תושבי הדר בחיפה יוצאים למאבק: נמאס מהקיפוח
לתושבי שכונת הדר נמאס מהיחס של עיריית חיפה כלפיהם. לטענתם, השכונה נעדרת מכל רשימת פרויקטים שמפרסמת העירייה. הם החליטו להתארגן, יזמו אסיפת רחוב שכונתית שסחפה המונים, ואפילו הם הופתעו ממידת ההתגייסות ורמת הזעם שנצבר
תושבי שכונת הדר החליטו להתארגן, על מנת להתמודד עם ההזנחה הקיימת ברחבי השכונה. תושבי הרחובות המוגדרים כאזור הדר קובלים על כך שהעירייה מזניחה את השכונה הוותיקה ביותר בעיר, אינה מטפחת ואינה דואגת לדור הצעיר.
לדברי נציגים בקבוצת ההתארגנות, אין בשכונה גנים ציבוריים, מגרשי ספורט, מדרכות טובות, מערכת הניקוז ישנה והיא גורמת בחודשי החורף להצפות, ובכלל, דורשים התושבים, יש להשוות את התנאים הסביבתיים שלהם לאלה של תושבי רכס הכרמל.
קרוב למאה תושבים משכונת הדר, התכנסו ביום ראשון שעבר, וקיימו אסיפת תושבים באמצע רחוב מסדה, כדי לדון בבעיות השכונה ובדרכים להתמודד איתן. בין המארגנים פעילים חברתיים, מומחים בתכנון עירוני, מדריכי נוער, וכן תושבים שבעבר פעלו במסגרת הוועד נגד אלימות משטרתית, שהוקם בשכונה לפני כשנתיים.
"תושבי שכונת הדר מהווים שישית מאוכלוסיית העיר, אבל בפועל העירייה מתייחסת לשכונה כמו אל חצר אחורית", אמר אורי וולטמן, אחד מהפעילים החברתיים בשכונה. "התושבים והעסקים בשכונה משלמים ארנונה לא פחות מכל חיפאי אחר, אבל איכשהו כשהעירייה צריכה להחליט איפה להשקיע ואיפה לפתח - שכונת
לדברי אחד מתושבי השכונה הוותיקים, בני אדרי, בכוונת התושבים לא רק להציף את הבעיות, אלא לפנות למי שצריך על מנת להצעיד את השכונה קדימה. "קשה שלא להתייחס לזלזול ממנה סובלת השכונה", הוא טוען.
מארגני האסיפה הופתעו ממספרם הרב של התושבים שהגיעו לאסיפה, שהתקיימה ממש באמצע הרחוב, מה שדי מאפיין את תושבי השכונה הצנועה. "הרגילו אותנו להסתפק במועט, לכן לא היו לנו הרבה דרישות לעירייה כל השנים. אולי זו הבעיה, מי יודע?", אמר דני, אחד התושבים.
באסיפת השכונה השתתפו צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים חדשים ותושבים ותיקים מכל מגוון הדיירים המאפיין את השכונה. לדברי המארגנים, מטרת ההתארגנות השכונתית שלהם, היא לשתף פעולה בין כל הקהילות השונות החיות בהדר, על מנת למפות את הצרכים והבעיות, ולהגיש רשימה מפורטת של דרישות לעירייה.
לדברי אורי ולטמן, המכנה המשותף המחבר בין כל תושבי השכונה, הוא היחס של העירייה למקום מגוריהם. לאחד מפריע שאין טיפוח סביבתי, לאחר שאין מספיק מגרשי ספורט עבור הילדים והנוער. אחרים סבורים שאין גנים ציבוריים, ויש מי שכואב את הקירות שקרסו בימים החורף.
"הכל החל מכך שהתחלנו לדבר והסתבר לנו שלכולנו יש בעיות משותפות. קיר שקרס ממי הגשמים, בעיות משותפות שמפריעות לנו בשכונה. העירייה לא התערבה כדי לתקן את הקיר. בחצרות של התושבים אין ניקוז טוב של מי הגשמים וזה גורם להצפות. ישנו מחסור בגינות ציבוריות, וזה מפריע להורים לילדים קטנים. כשחושבים על זה - בכל השכונה הזו אין אפילו מגרש ספורט אחד. זו שכונה שבהרבה מאוד פרמטרים שבוחנים אותה, נראית כמו החצר האחורית של חיפה".
אבל אין חדרי כושר ציבוריים, כפי שיש במרבית שכונות העיר שעל רכס הכרמל ונווה שאנן?
"לצערי הרב, זה אפילו לא הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו. בשלב זה אלה שרוצים להתאמן בחדר כושר חיצוני - צריכים לעלות לכרמל. כאן אין כלום. אנחנו כרגע חושבים על דברים בסיסיים שמגיעים לנו כמשלמי ארנונה, כמו טיפול שוטף בשירותים הבסיסיים, כמו מערכת ניקוז נורמלית, שתמנע הצפות בחורף, כמו שקרה בחורף הנוכחי.
מה המאפיינים שמייחדים את שכונת הדר?
"גרים בה יהודים וערבים, צעירים ומבוגרים, ותיקים ועולים חדשים. ויש גם לא מעט תושבי חוץ ממרכז הארץ, שהגיעו לכאן כסטודנטים, התאהבו בשכונה, והחליטו להישאר.
"אנחנו מקבלים מדי שנה את חוברת הארנונה, שמפרטת את רשימת הפרויקטים של העירייה, אבל לצערי כלום לא מתייחס לשכונת הדר. תושבים בהדר משלמים ארנונה כמו כל תושב, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בהשקעה גם כלפי השכונה הזו. המטרה של ההתארגנות שלנו, היא לשים על השולחן ולהציף בסדר היום הציבורי את בעיות תושבי השכונה".
מה אתם מצפים מההתארגנות הזו?
"שהעירייה תיתן לבעיות הללו מענה הולם".
זה ברור, אבל איך אתם מתקדמים? מה השלב הבא?
"התושבים העלו בעיות שונות, כאלה שאפילו אנחנו הפעילים שיזמנו את המפגש לא היינו מודעים להן. המטרה שלנו היא לזהות את הבעיות המפריעות בתוך השכונה, ולחבר בין הקהילות השונות והאוכלוסיות השונות בשכונה. נכין מסמך ונגיש לעירייה את הבעיות כפי שהועלו בפגישה. אנו נדרוש טיפול בבעיות מיידיות, כמו מדרכות שחסרות, ודרישה שהיא לגיטימית, כמו תקצוב פיתוח לשכונה כפי שיש לכל השכונות בעיר. אין סיבה שתושב הדר יקבל פחות, מתושבי הכרמל או דניה".
בשכונת הדר מתגוררים לא מעט חבר'ה צעירים, שהגיעו מאזורים שונים בארץ. כעת, כשהם כבר החליטו לקשור את גורלם בגורל תושבי השכונה הוותיקים, הם החליטו לצאת למאבק על פיתוח וטיפוח השכונה.
"אם ראש העירייה, יונה יהב, רוצה שצעירים המגיעים לחיפה בגלל האקדמיה או ההיי טק יישארו בה - הוא חייב להתייחס לשכונה לא כאל בן חורג", טוען דני, אחד מתושבי השכונה הצעירים.
"בימים אלה, כשהעירייה עושה מאמץ עצום להחזיר את כל אלה שעזבו את העיר לטובת המרכז", מספרים חלק מהצעירים שהגיעו לאסיפה, "טוב יעשה ראש העירייה אם ישקיע מחשבה ומשאבים גם בתושביה הקיימים".
גם ולטמן הגיע לעיר לפני שש שנים ממרכז הארץ, על מנת ללמוד באוניברסיטת חיפה. כשסיים את לימודי התואר השני, החליט להשתקע בה, ליתר דיוק בהדר. כמי שליווה את השכונה במשברים הקודמים, כמו הבעיות שהיו בין התושבים למשטרה, ועוד פעילויות תרבות ואחרות, הוא חש חובה כלפי תושביה להילחם את מלחמתם מול הממסד.
איך זה שלא חזרת אחרי הלימודים באוניברסיטה למרכז?
"למרות שבמקור אני ממרכז הארץ, גרתי בהדר בתקופת לימודיי באוניברסיטה, ומאז לא יכולתי לעזוב", מספר ולטמן. "לחיפה יש הרבה מה להציע. אם שכונת הדר תהיה יותר מזמינה אנשים להתגורר בה, תהיה מקום שיותר טוב לחיות בו - זה יעודד עוד צעירים להשתקע בעיר. בשלב ראשון כאלה שמגיעים לצורך לימודים, ואז נשארים".
כמה מהחברים שלך, שאינם חיפאים במקור, עברו להתגורר בעיר, בהדר?
"יש לא מעט צעירים שהם סטודנטים, ושאינם סטודנטים, שמתגוררים בהדר. יש לשכונה הזו קסם, חן מיוחד, וחבל שמזניחים אותה. יש תחושה כאן של קהילה, שלצערי לא כל כך מוצאים אותה במקומות אחרים. אנחנו רוצים לשמור על הדבר הזה, לטפח את הדבר המיוחד הזה. אני מקווה שיהיה כיף להתגורר בשכונה, מבחינת תשתיות וכל העניין הסביבתי שכרגע לוקה בחסר".
גם אלי, שעבר להתגורר בשכונה לפני מספר שנים, סבור כי העירייה מזניחה את השכונה ברמה שצפויה להיות בכייה לדורות. "זה לא ייאמן שברכס הכרמל, ואפילו בחופי הרחצה, משקיעים הון בטיפוח, בעצי נוי, בגנים עם ספסלים, פינות ישיבה ואפילו חדרי כושר, ורק אותנו שכחו. שכונת הדר צריכה להיות עכשיו ספינת הדגל של העיר. לכאן הגיעו צעירים מכל רחבי הארץ, ורואים בה פינת חמד שניתן לפתח. אותם צעירים יקימו משפחות ויעזבו, אם לא יהיו כאן השירותים המספיקים לגידול ילדים".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "בשכונת הדר מתבצע שיקום חסר התקדים בכל המישורים ובעלות של מאות מיליוני שקלים. השינוי בולט ברחובות שלמים שכבר שוקמו, ובהם: מונטיפיורי, אבן גבירול, הרצל, בית הקרונות, החלוץ, הנביאים, ירושלים, פבזנר, חרמון, עמק הזיתים, השומר, ברזילי ועוד.
"העירייה אינה מסתפקת עוד בריבוד כבישים או בהחלפת מכסי הביוב. אנו מתעקשים על טיפול הוליסטי הכולל החלפת כל התשתיות וזאת, בטכנולוגיות החדישות ביותר. בין היתר, מקימה העירייה את מנהרת התשתיות הארוכה והמודרנית בישראל, אשר תבטיח כי תוצאות העבודה הקשה ישמרו לאורך שנים ארוכות.
"לצד הרחובות המשוקמים נבנים גם גנים חדשים, ואחרים משוקמים ומשודרגים. גן אבן גבירול יחנך בשבוע הבא לאחר שורה ארוכה של גנים שכבר שוקמו, ובהם: גן בנימין, גן לאון בלום, גן יוסף, גן מונטיפיורי, גן נתן, וגן נוסף שיבנה בקרוב ברחוב בילו.
"במקביל מתבצע בשכונה שיקום חברתי מוצלח, אותו מובילים צוות משותף של עיריית חיפה, משטרת ישראל ואוניברסיטת חיפה באמצעות מתנ"ס הדר. צוות זה קבע שורה של יעדים החל מהעלאת ביטחונם האישי של דיירי השכונה, דרך טיפול בילדים, נוער וקשישים ועד לבריאות התושבים.
"בתוך כך, דאגה העירייה לחזק את שכונת הדר, במאות צעירים איכותיים שעברו להתגורר בלב השכונה מתוך הבנה כי הדבר יקדם את איכות החיים בה. צעירים אלה חברים בין היתר ב'קיבוץ המחנכים', 'כפר הסטודנטים' ו'הגרעין התורני'.
"כל אלה מתבצעים תוך שימור המבנים הייחודים שנבנו בשכונה החל בשנות ה-30 של המאה הקודמת ומהווים פנינים ארכיטקטוניים שערכם הנדל"ני עולה באופן קבוע מאז תחילת הפרויקט. שיקום השכונה הביאה כבר עתה לפתיחתם של בתי קפה, מסעדות ויצרה מתחמים דוגמת רחוב מסדה המושך אליו צעירים רבים מכל רחבי הארץ.
"במישור התרבותי יוזמת העירייה ומקיימת אירועי תרבות המושכים אלפי תושבים, ובין אלה: במות העצמאות אותם החזירה העירייה לשכונה, שבוע הספר המתקיים זו השנה השלישית ברחבת התיאטרון, אירועים בגני הציבוריים המשוקמים ועוד.
"עיריית חיפה תמשיך לפעול לשיקום השכונה בשיתוף פעולה מלא והדוק עם ועד השכונה והתושבים, עמם מקיימת העירייה קשר הדוק על בסיס יום יומי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם