חברים למשק: הצצה לחיי משפחת פרינס מקיבוץ בית רימון
רותי ונועם, שני ירושלמים, נפגשו לפני 16 שנים כשהדריכו בהתנדבות בקייטנה של "קו לחיים" בפתח תקווה. היא הייתה בת 22, הוא בן 18.5. הקליק נוצר מיד, וכעבור עשרה חודשים הם ניצבו תחת החופה. היום הם בבית רימון + 6 ילדים ובקרוב יצטרפו גם כלבה, ארנבות ושרקנים
הגלילה: שניהם ירושלמים, כיפות סרוגות, היא חלמה מילדותה לגור בקיבוץ בגליל, הוא הפך שותף לחלום. כשנישאו הוא היה עדיין חייל, ולאחר מכן למד בישיבה בבית אל. היה ברור להם שאת ילדיהם הם לא יגדלו בבית אל, וכששמעו שיש אפשרות להיקלט בקיבוץ בית רימון הגיעו לסיור היכרות. שלושה שבועות לאחר מכן, בסוף קיץ 2001, עברו לקיבוץ.
פרנסה: רותי עובדת בבית ספר במושב הדתי שדה יעקב כמורה להיסטוריה, כמחנכת של כיתה ז' וכרכזת חברתית ורכזת טיולים. ("בית ספר קטן ומקסים, עם אווירה משפחתית נעימה"). נועם עובד במספר תחומים: הוא מלמד היסטוריה של עם ישראל ומחנך כיתה בקורס נתיב – קורס לזהות יהודית ציונית, שנערך בצה"ל לחיילים המעוניינים לעבור גיור. בנוסף, הוא עובד בתוכנית לבריאות מינית ולמניעת איידס בכפרי נוער דתיים, מעביר בבתי ספר ובחברות נעורים בקיבוצים סדנאות מטעם המרכז לנפגעי/ות תקיפה מינית, מביים הצגות בבתי ספר ולפעמים משתתף בהצגות בתיאטרון רחוב בעכו.
תגלית: רותי חברה בוועדת קליטה של הקיבוץ ("גילינו שיש המון ביקוש להיקלט דווקא בקיבוץ ולא בהרחבה הקהילתית, וכבר ערכנו מספר מפגשים עם מועמדים לקליטה"). בעבר הייתה יו"ר ועדת חינוך של הקיבוץ וחברת ועד הורי בית הספר. נועם חבר בוועדה להקמת בית הכנסת ומסייע לפעילויות חברתיות ותרבותיות בהתאם לצורך.
השכונה הקיבוצית: בית משפחת פרינס נמצא בקצה המערבי של השכונה הקיבוצית, כשמצדדיה נמצאות שכונת ההרחבה ושכונת מליבו. בתי החברים נבנו בסוף שנות ה-80 כדו-משפחתיים, וכיום אוחדו הבתים ליחידת דיור אחת לכל משפחה, כשחלק מהבתים נהרסו ונבנו מחדש, חלקם עברו הרחבה על ידי המשפחה וחלקם רק חוברו בתוכם. השטח המקורי של הדירות היה 60 מ"ר, לאחר מכן חלקן הורחבו ל-80 מ"ר.
השממית: הבית, שאוחד משתי דירות ועבר הרחבה ושיפוץ, כולל סלון גדול ומטבח, שלושה חדרי ילדים, חדר הורים וממ"ד ("אחרי מלחמת לבנון השנייה החלטנו שאנחנו לא מוכנים לחיות בלי ממ"ד"). החלונות בסלון גדולים מאוד ומכניסים הרבה אור, מדפי ספרי קודש קבועים אל הקיר ולידם ניצב פסנתר. על אחד הקירות תלויה שממית גדולה עשויה מרשת
בנוסף לשממית תלוי ציור של נחום גוטמן המתאר נוף גלילי; תמונה אחרת מתארת את ירושלים של פעם ותמונה נוספת מתארת נוף כללי ("יש לנו עוד תמונות של שאגאל ושל אחרים שעוד לא הספקנו לתלות"). על אחד הקירות מוצגות מגזרות נייר שנועם יצר.
השורשים שלה: הוריה של רותי, שושנה (60) ויוסף ז"ל וינשטוק, היא ילידת איראן שעלתה כתינוקת למעברה בקסטל והוא יליד ירושלים למשפחה חרדית-חסידית מכובדת, הכירו בנעוריהם כשהיו פעילים באגודת החירשים בירושלים. שושנה התחרשה בגיל חמש בעקבות דלקת קרום המוח, יוסף התחרש בגיל שנה עקב טיפול לקוי בדלקות אוזניים. לאחר שהתחרש לא התקבל לשום מסגרת חינוך חרדית, ולכן עבר להתחנך בזרם הממלכתי-דתי.
שושנה, בעלת שני תארים - שניים בחינוך ובהיסטוריה ובפילוסופיה - עבדה כמחנכת בבית ספר לחירשים וכמרצה בתחום החינוך המיוחד. כיום היא גמלאית. יוסף, שהיה פעיל חברתי ויו"ר אגודת החירשים בירושלים, עבד בבנק ישראל והגיע לדרגת סגן מנהל מחלקה. הוא נפטר ממחלת הסרטן בגיל 32. לרותי יש שתי אחיות ואח מאומץ חירש: יעל (36) בירושלים, עדנה (34) בהר אדר, עמית (24) בשבות רחל.
השורשים שלו: הוריו של נועם, שרה (60) ומרדכי (61) פרינס, היא ילידת טרנסילבניה שעלתה עם הוריה בגיל שבע והוא יליד הולנד שעלה עם הוריו בגיל שלוש, נפגשו כתלמידים בבית ספר תיכון ממלכתי-דתי ברחובות שאותו ניהל אביו של מרדכי וכחניכים בבני עקיבא. הקשר הזוגי נוצר בהמשך. שרה הייתה במשך שנים פקידה ועקרת בית, ולפני שלוש שנים פתחה גן ילדים הפועל בשיטת מונטסורי.
מרדכי היה מנכ"ל קניון הראל, לאחר מכן מנכ"ל מכון המקדש, וכיום הוא שותף לניהול גן הילדים המשפחתי. שניהם עוסקים גם בפעילות של חסד. לנועם יש שתי אחיות ושני אחים: עידית (36) בירושלים, גלעד (30) ברימונים, אביה (23) ברחובות, חיים-ידידיה (20.5) חייל.
הקליק: הם הדריכו בהתנדבות בקייטנה בפנימיית כפר אברהם בפתח תקווה, שנערכה מטעם עמותת "קו לחיים" המסייעת לילדים חולי סרטן. זה היה לפני 16 שנים. היא הייתה אז בת 22, הוא היה בן 18.5. הקליק נוצר ביניהם כבר במפגש ההכנה, וכעבור עשרה חודשים הם ניצבו תחת החופה.
חופה וקידושין: ב-1996, בירושלים.
הפרינסים והפרינססות: רוני, שלומדת בכיתה ח' בבית הספר האזורי בקיבוץ לביא ופעילה בבני עקיבא, היא ילדה מתבגרת מקסימה, עוזרת לזולת, מוכשרת בתחומי המוזיקה והדרמה. יוחאי, שלומד בכיתה ו' בלביא וגם פעיל בבני עקיבא, הוא אוטודידקט, קורא אנציקלופדיות וספרים, מתעניין באלקטרוניקה ובכימיה.
טליה, שלומדת בכיתה ה' בלביא, היא ילדה מלאת אנרגיות ושמחת חיים, מוכשרת במתמטיקה. איל, שלומד בכיתה א' בלביא, הוא ילד מתוק ומאוד חברותי. תמר, שמתחנכת בגנון בבית רימון אצל הגננת שרה, היא ילדה חברותית ומתוקה שאוהבת לנהל את העולם. אסף, שמתחנך בבית התינוקות אצל מיכל, הוא תינוק פעיל וערני שמגלה את העולם.
מצב כלכלי: טוב ("שנינו מתפרנסים יפה, ברוך השם").
קניות: בעיקר ברמי לוי בטבריה.
בילויים: הצגות בתיאטרון הצפון בקרית חיים, טיולים משפחתיים, אירוח חברים ותלמידים של נועם.
מאכלים: אורז פרסי, קוסקוס, עוף מקסיקני ("שנינו מבשלים תבשילים מכל העדות").
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ בית רימון הוא קיבוץ מופרט במודל רשת הביטחון זה 11 שנים. רותי: "אם זה לא היה מופרט אבל עם ערבות הדדית, לא היינו מצטרפים לקיבוץ". נועם: "המסגרת של הקיבוץ הקלאסי לא התאימה לנו, אלא הקיבוץ המתחדש שבו אדם מתפרנס מעמל כפיו, מפריש מיסים למען השוויון ופעיל בחיי הקהילה".
עושה להם את היום: אצל רותי – להיות עם הילדים, אצל נועם – כשאחד מחניכיו מודיע לו שהצליח לעבור את תהליך הגיור, כשיש לו פרץ של יצירתיות והרגעים הקטנים עם הילדים.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): רותי ונועם - 9.
קיבוץ בית רימון נוסד ב-1979, נמצא על כביש 77 בין צומת גולני לצומת המוביל, מונה כ-40 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם