חברים למשק: הצצה לחיי משפחת פרנסיס מגבעת ברנר
היא הייתה פקידת לשכה בפיקוד העורף. הוא היה קצין המיון ששיבץ אותה לתפקיד אחרי ש"התרשם לטובה" מהנתונים שלה. אחרי הצבא שמרו על קשר רופף, ורק אחרי כמה שנים, כשהוא נפרד מבת זוג, היא שמעה והתייצבה בדירותו עם מזוודות. מאז הם יחד + שלושה ילדים
בית בגבעה: דורין, בת גבעת ברנר, וחנוך, יליד חולון, שמעו על האפשרות לבניית בית בקיבוץ במסגרת קליטת הבנים (חנוך: "עמדנו בפני לחצים לא קטנים. אבא שלי לא רצה שאלך לקיבוץ, והציע לי בית במתנה בעיר. החלטתי לוותר על החומריות וללכת עם דורין לחיים בקיבוץ. כיום אבא שלי אומר שצדקתי").
הגשמת מיזם הקליטה ארכה מספר שנים, שבמהלכן חלק מהבנים שחזרו לקיבוץ כמעט עזבו. לפני פחות משנתיים, לאחר תהליך ארוך של חתימת חוזים מול הקיבוץ, התקבלו לחברות 20 משפחות הבנים, ובהן משפחת פרנסיס, והחלו לבנות את ביתן ("אנחנו נמצאים בשלבי בנייה של בית הקבע שלנו, בשכונת יומבו, שכונת הבנים. שטח הבית שנבנה – 170 מ"ר).
בצל התמר: שיכון תמר, שכונה ותיקה, בתים דו-קומתיים ודו-משפחתיים בכל קומה, שטח הדירות -57 מ"ר. תושבי השכונה הם ותיקי הקיבוץ ומשפחות צעירות, שגרות בבתים בשכירות עד למעבר לבית הקבע.
פינה משלהם: בכניסה לבית משפחת פרנסיס קיים דק עץ, עליו ניצבים שולחן גן וכיסאות ולידם פינת משחקים מוצלת לילדים. בהמשך משתרעת חלקת דשא, הגובלת בגדר חיה שיוצרת תחושת פרטיות ("זו הייתה דירת אירוח מוקפת אספלט. עכשיו זו פינה פסטורלית. אומרים שזו הפינה הכי יפה בקיבוץ").
חיות הבית: הבית כולל סלון קטן ומטבחון, חדר ילדים, חדר הורים וחדר שירותים. רצפת הבית הוחלפה ממרצפות לפרקט, אחד הקירות בסלון נצבע בירוק ("רצינו תחושה של חמימות ושל טבע"). פינת הישיבה בסלון והכריות שעל הספות הם בצבע חום, ומשתלבים בצבע הרצפה ובצבעי התמונה הגדולה שמעל הספה. בתמונה מתוארים שני פילים המשלבים את חדקיהם בהנאה מרובה ("קנינו את התמונה בתחילת הקשר בינינו, והיא מסמלת את הזוגיות
עוד בסלון, ספרייה שנקנתה באיקאה ובה ספרים ואוסף פסלי חיות, ינשופים, קרפדות ותרנגולים, עשויים מחומרים שונים ("חיות מכוערות אבל עם אופי"). במטבח תלויה כרזה צבעונית של התרנגול גאלוס, על אחד העמודים תמונות של הילדים, ועל קיר נוסף ציור של פירות ופרחים העובר במשפחתו של חנוך מדור לדור. הטלוויזיה בסלון – 57 אינטש ("כמו שטח הבית אבל באינטשים").
פרנסה: דורין היא סטודנטית לתואר שני בתחום הייעוץ למשפחות במכללה למינהל ובמכון אדלר ("במכון אדלר אני לומדת הנחיה פרטנית ועושה את ההתנסות המעשית"). חנוך, בעל תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, מנהל בחולון מרכז שירות של מכוניות מזדה ופורד מטעם דלק מוטורס, והוא גם שותף בבית תוכנה ובמשרד פרסום.
פתיחות: דורין וחנוך אוהבים לבשל ולארח שכנים, חברים ובני משפחה ("הבית שלנו תמיד פתוח. מכונת הקפה עובדת כל הזמן, והרבה פעמים עושים בדשא על האש"). דורין גם אוהבת לרקוד.
קהילתיות: דורין עושה את הכוריאוגרפיה לריקודים בחגי ישראל ובחג המשק, ופעם בשנה, בפסח, מפיקה עם חברה נוספת את שוק המציאות המקומי ("זה ממש יריד לחפצים משומשים ולדברי אמנות").
השורשים שלה: הוריה של דורין, מרינה (50) ואהרון (55) פלדמן, שניהם ילידי וילנוס, בירת ליטא, הכירו והתחתנו בעיר הולדתם, ועלו לארץ עם בנם הבכור ב-1979. לאחר מספר חודשים במרכז קליטה באשקלון, הגיעו לגבעת ברנר בעקבות דודו של אהרון שהיה מוותיקי הקיבוץ, החליטו להישאר והתקבלו לחברות. מרינה עובדת כגננת זה 30 שנה ("היא הגננת הכי ותיקה שעובדת במערכת החינוך בקיבוץ"), אהרון עובד כמתקין מוצרי היגיינה וטואלטיקה ברחבי הארץ מטעם חברה העוסקת בתחום זה, ובעבר היה נהג אמבולנס ואיש אחזקה והתקנות. לדורין יש אח ואחות: מארק (32) ורונה (15), שניהם בגבעת ברנר.
השורשים שלו: הוריו של חנוך, אטי (57) ואבי (אברהם) (61) פרנסיס, שניהם ילידי הארץ, היא ממשפחה ממוצא צ'כי ופולני והוא ממשפחה ממוצא יווני ובולגרי, היא מחולון והוא מרמת גן, הכירו באמצעות חברה משותפת. לאחר שנישאו גרו בראשון לציון, עברו לחולון ושבו לראשון. כיום אטי היא גמלאית, ובעבר עבדה באגודה לתרבות הדיור בעיריית חולון, ולפני כן במיזם שיקום השכונות בשכונת ג'סי כהן. אבי הוא בעלים ושותף ברשת של מרכזי שירות, מכירה וליסינג של רכב. לחנוך יש שלושה אחים: ישי (34) ברמת השרון, דוביק (32) בארצות הברית, יואב (22) חייל בחיל מודיעין.
שיבוץ מאוחר: היא הייתה פקידת לשכה בפיקוד העורף ברמלה, הוא היה קצין המיון בבסיס ששיבץ אותה לתפקיד ("ראיתי את הנתונים שלה והתרשמתי לטובה"). הקשר ביניהם בתקופת הצבא היה חברי ("עשיתי לו קפה בבקרים"), היה איזה שהוא ניצוץ באוויר, אבל לה היה חבר במשך שש שנים, ולו הייתה לאחר מכן חברה במשך שלוש שנים. הם שמרו על קשר רופף לאחר השירות הצבאי, עד שהוא נפרד מבת זוגו כשהיו על סף חתונה.
כששמעה את זה, במהלך טיול קצר עם אחיה בחו"ל, החליטה גם היא להיפרד מבן זוגה, והתייצבה בדירתו השכורה בתל אביב כשהמזוודות בידיה. היא עברה לגור איתו, ותוך מספר חודשים הם נישאו באושר.
בטבעת זו: ב-2006, בחצר נצר.
הקטנטנים: תומאס, שמתחנך בגן אורן אצל הגננת שלומית, הוא ילד שמח, בעל חוש הומור מתוחכם, יפה תואר, רגיש וחמוד ("דומה לאבא שלו"). שרי, שמתחנכת בגן רימון אצל הגננת נטע, היא ילדה מלאת פלפל, בלונדית, יפהפייה ("בר רפאלי צריכה להיזהר"). ניקה, שמתחנכת בבית התינוקות חרוב אצל יפעת ואאידה, היא גם יפהפייה בלונדית, קצת שובבה ועומדת על שלה ("שילוב של שני האחים שלה").
קניות: בסופרים באזור, ירקות אורגניים במשלוח הביתה ממושב הודיה, גבינות ועוגות במרכול המקומי ("אנחנו מעדיפים לעזור לאנשי המקום").
בילויים: אירוח, טיולים משפחתיים, מסעדות, חדר כושר, נסיעות לחו"ל (בלי הילדים).
מאכלים: מאכלי עדות אותנטיים.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ גבעת ברנר הוא קיבוץ מופרט במודל רשת הביטחון. דורין: "אני חושבת שזה היטיב עם רוב החברים". חנוך: "אי אפשר לחיות בתוך בועה כשאתה נמצא כמעט בתוך העיר, ועדיין יש פה איזון בין הפרטה לקהילתיות עם ערבות הדדית".
מצב כלכלי: מצוין.
עושה להם את היום: אצל דורין – שיחה עם חנוך סביב הקפה של הבוקר והיחד המשפחתי; אצל חנוך – הרגעים הקטנים של היום עם דורין ועם הילדים.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): דורין וחנוך – 10.
קיבוץ גבעת ברנר נוסד ב-1928, נמצא על כביש 40 סמוך לרחובות, מונה כ-550 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם