קבוצה של גיבורים: זאת הייתה העונה של הפועל חולון
עשינו את זה, עם שבעה שחקנים. אין דברים כאלה, וספק אם יהיו. מנחם כהן מסכם את העונה המשוגעת של הפועל חולון בכדורסל

מורן רוט מול גלבוע צילום: מנהלת הליגה
והעונה של הפועל חולון באמת נגמרה, עונה בניחוח ישראל של פעם, כשהיינו יפים וצודקים - מעטים מול רבים, עניים מול עשירים, הומלסים מול בעלבתים.
עונה בה לא ניגבנו חומוס מהצלחת, לא הרקנו גלון שמפניה לתוך גביע, לא נהנינו מאבק הכוכבים שפיזר מיקי, הדוד מאמריקה. אבל איזו עונה, של גיבורים.
אחרי שני הפסדי "הבית" ברישון, נגד מכבי חיפה וברק נתניה, נשאנו פנינו לשמים וביקשנו רק זאת: "אנא אל רחום וחנון, סדר לנו שני ניצחונות במהלך העונה, רק שניים, כדי שלא נסיים במקום האחרון, ויתרון הביתיות במשחקי ההישרדות יהיה שלנו".
והוספנו: "אל תשלח אלינו את יערי גורנישט, יוסף שמש, דוד רומנו, מנהיים וזריף. שיהרסו למכבי. ותלמד את בני יהודה ללחום בקשת ואת עמית בן דוד לעשות צעד וחצי, כי בנפשנו הדבר, לא הקשת, בנדה והצעד וחצי".
וניצחנו. את ירושלים ואת אפי ואת אשדוד ואת מכבי חיפה ואת אשקלון ואת נתניה ואת בני השרון ואת ויזתא. אבל שלחת לנו את הגורנישט יותר מפעם אחת, ואת רומנו, כמה פעמים. ואת יוסף שמש ואת מנהיים, ואת זריף גם. ולא לימדת את בנדה, כי צעד וחצי לאדם יכול בקונסטלציה מסוימת להיות צעד גדול לאנושות.
ולא
תפסת באוזן את תגלית העונה שלנו, ניר כהן, ולא שיננת באוזנו התפוסה בידך כי הוא ניר כהן ולא דורון ג'מצ'י, ומנעת את ליטרת הביטחון משון דניאל. ובגלל כל אלה לא ניצחנו את האלופה במשחק האחרון, ולא נהיה בפיינל פור.
אבל עשינו את זה, עם שבעה שחקנים , אין דברים כאלה, וספק אם יהיו.