מפקד המחוז בפיקוד העורף: "במלחמה הבאה יפלו 400 טילים על חיפה"
לרגל חמש שנים למלחמת לבנון השנייה מספר מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף, אל"מ אנואר סעב, על ההכנות למלחמה הבאה. בראיון לזמן חיפה הוא מגלה: "ההערכות הן כי יפלו יותר מ-400 טילים על חיפה בפעם הבאה", ומסביר את ההחלטה להפוך את הכרמלית ומנהרות הכרמל למקלט להמונים
אחד הלקחים החשובים של קברניטי הצבא והמדינה אחרי מלחמת לבנון השנייה, הוא לשים דגש גדול על היערכות העורף, בידיעה שהמלחמה הבאה תתרכז בעיקר בפגיעות גדולות יותר בעורף, מאלו שידעה ישראל עד היום.
אם בשנים עברו קציני פיקוד העורף הגיעו יותר מהמערך הלוגיסטי בצבא, הרי שמאז המלחמה הוצבו יותר ויותר קצינים לוחמים בעמדות מפתח. אחד מאותם קצינים הוא אל"מ אנואר סעב, קצין מוערך בעל עבר קרבי עשיר.
אל"מ סעב קודם מהר בפיקוד העורף וקיבל בדצמבר 2009 לידיו את המחוז הכי רגיש, חשוב וקשה בארץ – מחוז צפון הכולל את העיר חיפה, הקריות וכמובן ישובי קו העימות.
"במחוז הזה יש חצי מסך הכל הרשויות בישראל, כ-123 רשויות. אני הבנתי שמדובר במחוז גדול מדי ולכן ביקשתי שמחוז הצפון יפוצל ויוקם מחוז חיפה. אחרי אסון הכרמל והשריפה הדבר אושר לי", מגלה אל"מ סעב. "אני בונה בימים אלו את מחוז חיפה, יחד עם מי שהיה מח"ט דרום בפיקוד העורף, והוא יהיה ממונה על מחוז חיפה".
כשאתה מדבר על הפקת לקחים, איפה עומדת מוכנות העורף לעומת 2006?
"כשהייתי מפקד מחוז מרכז בפיקוד העורף נפל לנו גראד בגדרה. יומיים לפני נפילת הגראד דרשתי מראש העיר להכין מנשרים שיחולקו בבתים, בהם היו הוראות איך להתנהל במקרה של נפילת רקטה, כמו איך להכין את הממ"דים ואיך להכין את הילדים להתפנות למקום מוגן.
"אחרי שנפל הגראד בגדרה הגיע אלינו אבא אחד ובידו המנשר והוא סיפר לנו שבזכות ההוראות במנשר ובזכות תרגול שנעשה, חיי הבת שלו ניצלו. הוא סיפר על ההתנהלות
"האבא ממש היה בדמעות כשסיפר לנו את זה. וזה אומר הרבה, שאין מה לזלזל בכל התרגולים שאנחנו עושים. תרגול הופך למציל חיים בזמן אמת. אנחנו הפקנו לקחים בכך שלא רק הכנו את התשתיות, אלא התחלנו בתרגולים ובהכנת מודעות הציבור.
"אנשים בצפון כועסים עליי שאני עושה ניסוי צופרים באופן תדיר ופעמים רבות, אומר אל"מ סעב בחיוך. "אבל אני רוצה לבדוק שמערך האתרעה וההזעקה יעבוד כראוי, לא כמו שקרה בלבנון השנייה אז היו מקומות רבים שכלל לא שמעו בהם אזעקות והטילים נפלו שם וסיכנו חיי אדם.
"אני מעדיף לנדנד לאנשים ולא לבדוק את הצופרים רק בימי הזיכרון והשואה. לשם השוואה, במלחמת לבנון השנייה היו 260 צופרים בכל מחוז הצפון, היום יש 801 צופרים".
לפני חמש שנים היו מקלטים ציבוריים רבים סגורים ומוזנחים, גם במקומות כמו קריית שמונה, מה השתנה מאז?
"צריך לחלק את התשובה לשניים. בישובי הצפון לאורך כל קו העימות דאגנו שמשנת 2006 לא יישאר מקלט אחד שלא שופץ, נצבע או הוכן לגמרי לכל מה שיבוא. השקענו בזה כסף רב. בערים כמו חיפה והקריות, ובכלל הייתי אומר בכל הערים בארץ, מקלטים הם לא הפיתרון.
"לדעתנו הפיתרון הטוב ביותר הוא ממ"דים, יצאה החלטה וחוק שמחייב לבנות ממ"דים בבניינים משנה מסוימת וניתנים תמריצים לבניית ממ"דים בבניינים ישנים, אבל אנחנו מודעים לכך שזה לא נעשה במידה מספקת.
"ולכן זה לא פותר את הבעיה. לכן הכנו מה שנקרא: תכנית מיגון רשותי (תמי"ר). הרשות צריכה לדאוג לבנות מרפאות ומקומות ממוגנים. הכוונה היא - לעומת מה שקרה בלבנון השנייה - שאנשים שביתם נפגע יהיה להם לאן להתפנות. במלחמה הקודמת זה לא היה. הפעם אנחנו מכינים מקלטים בבתי ספר, שיוכלו לקלוט את אותם אנשים ולהכין להם מקום להשתכן בו".
בשנתיים האחרונות, ובעיקר מאז השלמת בניית מנהרות הכרמל, דובר רבות על השימוש שיעזה בהן בזמן מלחמה. אל"מ סעב שעמד בראש הוועדה שבדקה את הנושא מגלה כי נפלה החלטה: "החלטנו שבזמן מלחמה מנהרות הכרמל יהוו מקלט לכ-6000 איש בשעת הצורך.
"לא רק הן יוסבו למטרה זו, אלא גם חלל הכרמלית בחיפה. "ואנחנו חושבים לפתוח במנהרות הכרמל אפילו בית חולים שדה. למרות ההחלטה שקיבלנו, נעדיף להשתמש במנהרות הכרמל כמוצא אחרון. הגענו למסקנה שבמקרה של טילים על ישובים, עדיף שהאזרח יישאר בביתו, שימצא איזור ממוגן כמו חדר המדרגות. למנהרות אנחנו נפנה אנשים שביתם נפגע ולא כאלו שביתם שלם".
עם סיום המלחמה דובר רבות על תמריצים וחקיקה שתביא לבניית ממ"דים חובה בבניינים חדשים ובהמרצת בנייה בבתים ישנים. אלא שרצון לחוד, ומציאות לחוד. לא רבים בעלי הבתים הישנים שמיהרו לבנות ממ"דים בביתם.
אל"מ סעב מודה: "מצב חיפה ביחס לערים אחרות עדיין טוב יותר, אבל אני מסכים שלא הייתה היענות לבניית ממ"דים שאפשר להסתמך עליה. לכן, לפני חודש יצאנו בקמפיין שמורה לכל אזרח למצוא את המרחב המוגן הקרוב אליו. לצערי, כל התמרוץ לבניית ממ"דים לא הצליח, אז כל מה שנותר זה להביא את כל האזרחים להכיר את סביבתם ולבחור אזורים מוגנים הכי טובים שיש בבית. אנחנו ממליצים על חדרי מדרגות ועל קומות ראשונות".
מדברים על כך שבמלחמה הבאה חיפה תספוג למעלה מ-400 טילים
"אני מסכים עם ההערכה הזאת. אני יכול לומר לך באחריות שבקריות ובחיפה יש צוותים בעיריות שמטפלים ברצינות בכל התרחיש האפשרי הזה. אנחנו גם הגברנו את המיגון והמוכנות של בתי החולים".
מה קורה עם המיגון של רמב"ם?
"במהלך המלחמה כשפינינו פצועים לרמב"ם חטפנו שם טיל, אלא שעכשיו יש תכנית חדשה לבניית בית חולים תת קרקעי. זה עוד לא מוכן ואני לא יודע כמה זמן זה ייקח".
כל האזור הוא פצצה מתקתקת עם מיכל האמוניה ומפעלי הבז"ן, דובר על מיגון המקומות הרגישים האלו, משהו נעשה בכלל?
"אני אגלה לך משהו, רק לפני שבוע וחצי אני ואלוף פיקוד העורף החדש, אייל אייזנברג, הגענו למיכל האמוניה ועלינו על גג המיכל המדובר - שמדברים רבות שצריך למגן אותו. ערכנו סיור שם, ואני רוצה לומר ביושר שמדובר במיכל האמוניה בין הממוגנים ביותר בעולם.
"אני לא יודע אם גג הבטון שדורשים להקים יפתור את הבעיה במידה וייפול שם טיל. יש לומר שמערכת ההגנה שם מצוינת. במקרה של פגיעה באזור מסוים יש מידור שמפריד בין כל האזורים האחרים לאזור שנפגע.
"ישבתי עם האלוף שם, ושמנו אמוניה במיכל קטן והרחנו. עמדנו על כל הסכנות ודנו בהם. אני מכיר את כל הסכנות במפעלים בכל אזור המפרץ. שיהיה ברור, אני לא אומר שלא קיימת סכנה, אבל אני חושב שמבהילים יותר מדי ומגזימים בזה. זה לא כמו שמתארים את זה, כאילו חיפה יושבת על חבית של חומר נפץ. כתבנו לא מעט פק"לים ועשינו לא מעט תרגולים לכל המפעלים במפרץ, בכדי למזער נזק עתידי".
השאלה אם המפעלים בכלל פועלים לפי ההוראות שלכם. אתם מצאתם שאותם מפעלים לא ממוגנים מספיק, אחרי המלחמה, האם הם מיגנו בכלל, או שאין לכם בכלל בקרה על כך?
"אנחנו עושים ביקורות שוטפות. אבל ברור שהאכיפה היא לא בידינו, אלא בידי משטרת ישראל. אבל אני יכול לומר שאחרי האירוע שקרה בבז"ן - כשהשאירו את האירוע בתוך המפעל ולא נתנו לזה לזלוג החוצה - זה מרגיע יותר".
אתה רגוע יותר?
"תפקידי זה תמיד להיות מוטרד ומודאג, כי ברגע שאני אפסיק לדאוג, אני לא אעשה את תפקידי. אבל הפעולות שעשו כדי למגן את המקומות האלו הביאו לכך שהמקומות האלו ממוגנים שבעתיים ממה שהיו ב-2006".
לאחרונה התקבלה החלטה כי בחיפה יוצבו בכמה מקומות מערכת "כיפת ברזל". אל"מ סעב מאשר את זה ומסביר: "מדינת ישראל זו המדינה עם שכבות ההגנה הכי טובות.
"נדע למגן את העיר חיפה במקומות האסטרטגיים, שאני מעדיף לא לפרט. אני יכול לומר לך שחיפה קיבלה עדיפות עליונה בעניין ההגנה, כולל כשמדובר במערכת 'כיפת הברזל'. יש מיגון אקטיבי ולא רק מיגון פסיבי בעיר חיפה".
מה הצעד הכי משמעותי שפיקוד העורף עשה מאז המלחמה?
"בעיקר בשלוש השנים האחרונות, בזמן האלוף יאיר גולן, נבנתה מעטפת שמכילה בתוכה שיתוף פעולה הדוק בין הרשות המקומית ויחידות צה"ל, לצד מערכת אתרעה מאוד מתקדמת.
"הכל מתבסס על חוק העורף החדש, שנותן סמכות לפיקוד העורף לפקד על כל שטח ישראל בזמן מלחמה. כלומר, המשטרה, כיבוי אש ומד"א יהיו כפופים להוראות פיקוד העורף. כך פעלנו ב'עופרת יצוקה', שם גם הייתי מפקד מחוז מרכז וזה פעל מצוין".
איזו נקודה עדיין לא טופלה כראוי?
"כל נושא מסיכות האב"כ. אני מקווה שתוך שנתיים תהיה חלוקת מסיכות לכולם, דבר שטרם נעשה. ועדיין אין לנו מיפוי טוב של כל המקומות הממוגנים ברשויות".
אל"מ סעב התבטא לאחרונה בצורה נוקבת ומתח ביקורת על כך שהורים מעדיפים לשלם כספים לבתי הספר, מאשר לממן לילדיהם מסיכות אב"כ. "האזרח צריך לקבל אחריות על המשפחה שלו. צריך להיות תמיד מוכנים להכל. אני לא רוצה לראות מה שקרה באחד מהישובים בדרום, כשטיל נפל ליד בית והממ"ד בבית היה סגור, למה? כי לאבא היו שם מסמכים והוא נעל אותו. האזרחים צריכים לקבל גם הם אחריות על עצמם והגנתם,, מסכם אל"מ סעב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם