מאוכזב מהקהילה: יונתן נפצע קשה ב"ברנוער", ונשאר לגמרי לבד

הסכם פשרה: הנער יונתן בוקס מחיפה, שנפצע בפיגוע ב"ברנוער" ונותר משותק, יפוצה ב-600 אלף שקלים. בינתיים הוא יושב בחדרו, כותב ספר ומפנטז על קריירה כדוגמן

אורנה נירנפלד | 12/5/2011 16:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
600 אלף שקלים תשלם חברת הביטוח "כלל"  ליונתן בוקס (17) מחיפה, שנפצע לפני כשנה וחצי בפיגוע ב"ברנוער" בתל אביב. זאת על פי הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בתביעה שהגיש בוקס לפני כשנה לבית משפט השלום בחיפה.
יונתן בוקס
יונתן בוקס צילום: אריק סולטן


לטענת בוקס, תלמיד המבוטח על ידי משרד החינוך זכאי לביטוח 24 שעות ביממה. מנגד, טענה "כלל" כי הפציעה ב"ברנוער" אינה בגדר תאונה, ולכן אינה מכוסה על ידי הפוליסה.

כאמור, אחרי כשנה של דיונים ולאחר שלתביעה צורפו גם עיריית חיפה (בשטחה למד בוקס) ומשרד החינוך, הגיעו הצדדים לפשרה, על פיה תשלם חברת הביטוח לבוקס 600 אלף שקלים.

"הצירוף של העירייה לתביעה נועד להפעיל לחץ על חברת הביטוח", מסביר עו"ד איתן פלג, שמייצג את בוקס, "אשר לפי הגישה שלהם בהתחלה, לא היה צריך לפצות את יונתן".
"הם כאילו שכחו ממני"

במקביל מנהל בוקס תביעה נוספת ומקיפה יותר נגד עיריית תל אביב ואגודת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים). בתביעה, על סך 15 מיליון שקל, טוען בוקס, כי לא הוצבה אבטחה מינימלית במקום.

התביעה הזו לא בדיוק קנתה לו אוהדים בקרב הקהילה הגאה, וחצי שנה אחרי הפיגוע סיפר יונתן בריאיון ל"סופשבוע" של "מעריב" על אכזבתו מאנשי הקהילה, שכמעט ואינם מתעניינים בו.

עתה, לדבריו, המצב אף גרוע יותר. "הם כאילו שכחו ממני", הוא אומר, "הם לא מתעניינים, לא מבקרים, לא שואלים. כאילו אני לא הייתי שם. לומר שאני מאוכזב? בטח, אני מאוכזב מאוד מכולם".

אבל לדבריו, לא

רק הקהילה הפנתה לו גב. בוקס, המרותק לכיסא גלגלים בעקבות פגיעת קליע בעמוד השדרה, שגרמה לשיתוק בשתי רגליו, כמעט אינו יוצא מהבית, אפילו לא לבית הספר. מאז הפיגוע הוא ספון בחדר ביתו, כשהפעמים היחידות בהן הוא יוצא ממנו הן לטיפולי פיזיותרפיה ולבריכת השחייה.

כך נכפים עליו בדידות וניתוק מהסביבה והחברים, שמצדם, כך הוא אומר, לא ממש מתאמצים להפיג את בדידותו. המצב הלא פשוט שהוא מתאר לא שובר את רוחו או גורם לו לוותר על חלומותיו.

זירת הירי ברחוב נחמני בתל אביב.
זירת הירי ברחוב נחמני בתל אביב. צילום: אמיר מאירי

"אני הכי מאושר כשאני מפנטז על דוגמנות", הוא אומר. "אני מקווה שמישהו יגלה אותי ויחליט לתת לי הזדמנות לדגמן, למרות שאני בכיסא גלגלים. אני יכול לשבת בצורה כזאת, שלא יראו בכלל שאני משותק ברגליים".

בינתיים הוא גם החל בכתיבת ספר. את הפרק הראשון הוא מתחיל באופטימיות: "יום שבת בבוקר. השמש מאירה על החלון, וקול ציפורים מצייצות. זה היה יום שבת האחרון, רגעים ספורים לפני ששגרת החיים שלי השתנתה לחלוטין, בדיוק בכמה שניות".

הסיפור המלא בסוף השבוע בזמן חיפה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/north/ -->