ילדי השלום: תלמידים מכפר סבא ומטייבה מציגים דו קיום
לידיעת הנשיא אובמה וראש הממשלה נתניהו: פרויקט סביבתי ייחודי בשרון מקרב בין תלמידים מכפר סבא לתלמידים מטייבה. כך למשל, ביום שבו צוינה הנכבה, התארחו התלמידים הערבים אצל חבריהם היהודים. "אם יש בעיות בפוליטיקה בין שתי המדינות, זה לא אומר שחייבות להיות אותן בעיות גם אצלנו"
התלמידים. מימין: עומר בן-ליש, רון קרפל, גל ורון, אסיל ג'אבר, פרידה חאג' יחיא צילום: אלי דסה
כתף אל כתף עבדו יחד התלמידים היהודים והערבים, הכינו את הגינה האקולוגית ולמדו להתגבר על הפערים ביניהם. "אנחנו אוהבים ומתעניינים באותם הנושאים, יש לנו אותן המחשבות, רק העדה והדת שונות", אומרת פרידה חאג' יחיא בת ה-13 מחטיבת הביניים אל-מג'ד בטייבה.
מן העבר השני, עומר בן-ליש בן ה-12 מבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא מספר: "בסך הכול יש פה אנשים טובים. כיף לדבר איתם וכיף לעבוד איתם".
"העשייה יוצרת דיאלוג"
38 התלמידים משני צדי המתרס לא היו נפגשים ללא חזונו של איש אחד: האדריכל והאמן האקולוגי, אורי דה-בר מכפר-סבא.
דה-בר (73) עבד בעיריית כפר סבא כמנהל אגף שיפור פני העיר. כיום הוא מגדיר עצמו "מתקן נופים עירוניים". הוא מציג ברחבי העיר סדרת יצירות בשם "פלסטי-פלורה", הכוללת מרבדי פרחים העשויים משאריות של בקבוקי פלסטיק שנועדו למיחזור. "האג'נדה שלי היא אקולוגית", הוא מספר. "במקרה הזה אני יוצר גינה שכולה עשויה חומרים ממחוזרים
כמו פחיות ובקבוקים. אני משנה את צורתם והם נראים לבסוף כמו פרחים שלא צריך להשקות".
לצד התרומה לאיכות הסביבה, דה-בר משקיע מזמנו וממרצו למען קירוב לבבות בין הילדים משני העמים. "העשייה המשותפת מקרבת בין הילדים", הוא קובע. "בעקבות הפעילות נוצר דיאלוג בין הילדים. גם ההורים והמורים מתחילים לשוחח זה עם זה. הדיאלוג ביניהם היה כל כך טוב, שחלק מהתלמידים העלו הצגה משותפת בבית הספר בטייבה. העשייה המשותפת ביניהם חשובה מאוד".
מה הביא אותך לפעול למען שיתוף הפעולה הזה?
"העשייה היא דרך טובה לקיים קשרים טובים יותר בינינו. מתי יוצא לילד מבית ספר בכפר סבא לפגוש ילד ערבי מטייבה ולשוחח אמו? מתי מורה מכפר סבא פוגשת מורה מטייבה? מתי מורה מגיע לטייבה ומרצה לתלמידים בעברית? פעמים רבות יש מחיצות, ואני מציע לתלמידים מטרה משותפת שהיא יצירת אמנות. לפחות שיכירו זה את זה. אני עושה את שלי. אם אני מצליח, זו תרומתי".
נתקלת בהתנגדויות לפעילות המשותפת?
"כן. בפרויקט שהכנתי כמתנה עבור יום הולדתה ה-60 של הכנסת שיתפתי 5,000 ילדים מכל הארץ, יהודים וערבים. קראתי גם לאמנים מכפרי המשולש שישתפו פעולה. לצערי, הם ויתרו. כששאלתי אותם מדוע, הם ענו לי שבגלל הנכבה הם לא יכולים להגיש מתנה לכבוד יום הולדתה של הכנסת".
אתה משלב אמנות בפוליטיקה?
"אני לא נכנס לפוליטיקה בשיחות אישיות ולא בא לפתור בעיות פוליטיות. בעיניי מה שאני עושה זה הפתרון האמיתי. אם הרבה אנשים היו יוזמים פרויקטים כאלה אז היה הרבה יותר מגע בין-אישי ואין ספק שזה תורם. הנתק מגדיל את החיכוכים בינינו, ואפשר לראות את זה בכול. בבתי ספר יהודיים תיכוניים, למשל, מלמדים ערבית ספרותית. אם אחד הילדים יגיע לקלקיליה הוא לא יידע לקנות מטאטא כי זו לא השפה המדוברת ברחוב. אין לנו קשרים אמיתיים איתם, אדם מול אדם. וזו הבעיה האמיתית".
"אין הבדלים בינינו"
כ-20 תלמידים מחטיבת הביניים אל-מג'ד בטייבה וכ-18 תלמידים מבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא השתתפו בפרויקט. עבור התלמידות אסיל ג'באר ופרידה חאג' יחיא בנות ה-13 מכיתה ז', העיסוק בנכבה ובסכסוך היהודי-ערבי מסובך מדי. הן מעדיפות להתמקד בתרומה לאיכות הסביבה.
אורי דה בר צילום: אלי דסה
"כולנו נהנים לחיות בארץ נאה ונקייה אך לא עושים מספיק כדי לשמור עליה", אומרת פרידה. "הפרויקט תרם לנו רבות לאיכות הסביבה ולקהילה. הצלחנו להפוך בקבוקי שתייה ריקים לפריטי נוי שמוסיפים יופי לנוף ולסביבה. הפרויקט תרם להידוק הקשרים בינינו לבין התלמידים מכפר סבא, לדו-קיום בין ערבים ליהודים, להיכרות בין תלמידים ערבים ויהודים. אני מקווה שימשיכו ליזום פרויקטים כאלה שמגבירים את המודעות אצל האנשים, ויחד נצליח לשמור על סביבה נקייה".
האם נאלצתם להתמודד עם קשיים?
"לא. אני לומדת עברית בבית הספר ואמא שלי עובדת בבית החולים ומדברת עברית. אולי לתלמידים אחרים שלא יודעים כל כך טוב את השפה היה קשה יותר להתחבר לתלמידים היהודים".
ומצאתם מכנה משותף עם התלמידים היהודים?
"התחברתי אל המון בנות והחלפנו בינינו פרטי פייסבוק וכתובת אי-מייל כדי שנוכל לשמור על קשר. אנחנו כבר חברים בפייסבוק, אבל בינתיים עוד לא ממש התחברנו".
אסיל: "אנחנו גם עוזרים לסביבה וגם משפרים את העברית שלנו, כי זו לא שפת האם שלנו. לימדתי את התלמידים מכפר סבא כמה מילים בערבית, כי הם לא יודעים ערבית".
פרידה: "אם יש בעיות מדיניות בין שתי המדינות, זה לא אומר בהכרח שצריכות להיות בעיות אצלנו. אנחנו יכולים לתקשר עם החבר'ה היהודים ולהיות חברים שלהם, ללא קשר לפוליטיקה. אנחנו מחפשים את החברות בינינו. היום הילדים לא חושבים על הנכבה או על פוליטיקה. המטרה היחידה שלהם היא איכות הסביבה, וכמובן, השלום".
אסיל: "לא כולם מעוניינים בתקשורת בין ערבים ליהודים, אבל החברות שלי ואני מעוניינות בכך. אנחנו רוצות שלום, אבל זה לא תלוי רק בצד אחד. בפרויקט הזה אנחנו משתפות פעולה למען הסביבה וגם מצליחות ליצור תקשורת. בפרויקט היה כבוד בין שני הצדדים. אף אחד לא פגע בדת של האחר ולא הרגשנו שיש בינינו הבדלים".
גם עבור התלמידים רון קרפל, גל ורון ועומר בן-ליש הרבה יותר חשוב לדבר על הקשרים שנוצרו בין התלמידים מאשר על פוליטיקה ומאבקים על חלוקת שטחים. "סיפרו לנו על פרויקט יפה עם ילדים מטייבה, ואנחנו מאוד התלהבנו מהרעיון", מספר עומר. "הראו לנו תמונות מפרויקטים קודמים וזה נראה מאוד יפה. בעבר השתתפתי בכפר ימה בפעילות ששילבה תלמידים יהודים וערבים. היה ממש כיף. נפגשנו, הכרנו והתחברתי עם כמה תלמידים".
גל: "חשוב לנו מאוד ליצור איתם דוח-שיח. היו לנו שלושה מפגשים איתם במסגרת הפרויקט. פעם אחת אירחנו אותם, פעם שנייה התארחנו אצלם וזה המפגש השלישי. הם אירחו אותנו מאוד יפה. שיחקנו במשחקי שמות וכך הכרנו את שמותיהם. הם הכינו לנו אוכל מסורתי טעים מאוד".
התלמידים מטייבה ומכפר סבא צילום: אלי דסה
לא היו ביניכם מתיחויות על רקע יום הנכבה?
"לא נכנסנו בכלל לנושא הזה בפגישה המשותפת, כי זה יכול היה רק להרוס".
רון: "התלמידים הערבים הם אנשים טובים וכיף לנו להיות איתם. כל השאר לא ממש חשוב".
גל: "אני מקווה לשמור על קשר עם התלמידים מטייבה. הם ואנחנו זה אותו הדבר. הם חברים שלי. הם מאוד נחמדים ואנחנו נשמח לשמור על קשר, למרות שקשה לשמור על קשר כשלא גרים קרוב והשפה שונה. הם לומדים עברית ומכירים את השפה שלנו, אבל אנחנו בקושי מכירים את שלהם".
עומר: "היינו רוצים ללמוד ערבית. דרך ידיעת השפה נוכל להכיר עוד אנשים, למרות שהצלחנו לתקשר איתם גם בלי לדעת את השפה".
גל: "יש בפרויקט הרבה דברים טובים. זה גם מיצג סביבתי ואפשר ליצור דברים חדשים מבקבוקים ולא רק למחזר אותם, זה גם חוסך במים וזה גם תורם ליחסים בינינו לתלמידים הערבים. ברור שהסכסוך עדיין קיים. גם אצלנו וגם אצלם יש אנשים שלא אוהבים את הצד השני, אבל אנחנו לא נכנסים לזה יותר מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם