שכ' כפר גבירול ברחובות: התושבים יוצאים לקרב נגד בית המדרש
מועצת עיריית רחובות הקצתה לעמותה דתית בעיר מגרש של 400 מ"ר ברחוב מורן בשכונת כפר גבירול, המיועד לגני ילדים ותחנת טיפת חלב. זאת למרות שוועדת משנה להקצאת קרקע המליצה להסתפק בהסכם שימוש. בשכונה כבר הקימו ועד פעולה וחוששים שעל הקרקע תקים העמותה בית מדרש גדול עם מלונית לאברכים
כמה מחברי המועצה טוענים כי ההקצאה נוגדת את התב"ע החלה על הקרקע, וכי עמותה זו פלשה בעבר לאותו מבנה של 70 מ"ר. מנגד טוען יו"ר העמותה כי היא מחזיקה במבנה כחוק כבר עשר שנים.
קצת רקע: המדובר בעמותה בשם "בית מדרש אור ושם מרכז קהילתי רוחני אבן גבירול רחובות ע"ש מו"ר הרב אור שרגא יזדי זיע"א" (או בקיצור: "אור ושם"), שנוסדה לפני כעשר שנים.
חלק ממטרותיה: עריכת הילולה לכבוד הרב אור שרגא יזדי שעל שמו נקראת העמותה, הקמה, ניהול ואחזקה של כולל אברכים ובעלי בתים, הענקת מלגות לאברכים, עזרה ותמיכה במשפחות נזקקות, מתן שיעורי תורה וחוגים תורניים לילדים, נוער, נשים ומבוגרים.
ממסמכי העמותה עולה כי בשנת 2008, למשל, הוציאה העמותה 42,000 שקל על מלגות לאברכים וכ~51,000 שקל על פעילות תורנית. בשנת 2009 הוציאה העמותה כ~72,000 שקל עבור אותן פעילויות.
העמותה פועלת בשנים האחרונות מצריף ישן שצבעו מתקלף. הצריף הוקם בשנות החמישים של המאה הקודמת, בשכונת כפר גבירול, וגודלו 70 מ"ר. הצריף, שגילו נתן בו את אותותיו, ניצב על קרקע ששטחה כאמור 400 מ"ר. בביקור במקום ראינו שרידי אשפה פזורים במגרש והזנחה רבתי.
בסמוך לצריף ניצב בית כנסת שנבנה בשנים האחרונות ומשמש את תושבי השכונה, ובו אף קיים אולם שמחות קטן. בעבר פעל בית הכנסת מתוך הצריף הישן.
"לא פלשנו לשום מקום", מתרעם אבי אברהם (52), המשמש יו"ר עמותת "אור ושם". "הצריף שימש את מתפללי בית הכנסת, ובאופן ספונטני התחלנו לקיים בו שיעורי תורה. לאחר שבית הכנסת עבר למיקומו החדש, נשארנו שם".
לפני יותר מ-15 שנים יזמה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תב"ע חדשה על הקרקע בכפר גבירול עליה ניצב אותו צריף ישן. לפי התוכנית, על החלק מהמגרש ייבנה בית כנסת (ואכן כזה נבנה שם), והחלק השני של המגרש מיועד לגן ילדים ותחנה לבריאות המשפחה. הצריף, כמובן, מיועד להריסה במסגרת הבנייה החדשה. אגב, במרחק מטרים בודדים משם מוקמת שכונת "מערב רחובות", שתכיל כאלף יחידות דיור.
כבר לפני כשנתיים פנתה העמותה אל עיריית רחובות וביקשה להקצות לה
לפני חודשיים דנה ועדת משנה להקצאת קרקע בנושא, והחליטה לא לקבל את המלצות הוועדה המקצועית אלא לערוך לעסוק עם העמותה הסכם שימוש במקום הסכם הקצאה. כלומר, הסכם לתקופה קצרה ומוגבלת לשימוש במבנה ותו לא.
לאחרונה הגיעה הסוגיה להכרעת מועצת העירייה, שהחליטה כאמור ברוב קולות, 12 בעד וחמישה מתנגדים, לאשר את המלצתה של הוועדה המקצועית - להקצות לעמותה את המבנה והקרקע. חבר המועצה חנניה וינברגר, החבר בוועדת המשנה להקצאת קרקע, היה ראשון למתנגדים להקצאה. "אני מתפלא", אמר במהלך הדיון במועצת העירייה, "איך ועדה מקצועית בראשות מנכ"ל ובהשתתפות יועצת משפטית, ההחלטה שלהם היא להקצות קרקע בניגוד לחוק".
בוועדת המשנה להקצאת קרקע חברים חברי המועצה פנחס הומינר (יו"ר), לואיס בר ניר, חנניה וינברגר והרצל טובלי. למעט הומינר, כל היתר הצביעו נגד המלצת הוועדה המקצועית להקצות לעמותה את המבנה והקרקע והציעו להסתפק במתן זכות שימוש.
"התנגדתי להקצות להם את השטח", אומר לנו טובלי, "הם פלשו למבנה ועכשיו ניתן להם אותו במתנה? מקסימום שישתמשו בשטח בלבד, כך שיישאר ברשות העירייה ללא הקצאה".
"אני חושב שאסור לתת פרס לפולשים, בלי קשר לסיבה שבגינה הם פלשו", אומר חבר המועצה יניב מרקוביץ', שהצביעה נגד ההקצאה במועצת העירייה, "אין לי התנגדות להקמת בתי כנסת, ההפך, אך יש לי בעיה עם אנשים שלוקחים את החוק לידיים ועושים מה שהם רוצים.
"כפי שאמרתי כבר בתחילת הקדנציה, בכל מה שקשור להקצאות אני בוחן כל בקשה ומחליט בהתאם לנסיבות. צריך לזכור שהקצאת קרקע זו הטבה מאוד גדולה, ולכן אני חושב שאת ההקצאה הספציפית לא היה נכון לאשר בגלל הנסיבות של המקרה, ובודאי שלא לאשר הקצאה של שטח כל כך גדול".
"כל השכונה הייתה בעבר הרחוק בנויה מצריפים כאלו", מספר לי אבי ינקוביץ', יו"ר ועד הפעולה שנבחר השבוע בשכונה במטרה למנוע מהעמותה להקים בית מדרש חדש על הקרקע שהוקצתה לה.
בית המדרש פועל כבר שנים, מדוע דווקא עכשיו אתם יוצאים נגדו?
ינקוביץ': "כי היום הם קיבלו שטח גדול יותר ויש להם תוכניות. הם מדברים על כך שבעוד כמה שנים יהיה להם את הכסף לשיפוץ, וזה יהיה ממש קומפלקס עם מלונית לאברכים, אולם שמחות וחדרי לימוד רבים, שיביאו לכאן רעש ומחסור בחניות. כל עוד היו לומדים תורה בתוך בית הכנסת, זה לא היה מפריע לאף אחד.
"אבל ברגע שהפכו את זה למשהו גדול, הקצו לשם כך קרקע ויגייסו כספים למימון מבנה ראוי, זה כבר בעייתי מבחינתנו. אז יכול להיות שבשנים האחרונות הצורך לגן ילדים וטיפת חלב לא עלה, אבל כעת בהחלט שהם רלוונטיים. השטח היה מוקצה למטרה הזאת, בהמתנה, וזה שהוא נותר ריק לא אומר שחייבים להשתמש בו למשהו אחר. זו קרקע שצריכה לשמש לטובת תושבי השכונה, יש מישהו שישב וחשב על פוטנציאל הגדילה של השכונה ויבוא יום ונצטרך את הקרקע".
ומה באשר לבית מדרש?
"אין בשכונה מספיק תלמידי ישיבה שיהיו בו. לא אמורים לבנות אותו בתוך השכונה הקטנה והצפופה הזאת. יגיעו אליו רק תלמידים מבחוץ אז שיבנו אותו באזור תעשייה".
דבר נוסף שמטריד את תושבי השכונה היא מצוקת החנייה העתידית אם וכאשר הקרקע אכן תעבור לידי העמותה. אומר לנו צביקה, תושב האזור: "עם תלמידי הכולל ומתפללי בית הכנסת גם ככה קשה למצוא חנייה, לפעמים מסתובבים שעות ומחפשים, אז מה יהיה עכשיו?".
הרבה מאבקים דתיים יש ברחובות.
ינקוביץ' מתנסח בזהירות. "אנחנו לא במאבק דתי. מה שכן, אפשר לראות במידת מה אפליה מתקנת. התחושה היא שיש יותר תקציבים שהולכים לגופים דתיים מאשר חילוניים. אין לי מושג מה קרה לפני מלול, אולי יש אפליה מתקנת בגלל חסרים אמיתיים או שיש זריקת תקציבים כדי לתפוס עמדות ו'לשים את הרגל בדלת' עד הבחירות הבאות".
יו"ר העמותה אבי אברהמי לא מבין על מה המהומה. "אנחנו עמותה שעושה דברים טובים, עוזרת לנזקקים. סך הכל ביקשנו מקום בשכונה כי אני גר כאן כל חיי. לא ביקשנו הקצאה של כל המגרש, רק את הצריף".
איך זה שקיבלתם חצר של 400 מ"ר אם רציתם רק את המבנה?
"לא ביקשנו, באמת שרצינו רק את הצריף".
הוקצתה לכם גם חצר של 400 מ"ר. אין לכם תוכניות להתרחב?
"אין לנו כסף לזה. יש לי המון חוגים והרצאות שאני רוצה לקיים, אבל אין לי את המקום לכך".
אז יש כוונת התרחבות?
"גם אם כן, זה לא יהיה כולל. אני אדם דתי, לא חרדי, הולך עם כיפה, ואם נבנה אז יהיה מרכז קהילתי רוחני ולא בית מדרש, כמו השמועה שהופצה בשכונה. אני רק רוצה שילדים ומבוגרים יוכלו ללמוד תורה. הצריף במצב לא טוב, הוא מטונף ומלא נמלים, גם יש בו אסבסט. אני חלילה לא רוצה לפגוע בחברי השכונה בפועלי".
תושבי השכונה מודאגים מבעיית חנייה.
"אני מודע לכך ומחכה להוראות ותשובות מהעירייה".
גורם בשכונה אומר כי גם בוועד בית הכנסת הסמוך לא מרוצים מההקצאה. "הם ביחסים טובים עם העמותה, וגם תושבי השכונה, אבל לצריף יש ערך סנטימנטלי, והוועד מפחד שהעמותה תהרוס אותו לצורך בניית בית מדרש גדול".
אגב, בדיון במועצת העירייה אמר חבר המועצה עוזי סלנט: "היה ויש הקצאה, אזי ישנם קריטריונים שמי שמקבל את ההקצאה צריך להוכיח שיש לו את היכולת ולהתחייב שתוך כך וכך הוא...",
וראש העירייה רחמים מלול קוטע את דבריו וממשיך: "ולא, הקרקע חוזרת לעירייה". לשאלה את דבר זה מתקיים, מזרז אותו מלול: "כן, כן, כן. בית מדרש אור ושם, מי בעד?".
עיריית רחובות בחרה שלא להתייחס לדברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם