ: "הוא משפיע על המוסיקה ולא להיפך. מוסיקה נוגעת בכולם, אך לרון יש את האמביציות שלו, והוא עושה דברים מדהימים עם זה. המוסיקה היא רוב יומו, למרות שהוא גם לומד, אך כמו כל מוסיקאי, המוסיקה היא זו שנותנת לו את הדרייב בחיים".
איזו מדינה מעדיף רון? ישראל או ארה"ב?
"ברור שאת הארץ. הוא מעדיף בנו הכל, את המנטאליות, האנשים, החברים, סגנון החיים. יש לו זיקה לאומית מאוד חזקה, למרות שהוא גם מאוד נהנה בארה"ב. יש לו צד מזלזל בתרבות האמריקאית, הוא מעריך הרבה יותר את המנטאליות הישראלית".
אוסרווסר: "אני זוכר שרון ישר השתלב בחבורה למרות המנטאליות האמריקאית. הוא גם היה מתנדב במד"א בתיכון במשך שנתיים עד שהתגייס. אך למרות האהבה לארץ בהתחלה, הוא לא כל כך התחבר למוסיקה הישראלית, הוא מאוד אהב ועדיין אוהב את להקת הרוק 'קיס' אשר שלחו לו ברכה כאשר היה בשיקום".
באודישן שלו, רון בחר לשיר "את המחר שלי" של שמעון בוסקילה, אשר ממש לא מוגדר כרוקר.
ליפשיץ: "הלהקה וכוכב נולד הם שני דברים שונים לחלוטין. אך בלי שום קשר לבחירת השיר, רואים על רון שהוא רוקר, שהוא גדל על המוסיקה הזו. גם אם הוא ייקח שירים שקטים במזרחית ואף יסלסל, הוא תמיד ידאג לצבוע אותם בגווני הרוקנרול".
מה גרם לו ללכת לכוכב נולד?
"הוא לא דיבר על זה הרבה, זו שאלה טובה, צריך לשאול אותו באמת. לדעתי, זה מאוד טבעי שמוסיקאי רוצה לחשוף את עצמו לכמה שיותר אוזניים, והשתתפות בהפקה כזו היא גם חוויה בעבורו".
פריימן: "אני בקושי רואה טלוויזיה, אך לדעתי המועמדות שלו היא דבר מגניב. הוא דיבר על זה בעבר, אך הוא לא רצה ללכת לתוכנית בגלל המסחור של המוסיקה. הוא לבטח הבין עם הזמן את הפוטנציאל בהזדמנות לפרוץ לתודעה, להגיע לאנשים, להעביר מסרים חיוביים".
אוסרווסר: "לפני האודישנים התקשרו לאדר מההפקה וביקשו ממנה להמליץ על אנשים. היא חברה טובה של רון והמליצה עליו, כך שהם זימנו אותו. הוא הגיע לאודישנים כמו כולם, חיכה בתורים כמו כולם, הוא לא מקבל הנחות כי הוא יושב בכיסא גלגלים".
כבר מזהים אותו ברחוב?
ליפשיץ: "כן, הוא מצטלם עם אנשים".
כיצד הוא מגיב לתשומת הלב החדשה?
"הוא אומר שזה מצחיק, בינתיים זה בקטע של כייף. הוא לא אדם שיוצא מגדרו, הוא מאוד שקול, מאוזן".
יש לו בת זוג?
"לא כרגע. היו לו חברות, אבל אני לא זוכר שהייתה לו מישהי רצינית, מיתולוגית. הוא זורם".
פריימן: "הוא מאוד פרטי בדברים האלה. יש לו דרישות גבוהות לגבי הכל בכל המישורים, גם מבחינה רומנטית. לא כולם יכולים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים אותם הוא מציב".
רון אינו מוכן שיתייחסו אליו באופן שונה. האם הוא לא חשש שבעקבות נכותו בכל זאת יתייחסו אליו בצורה שונה במהלך האודישנים? שההפקה תעשה ממצבו גימיק?
ליפשיץ: "אין ספק שיש פה סיפור, ולא ניתן לבוא אליו כמו לכל סיפור אחר. רון ידע שיסתכלו עליו אחרת, יש בזה יתרון ויש בזה חיסרון. אך עדיין הוא עשה את כל מה שצריך. אבל זה ברור שיש גישה שונה, מדברים איתך שונה".
אוסרווסר: "רון מאמין שהוא יביא את עצמו כמו שהוא. הוא מבחינתו לא סיפור שלילי ומסכן, אלא סיפור שיש לשאוב ממנו כוח. הוא מגיע לתוכנית כמו כל מתמודד".
פריימן: "הוא לא יכול לשלוט במה שאנשים חושבים או מרגישים כשרואים אותו. אם אנשים מרגישים סנטימנטים זה עניין שלהם. אך הוא לא מוכן שיוותרו לו או שיעשו לו הנחות בגלל שהוא יושב בכיסא גלגלים, בשום מקום הוא לא מוכן. באוטו שלו הוא שם את כיסא הגלגלים מקופל, והוא לא מוכן שיעזרו לו להוציא את הכיסא ושירכיבו לו אותו. הוא עושה הכל לבד. הוא לא מוכן ללכת למקומות שצריך להרים אותו פיזית, הוא יוודא מראש שיש מעלית או רמפה".
אבל במציאות של מדינת ישראל יש הרבה מקומות שאין בהם גישה לאנשים מוגבלים.
"לכן הוא מברר מראש. אני מניח שאם הוא מגיע לסיטואציה שאין ברירה, אז בסדר. אבל הוא יוודא שהוא לא ימצא את עצמו במצב כזה. בשנה שעברה הלכנו לראות את אחי משחק במכבייה, וכשהגענו הייתה שם במה קטנה של שבעה ס"מ, שם היינו צריכים לשבת, והוא לא היה מוכן לשמוע על זה. ואני חבר טוב שלו. הוא העדיף לשבת בשמש בצד ושלא ירימו אותו".
כשהוא ניגש לראשונה לאודישנים, הוא חשב שיעבור?
אוסרווסר: "הוא נמנע מלדבר על זה, כי אסור לו. הוא נמנע מלומר אם עבר או לא. גם הרבה אנשים לא ידעו שהוא ניגש".
ליפשיץ: "הוא הלך בגישה שיעבור. רון לא עושה דברים סתם ככה, הוא מאוד מאמין בעצמו. הוא יודע ממה הוא עשוי, הוא שר טוב והוא כריזמטי. הוא לא ניגש לכוכב נולד בשביל הספורט, אלא בשביל להביא בראש, לא בשביל החוויה של לומר שהיה באודישן. הוא ניגש כדי לקחת את זה. זה המוטו שלו בחיים, לבוא כדי לנצח".
זה תמיד היה המוטו שלו?
"כן, וזה התחזק אחרי הפציעה. הוא ווינר בנשמה".
באינטרנט מדברים הרבה על רון בהקשר של כוכב נולד. יש ביקורות שליליות וחיוביות. השליליות אומרות כי רון הוא זמר בינוני וכי הוא מקבל זמן מסך רק בזכות סיפור החיים שלו.
פריימן: "רון מודע לזה. כל עוד הוא לא אומר זאת בהפקה ומנגן על מצבו, אז אין להם מה לטעון. להיפך, בסרטון הפתיחה הוא בכלל לא הציג את עצמו כנכה צה"ל, זה לא חלק ממנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם