עשרות בתים נטושים בירושלים, למה איש לא מאכלס אותם?
בזמן שתושבי ירושלים מוחים על יוקר הדיור, עשרות מבנים בעיר ניצבים ללא שימוש. תנועת "התעוררות" החליטה לגלות יוזמה: היא הקימה צוות ציידי בתים, וזה מיפה את כל הבניינים הנטושים בעיר. "זמן ירושלים" מציג את מפת המקומות שיכולתם לגור בהם
כעת מתברר כי ייתכן שפתרון חלקי לבעיה מצוי בידי עיריית ירושלים: בדיקה של חברי תנועת "התעוררות" מגלה כי ברחבי העיר מצויים מבנים נטושים רבים, חלקם עומדים ללא שימוש כבר עשרות שנים.
בסקירה שערכו גילו חברי "התעוררות" למעלה מ-40 מבנים ובהם 200-150 דירות ריקות, היכולות לשכן כ-600-500 איש. הסקירה נערכה במסגרת פרויקט שהחל לפני כשנה וחצי, אז התחיל צוות "ציידי בתים נטושים" למפות בנייני מגורים נטושים ומוזנחים בעיר. אלה מהווים כיום מוקד משיכה להומלסים ולנרקומנים, בזמן שמחירי הדיור הולכים ומאמירים.
"יום אחד נתקלתי במודעה של 'התעוררות' שהכותרת שלה הייתה 'ציד בתים נטושים'. הם הזמינו את כולם לערב ציד. הרעיון היה לצאת לרחובות, למצוא בתים נטושים ולצלם אותם", מספרת נטע בן עזרא, סטודנטית לצילום שהייתה ממונה על צילום המבנים נטושים.
בן עזרא מציינת כי "כשחברי 'התעוררות' פנו לעירייה כדי לבדוק מה היקף התופעה לא היה להם מושג, לא הקדישו שם שום משאבים לזה. כשראו ב'התעוררות' שלעירייה אין מושג, הם החליטו לקחת יוזמה ולעשות את העבודה השחורה".
הרעיון לפרויקט מתבסס על מודל דומה שנוסה בבוסטון, ולדברי חברי "התעוררות" פועל שם בהצלחה גדולה. לאחר שהרשות המקומית בבוסטון מיפתה את המבנים הנטושים, היא פנתה לבעליהם כדי שישפצו אותם.
אם בעלי הדירות לא עשו זאת, העירייה שיפצה את הנכס ושלחה לבעלים חשבונית לתשלום. אם גם הפעם הבעלים לא שילמו את החשבון, העירייה עיקלה את הנכס. "במודל בוסטון הצליחו לצמצם את מספר הבתים הנטושים ב~50 אחוז תוך כמה שנים", מסבירה בן עזרא.
"הפרויקט כלל כמה שלבים", מספר אורי אבן חיים, סטודנט לאדריכלות שממונה על מיפוי המבנים בפרויקט. "אחרי שמקבלים אינפורמציה על מבנה, מפעילים את הצוות בשכונה. הצלמת הולכת למקום, מוודאת שהבניין באמת נטוש ומצלמת אותו".
אולי זה נשמע כמו משימה פשוטה,
אבן חיים ממשיך ומספר כי "לאחר שמצלמים אנחנו מכניסים את הצילום למערכת המיפוי הממוחשבת שלנו". לדבריו, באותו זמן ממשיכים בתהליך בניסיון למצוא מי הבעלים של הדירה או הבניין.
"הוצאנו את כל מספרי המגרשים של הבניינים האלה בשביל לנסות להבין מי הבעלים, ומתוך זה לנסות להבין למה לא משתמשים בבניינים האלה למגורים. כרגע הם משמשים מקום מפלט לעבריינים, הומלסים נרקומנים". המטרה הסופית, לדבריו, היא "להחזיר את הנכסים הללו לשימוש הציבור שלנו".
באופן לא מפתיע, מאחורי חלק מהבתים הנטושים התגלו סיפורים אפלים. "יש בית נטוש בסמטת עובדיה סומך בנחלאות. זה בית קטן באמצע סמטה שבקושי מזהים שהוא נטוש. דרך הסורגים שלו ראיתי ארון מלא שמלות וצעיפים. מסביב הכול בלגן - הכיסאות שבורים, הטיח מתפורר - אך בבית היו וילונות מתחרה. אפשר לראות שמישהו חי שם ופיתח את המקום, אך משהו קרה ומישהו עזב אותו בחופזה", מספרת בן עזרא.
כשהגיעה לצלם את המקום היא דפקה בדלת של השכנים כדי לנסות להבין מה הסיפור מאחורי הבית, והאם הוא אכן נטוש. הם סיפרו לה שבבית חייתה אישה מבוגרת שהסתכסכה עם השכן.
"הוא ניסה לגרום לה למכור את ביתה, והיא התנגדה", היא מספרת את מה ששמעה מהשכנים. "יום אחד האישה נהרגה בביתה בנסיבות מסתוריות. אמרו שהייתה תאונה בבית, אבל הילדים שלה היו בטוחים שהשכן עשה את זה. הם החליטו לעזוב את הבית ולהשאיר אותו ככה, בדיוק כפי שהיה, וכך הבית נראה עד היום".
לצד בתים ודירות נטושות, צוות הפרויקט גילה גם כמה בניינים שלמים נטושים לחלוטין, שיכלו לשמש בית חם לרבים. בין הבניינים הנטושים נמצא מלון הנשיא – בניין בין שש קומות בפינת הרחובות אחד העם קרן היסוד, הנמצא בבעלות לב לבייב. אף שזהו מתחם יקר במרכז העיר, לא נעשה בו שימוש כ~20 שנה. בעבר היה במתחם בית מלון קטן, אך מאז הוא עבר בין בעלים שונים שתכננו להופכו למקום מגורים. כיום הוא מוגדר כמבנה מסוכן שמיועד להריסה.
המבנה ההיסטורי של מלון ארץ ישראל, המיועד לשימור, נמצא גם הוא ברשימה השחורה של הנכסים הבלתי מנוצלים. המבנה ממוקם בין רחוב קינג' ג'ורג' לרחוב אבידע, במתחם קק"ל, והוא בעל ערך ארכיטקטוני והיסטורי רב. לפני כשנתיים פרצה בו שריפה וקומת הגג נהרסה לגמרי. לצדו שוכן בניין "סולל בונה", ששימש את חברת הבנייה הגדולה בארץ. גם הוא, כמו שכנו, מוזנח ומשמש כיום הומלסים ונרקומנים.
לאחר שהחברה מכרה אותו לפני כ~20 שנה הבניין עבר בין ידיים שונות. הבעלים הגישו תכניות לבנות בו בית מלון או להכשירו למגורים, אך אף אחת מהן לא יצאה לפועל. כעת, ככל הנראה, הבניין אמור להיהרס. לעומת זאת, מלון ארץ ישראל מיועד לשימור. הוא מועמד לשיפוץ במסגרת פרויקט להכשרת משרדים של הסוכנות היהודית, אולם מועד תחילת הפרויקט לא ידוע.
גם בית פרשטה ברחוב כור, מבנה בן ארבע קומות שבנו האחים ישראל, ריק כבר עשר שנים ומסוכן להתגורר בו או להפעיל בו משרדים. ב"התעוררות" מספרים כי הבתים שיש מאחוריהם סיפורים מעניינים יוצגו באירוע "בתים מבפנים" בנובמבר.
"בימים שמצוקת הדירות גדולה כל כך, ממש כואב הלב לראות בניין נטוש שיכול להיות בית לעשרות משפחות. לא צריך להקל בזה ראש", אומרת מירב כהן, חברת מועצה וחברת תנועת "התעוררות".
היא אומרת כי אחת ההצעות של התנועה היא להעלות את תשלום הארנונה בעבור דירות שאינן מאוכלסות לאורך זמן רב. "אני מקווה שהמהלך ייצא לפועל, ויסייע בתופעת הבתים הנטושים ודירות הרפאים שמחזיקים תושבי חו"ל", היא מצהירה.
"אולי ארנונה גבוהה יותר תהיה מהלך כלכלי יעיל מספיק כדי למזער את התופעה". כהן פנתה לגורמים בעירייה בנושא כדי שיעזרו בתהליך המיפוי, משום ש"להם יש כלים נוספים, כמו 'הגיחון' והארנונה, אשר מקלים על המיפוי. אנחנו עשינו זאת באמצעות סיורים". לדבריה, כל הגורמים הביעו נכונות לעזור.
בעוד כהן ושותפיה ממשיכים לחפש דרכים משפטיות וחוקיות לגרום לבעלי הדירות לשפץ את המבנים, האדריכל דוד קרויאנקר אופטימי פחות, או כפי שהוא מגדיר זאת - רציונלי יותר. קרויאנקר מסביר כי לחלק גדול מהבתים הנטושים יש תב"ע (תכנית בניין עיר) משלהם, ובשל נסיבות משפטיות או אחרות התכניות לא התממשו במשך זמן רב. "בגדול לרשויות אין שליטה על כל הנושא הזה", הוא קובע.
"גם אין להן אמצעים לכפות על הבעלים לקדם את שימור הבניינים או להרוס אותם ולבנות מבנים חדשים במקומם, בגלל הבעיות באישור תכניות בניין עיר. אין דרך לכפות את זה עליהם, וחבל שזה ככה, אבל זו המציאות", הוא אומר. "זה לוקח המון~המון שנים. קשה לדרוש מהבעלים של אותם בניינים שבתקופת הביניים, עד שהתכנית תאושר סופית, ישפצו אותם לשימושים אחרים. זה דבר שאין אפשרות לכפות על הבעלים גם מבחינה חוקית".
לדברי קרויאנקר, בעיה נוספת שעשויה לעכב שיפוץ או שימור של המבנים הנטושים היא סכסוכים בין כמה בעלים של אותו מבנה. "בדרך כלל פרויקטים כאלה מצרפים כמה שותפים בגלל העלות הגבוהה של הרכישה והבנייה, וכעבור כמה שנים מתחילים ויכוחים ביניהם", הוא מספר.
לצד זה גם קיימת בעיה מוכרת של מערכות מסורבלות ולא יעילות, ופרויקטים שנסחבים במשך שנים. קרויאנקר חותם את דבריו באמירה לא מעודדת: "גם כאשר ליזמים יש רצון, דברים מתעכבים בגלל היתרים ורשויות. אני פסימי מאוד ולא חושב שיש לכך פתרון של ממש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם