הומוסקסואל שנדרש להפסיק לתרום דם: "זו חוויה משפילה"
כבר 15 שנים מקפיד ארז מראשון לציון לתרום דם, לפחות פעמיים ואפילו שלוש פעמים בשנה. לפני שבועיים הוא גילה לאחות שהוא הומוסקסואל ומנהל מערכת זוגית ארוכת שנים ויציבה ונדרש לא לתרום יותר. ארז: "לא הייתי עושה שום דבר שעלול לסכן את הזולת"

עוד מימי שירותו הצבאי נהג ארז לתרום דם, בדיוק כפי שנהג אביו לעשות במשך שנים. תוסיפו לכך את העובדה שבדמו של ארז זורם דם נדיר מסוג o מינוס, ותקבלו את העובדה שעבור ארז תרומת דם היא חלק בלתי נפרד מהחיים. באתר מד"א רצה פרסומת בולטת בצידי עמוד הבית.
נאמר שם בגלוי כי הארגון "צמא" לתרומות דם מסוג o מינוס, אשר יכול להיתרם לכל אדם, ומצד שני, בעלי דם זה יכולים לקבל תרומה רק מאדם בעל סוג זהה. "הדם שלכם יכול להציל חיים", נכתב שם, וארז לא חשב פעמיים. במשך למעלה מ-15 שנה, פעמיים-שלוש בשנה, הוא מתייצב ומעניק מדמו למען אנשים אותם לא יפגוש לעולם.
אבל מסתבר שיש משהו חשוב יותר מהעובדה שהדם של ארז מציל חיים. מסתבר שהעובדה שארז הוא הומוסקסואל, קריטית עבור שירותי הבריאות במדינה המפותחת ביותר במזרח התיכון.
"הייתי,
אז מה קרה לפני שבועיים?
"אני ובן זוגי ב~11 השנים האחרונות נוהגים לענוד טבעת על האצבע, מעין טבעת נישואין. הפעם האחות הבחינה בכך, בירכה אותי במזל טוב ושאלה בחיוך אם זו אישה טובה".
ומה ענית?
"התלבטתי אם להתחמק ממתן תשובה ברורה, אך בסוף החלטתי ללכת עם האמת ועניתי ש'זאת לא אישה, זה גבר'. החיוך נמחק בבת אחת מהפנים שלה. לצערי, מה שחששתי שיקרה, אכן קרה. היא אמנם עשתה זאת בנימוס, אבל הבהירה לי בצורה חד משמעית שהיא לא יכולה לקחת ממני דם".
ארז מציין שלאורך השנים הוא פשוט בחר להתעלם מהסעיף בטופס התרומה, אשר מבקש לדעת אם התורם קיים יחסים הומוסקסואלים בחייו. הסעיף המדובר קובע תחת קטגורית "מצבים בהם לא ניתן להשתמש בעירוי":
"התורם מקיים אורח חיים העלול להגביר את הסיכון למקבלי הדם כמו שימוש תוך ורידי/הסנפת סמים, קיום יחסי מין עבור תשלום, קיום יחסי מין בין גברים לאחר שנת 1977 ועוד". בהתחשב בכך שארז נולד לאחר שנה זו, הוא למעשה אינו רשאי לתרום דם לעולם, ולא משנה כמה אישורים על בריאותו הוא יביא.
האחות הסבירה מדוע אינה יכולה לקחת ממך דם?
"היא אמרה שזה לא תלוי בה ושאלו החוקים של משרד הבריאות, ושהיא עלולה להיות מפוטרת אם תיקח ממני דם בסיטואציה הזו. הבנתי שהיא לא האשמה, ביקשתי לדבר עם מנהל או אחראי. נתנו לי טלפון של אחד מהם, שוחחנו, ניסו להסביר לי מה עומד מאחורי התקנות, אני ניסיתי להסביר שהתקנה מגוחכת. כמובן שלא הצלחנו לשכנע האחד את השנייה".

איך הרגשת באותם רגעים?
"ברור שהסיטואציה הייתה משפילה. הרי שנים אני תורם דם, ומעבר לכך, אני חי עם בן זוג באופן קבוע, אני בודק את עצמי מידי כמה חודשים, למרות שאני מקפיד לקיים יחסי מין בטוחים. זה אבסורד שגבר סטרייט שנוהג לקיים יחסי מין ללא אמצעי הגנה יכול לתרום דם, ואני לא".
ארז מבקש להבהיר: "חשוב להדגיש שלא הייתי עושה שום דבר שעלול לסכן את הזולת. חשובה לי בריאותי ובריאות הנתרם שיקבל את המנה ממני. לא הייתי תורם אם היה לי הספק, ולו הקטן ביותר, שמצב בריאותי אינו מאפשר זאת".
החלק העצוב בסיפור הוא שאכן במרפאה המדוברת לא עשו שום דבר בניגוד לכללי החוק או האתיקה. הכלל ברור ונוקשה, ואינו מאפשר חריגה ממנו. חריגה שכזאת מסכנת את האחות או הרופא בהשעיה, פיטורין ואף הליכים משפטיים כנגדו. כך גם הגיבו באותה מרפאה כשפנינו אליהם.
חשוב להדגיש: אוכלוסיית ההומוסקסואלים הם לא היחידים המופיעים ב"רשימה השחורה" של אגף תרומות הדם במגן דוד. למשל, מדינות אפריקה, האיים הקאריבים ודרום מזרח אסיה משנת 1977. כלומר, ילד אתיופי שנולד, למשל, בשנת 1980, או ניגרי שנולד ב~1995 לא יוכלו לתרום דם בכל חייהם בישראל.
ויש עוד עניין בעייתי בנושא – אדם אשר בוחר לתרום דם בישראל, מבטח אותו ואת משפחתו באופן אוטומטי למשך שנה מבחינת התרומות, כך שבעקבות הגילוי המרעיש של המרפאה לגבי נטיותיו המיניות, משפחתו של ארז לא תהיו מבוטחת יותר לעולם.
"כולנו נעות בכיסא באי נוחות כשאנו נתקלות בסיטואציה הזאת", מספרת אחות בכירה באגף תרומות הדם באזור השפלה. "ברור לנו שזה לא צריך להיות, שיש בקריטריון הזה המון טעם לפגם, ועדיין, אין הרבה שאנחנו יכולות לעשות בנידון".
יש בך צד שמסוגל להבין את החוק?
"תראה, הכוונה פה לא רעה. בסך הכל רוצים להבטיח עד כמה שניתן שאם מחר אתה זקוק לדם, לא תקבל דם של אדם שחולה במחלות שעלולות לעבור אליך. אבל לדעתי צריך לשפוט כל מקרה לגופו ולא להכתים אוכלוסייה שלמה".

אם, חלילה, היית זקוקה לדם, היה משנה לך אם את מקבלת אותו מגבר סטרייט או לא?
"ממש לא. אני יודעת את הנתונים על החולי בקרב האוכלוסיות השונות, וההבדלים לא כאלו משמעותיים כמו שנוטים להציג אותם. יש בריאים וחולים פה ושם, ואף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מה טיב הדם שנתרם ומועבר הלאה".
שוחחנו בנושא עם פרופ' עינת שנהר, מנהלת שירותי הדם במגן דוד אדום בישראל.
עינת, מה את יכולה לספר לנו על התקנה המדוברת? מדוע היא קיימת?
"מדובר בתקנה אשר מציגה קבוצות שונות באוכלוסיה אשר נמצאות בסיכון גבוה למחלות דם שונות בראשן איידס ודלקת כבד נגיפית. אנו אומרים לאנשים מקבוצות אלו שאנחנו לא נשתמש במנות הדם שייתרמו על ידם. אנחנו מצפים שהם יקבלו את זה וינהגו באחריות אישית".
זה קיים במדינות נוספות בעולם?
"בהחלט. בכל מדינות העולם קיים סעיפים דומים ולרוב נוקשים יותר. בארה"ב, למשל, דורשים ממך באופן ברור לציין אם קיימת יחסי מין הומוסקסואלים. בארץ פשוט נותנים את רשימת הקבוצות שבסיכון, ואומרים לך – אתה חלק מהן? לא תודה".
את מבינה את התחושות הקשות של גברים מהקהילה?
"ללא ספק, אבל אני עומדת מאחורי התקנה שהיא מוצדקת. תמיד כשדוחים תורם, זה פוגע, אבל אנחנו צריכים לחשוב על שני הצדדים – התורם והאדם המקבל את התרומה. אנחנו בקשרי עבודה ישירים עם הקהילה, שברובה מבינה את הצורך שלנו לא לקחת סיכון.
"לצערי, אחרי שנים של ירידה באחוז הנשאים בקרב חברי הקהילה, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית וכיום הם במקום הראשון באחוז הנשאים, יותר מילידי אתיופיה שהיו עד לפני כמה שנים. חשוב להדגיש, עם כל הבדיקות המתוחכמות שיש כיום, עדיין יש תקופת חלון שבה המחלה כבר קיימת בדם אך עדיין אינה ניתנת לגילוי".
יש סיכוי שזה ישתנה בעתיד?
"הכל אפשרי, אנחנו הולכים לפי העולם ועוקבים בתשומת לב אחר פרסומים של משרד הבריאות. מדובר בעניין דינאמי. מי חשב שאי פעם לא נרצה דם של אדם שביקר באנגליה בשנים מסוימות, אבל הגיעה 'הפרה המשוגעת' וטרפה גם את זה".
בכנות, גם אם היה לך בן או קרוב משפחה הומוסקסואל היית בדעה הזאת?
"בהחלט כן. אני מבינה את הרגישות של העניין, אבל אנחנו חייבים במקרה הזה לפעול בצורה עניינית ומקצועית, וזה מה שאנחנו עושים".