אלן מסודי: "רמת השרון תהייה הקבוצה האחרונה שלי בישראל"
לאלן מסודי נמאס מארץ הקודש. נמאס לו שמסתכלים עליו בעין רעה, שממציאים עליו שמועות ושמתאמצים להפוך אותו לטראבל מייקר. אז איך זה שלמרות הכול הוא העדיף לחתום בעירוני רמת השרון ולא בדליאן שייד הסינית. "החלטתי להישאר כאן עוד עונה אחת בלבד רק כדי להסיר מעליי את הסטיגמה של שחקן בעייתי"

גם בריאיון שערכנו עימו השבוע זה לא היה שונה. אולי זו טקטיקה מחושבת, אולי זו שיטת התגוננות, ואולי מסודי באמת מדבר מעמקי לבו ומרגיש שנעשה לו כאן עוול ולא מעריכים אותו מספיק.
נשאלת אם כך השאלה מדוע הקשר הקונגולזי נשאר במקום שבו הוא חש לא בנוח. מדוע, למשל, העדיף להיענות לפני שבועיים להצעה של עירוני רמת השרון להצטרף לשורותיה במקום לחטוף בשתי ידיים את ההצעה של הקבוצה הסינית דליאן שייד, שהגישה לו לדבריו הצעה הרבה יותר מפתה.
"החלטתי להישאר בישראל ולא לעזוב רק כדי להוכיח לכולם שאני שחקן טוב ושאני יכול לשחק בלי בלגן", הוא מסביר. "אני רוצה צ'אנס אחרון. יכולתי לעבור לחו"ל ולקבל הרבה יותר כסף, אבל החלטתי להישאר עוד עונה כדי להסיר מעליי את הסטיגמה של שחקן בעייתי.
"זאת ללא ספק השנה האחרונה שלי בישראל. אני לא מסוגל להישאר כאן יותר. האנשים בארץ עייפו אותי. בשלוש השנים האחרונות הסטיגמה של שחקן בלגניסט הרגה אותי".
תודֶה שלא סתם החליטו בישראל להדביק עליך סטיגמה שלילית.
"כל שחקן מתעצבן לפעמים וכל השחקנים רבים ביניהם. אף פעם לא הרבצתי לאף אחד והייתי בסדר עם כולם. אבל מכל דבר קטן שאני עושה בלי כוונה הופכים את זה לסיפור גדול.
"אני זוכר שפעם אחת רבתי עם רוני לוי במכבי חיפה. הייתי עם אוזניות ולא שמעתי מה הוא אמר. הוא כעס עליי וניסיתי להסביר לו שלא שמעתי אותו, ואני מצטער על כך. הוא המשיך לכעוס עליי אז נתתי מעצבים מכה לתיק. לא קיללתי אף אחד ולא הרבצתי לאף אחד".
ורק בגלל המקרה הזה הקבוצות בישראל נרתעות ממך?
מסודי לוקח נשימה ארוכה ומוחה דמעה סוררת. "אחרי המקרה רוני לוי אמר שהוא חייב להעניש אותי כדי שהשחקנים יראו שלא מתנהגים ככה. התקשורת עשתה מזה מטעמים. הפכה את הדבר הקטן לסיפור ענקי.
"בשנים האחרונות היה לי
את העונה האחרונה במכבי הרצליה סיים מסודי (33) עם הרבה פחות כותרות צורמות ממה שהורגלנו ממנו בשנים שהוא בישראל, אבל באותה נשימה אפשר להגיד שהוא היה רחוק מלהיות ילד טוב הרצליה.

אמנם הוא התאמץ לשכנע שפתח דף חדש ואף החליט לשנות את שמו ל"אלון מסודי" בניסיון להראות כי מדובר באדם אחר, אבל בסיבוב הראשון הוא הזכיר מדוע קבוצות נרתעו מלהחתים אותו. במחזור החמישי, ערב המשחק של הרצליה מול ג'ת אל אהלי, חשד המאמן משה סיני כי מסודי עושה שביתה איטלקית באימונים ושלח אותו ליציע.
גם בצד המקצועי מסודי לא התעלה לגבהים. במחצית הראשונה של העונה הוא נראה כבוי, נטול חשק, כמעט צל של עצמו. במחצית השנייה הוא השתפר ועזר להרצליה לסיים את העונה במקום הרביעי. אמנם הוא כבש 13 שערים במדי הרצליה אך הערך הסגולי שלו היה פחות בהשוואה למשחק שלו במדי בסכנין.
"בתחילת העונה בהרצליה היה לי קשה ופתחתי את המשחקים לא טוב. חזרתי עייף מסין והייתי צריך להתאושש ולעבוד קשה. ביקשתי ממשה סיני שייתן לי זמן, ומשה הוא אדם חכם שהבין את המצב שלי וניסה להכיר אותי. הוא עשה עבודה וטובה בהרצליה ולא רק איתי. הוא נתן לי את הביטחון שהייתי זקוק לו. בישראל שחקן צריך ביטחון מהמאמן שלו. באירופה שחקן טוב נשאר טוב ולא משנה כלום.
"סיני הראה לנו שאם אנחנו עושים בלגן ולא משחקים טוב, אנחנו נשב על הספסל גם ארבעה משחקים ברציפות. זאת הסיבה שבהרצליה נלחמתי על המקום שלי בהרכב. הייתי בא שעה לפני כל אימון ומתאמן בחדר כושר. גם אחרי האימון הייתי עושה הרבה יותר ממה שצריך כדי להוכיח שאני לא מזלזל ושאני באמת שחקן חרוץ".
בדיעבד, אתה לא מצטער שעזבת את סין וחזרת לישראל?
"הליגה בסין הייתה קשה מאוד. הערים שם רחוקות זו מזו. הייתי צריך לנסוע שעות כדי להגיע למשחק. זה עייף אותי ופגע לי ביכולת. מובן שגם התגעגעתי לבת שלי שנמצאת בארץ. כשחזרתי מסין סיני פנה אליי וביקש להיפגש איתי.

"הוא אמר לי שהוא שמע את כל הדברים הרעים עליי אבל הוא רוצה להכיר אותי בלי קשר למה שהוא שמע מאחרים. בסוף העונה הוא בא אליי ואמר לי שהיה מופתע מכך שכל הדברים שנאמרו עליי אינם נכונים, שאני מקצועי ונותן דוגמה לאנשים".
נהנית בהרצליה?
"כן. שיחקתי בסכנין, מכבי חיפה, מכבי תל-אביב, אשדוד ונתניה, אבל הכי טוב היה לי בהרצליה. אנשים תמיד אומרים שהשיא שלי היה בנתניה, ולדעתי זה לא נכון. בנתניה עברתי את התקופה הכי קשה. אמנם התחלתי טוב את העונה וכבשתי הרבה שערים, אבל בהמשך אבי נפטר והיה לי קשה מאוד לשחק טוב.
"עברתי לחיפה וסבלתי מיחס השחקנים והאוהדים כלפיי. היה לי קשה לתפקד שם. בהרצליה קיבלתי כבוד מהמאמן, מהיו"ר אריאל שיימן ומהשחקנים, והרגשתי טוב עם זה".
אם היה לך כל כך טוב בהרצליה, למה החלטת לעזוב?
"עזבתי בצורה מסודרת. היה לי סעיף בחוזה שאני יכול לעבור לשחק בליגת-העל, ובהרצליה נתנו לי את ברכת הדרך. בקבוצה אמרו לי שאני שחקן שמתאים לליגת-העל".
מסודי חוזר לליגת-העל אחרי שלוש שנות היעדרות. הפעם האחרונה שלו הייתה במכבי תל-אביב, ואת העונה ההיא הוא לא ממש רוצה לזכור. זה היה מסודי שונה לגמרי מהשחקן שכיכב בסכנין. הוא התחיל את העונה באשדוד וכבש במדיה שער אחד בלבד ב-14 משחקים. אחר כך עבר לקריית-שלום וכבש במדים הצהובים שישה שערים במספר משחקים דומה.
בעונה הבאה תהיה לו הזדמנות להוכיח שהוא היה ונותר שחקן מצוין ורק הנסיבות הן שמנעו ממנו להפוך לאחד הזרים הטובים שנחתו בישראל.
"בליגת-העל קל יותר לשחק מאשר בליגת הלאומית", הוא אומר. "בליגה הלאומית שחקנים לא נתנו לי לפתח יכולת משחק והיו נכנסים לי ברגליים כל הזמן. הייתי מסיים משחקים כשאני מדמם.
"שופטים בליגה הלאומית מוציאים צהוב רק אחרי חמישה שישה תיקולים, בליגת-העל שחקנים כאלה מיד מקבלים צהוב. לא יכולתי להביא את עצמי לידי ביטוי. בליגת-העל אני הולך להראות לכולם למה אני מסוגל".
למה בחרת לשחק דווקא ברמת-השרון?
"רמת-שרון זו בחירה טובה כי לא רק אני צריך להוכיח דברים. כל הקבוצה צריכה להוכיח את עצמה. המאמנים, הבעלים והשחקנים. אם הייתי נשאר בליגה הלאומית זה רק בהרצליה, כי היה לי טוב שם.
"אבל רציתי לחזור לליגת-העל לעונה אחרונה כדי להוכיח לכולם שאני שחקן טוב. רמת-השרון הייתה האופציה הכי טובה, כי מומי זפרן כבר אימן אותי בסכנין והוא יודע בדיוק מי אני ומה אני שווה. הוא יודע שאני רוצה לעזור לקבוצה ולהיות הכי טוב".
יש כאלה שטוענים שאתה כבר לא מתאים לליגת-העל.
"אני מרגיש הרבה יותר חזק ובכושר הרבה יותר טוב מזה שהייתי בעבר. אני רעב ומחכה כבר להתחיל את העונה. עכשיו אני גם לא לבד כמו שהייתי עד היום. אלוהים נותן לי את הכוח להיות טוב. אני מכיר את ליגת-העל ואני חושב שאני מתאים לרמת-השרון".
למה תמיד אומרים עליך שאתה שחקן לא יציב?
"החיים האישיים שלי תמיד הפריעו לי על המגרש. אבל בעונה הבאה אנסה למנוע מהרגשות להשפיע עליי. בארץ הרבה יותר קשה מאשר באירופה. פה חושבים שנקודות צריך לקחת מיד בפתיחת העונה. הליגה קשה והלחץ כבד, ובגלל זה כל הזמן אומרים עליי שאני לא יציב.

"אנשים כל הזמן התעסקו בהוצאות שלי על מכוניות ובגדים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק מה אני באמת עושה עם הכסף. כשהייתי בחיפה והרווחתי היטב כל יום ראשון שלחתי כסף לילדים נזקקים בקונגו. בהרצליה הרווחתי הרבה פחות ובכל זאת שלחתי בכל חודש 10 אחוז מהמשכורת שלי".
יש איזו טעות שעשית ואתה מצטער עליה?
"הטעות הכי גדולה שעשיתי הייתה כשקניתי ג'יפ האמר. התייחסו אליי כאילו הרגתי מישהו, כאילו גנבתי כסף מאנשים. כל השחקנים היו באים אליי ואומרים לי בשביל מה אתה צריך רכב כזה. כל יום הייתי רואה את הרכב שלי מזווית אחרת.
"בשלב מסוים כריסטין (פרידמן, בת זוגו לשעבר של מסודי, ש"פ) כבר לא עמדה בזה יותר וביקשה שאמכור את הרכב. אנשים במדינה הזאת הם צרי עין וכולם מדברים על כולם. ניסיתי תמיד להתעלם מהדיבורים, אבל זה קשה כי כל הזמן מדברים. פעם הרגשתי שישראל היא המדינה שלי ושאני רוצה לחיות פה, אבל לא עוד".
מה עם בת זוג? יש מישהי חדשה בחייך?
"אני מנסה למצוא קשר טוב עם בחורה ולא מצליח כי הן לא רוצות להיות איתי בגלל הסיפורים שהן שמעו עליי. הן לא מאמינות לי ולא סומכות עליי. תמיד סיפרו עליי שאני חוזר הביתה עם שלוש-ארבע בחורות. אף אחד לא שאל את עצמו איך זה אפשרי כשכריסטין הייתה אצלי בבית. השמועות שברו את כריסטין ונפרדנו. השמועות המרושעות מונעות ממני למצוא בחורה טובה. אני מקווה שכשאעזוב את ישראל אמצא קבוצה באירופה".
אתה באמת מאמין שבגילך המתקדם תזכה עוד לשחק באירופה?
"אמנם אני כבר בן 33, אבל אני בטוח שיש לי עוד כמה שנים טובות לשחק. קבוצות באירופה פנו אליי. בהתחלה ראשי הקבוצות חששו מהגיל שלי, אבל אחרי שבדקו אותי וראו שאני בכושר כמו שחקן בן 25 הם הבינו שאין סיבה לחשוש".
אם תהיה לך עונה מצוינת ברמת השרון עדיין תעזוב את הארץ?
"כן. לא משנה מה יהיה, אני לא מתכוון להישאר בישראל אחרי העונה הבאה. חתמתי ברמת-השרון לעונה אחת ונראה מה יהיה. 98 אחוז שלא אשאר בארץ".