"עושים שכונה": האם הסטודנטים יעשו את השינוי בירושלים?

במסגרת הפרויקט "עושים שכונה" יתגוררו מאות סטודנטים בחמש שכונות בירושלים ויקימו קהילות יזמים שאמורות להתאים את האזור לצעירים. הממשלה תקצה למימון התוכנית עשרה מיליון שקלים. רכזת הפרויקט אירית פסט: "הדגש הוא על יצירת רוח צעירה לשכונה"

עדי פוליטנסקי | 30/5/2011 7:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
במסגרת כנס ירושלים לחינוך, שנפתח אתמול (א') במוזיאון ישראל, נחשפה התכנית "עושים שכונה". בתכנית ייטלו חלק סטודנטים החל משנתם השלישית ועד שנתיים לאחר סיום לימודיהם.
עושים שכונה
עושים שכונה צילום: קהילת רוח חדשה


משתתפי התכנית יתגוררו באחת מחמש שכונות בירושלים - קריית מנחם, קריית היובל, הגבעה הצרפתית, גוננים או תלפיות מזרח - ויעסקו ביזמות ובהפקת פרויקט עצמאי לבחירתם שמטרתו להפיח חיים צעירים בשכונה, לצד פעילות חברתית והתנדבות משותפת בקהילה.

הסטודנטים יקבלו מלגה של כ-20 אלף שקל במשך שלוש שנות הפעילות כדי להבטיח את יכולתם להשקיע מזמנם בגיבוש החברתי ובפעילות הקהילתית. 

התכנית תתוקצב ב-18 מיליון שקלים, מתוכם עשרה מיליון שיועברו ל"עיר אקדמיה" במסגרת תכנית "מרום", התכנית הרב שנתית של הרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים) שאמורה לזכות לאישור ממשלתי ביום ירושלים לאחר עיכוב של חודשים רבים. שמונה מיליון שקלים ייתרמו על ידי גופים נוספים, ביניהם פדרציית ניו יורק.
כשהחברים עוזבים

במסגרת תכנית "מרום", עתידה הממשלה להעביר תקציב של 290 מיליון שקלים להרל"י (הרשות . תכנית זו מחליפה את תכנית הצמיחה שתוקפה יסתיים ב-2012. התקציב החדש מיועד ברובו לשני אפיקים עיקריים - התיירות ופיתוח התעסוקה בתחומי הביו~טק.

כך למשל יוקצו 145 וחצי מיליון שקלים ב"חיזוק מעמדה של ירושלים כעיר תיירות" ו-71.4 מיליון שקלים יושקעו ב"חיזוק מעמדה של ירושלים כמוקד פיתוח ותעשייה בתחום הביו-טכנולוגיה".

 לכאורה נראה כי התכנית מביאה עמה בשורות רעות בגזרת הסטודנטים, שכן הסטודנטים שיגורו

במרכז העיר כבר לא יהיו זכאים לקבל מלגה על סמך זה. עם זאת, על פי התכנית עשרה מיליון שקלים יושקעו בקידום הקמת מעונות סטודנטים. נוסף לכך, כאמור, יוקצו עשרה מיליון שקלים לפרויקט "עיר אקדמיה", והם יאפשרו את הפעלת התכנית "עושים שכונה".

"אחרי חמש שנים שהרשות נותנת לסטודנטים שגרים במרכז העיר מלגות מחייה, הגענו למסקנה שאין צורך להמשיך בכך, גם משום שהרכבת הקלה מתחילה לפעול ועבודות התשתית במרכז העיר מסתיימות, והתחלנו לחשוב מה יהיה הלאה", מספרת רכזת פרויקט "עיר אקדמיה" נעמי סלומון.

"במקום מענק למרכז העיר החלטנו על הפרויקט 'עושים שכונה'. הפרויקט הזה דומה במהותו לפרויקט כפר הסטודנטים "איילים" בנגב ובגליל, וקם מתוך ניסיון להשאיר סטודנטים בפריפריה".

ייחודה של תכנית זו על תכניות אחרות הפועלות בעיר היא בכך שהיא מיועדת לסטודנטים המצויים דווקא לקראת סוף לימודיהם, מתוך מטרה לגרום לאוכלוסייה זו, שמועדת לרוב לנטוש את העיר מיד בתום הלימודים, להישאר ולבנות את חייה בירושלים. נוסף לכך, עיקר ההתנדבות של הסטודנטים יעסוק בקבוצת גילם.

ראש העיר ירושלים ניר ברקת
ראש העיר ירושלים ניר ברקת צילום: פלאש 90

"במסגרת הפרויקט קבוצות סטודנטים יגורו בקהילה אחת ויתנדבו בה, במקביל ליצירת יוזמות שמטרתן ליצור עוגן תרבותי שהיה עד כה חסר בשכונה, כמו למשל הקמת בר או קולנוע, לפי הצורך הממשי בהם", אומרת סלומון.

"עבור פרויקטים אלה תעמיד העירייה תקציבים, ואילו כוח האדם יהיה הסטודנטים עצמם. אנחנו לא רוצים שהסטודנטים יבואו לתקן את השכונה ובסוף יעזבו אותה, אלא רוצים שהם ממש יתערו בה, והתקווה היא שהחיים האלו יחזקו את הזיקה שלהם לירושלים", היא מוסיפה.

עתיד לעצמם

התכנית משותפת ל"עיר אקדמיה", הרל"י, תנועת "רוח חדשה", צעירים במרכז, רשות הצעירים של העירייה, המינהלים הקהילתיים ופרויקט פר"ח.

זו נחשפה כאמור בכנס ירושלים לחינוך, במהלך פאנל שעסק בהבנת הדינמיקות השונות שבין עיר לאקדמיה. הפאנל המרכזי עסק בשאלה כיצד ניתן לפתח עיר על בסיס התשתית האקדמית שבה ועל בסיס החזון של ההשכלה הגבוהה בירושלים של שנת 2020.

הפאנל התקיים במעמד ראש העירייה ובכירי ההשכלה הגבוהה בעיר, ביניהם נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם בן ששון, נשיא האקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל פרופסור ארנון צוקרמן, נשיא מכון לב פרופסור נח דנא פקארד ונשיא המכללה האקדמית להנדסה עוזי וכסלר.

על פי התכנית, הסטודנטים עתידים לקבל כ-9,000 שקל בשנה הראשונה בתמורה ל-200 שעות פעילות שחלקן יוקדשו גם לקיום פעילויות ומפגשים לגיבוש הקבוצה. בשנה השנייה יקבלו משתתפי התכנית 5,500 שקל עבור 120 שעות, ובשנה השלישית הם יהיו זכאים לקבל על אותה מכסת שעות 6,500 שקל, כך שהתמורה עבור כל שעה גדלה משנה לשנה.

חשוב לציין כי משתתפי התכנית לא מחויבים מראש להישאר בה לאורך כל שלוש השנים, ואם יבחרו לעזוב לאחר השנה הראשונה או בתום השנה השנייה הם לא יחויבו להחזיר את המלגה שכבר קיבלו.

קהילת קריית מנחם
קהילת קריית מנחם  צילום: קהילת רוח חדשה

השנה התבצעה פיילוט של תכנית זו בשכונת קריית מנחם. "משום שהדגש של התכנית הוא ליצור רוח צעירה בשכונה, השאיפה בקריית מנחם היא לקיים פעם בחודש פעילות לכל הצעירים באזור, כמו שירה בציבור או הקרנת סרטים", מספרת רכזת הפרויקט והמלווה של קבוצת קריית מנחם מטעם "רוח חדשה" אירית פסט.

"רוב השנה עסקו שלושים הסטודנטים שגרים בשכונה בפעילויות חינוכיות, כמו עבודה במועדון הנוער ובמרכזי הקהילה, וגם קיימו פגישות אינטימיות שגם הן חלק מהשעות שהם מחויבים אליהן".

פסט מסבירה כי "מדובר בכלי שבהתחלה הוא אמנם קצת מלאכותי, אך עם הזמן הוא יוצר משהו טבעי מאוד - קבוצת שייכות שפועלת פנימה והחוצה. המטרה היא לעסוק בפרויקטים שלאו דווקא מתעסקים בילדים ובנוער, אלא באוכלוסייה בגילם של חברי הקבוצה ושיש בהם גם ראייה קדימה - כמו למשל הקמת גן ילדים או הקמת בית ספר שישרתו בעתיד את המשפחות של אותם צעירים, בתקווה שאלה ישתקעו בשכונה מעבר לשלוש השנים הללו".

"חג השכונה"

יהל אייל, שהגיעה לעיר מהיישוב עומר כדי ללמוד מדעי המעבדה במכללת הדסה, הצטרפה לקבוצה בקריית מנחם, על אף שהיא סטודנטית בשנתה הראשונה. למזלה, במסגרת הפיילוט טרם הונהגו הכללים הדורשים כי חברי הקבוצה יהיו סטודנטים בשנתם האחרונה ללימודים.

"המטרה של הפרויקט היא להביא לשכונה חבורה של סטודנטים שרוצים לעשות משהו שונה, שרוצים לתרום וליצור קבוצה שתגרום להם להישאר בשכונה בעתיד. במסגרת התכנית שעתיים בשבוע מוקצות למפגשים קבוצתיים, ובערך אחת לחודש אנחנו מקיימים ארוחות שבת משותפות וזה ממש נחמד. באיזו עוד מסגרת היינו זוכים לאכול יחד עשרים וחמישה אנשים, שכל אחד מהם מביא גם בני או בנות זוג, ולשניים מחברי הקבוצה יש גם ילדים?".

לדבריה של אייל, "לאורך השנה בעיקר השתלבנו בפרויקטים של המינהל הקהילתי של השכונה, למשל בציון ט"ו בשבט ופורים, וביום שני הקרוב נעזור בעריכת 'חג השכונה'. החג נועד לייחד את שכונת קריית מנחם מיתר שכונות העיר, ובמסגרתו יהיו סיורים, הפנינג ובתים פתוחים בשכונה".

על אירוע נוסף שמתארגן וייצא לפועל בסוף השבוע הזה מספר דורון אנגל, סטודנט שנה רביעית לרפואה ששייך לקבוצה, כי "במוצאי שבת יתקיים גמר ליגת האלופות, ובמסגרת המטרה למשוך צעירים לשכונה, אנחנו מארגנים הקרנה של המשחק על מסך גדול ועם הרבה אוכל, ואך הכנו פליירים ותלינו פוסטרים. תחמנו בגיל את הכניסה להקרנה, משום שהאג'נדה היא שזה יהיה מיועד לצעירים, אבל כמובן שלא נזרוק אף ילד או מבוגר שיגיעו".

לדבריו, "עלה בעבר רעיון להקים פאב שכונתי, אבל בקריית מנחם יש אוכלוסייה שצריך להתחשב בה, והרעיון הזה בינתיים לא התממש". עם זאת, "יש רעיונות להקים בשכונה מעון דיפרנציאלי שבו כל אחד ישלם על פי המשכורת שהוא מרוויח".

ראש העירייה ניר ברקת אמר כי "הצעירים והסטודנטים הם החמצן לעתידה של ירושלים. אני רואה חשיבות עצומה בקהילות הצעירים שבוחרים לחיות בשכונות העיר השונות, לתפוס בהן עמדות מפתח ולפעול בתוכן ולמענן. זהו פרויקט ציוני, ירושלמי, פטריוטי מהמעלה הראשונה, ובשל חשיבותו האסטרטגית לעיר אנחנו משקיעים משאבים רבים בהרחבתו".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/jerusalem/ -->