סוף דרכו הפוליטית של וולוך: המחוזי הטיל עליו קלון
בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את ערעור המדינה, והטיל קלון על נתן וולוך, שכיהן כסגן ראש עיריית ת"א והורשע בהפרת אמונים. "גיל ומצב בריאות אינם מהווים 'נוגדני' קלון ואין בהם כדי לשנות את התמונה", קבעו השופטים

כזכור, וולוך הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות של הפרת אמונים (ללא רכיב המרמה) ומתן ידיעה כוזבת, בכך שפעל להשיג אשרות כניסה לצעירה מולדבית ש"מלך החניונים" ראובן גרוס המנוח חפץ בכניסתה לישראל, וזאת תוך מסירת מכתבים כוזבים.
שופטת השלום גיליה רביד גזרה עליו חמישה חודשי מאסר על תנאי ו-200 שעות שירות לתועלת הציבור, אך דחתה את בקשת המדינה לקבוע כי דבק קלון במעשיו.
וולוך עתר לבית המשפט המחוזי נגד הרשעתו וביקש להסתפק בעבודות לתועלת הציבור בלא הרשעה, ואילו המדינה ערערה וביקשה לקבוע שדבק קלון במעשים.
הנשיאה דבורה ברלינר והשופטים ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב דחו את ערעורו של וולוך, תוך שהם מציינים כי "סוגיית ההרשעה לא עוררה בליבנו התלבטות של ממש, ונראה לנו כי לא יכול להתעורר ספק בצדקת החלטתו של בית משפט קמא במישור זה".
השופטים הוסיפו שני פנים של חומרה במעשיו של וולוך: עצם העובדה שמדובר בהטעיית רשות אחרת של מדינת ישראל במכתבים, וכן העובדה שמדובר במשרד החוץ שהטעייתו יכולה לגרום נזק למרקם היחסים שבין ישראל למדינות אחרות.
"הפן הנוסף של חומרה הינו עצם העובדה שוולוך סייע לעקוף דרישה חוקית של המדינה, בדרך של מתן יחס עדיף על בסיס יחסים אישיים. לצערנו, תופעה זו היא רעה חולה במדינת ישראל, שעל כן חייבת להיות
במקביל קיבלו השופטים את ערעור המדינה בסוגיית הקלון. "לא ייתכן להתעלם ממעשים מובהקים, שעל פי כל אמת מידה יש בהם ליקוי מוסרי (ניצול המעמד לצרכים פרטיים לא כשרים), כדי לתת תעודת כשרות מוסרית הנחוצה למועמד לצורך המשך כהונתו", פסקו השופטים. "גיל ומצב בריאות אינם מהווים 'נוגדני' קלון ואין בהם כדי לשנות את התמונה".
לבסוף ציינו שהחלטת השופטת רביד בבית משפט השלום יוצרת אבסורד בפועל, שכן עוד לפני הרשעתו הושעה וולוך מעבודתו ומתפקידו הציבורי, "ודווקא הרשעתו שמה קץ להשעייתו ופתחה את הדלת בפני חזרתו למשרתו הציבורית. איננו סבורים כי יש מקום לתוצאה מעין זו".