עיריית בני ברק מציגה: הג'וב הכפול של היועץ המשפטי
עו"ד שלמה פרנקל ידע להתחמק מהבירוקרטיה המוניציפלית ולכבוש שתי פסגות שביניהן ניגוד עניינים עמוק: היועץ המשפטי של עיריית בני ברק וגובה החובות הרשמי שלה. מתגובת העירייה מובן כי היא החליטה לגבות מהתושבים כדרך קבע את המקסימום המותר בחוק, ופרנקל ממשיך לאחוז במקל בשני קצותיו
כ-1.4 ק"מ מרחוב ירושלים שבו שוכנים משרדי עיריית בני ברק נמצאת חברת עורכי הדין פרנקל את קורן. הפירמה מעסיקה עשרות עובדים והינה אחד ממשרדי הגבייה הגדולים ביותר בישראל. בעליה הוא אותו שלמה פרנקל, והלקוח הגדול ביותר של משרד מצליח זה בשני העשורים הראשונים לפעילותו - אשר סייע לו להגיע לגודלו הנוכחי - הוא עיריית בני ברק. ופה רשאי הקורא להרים גבה.
כאשר לעירייה יש חוב לא מסולק הנובע מקנס על חניה, ארנונה או אגרה כלשהי, נכנסת לתמונה חברת הגבייה - קבלן חיצוני הפועל כשלוחה של העירייה לגביית חובה. הדרכים שבהן פועלות חברות אלה, המוכרות לדיראון לאזרחים אשר עברו בדרכן, כוללות שליחת מכתבי התראה מאיימים, העברת הרכוש וחשבון הבנק של החייב לטיפול מערכת העיקול, ובשלבים מתקדמים יותר הפקעה פיזית של מטלטלין בעלי ערך, ממכשירי חשמל ועד מכוניות.
חברות אלה מרוויחות את לחמן בשתי דרכים: הראשונה היא גביית עמלות מהעיריות בגין ביצוע פעולות הגבייה השונות. אך הכסף לא נמצא בעמלות אלה אלא ב"קצפת", תוספת התשלום הנלווית לסכום המקורי של הקנס או האגרה ונגבית מהלקוח המחויב עצמו.
עלותו הבסיסית של קנס על מקום חניה אסור עומדת על 100 שקל ועשויה לצמוח בקלות ל-900 שקל תוך שלושה חודשי פיגור בתשלומים. צמיחת הסכום מתאפשרת באמצעות נקיטת פעולות אשר מובילות לקנסות נוספים המושתים על החייב: משלוח מכתב התראה ראשון יכול לעלות 80 שקל, הטלת עיקול על הרכב תסתכם בכ-200 שקל, והוצאת מטלטלין עשויה לעלות ללקוח כ-600 שקל. על כל זאת יש להוסיף ריבית פיגורים של 5% בשנה, וזו חלה כמובן על הסכום הכולל.
ממסמך רשמי של עיריית בני ברק עולה כי בשנים 2005 - 2009 גבתה בעבורה חברת פרנקל את קורן סכום המוערך בכ-14 מיליון שקל, ובאמצעותה טופלו כ-125 אלף דוחות. מספר התיקים החדשים שנפתחו בכל שנה השתנה - 9,789 תיקים נפתחו ב-2005, 20,438 תיקים בשנת 2008 ו-19,336 תיקים בשנת 2009.
14 מיליון שקל הינו הסכום המקורי של הקנסות והאגרות, אך הוא אינו כולל את הוצאות הגבייה שהכניסה החברה במלואן לכיסה, אשר גובהן המוערך - בתוספת הסכום המקורי - עומד על פי 3 מהסכום המקורי שהועבר לעירייה. מכאן עולה כי במהלך השנים הנזכרות הניבו החייבים של עיריית בני ברק לפרנקל את קורן הכנסות המוערכות ב-42 מיליון שקל.
בעיריית בת ים, שגם בה שימש פרנקל את קורן כגובה הבית, נראה כי העסקים חלשים יותר. על פי מסמך של העירייה משנת 2010, החברה טיפלה בשנים 2006 - 2009 ב-44 אלף דוחות בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל; בתרגום לכיסה של פרנקל ושות' מדובר בכ-24 מיליון שקל נוספים. בצירוף הכנסות המשרד מבני ברק מגיע הסכום ל-66 מיליון שקל. פרנקל את קורן כבר לא עוסקת בגבייה עבור עיריית בת ים, לאחר שחברה אחרת זכתה לאחרונה במכרז.
על פי חוק יכולה עירייה לגייס עורכי דין בקבלנות לעבודות משפטיות רק לאחר מכרז שתקנותיו מוסדרות בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. ההליך כולל מינוי של ועדה מקצועית ובה ראש הרשות, הגזבר והיועץ המשפטי.
במקרה שלפנינו פרנקל, היושב בוועדה שכזו בכובעו כיועץ משפטי, הינו באותה העת גם המועמד מטעם חברת הגבייה היושב מצדו השני של השולחן. אך מראית עין זו נמנעה באמצעות תרגיל פשוט: למעלה מ-20 שנה לא היה מכרז לשירותי הגבייה של עיריית בני ברק.
בשנת 2002 קם קול זעקה בשל ניגוד העניינים הבוטה של פרנקל, המשמש תחת שני כובעיו כגובה הפרטי של עיריית בני ברק מחד וכיועצה המשפטי מאידך. הפתרון שנמצא אז היה העברה של אגף החניה לחסות החברה הכלכלית של עיריית בני ברק, הממשיכה ליהנות משירותי חברת פרנקל את קורן, עדיין ללא מכרז.
שינוי קוסמטי זה לא משנה דבר, ועדיין ישנן כמה הפרות חוק, בין השאר הפרה של חוק חובת המכרזים ועבירות על כללי המינהל הציבורי הנובעות מניגוד העניינים של פרנקל.
המשמעות האמיתית של אי-קיום מכרז נקשרת בסביבה התחרותית שבה פועלות החברות: העובדה כי הכסף הגדול נמצא למעשה בתוספות הנגבות מכיסיהם של החייבים המסכנים מובילה את החברות לתמחר בדרך כלל את העמלות הבסיסיות הנגבות מהעירייה "חינם"; הגובים מסתפקים בגביית קנסות ואגרות מהחייבים.
בשל מציאות זו מתמקדים כיום המכרזים לא בסכום שמשלמות העיריות, אלא בהקטנת הסכומים שנדרשים החייבים עצמם לשלם לחברת הגבייה. הקטנת הסכום היא אינטרס של העירייה שהחייבים נמנים עם תושביה. רק בשנה האחרונה ניהלו עיריות ראשון לציון, בת ים, יהוד-מונוסון ותל אביב מכרזים אשר התבססו על הורדת המחיר לתושביהן אל מתחת לתעריפים המקסימליים שממליצה המדינה, תעריפים אשר נקבעו רק לאחרונה בחוק.
מנגד בוחרת עיריית בני ברק להפקיר את תושביה, המשתייכים ברובם לשכבות סוציו-אקונומיות לא מבוססות, ולאלץ אותם לשלם קנסות ותשלומים מופקעים לחברת גבייה בשל חוסר יכולתה לבצע הליך פשוט של מכרז העשוי להוביל לתחרות ולהוזיל את שירותיהם.
כאשר עימתנו את עיריית בני ברק עם ממצאים אלה, התקבלה תגובה שממנה ניתן ללמוד כי התעריפים הנהוגים בעיר הינם הגבוהים ביותר שמאפשר החוק: "הכספים נגבים בהתאם לתעריפים שקבעו ועדת הכספים וועדת החוקה, החוק והמשפט של הכנסת, כך שהתושבים אינם משלמים קנסות גבוהים יותר", כותבים בבני ברק, אולי מתוך חוסר מודעות לעובדה שבדומה לרשויות אחרות, גם הם יכולים להכתיב במכרז תעריפים נמוכים יותר.
הם לא היו צריכים לחכות למחוקק יותר מ-20 שנה כדי שיקבע באפריל האחרון תעריפי מקסימום; ובאמת, בירור נוסף עם העירייה העלה כי התעריפים שהונהגו בבני ברק עד החלטת הכנסת היו כפולים ואף משולשים מאלה שנקבעו בתקנות.
אך חברת פרנקל את קורן איננה עוצרת, כך נראה, גם אל מול מכרזים, והיא אף שלחה לאורך השנים זרועות לעיריות ולגופים נוספים. כך, במכרז שפרסמה עיריית רמת השרון בסוף שנה שעברה לצורך קבלת שירותי גבייה, הגיש משרד פרנקל את קורן את המסמכים הנדרשים כדין. במסמך הכולל את המידע הארגוני ציינה החברה את שמותיהם של שני אנשי המפתח הפועלים בה, צבי קורן ושלמה פרנקל, וכן את רשימת הגופים שלהם מעניקה שירותים, ביניהם: עיריות אור יהודה, פתח תקווה, בני ברק וכן רשות השידור, ואף הוסיפה ערבות בנקאית כנדרש.
אולם בשל שאלות וטענות של מציעים שונים, בחרה העירייה לפרסם מכרז מתוקן ובו נדחה התאריך האחרון להגשת הצעות ל-11 בינואר 2011. במקביל נדחה גם תוקף הערבות שצריכים לספק המציעים ל-11 באפריל - דחייה של 3 חודשים.
ב-17 בינואר נפתחו המעטפות במשרדי העירייה, אך במועד הפתיחה התברר כי בניגוד להוראות המכרז המתוקן תוקף הערבות הבנקאית של חברת פרנקל את קורן אינו עדכני. על פי החוק צריכה היתה הצעתם להיפסל, אבל בעיריית רמת השרון החליטו לכופף את החוק היבש לכדי שער שדרכו נכנסה פרנקל את קורן, עברה לשלבי המכרז הבאים וזכתה במפתיע.
כאן לא מסתיימת ההתעמרות בחוק היבש. פרנקל, שמסר לוועדת המכרזים של עיריית רמת השרון את קורות החיים שלו מתוקף היותו איש מפתח בחברה הזוכה, השמיט משום מה את העובדה כי הוא משמש כיועץ משפטי בעיריית בני ברק בימים אלה ממש, ותחם משום מה את תקופת כהונתו בשנים 1984 - 1990.
גם אם מדובר בטעות בתום לב, הרי שהיא עשויה היתה לסייע לחברה לזכות במכרז משום שעל פי חוק חובת המכרזים, המועמד הנבחר לבצע עבודה או לספק שירות חייב להיות מחוסר ניגודי עניינים כלשהם עם העירייה, ואילו פרנקל, כיועצה של עיר קרובה, עשוי שלא לעמוד בסטנדרטים נוקשים אלה. בסופו של דבר הורה בית המשפט המחוזי לעיריית רמת השרון לבטל את זכיית פרנקל את קורן דווקא בשל הערבות.
בעיריית פתח תקווה, שגם בה פועלת כאמור החברה, הודיעו בינואר האחרון לחברי פרנקל את קורן כי הם אינם צפויים לקבל תיקים נוספים וזאת כיוון שהעירייה מתעתדת, לאחר כחמש שנות עבודה משותפת, לצאת למכרז חדש. גורמים בענף מהמרים כי פרנקל את קורן יבקשו גם הפעם לגשת למכרז אף שעיריית בני ברק שבה מועסק פרנקל גובלת בעיריית פתח תקווה, דבר שכאמור מהווה ניגוד עניינים זועק לשמים.
מדוע צריך אדם המגלגל עשרות מיליוני שקלים בכל שנה בעסקים פרטיים להמשיך ולהחזיק במשרה של יועץ משפטי בעירייה, משרה אפורה למדי המתוארת באתר האינטרנט של העירייה עצמה כעוסקת בעניינים משמימים כמו שירותי ייעוץ משפטי, דיני עבודה, תביעות, חוזים ומכרזים? לפרנקל הפתרונים.
התשובות שהעניקה עיריית בני ברק לשאלותינו בדבר הסבירות שבעבודתו של פרנקל כיועץ משפטי וכגובה של העירייה, רק עוררו שאלות נוספות. באשר לניגוד העניינים אמרו בעירייה כי "עורך הדין המועסק בעירייה בייעוץ משפטי מעניק לה שירותים כעו"ד חיצוני, ואין כל ניגוד עניינים בין הייעוץ שהוא מעניק לבין אכיפת החיובים שהוא מבצע עבור החברה הכלכלית נגד החייבים".
פרנקל, אשר יושב במשרדי העירייה במהלך יום העבודה, נהנה משירותי מזכירות ופועל מהמחלקה המשפטית בעירייה, בחר משום מה להחליף את הסטטוס שלו לפני כמה שנים מעובד עירייה שכיר לעובד כנגד חשבונית. לשאלה מדוע שונה הסטטוס שלו, מתי בא הדבר לידי ביטוי בעבודתו וכיצד, ענו בדוברות כי "בשנת 1990 החל פרנקל לעבוד בעבור העירייה כנגד חשבונית מס. שינוי זה בוצע לבקשת פרנקל, שביקש לסיים את עבודתו בעירייה ולעבור לשוק הפרטי. העירייה ביקשה שימשיך להעניק לה שירותים משפטיים כעו"ד חיצוני".
באשר לשהותו השוטפת במשרדים אמרו: "העירייה היא זו שדרשה מעו"ד פרנקל להיות נוכח, לפחות כשהעירייה פועלת, כי נגישותו להענקת שירותים משפטיים חשובה. כך נוהגת העירייה לגבי משפטנים, מהנדסים וכיו"ב, הנדרשים להיות נוכחים בבניין עצמו".
נראה כי יציאה לשוק הפרטי הינה הליך פורמלי וטכני לחלוטין, הכולל רק מעבר מתלוש שכר לתשלום כנגד חשבונית. שעות העבודה, ההימצאות הפיזית בבניין העירייה, המשרד והמזכירה יכולים להישאר בדיוק כפי שהיו.
בעירייה מוסיפים: "התקשורת בדבר השירותים המשפטיים שמעניק פרנקל מועברת אליו באמצעות עו"ד יהודה ליבוביץ', היועץ המשפטי לעירייה, ועל פי דרישת גורמים מוסמכים בעירייה". אזכור שמו של עורך דין חיצוני באתר המחלקה המשפטית נעשה לצד שמו של עורך דין חיצוני אחר, כך שלא מדובר בעדות להיותו של אדם עובד עירייה.
בנוגע להיעדר המכרז ציינו בעירייה: "רק בשנת 2009 נקבע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים הצורך במכרזים להעסקת משרד עו"ד חיצוני, אך במקביל נקבע באותו החוזר שמי שכבר חתום בהסכם רשאי להמשיכו עד תום החוזה. ההסכם בין הצדדים יסתיים בנובמבר 2012", ואילו שאלתנו האם משרד פרנקל את קורן יוכל לגשת למכרז זה על רקע מעמדו של מר פרנקל בעירייה, נותרה ללא מענה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם