האם קללה רובצת על שכונת מתחם 200 בהוד השרון?
אנשי הדת מציעים לקיים עצרת התעוררות, התושבים מחליפים מזוזות ודורשים להחליף את שם הרחוב, והעובדים הסוציאליים מזהירים מפני טראומה נפשית לילדים. התאבדותה של צעירה בימים האחרונים מצטרפת לשורת התאבדויות ומקרי מוות בשכונת מתחם 200 בהוד-השרון. מיסטיקנית: "צריך לבדוק את האדמה שעליה נבנה המתחם"
כל אלה גרמו לחרדות בקרב תושבי השכונה, ורבים מהם החליטו להחליף את המזוזות בבתיהם. האירוע הטראגי האחרון שאירע בשבוע שעבר ובו בחורה צעירה שמה קץ לחייה בתלייה, עורר מחדש את התחושות הקשות של התושבים בשכונה.
מכיוון שהצעירה, שהתגוררה בגפה בדירה, לא השאירה אחריה מכתב כלשהו, החלה חרושת שמועות בדבר נסיבות מותה. שכן אחד אמר שהיא קצה בחייה בגלל אהבה נכזבת, השני סיפר שאווירת חג השבועות העצימה את הבדידות של הרווקה המטופחת שעסקה בקוסמטיקה לפרנסתה.
כך או כך, הדיירים משוכנעים כי מאז נובמבר 2008, אז עלתה השכונה לכותרות מהסיבות הלא נכונות, רובצת עליהם קללה. באותה שנה מדוברת מייקל פישר, שוטר מצטיין, זעזע את המדינה כשרצח ביריות אקדח את רעייתו הילה ואת שני ילדיהם הקטנים, יובל בן השלוש וירדן בת החודשיים.
בשכונה תהו אז מה גרם לקצין המשטרה הסימפטי ונעים ההליכות לבצע מעשה זוועתי כזה. חידת פישר לא נפתרה עד היום, אבל מאז נוספו לה כמה וכמה חידות כמו פטירתם של שלושה דיירים ממחלות סופניות ושלושה מקרי התאבדות:
אחד התרחש חצי שנה לאחר הרצח במשפחת פישר, השני לפני ארבעה חודשים כאשר צעירה שהייתה מיודדת עם משפחת פישר שמה קץ לחייה ללא כל הסבר. המקרה השלישי, כאמור, אירע במהלך השבוע שעבר.
אם לא די בפחדיהם של הדיירים במתחם, החלו להתגלות בקירותיהם של כמה בניינים כתמי חלודה לא ברורים. הכתמים האלה הפכו לסיוט במארס 2009, כשאריחי קרמיקה החלו לנשור מהבניינים באופן מסכן חיים.
בעקבות המקרים האלה הציב הקבלן גגות פח סביב הבניינים, אבל החשש רק התעצם. "אנשים התרגלו לעבור במעברים צרים והילדים לא משחקים מתחת לבניין", מתאר אחד הדיירים את החיים בבית המגורים. "הילדים כאן לא משחקים בגינה, הפיגומים חוסמים את החנייה, ואנחנו לא חונים ליד הבניין כי חסמו לנו את הכניסות. כבר שנתיים אנחנו חיים ככה".
איש נדל"ן ותיק בהוד-השרון אומר כי משהו מוזר מתרחש במתחם 200. "לא יודע איך להסביר מה שקורה שם. אולי זאת הבנייה הצפופה ואולי ההליך המזורז שבו אושרה הקמת השכונה. כך או כך, התחושה שלי היא שהדיירים מתחילים לשלם את המחיר כשכל הליקויים מתחילים לצוף מעל פני השטח".
רצף המקרים, שאין ביניהם כל קשר מוכח, יצר בשכונה אווירה של פחד וחרדה. "יש באוויר ריח של מוות", אומרת מ', אם לשתי בנות קטנות. "המקרה של מייקל פישר זעזע את השכונה לא
ע', בעלה של מ', מוסיף: "בכל שכונה, כשמתרחש מקרה של מוות, בייחוד אם מדובר במחלה קשה, אנשים ממשיכים בחייהם. בשכונה שלנו, אחרי הרצח של משפחת פישר, כל מקרה חושף את הפצע המדמם. הבנות שלי מפחדות לצאת לרחוב ושואלות אותי מתי אנחנו עוברים דירה".
אחת מתופעות הלוואי של רצף האסונות שפקד את השכונה היא התערבותם של אנשי מקצוע, החל בעובדים סוציאליים, המשך ברבנים וכלה במיסטיקנים. כולם, כל אחד בדרכו, מנסים לענות על השאלות הקשות שטורדות את שלוותם של הדיירים.
מ', עובדת סוציאלית שליוותה את אחת המשפחות בשכונה, אומרת כי במשך שנים לא נתקלה באווירה של ייאוש כמו במתחם 200. "מדובר בשכונה צעירה עם ילדים קטנים וכל מקרה כזה מזעזע את עולמם. לדעתי, אם העירייה לא תיקח את העניינים לידיים, הילדים האלה יזדקקו בעתיד הקרוב לטיפול פסיכולוגי צמוד".
בניסיון לסלק את רוח המוות המנשבת מעל בנייני מגוריהם, החליטו דיירים רבים להחליף את המזוזות בפתח בתיהם. הרב ראובן הילר, הרב של מרכז העיר ושכונת הדר, סבור שמדובר בפעולה כוללנית שאין בה כדי לפתור את שורש הבעיה. "כאשר מדובר במקרים של התאבדות ומוות חל שבר רוחני, שאותו יש לאחות על ידי קריאת תהלים והתחזקות רוחנית".
לדברי הרב הילר, בשנה שעברה, הוצע בתקופת בימים הנוראים לקיים בשכונה תפילה המונית, אך בשל התנגדותם של אחדים מהתושבים ההצעה ירדה מהפרק.
"כעת, בעקבות המקרה האחרון, אני מקווה שהלבבות יהיו יותר פתוחים לאפשרות של תפילה", אומר הרב הילר. "נשמח להכניס לשכונה את תלמידי הגרעין התורני ולקיים עצרת התעוררות שתפתח את השמים ותביא קצת מזור לתושבי השכונה".
בעקבות מקרי המוות שאירעו בשכונה, היו כאלה שהציעו להחליף את שם הרחוב המרכזי הקרוי על שמו של זלמן שז"ר. "אני לא מבין את ההצעה הזאת. זלמן שז"ר היה יהודי יקר והוא בטח לא אשם במה שעובר על השכונה.
"בכלל, אני לא מאמין בטריקים ובאמונות תפלות, אלא בטיפול שורש עמוק ויסודי. אין הרבה מה להגיד לילדים שנתקלים במקרי המוות. צריך להתפלל על הנשמות היקרות שהלכו מאיתנו ולא לנסות לעשות את החשבונות של הקדוש ברוך הוא".
חני יזרעאלי-נוי, מתקשרת ופסיכותרפיסטית הוליסטית מהוד השרון, מנסה לנתח את התופעה בעיניים מיסטיות. לדבריה, אי אפשר לקבוע אם קיים קשר מיסטי בין מקרי המוות השונים. "אפשר להניח שקיים קשר סיבתי רוחני בין המקרים, אבל בשביל לבדוק את הנושא לעומק צריך לבדוק את מיקום הדירות והבניינים והקשר בין המשפחות והאדמה שעליה נבנו הבניינים.
"הקשר בין מקרי מוות במקום מסוים מוכר וידוע. היו מקרים בארץ שבבניין מסוים התאבדו אנשים וזה גרם לתוצאות מרחיקות לכת, עד כדי כך שהדיירים החליטו לשנות את שם הרחוב. היו גם מקרים שאנשים עזבו את הדירות שלהם מתוך חשש למעורבות ספיריטואלית".
מעיריית הוד-השרון נמסר: "כל גורמי העירייה - אגף השירותים החברתיים, אגף החינוך והיחידה למשאבי קהילה - יסייעו ויתמכו בכל פנייה של תושב בליווי אנשי המקצוע הרלוונטיים. אפשר לפנות לאגף לשירותים חברתיים או למוקד העירוני 24 שעות ביממה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם