אריה פרננד הוא הרוקיסט הכי חתרן שאתם לא מכירים
שלושה עשורים שהזמר והיוצר אריה פרננד מנסה לפרוץ לתודעת הציבור, כשגם מחלת הסרטן שהרסה את גופו לא כיבתה את התשוקה. בעיניים כלות ראה כיצד שותפים ליצירה כמו ליאור נרקיס, בני אלבז ושימי תבורי נושמים אוויר פסגות, בעוד הוא נשאר בדירה נזירית בחולון. אולי שירי מחאה בוטים נגד תחנות הרדיו שפרסם ביו-טיוב יביאו לו את התהילה
לא הולך לכבוש את קיסריה
לא לא את היכל התרבות
אוהב לשיר שירים מהתחת
שירים שנולדו לתוך מציאות
שר בסתלבט שירים מהחיים
על אהבת המולדת ועל החיילים
אצלי אין שום סלקציה לא מסמן מילים
שחור ולבן אדום וצהוב אצלי כולם שווים
בקליפ, המורכב ממצגת של תמונות בשחור-לבן, רואים את פרננד מנקה את השירותים, יושב על האסלה עם הגיטרה, ולמעשה פורק בצורה מטאפורית את כל מה שהצטבר אצלו בשלושים השנים האחרונות בהן ניסה לפרוץ לתודעת הציבור.
30 שנים של יצירה, עשרות סינגלים, ושום שיר שהתנגן בתחנות הגדולות. כיום, בגיל מתקדם, רווק ללא ילדים ("אני נשוי למוסיקה, השירים שלי הם הילדים שלי") הוא חי סביב ועבור המוסיקה שלו, ויוצר ומתראיין בלי פילטר. את החלום להכרה ואולי גם קצת הוקרה הוא טרם נטש לגמרי.
אז ביי ביי שלום לך קיסריה, ביי ביי היכל בלי תרבות
וזה מה שיש תישקו לי בתחת, אומרים חכמים שזוהי תרבות
שר בסתלבט ויש לי ביצים ולא את הקן בן העצים,
אז ביי ביי שלום לך קיסריה, שלום גם לכם שדרים איכותיים...
אז ביי ביי שלום לך קיסריה קטן עליי בכל המובנים
בסוף הקליפ, רואים אותו באולפן ההקלטות של דני סיוון ביבנה, אשר נותן לו יד חופשית ליצור. מאוחר יותר, כשקפץ אלינו למערכת העיתון, הוא נתן שואו מאולתר והאמת? הברנש זמר לא רע בכלל.
על החוסר בלוּק בימתי (כלומר לא צעיר חטוב מהסצנה התל-אביבית) הוא מפצה בחינניות, התלהבות אמיתית ומחוות גופניות תיאטרליות. כאקט של מחאה,הוא שיגר את הקליפ של "מכונת להיטים" היישר למייל האישי של עופר וינשטיין, העורך הראשי של תחנת הרדיו 91FM. בקליפ, אגב, שמה של התחנה מקשט את הניאגרה.
השיר הזה הוא למעשה אנטי רדיו.
"זה לא אנטי רדיו. אם הייתי בן 20 אולי לא הייתי כותב את המילים האלה, אך אחרי כל השירים שכתבתי כמו 'תפילה של אמא' ו'כל החיילים חוזרים הביתה' שהם נחשבו ללהיטים ולא השמיעו אותם ברדיו, אז אמרתי שאני לא צריך את קיסריה או לכבוש את היכל התרבות.
"אני גם לא צריך את הרדיו, כי השירים שלי מושמעים ביו טיוב, בחו"ל ובכל מיני אתרים. זה מה שאני חושב, ושזה מה שכתבתי. אני שר שירים מהתחת, סליחה על הביטוי, שנולדו מתוך המציאות. אני לא נופל פה מהרבה אומנים בארץ".
בשירים אתה אכן נשמע מיליטנטי ודרמטי.
"אני שר מוסיקת רוק, שזו מוסיקה אגרסיבית. המילים האלה יוצאות לי מהראש, אני כותב את המציאות. גם יותר קל להתבטא בשירים, אני לא אלך ואריב עם אנשים. לא רק אני פגוע, הרבה אנשים פגועים מכל התנהלות תחנות הרדיו במדינה. אני מביא בשיר מה שרבים אחרים לא הצליחו להביא במילים".
מדוע לדעתך לא פרצת לתודעת הציבור?
"כי לא השמיעו אותי ברדיו. אך כן הייתי כמה פעמים בטלוויזיה, ועשו עליי בעבר כתבות גדולות בעיתונים מקומיים. אך הרדיו משום מה לא הסכים להשמיע אותי, אולי אני לא משמן אותם מספיק".
משמן מספיק? אתה מתכוון שהאומנים נותנים כסף מתחת לשולחן לתחנות הרדיו כדי שישמיעו את שיריהם?
"אני לא ראיתי שאומנים כלשהם נותנים כסף, אך די לחכימא ברמיזה. קחי לדוגמא את ערוץ 24, עשיתי שלושה קליפים, אמרו לי תעשה ככה וככה, ועשיתי. ועדיין לא שידרו את הקליפים שלי. אבל אני לא נוטר טינה".
לא מאזין לתחנות הרדיו
גם בלעדיהן אני מכונת להיטים
שר שירים בתוך האמבטיה, שם לא צריך לשמן כיסים
העיקר שר מהתחת
עם כל הלב והנשמה לא לא צריך
תסגרו את הרדיו
במילא אני אף פעם לא מושמע
אלה הן חלק ממילות השיר שלך. קצת קיצוני. מה המסר שאתה מנסה להעביר?
"השיר הזה אומר שאני שר על החיים, על אהבת המולדת והחיילים, אצלי אין שום סלקציה, לא מסנן מילים. אני יוצא על תחנות הרדיו כי ניסיתי את כל הדרכים ולא השמיעו אותי. אם אני מושמע בחו"ל, למה שלא אושמע גם פה?".
הוא נולד וגדל ברמלה. כנער החל את דרכו בלהקות הרוק שפרחו אז בסצנה הרמלאית. אחרי מלחמת יום הכיפורים משפחתו עזבה את רמלה והשתקעה בחולון. הלהקה הראשונה בה ניגן נקראה "פעמיים", אחר כך החל לנגן עם להקת "מולדת". כעבור שנתיים עזב והחל לנגן עם בני אלבז.
אחד משיריו המוכרים הוא "כל החיילים חוזרים הביתה", אותו הם שרים יחדיו. בכלל, רשימת האמנים עימם הוא עבד או שר מכובדת למדי ומלבד אלבז כוללת גם את אבי ביטר, יובל לב טוב, ליאת בנאי וליאור נרקיס. עוזי חיטמן, שימי תבורי ואבי בהט ביצעו במשותף את שירו "השיבה הביתה" בעיבודו של ננסי ברנדס.
למרות חוסר הצלחתו לחדור את שריון הפלייליסט, פרננדו לא מוותר. כסף, אגב, לא מעניין אותו. האיש גר בדירה נזירית בחולון. כמו מטיף בשער פשוט חשוב לו להעביר את הבשורה. הוא תורם דיסקים רבים לחיילים, להם הוא מרבה לשיר בהתנדבות, וגם לילדים חולי סרטן. הרצון לשמח לבב אנוש רק התעצם לאחר מחלת סרטן המעי הגס בה לקה לפני 18 שנים.
כמה זמן נאבקת במחלה?
"מאז שאובחנתי ועד היום. אני נמצא במעקבים. עברתי טיפולים כימותרפיים רבים במשך חצי שנה ארוכה, שלשמחתי עזרו".
כיצד השפיעה המחלה על המוסיקה שלך?
"הפסדתי המון כסף בעקבות המחלה, כי הייתי מושקע ב-150 אלף שקל מכספי הפרטי בזמרת לוסי בן סימון. אולם אמרתי שבשביל להישאר בחיים, שילך הכול. היו לי איתה הרבה פרויקטים, אך זה פשוט לא הסתדר כי הייתי בבית החולים. בסופו של דבר נאלצתי להפסיק למשך תקופה עם המוסיקה, אך זה בדם, לא ניתן לפרוש".
הזמרת הזו, לוסי, מעולם לא שמעתי עליה.
"נכון, כי כבר לא הייתי בתמונה. גם אחת מהבחורות שהיו בלהקת הליווי שלנו, דניאל, נהרגה בתאונת דרכים בגיל מאוד צעיר, מה שגרם ללוסי לקבל פחד והיא חזרה בתשובה".
למרות שלוסי מעולם לא פרצה לתודעת הציבור, הטקסטים שהיא שרה נעו על הסקאלה שבין ארוטיקה רכה לפורנוגרפיה קשה.
שני סינגלים "קצב ברגליים" ו"פוזה" הצליחו להגיע לרדיו. הם כללו טקסטים נועזים בסגנון "אני רואה שוב בעיניך, איך אתה רוצה לדפוק ורק לדפוק", או "שרה לכם על מושיק ושושי/ טענה שנכנס לה נכנס בקושי/ יש לו גדול וחזק כמו ברזל/ משומן מזדקף הוא אוהב להזדיין".
אלו טקסטים מאוד גסים. לא התביישת?
"אם ריקי גל יכולה לשיר 'נערת רוק' ובט מידלר יכולה לצעוק מאדר פאקר בהופעה מול מיליון איש, אז אני יכול לכתוב מילים כאלה. אנחנו אומנים, יוצרי מוסיקה. אין גבולות. "מדוע 'נערת רוק' של ריקי גל מושמע ושלי לא? בגלל שמתי כספי קשור לשיר שלה? ולו הם לא יכלו לומר לא, אבל לי כן?"
בימים אלו פרננד מחזיק אצבעות לחברו הטוב מימי רמלה העליזים, בני אלבז, המשתתף בתוכנית "היכל התהילה" המשודרת בערוץ 24. אחד מלהיטיו הגדולים של אלבז הוא השיר "הוא זכאי", שנכתב בעקבות הרשעתו של מנהיגה דאז של סיעת ש"ס, אריה דרעי. למרות שאלבז קיבל את כל הקרדיט לשיר, גם פרננדו עזר בכתיבתו ויש לו חלק גדול ביצירה.
ש בני אלבז הוא אדם חרדי. לא הפריע לו שכתבת שירים פורנוגרפיים?
"לא, להיפך. בני דווקא אהב את זה. לוסי גם הייתה אצלו כמו בת בית".
כפי שכבר ציינו, לבו של פרננדו כבד עד מאוד על תחנות הרדיו השונות. "תחנות רדיו אזוריות אמרו לי לא פעם ולא פעמיים כי השירים שלי צריכים להישמע", הוא קובל. "אני מביא סינגלים ברמות הכי גבוהות, ששומעים רק בחו"ל, אך עדיין שמים חומרים של יוצרים אחרים. תשווי את הרמה בעצמך ותראי שאני לא פחות טוב מהם".
אם אתה כזה טוב, מדוע לא הלכת להיכל התהילה כמו חברך בני אלבז?
"לא הציעו לי להשתתף. הייתי מאוכזב אם לא היו קוראים לי לוודסטוק, זה משהו שהייתי רוצה להיות בו. לצערי מעולם לא קראו לי, אז עוד הייתי ילד קטן. אני לא מאוכזב - לא מהיכל התהילה ולא מקיסריה".
מה אתה חושב על התוכנית?
"לדעתי התוכנית טובה, אבל אני לא יודע אם זה מגיע אפילו לרמה של 'כוכב נולד', לכן אני גם חושב שבני גדול על היכל התהילה לפחות מבחינה ווקאלית. המשתתפים רובם בסדר. אבי טולדנו היה בזמנו זמר מצוין, אדם זמר טוב, אילנה אביטל מעולה, איגי וקסמן יכולה להיות זמרת בלוז טובה, דפנה ארמוני נס ליחה ורוחמה רז היא כמו יוקנת מארץ נהדרת".
זו דעתך על הזמרים, מה לגבי הקונספט עצמו של התוכנית? יש כאלה שאומרים שהיא משפילה את הזמרים, שעדיף היה להם להישאר עם תהילת העבר.
"הרעיון עצמו הוא מעולה. אבל הבעיה היא בשופטים, שהם בעצם המשתתפים, ונוצר מצב בו אתה שופט את האנשים עמם אתה חי. צריך שופטים חיצוניים כמו בכוכב נולד שמבינים במוסיקה, עם דיפלומה".
כתבת בעבר שירים עבור אבי ביטר, שלאחרונה עזב את היכל התהילה בעקבות בעיות שהיו לו עם ההפקה.
"אבי בחור נהדר, עבדתי איתו הרבה. לדעתי הרייטינג נפל כשעזב, הוא כותב בסגנון שלו מאוד יפה ויש לו קהל שאוהב את זה. לדעתי מה שעשתה לו ההפקה בהיכל התהילה הביאה אותו למצב הזה".
למה הכוונה?
"הוא לא קיבל את בחירת השירים שרצה לשיר וכל שבוע נשפט על ידי החברים שלו. הוא היה צריך להיכנס לתוכנית היכל תהילה המיועדת לז'אנר ים תיכוני ולא בין כל אלה, שהוא לא מתאים שם. לדעתי, לקחו אותו סך הכל כגימיק. בכל זאת הוא עשה הרבה ומגיע לו הכבוד".
לפחות הפייבוריט שלך בני אלבז נותר. איך בכלל התחלתם לעבוד ביחד?
"הכרנו בתחילת הדרך שלו ב-1982, כשהוא היה עדיין חילוני. הופענו אז על כל הבמות בארץ. בני הוא בעל הלב הכי רחב שהכרתי. הוא תרם הרבה כספים לאנשים במצוקה, לא סירב לאף אחד. הוא גם אומן בחסד עליון".
פרננד היה המפיק המוזיקלי של רוב אלבומיו של אלבז. הוא עשה לו קולות, שר איתו שלושה דואטים וגם כתב והלחין לו שירים רבים. "אני זוכר איך הייתי כותב לו חומר והוא היה בא לאולפן ותוך חמש דקות היה לומד את השיר כאילו שר אותו כל החיים. הוא ביצועיסט מספר אחת בארץ. בזמנו כשכתבנו את 'הוא זכאי', היינו נפגשים יום יום, אני ניגנתי ואז הוא היה מנגן, הוא שר חלק ואני חלק, אולם עדיין הקרדיט מגיע לבני על השיר הזה".
אתה מאוד מפרגן לו, אבל מה איתך? גם אתה השתתפת ביצירת השיר, ואילו בני קיבל את כל הקרדיט. איך זה שהוא לא מהלל אותך כמו שאתה מהלל אותו?
"מדוע עבר כל הקרדיט על השיר לבני, צריך לשאול אותו. אני גם לא חושב שבני לא מפרגן לי. אני פשוט חושב שאנחנו אותו סגנון של זמרים, אחד משלים את השני. וכל אחד יוצא לדרך שלו. אני מאמין שבתוך תוכו הוא מפרגן לי.
"גם בכניסה שלו לבית היכל התהילה הוא שר שיר שלי, 'כל החיילים הולכים הביתה', ואני גם הייתי איתו בחזרות לפני הכניסה לבית, פריבילגיה שלא ניתנה לאף אחד. אני אומן בפני עצמי, אני זה שצריך להוכיח את עצמו, חובת ההוכחה היא עליי ולא על אחרים".
כשחזר בתשובה, הוא ניסה להשפיע עליך לוותר על החילוניות?
"מדי פעם הוא ניסה. הייתה תקופה ששמרתי שבת אחרי המחלה. בתחנות החרדיות היו קוראים לי 'שלמה ארצי החרדי', הם היו משמיעים הרבה דואטים שלי ושל בני. אני לא פוסל את הדתיים, איש באמונתו יחיה, אך אני חילוני. צריך זכות בשביל לחזור בתשובה".
אתה צופה שבני יזכה?
"אם הוא לא יזכה, זו תהיה אכזבה גדולה בעבורי. לא כי הוא ידיד, אלא כי הוא אומן גדול. וגם כל האומנים בבית מסכימים עם זה".
במידה ותהיה תוכנית נוספת של היכל התהילה, תרצה להשתתף אם יאפשרו לך?
"מה אני אגיד? אין לי בעיה להשתתף, אך אני מעדיף את עולם הסתלבט. אני אוהב כתיבה ישירה וחופשית, ולא שיכפו עליי לשיר דברים מסוימים. רוחמה רז יכולה לבצע שיר של אבי ביטר? ממש לא. ומייקל הרפז איך ששר את השיר של זוהר ארגוב? הוא לקח אותו לכיוון אחר לגמרי. התוכנית לא מאפשרת לאומנים לבצע את השירים שלהם, כך שלקהל קשה לשפוט באמת".
חוץ מהיכל התהילה, קיימת "כוכב נולד", אבל שם בטח יסננו אותך עקב מגבלת גיל.
"אם הילדים של היום לא יפרצו עכשיו, אז מתי הם יפרצו? אם הייתי צעיר, הייתי אוכל אותם בשיניים, אך בגיל 53 כבר אין לי צורך בדברים האלה. עם הגיל משתנה הפרספקטיבה. אך עם זאת זה לא נראה לי פייר שבעיקר מסתכלים על הצעירים, יש הרבה דברים לא פיירים כמו סלקציות ברדיו".
לתחנות הרדיו יש קריטריונים לפיהם נבחרים השירים שהן משמיעות.
"אבל יש אומנים מהשורה הראשונה שלא מושמעים כמו אבי ביטר, בני אלבז, עופר לוי. הם לא יושמעו בגלי צהל או גל"צ, תחנות אשר מעדיפות להשמיע שירים של זמרים שלא מוכרים אפילו 5,000 עותקים. מדובר בתחנות צבאיות שצריכות לשדר בכלל הודעות צבאיות, ולא שירים.
"אני עשיתי צבא, שירתתי במילואים, השתתפתי במלחמת לבנון הראשונה, ואני לא מקבל אפילו שנייה אחת של חסד בתחנות האלה? מה זה אומר? המדינה צריכה לזרוק את התחנות האלה כי הן דיקטטוריות, הן של רודן, לא של העם. מה רע בשיר 'תפילה של אמא' ששחררתי לפני חודש וחצי? אין שיר יפה כזה בארץ לשום אומן וגם לא יהיה. כמו שג'ימי הנדריקס הוא אומן לדורו, השיר הזה הוא לדור, ואם יש משהו בארץ ברמה הזו, אז שיראו לי".
ש זה שיר שאתה מאמין בו, לא אחרים.
"זה לא נכון, 'הקול היהודי' בארה"ב משמיע אותו, רדיו 106 משמיע, רדיו אריאל ועוד ועוד. הוא כן מגיע לאנשים, אך לא בתחנות הגדולות שלא מפרגנות. גם האומנים של היום, למרות שהם טובים, הם לא יוצאים החוצה באמת.
"למשל הראל סקעת, שירי מימון, נינט, הם לא כמו אייל גולן, אריק אינשטיין או שלמה ארצי שמתעסקים רק עם המוסיקה. החדשים משחקים בהצגות, נהיים שחקנים, הם לא יכולים למלא את קיסריה. האומן צריך להתמקד במוסיקה".
אתה מתפרנס מהשירה?
"לא. אני את המוסיקה עושה בשביל הכיף. אני מתפרנס מתמלוגים מאקו"ם ומביטוח לאומי. בעקבות המחלה הוגדרתי כנכה במאה אחוז".
אבל אתה מופיע לפחות?
"לא, כבר כמה שנים לא כי הייתי חולה. אני עושה יותר דברים באולפן".
אם כך, מדוע יש לך את האמרגן של זהבה בן, אלי בנאי?
"אני עובד איתו במשרד. אנחנו עושים כל מיני דברים משותפים, עכשיו אני מפיק שיר לזמרת החדשה שלו, דריאש".
מה עם להרוויח מהמוסיקה?
"אני לא חושב על זה ככה. אני חושב על היצירתיות, האומנות, לא הכסף מעניין אותי. אמנם כסף זה אמצעי, אך אני מסוג האנשים שגם על חומוס יחיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם