אל ראש ההר: אם תחכו בסבלנות, תיהנו מפארק נהדר בחיריה
פארק שרון, חירייה לשעבר, בדרך להפוך לריאה הירוקה של גוש דן. כלומר, אם מנהליו יצליחו להתגבר על הקשיים הישראליים המוכרים
הנה שרטוט של מסלול העתיד של תל אביב, שהרי פארק שרון אמור להיות המקום שבו תבלו את שעות הפנאי והנופש שלכם בעשור הבא: רוכבים בשביל המצוין של יצחק שדה, פונים ימינה במשה דיין וממשיכים בשביל המצוין לא פחות. בסוף משה דיין לוקחים שמאלה בבר לב, ואחרי כמה מאות מטרים חותכים ימינה ברחוב בירנית לתוך פארק דרום. כשאתם עוברים שם תחשבו היטב על התכניות שלכם בתחום הנדל"ן: בעוד כמה שנים אלה יהיו השכונות היוקרתיות של תל אביב. איך נשמע לכם "ארגזים על הפארק"?
בפארק דרום - השקט של אמצע השבוע עושה לו טוב - ממשיכים לצד האגם המלאכותי, ובקצהו מתחברים לשביל האופניים שפונה לכיוון נחל איילון. זהו, עברתם: ברוכים הבאים לפארק שרון, או כמו שמישהו
מכאן, בשביל האופניים הסלול שנמתח לאורך הגדה, מדוושים לעבר ההר. אפשר להקיף אותו משמאל, ואפשר לחצות את הגשר החמוד שהוצב על האיילון ולאגף את ההר מימין. כשיש שתי אפשרויות אני לרוב מצליח לבחור בגרועה, ולכן הלכתי על הנתיב השמאלי. הכול היה בסדר, כולל להקות הציפורים שליוו אותי בשריקות התפעלות, עד שהגעתי למרגלות ההר וגיליתי שהשער נעול. שער נעול, איך לומר, זה לא הדבר שהכי מתחשק לך לפגוש אחרי 50 דקות של רכיבה מאומצת בשמש.
לו הייתי במאי קולנוע, את הפיצ'ר הבא שלי הייתי מצלם בחירייה. השילוב בין הר זבל לשעבר, אתר בנייה פעיל ופארק בהתהוות יוצר אסתטיקה עם נגיעות ביזאר שאין להן תחרות. כבמאי דוקו, לעומת זאת, הייתי לוקח את המצלמה שלי ומתעד שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש, את תהליך ההקמה המרתק של המפעל הענקי הזה. יום אחד, ב-2023, יהיה לי ביד סרט מוכן להקרנה בערוץ 8. לא שווה את המאמץ?
למרבה הצער, עדיין אסור לעלות לבד על ההר. המדרונות מסוכנים, הדחפורים עובדים, הביטוח לא מכסה. קצת לפני הפסגה ממוקמים משרדי הפארק. אי אפשר להחמיץ את הפער בין המראה המוקפד של היו"ר אפלבאום-פולני לבין המבנה המאולתר שממנו היא מנהלת את העניינים. לפני מספר שבועות אחד הכלים הכבדים גילח בטעות חצי מהמשרד שלה. אם היא הייתה נמצאת בו באותו רגע היא לא הייתה יושבת מולי עכשיו.
בפעם האחרונה עליתי על ההר לפני יותר משנתיים. אי אפשר להגיד שדברים לא זזו מאז. החידוש הבולט ביותר הוא מרפסת התצפית המושקעת, שמחופה בפרגולות מעוצבות ומוקפת בגינון לא שגרתי. כל מילימטר כאן תוכנן ובוצע תחת עינו הפקוחה של אדריכל הנוף הגרמני, פרופ' הנס לוץ. ללוץ יש שם עולמי, אני רק מקווה שממרום מעמדו הוא גם זוכר שבלבנט הרותח צריך לדאוג לילידים לצל.
הפרגולות עושות עבודה מצוינת, אבל כשהדחפורים ירדו למטה ויתחילו לעצב את השטחים הגדולים של הפארק יהיה צורך בעצים. המון עצים.
יותר מכול, פארק שרון הוא פרויקט ישראלי. לטוב, משום שמדובר בהחלטה לא אופיינית לממשלות ישראל לדורותיהן, להקים ריאה ירוקה מטרופולינית ענקית בלב אזור הנדל"ן המשתולל של המדינה. לרע, משום שהדרך מההחלטה לביצוע לא מחמיצה שום מהמורה או קושי מהסוג שהביורוקרטיה והפוליטיקה שלנו יודעות להערים.
כדי שבעוד כמה שנים יהיה כאן פארק, צריך לרוץ אחרי שלושה שרים ועשרה ראשי ערים, להפקיע קרקעות, לנהל מאבק משפטי מתיש עם הבעלים החמדנים של חברת "הזרע", שמחזיקים קרקעות בשולי הפארק, לפנות אי אילו גורמים מפוקפקים שמחזיקים באדמות אחרות, לחזק את ההר שלא יתמוטט (בכל זאת, זה לא הר אמיתי) ולהנדס את ערוצי הנחלים כדי למנוע שיטפונות.
רק אחרי שמסיימים את כל המטלות הפעוטות האלה אפשר להתפנות לתכנן ולבצע את הפארק עצמו - את מרכז הצפרות העתידי, את האמפיתאטרון, את בית הקפה שיקום על ההר, את פינות החמד הירוקות. החדשות הטובות הן שאחרי שנים של קיפאון בשנה האחרונה העסק הפשיר והתחיל להתגלגל.
אפלבאום-פולני לא שוכחת לחלק קרדיטים, לספר על הדחיפה העצומה של גלעד ארדן ועל הנדיבות המסוימת והמפתיעה שנושבת מכיוון האוצר. אם האנרגיות החיוביות האלה יימשכו, אולי יום אחד תמונות ההדמיה המרשימות יהפכו למציאות.
לא צריך להמתין לאחרית הימים כדי ליהנות ממה שיש לפארק שרון להציע. כבר עכשיו אפשר לעשות את שבילי האופניים וההליכה, להשתתף בפעילויות של המרכז המקסים למיחזור וחינוך סביבתי והצימוק שבעוגה - לעלות בתיאום מראש לראש ההר ולמרפסת התצפית.
פרטים והרשמה ב-03-7396633, לסיורים מודרכים של החברה להגנת הטבע 03-6388688. עדכונים על הפעילויות אפשר למצוא בפייסבוק של הפארק.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם