שדר הרדיו מנחם טוקר: "הייתי מראיין שוב את הבת של שי ניצן"
הוא כבש את הרדיו הדתי והחרדי והנעים בקולו ב-102 החילוני, אבל מחוץ למגזר מעטים הכירו את מנחם טוקר. זה השתנה כשניהל ריאיון קצר ברדיו גלי ישראל עם הילדה בת ה-12 של שי ניצן. ח"כ ניצן הורוביץ דרש שייענש, טוקר הושעה ובברנז'ה חגגו. היום טוקר לא מתחרט, ומספר שהיה חוזר על המעשה שוב
השם הזה מצלצל לכם מוכר אבל אתם לא בטוחים מאיפה? הנה התשובה: לפני כחודש טוקר שוחח בשידור חי עם בתו בת ה-12 של המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, על רקע מעצר הרב דב ליאור. במעשה זה הוא עורר עליו את זעמם של רבים בישראל, בפרט בקרב חוגי שמאל, אבל נגיע לכך בהמשך.
בינתיים, חזרה למוזיקה. כמי שמתפקד כשליט הבלתי מעורער של הזמר החסידי בישראל שנים רבות, טוקר (36) מבין היטב מה הציבור הדתי-חרדי, המהווה את המאסה העיקרית של מאזיני המוזיקה שהוא משדר באדיקות, אוהב לשמוע. אבל טוקר הוא יותר מאוזן רגישה ללהיטים. לאורך השנים הוא גם ביסס את מעמדו כמי שבידיו לחרוץ את גורלך להצלחה או לכישלון - בתנאי שאתה זמר חסידי שמת להצליח כמובן. הוא המושח והוא גם התליין, והוא יודע את זה.
"זה לא שמנחם טוקר הוא הדידי הררי של הזמר החסידי - דידי הררי הוא המנחם טוקר של המוזיקה המזרחית", אומר טוקר וצוחק. "כשהייתי ברדיו קול חי כינו אותי אליקו של הציבור החרדי, ב~102 אף~אם הייתי קוטנר של הזמר החסידי, ועכשיו בגלי ישראל אני דידי הררי של המוזיקה החסידית. רק הווארד סטרן של הציבור החרדי אף אחד עוד לא קרא לי. עם זאת, עשיתי ברדיו החרדי והדתי דברים שאף אחד לא עשה לפניי".
לדבריו של טוקר, ההוכחה הניצחת לכישרונו היא שמאז פיטוריו מרדיו קול חי בינואר 2006 ברעש גדול, אחרי שמונה שנות שידור פורות בתחנה, התחנה נמצאת בירידת פופולריות מתמדת. עד ממש לאחרונה קול חי הוסיפה להוביל את תחנות הרדיו הדתיות והחרדיות בישראל מבחינת היקפי האזנה, אולם בשבוע שעבר נפל דבר: מסקר טי-ג'י-איי שהתפרסם לפני כשבועיים עולה כי בפעם הראשונה מאז הקמתו, איבדה קול חי את המקום הראשון.
במקומה זכתה בתואר הנכסף תחנת הרדיו החרדית קול ברמה. ברדיו קול חי דחו את הטענות בביטול, ואמרו: "יש עליות ויש ירידות, אנחנו עדיין בראש". אבל לטוקר זה לא משנה. הוא ממשיך לטעון בתוקף כי לא זו בלבד שהירידה של קול חי אינה עניין זמני, הוא~הוא זה שחתום על המהלך - אם לא בלעדית, לכל הפחות באופן חלקי. "עד שהגעתי לרדיו קול חי הם שידרו לכמה רחובות בבני ברק. כשאני סיימתי שם הם נעשו הכי גדולים. אבל שים לב, מזמן שאני לא שם הם רק בירידה", הוא אומר השבוע.
בזמנו נאמר שהפיטורים שלך מרדיו קול חי קרו במפתיע. זה פגע בך?
"לא האמנתי כשזה קרה. עידו ליבוביץ', שבדיוק נכנס לתפקיד המנכ"ל בקול חי, זימן אותי אליו ואמר לי שאני מפסיק לשדר מיד. לא הבנתי מה הסיבה ועל מה ולמה, רק ביקשתי ממנו שיאפשר לי תכנית אחרונה להיפרד מהמאזינים. בכל זאת, שידרתי שמונה שנים, אבל הוא לא הסכים. הוא אמר שהוא פוחד שאלכלך על הרדיו בשידור. אמרתי לו שאני מוכן לשדר תכנית מוקלטת מראש, אבל הוא לא הסכים גם לזה. עד היום אני לא ממש מבין למה זה קרה.
"הייתי בהלם מוחלט, אבל אחרי יומיים זה עבר
תודו שזו תשובה קצת ארוכה בשביל שאלת "כן ולא" פשוטה. אבל כזה הוא טוקר - איש רדיו בכל רמ"ח איבריו, שלא יכול אחרת. הוא יורה צרורות של מילים וקופץ מנושא לנושא ומסיפור לסיפור, ולא יעצור עד אחרון העומדים או עד הפסקת הפרסומות, מה שיבוא קודם.
"החלום שלי מגיל אפס היה לשדר ברדיו", הוא מספר. "זה מוזר, כי כשהייתי ילד בשכונת בית וגן בירושלים לא היה מושג כזה רדיו דתי, בטח לא חרדי. אני זוכר שהייתי מסתובב עם סכינים וחוטים ומשדר לעצמי שטויות. זה רוצה להיות רב, ההוא טייס, ואני איש רדיו. זה מקרה פסיכולוגי לכשעצמו".
בגיל 20 החלום התממש. זה קרה על ספינת השידור זצ"ל של ערוץ 7, אז תחנת רדיו פיראטית ששידרה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. בתחנה הסכימו לקבל את טוקר בתנאי שינגן מוזיקה ברצף אל תוך הלילה, בלי דיבורים. זה לא עבד.
"ערוץ 7 אז היה כמו סי-אן-אן של המגזר הדתי, והם הגישו עד 24:00 בלילה", הוא מגולל את סיפורו. "כשנפתח רדיו קול חי אנשי ערוץ 7 הרגישו מאוימים, ורצו לשדר מוזיקה כל הלילה. פניתי לקובי סלע (איש רדיו חרדי ותיק, המשדר מצעדי מוזיקה חסידית - ע"ר), שהיה טאלנט שם, והוא הביא אותי לערוץ. עשיתי מבחן קול וברוך השם עברתי, אבל הם לא רצו שאדבר בשידור, רק להעביר שירים. אחרי רבע שעה בערך כבר פתחתי מיקרופון, כי לא יכולתי להחזיק את עצמי. מאז אני משדר".
כיום, 16 שנה לאחר מכן, טוקר הספיק כבר לעבור חמש ידיים, ואגב כך למצב את עצמו כאחד מאנשי הרדיו המובילים בציבור החרדי-דתי בישראל. בתכניות ההומור והמוזיקה החסידית שלו הוא סלל את הדרך לכמה מהשמות הכי חמים בתעשיית המוזיקה החסידית כיום, בהם ענק הזמר החסידי יעקב שוויקי.
"את שוויקי אני גיליתי ראשון בארץ", טוקר מספר. "זה היה בתקופת הפיגועים. הביאו לי את הדיסק הראשון שלו, ובכל פעם שהיה פיגוע הייתי משמיע את השיר שלו 'רחם'. הוא נהיה ממש הפסקול של הפיגועים אז, ונהפך ללהיט היסטרי".
אתה עדיין מנסה לקדם אמנים חסידיים צעירים?
"פחות. המוזיקה החסידית היום נמצאת בעידן גרוע מאוד, אם זה בגלל האינטרנט שצורבים דיסקים או שאין הרבה הופעות. אבל לעתים אני באמת חושף אמנים. יש לי אוזן חדה מאוד, אני לא מוזיקאי, אבל יש לי חוש מצוין ללהיטים".
מתי נשמע אותך מוציא אלבום בעצמך? כולם עושים את זה היום.
"האמת, הרבה פעמים אני אומר לעצמי: 'אני שר הרבה יותר טוב מאחרים', אבל אז אני שר במקלחת ומבין שאני טועה".
בקונטקסט חרדי טוקר הוא עוף מוזר, קצת חרדי וקצת כבר לא. מין שבאבניק, אבל בקטע טוב. מצד אחד, אין דבר כזה שהוא יסתובב בלי פק"ל הופעה חרדי: כיפה שחורה, חולצה לבנה מכופתרת ומכנסי בד הכהים. מצד אחר, ראשו וזקנו מגולחים למשעי ועל זוג פאות מסתלסל אין בכלל מה לדבר. ועוד לא הזכרנו את היותו איש תקשורת במערכות לאו דווקא חרדיות.
כיום למשל טוקר מלהטט בין תכנית יומית ברדיו גלי ישראל ובין תכנית שבועית ברדיו ירושלים החילוני. "רבי שלמה קרליבך אמר פעם שאין דבר כזה חרדי, חילוני, דתי - כולנו יהודים", הוא מנסה להסביר.
"חוץ מזה שאני בא מבית שאבא שלי אמריקאי ואימא שלי מהולנד, אז אתה מבין שזה לא בדיוק בית חרדי קלאסי בישראל. ספגתי גם מתרבויות אחרות. בשורה התחתונה, בחיים האישיים שלי אני יהודי שומר תורה ומצוות, אבל מבחינה מקצועית אני מנסה להיות מקובל על כולם, לרקוד על כל החתונות".
לא מפליא, אם כן, שאחד החברים הטובים של טוקר הוא זמר הפופ החסידי ישי לפידות. לפידות היה סולן בלהקת הבנים הסופר פופולרית במגזר החרדי "אוף שמחעס", ובאמצע שנות הבנות המגזר עוד השליכו לעברו ולעבר חבריו ללהקה את השביס שלהן אל הבמה בהיסטריה.
כמו טוקר, גם הוא נמנה עם הזן הנובו-חרדי, כזה שפיתח רצון משלו וטביעת אצבע ייחודית ולעתים אפילו עושה דין לעצמו, אבל לא שכח מאיפה הוא הגיע; חרדי שפוזל החוצה כי הוא פשוט מוכרח, אבל עוד מחובר בחבל הטבור לעולם שהוא בא ממנו ויונק ממנו השראה.
טוקר עצמו לא מתרגש מהדימויים המשתפכים הללו. בעיני עצמו הוא בסך הכול דוגמה נוספת למתיחת הפנים הכוללת שעובר המגזר החרדי בישראל בשנים האחרונות, זה שמכיר בכך שהזמנים השתנו ועליו להתנהג בהתאם. "הציבור החרדי היום אחר", אומר טוקר. "זה ציבור שמעורה יותר בעבודה, במכללות, בצבא. קח למשל את אחי. הוא חרדי ראסמי, אבל הוא בחיל האוויר".
אם הצטרפתם אלינו רק עכשיו ואין לכם מושג במי מדובר, אל תרגישו רע. גם טוקר עצמו יודע שאף שבציבור הדתי והחרדי הוא מפורסם כמעט כמו הרב עובדיה או "תורת המלך", ואף על פי ששידר ברדיו תל אביב שנתיים, אין טעם לחפש תמונות פפראצי שלו מתחרדן בחוף פרישמן או תוקע קרואסון בבית קפה אופנתי.
לא כי הוא אוכל רק כשר והולך לחוף ים נפרד, אלא בעיקר כי בציבור הכללי טוקר אינו דמות מוכרת. הוא עצמו חי עם זה בשלום. "הציעו לי הרבה פעמים כל מיני פינות בטלוויזיה אבל לא רציתי", הוא אומר. "טוב לי איפה שאני, לכן הציבור החילוני לא מכיר אותי. אבל תשאל בציבור הדתי והחרדי, אין אדם שלא מכיר אותי".
כך היה עד לאחרונה. לפני כחודש הוא נחשף סוף-סוף לחלק מהציבור הכללי בעקבות שערורייה שעורר בשידור חי, על רקע מעצר הרב דב ליאור. חשיפה מהסיבות הלא נכונות? תלוי את מי אתם שואלים. "אני ישן טוב מאוד בלילה. כל עוד אייתו את השם שלי נכון והבאתי רייטינג טוב אני בסדר עם זה", אומר טוקר בדיעבד.
המקרה המדובר הוא שיחת טלפון שערך טוקר בשידור חי עם בתו בת ה~12 של שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, בסוף יוני השנה, זמן קצר לאחר שנעצר מנהיג הימין הרב ליאור. כזכור, תומכיו של הרב ליאור ראו בניצן אחראי כמעט בלעדי למעצר מנהיגם, והתנכלו לו בדרכים שונות. כחלק מאותו דפוס החליט טוקר להפתיע את ניצן בשיחת טלפון בשידור חי בתכניתו היומית טוקר אף~אם ברדיו הימני גלי ישראל. הוא התכונן להציג בפניו שאלות קשות בנושא.
אלא שניצן היה בחו"ל. מי שענתה לטלפון הייתה כרמל ניצן, בתו בת ה~12. כשהתברר לטוקר גילה של הילדה, במקום לנתק את השיחה מיד הוא המשיך לשוחח עמה בשידור חי דקות ארוכות, מבלי שקיבל את אישור הוריה.
הדבר עורר את זעמם של רבים, ואף הוגשה תלונה בנושא נגד גלי ישראל לרשות השנייה. במקביל פנה חבר הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ) לבעלי קבוצת רדיו דרום, המחזיקה בבעלות על גלי ישראל, בדרישה כי טוקר ועורכי התחנה ייענשו. "מדובר בניצול לרעה של ילדים ובהטרדה", כתב ח"כ הורוביץ. "מעבר לכך, יש חומרה מיוחדת בהטרדת משרת ציבור על רקע ובשל עבודתו, תוך כדי שימוש נלוז כזה בבני משפחתו, ובוודאי כשמדובר בילדיו. זו חצייה של כל הקווים".
טוקר התנצל בשידור יום לאחר מכן, ואז הושעה לכמה ימים משידור בתחנה. למרות זאת הוא אינו מבין על מה כל המהומה. "מבחינה רדיופונית אני צדקתי במאה אחוז והייתי חוזר על זה מאה אלף פעם", הוא אומר. "אבל אני מודה שמבחינה חוקית הייתה פה בעיה".
יש הבדל מבחינתך?
"תבין מה היה. אני מצלצל אליהם הביתה, עונה לי ילדה בוגרת מאוד ואומרת שאבא שלה בחו"ל. היא אומרת שיש תמיכה רחבה באבא שלה וכולי, ואז היא אומרת שהיא בת 12. אני מיד קופץ ואומר: 'אם ככה אז נוריד את כל מה שרצינו לעשות, ואם את בת 12 אז רק רציתי לשאול אותך אם הכול בסדר ואיזו מוזיקה את אוהבת לשמוע', וזהו. סיימנו את השיחה. אבל אז הגיע ניצן המשועמם הורוביץ, ואמר: 'למה הוא לא סגר איתה מיד? הוא היה צריך להגיד להתראות, ביי'. אז אל"ף, היא נשמעה בוגרת, ובי"ת, אני לא חושב שזה יפה לסיים ככה שיחה.
"צריך לעשות שיחת נימוסין קטנה ואז סוגרים את השיחה. ככה לסגור לבן אדם טלפון בפרצוף? לא נתתי לה להגיד שום דבר מרגע שהבנתי שהיא בת 12. חוץ מזה, אני בטוח שאם היה מדובר בבת של איתמר בן גביר או בבת של ברוך מרזל זה לא היה מפריע לאף אחד. אבל בגלל שהיה מדובר בבת של שי ניצן אז יש כל מיני יריב אופנהיימרים וניצן הורוביצים שקופצים מיד נגד".
אבל קטינה זו קטינה, לא משנה לאיזה מחנה היא משתייכת.
"אבל זה מראש היה עניין של שמאל וימין, המעצר וכל מה שהתלווה אליו. הנה, ירון דקל בשידור חי בקול ישראל אמר לי: 'איך אתה לא מתבייש לומר ששי ניצן גר ברמות? אתה מכוון לאנשי הימין הקיצוני, שיידעו איפה הוא גר?'.
"זו הרי בורות מוחלטת לומר דבר כזה, בשכונת רמות יש עשרות אלפי בני אדם. אתה מבין? זה בגלל שמדובר בבת של שי ניצן. היה עניין של שמאל נגד ימין, והנה יש פה איזה מתנחל שפגע בבת של שי ניצן, אז בוא נפרק לו את הצורה".
עשית עם עצמך חשבון נפש בעקבות המקרה?
לא, כי לא עשיתי שום דבר רע מלכתחילה. הייתי חוזר על הסיפור הזה מא' ועד ת'. אני רק לא אוהב לפגוע באנשים. אם היה שדר רדיו בניקרגואה שהיה מצלצל אליי הביתה והייתה עונה הבת שלי, הייתי רוצה שיתייחס אליה כמו שאני התייחסתי לבת של שי ניצן. לא לשפוך דם של ילדה בשידור חי, להגיד לה: 'יאללה, יא פישרית, אבא לא בבית? אז ביי' נראה לי לא לעניין".
בשנת 2004 אירע מקרה דומה מאוד לזה של טוקר. אנשי הבידור שי ודרור צלצלו במסגרת תכניתם דאז ברדיו תל אביב לביתו של נועם פדרמן בזמן ששהה במעצר מינהלי, ובהיעדרו ניהלו שיחה לגלגנית עם בתו בת ה-12, בין היתר על אודות אביה. פדרמן תבע מהם פיצויים בסך מאה אלף שקלים בבית המשפט וזכה בחלק מהסכום.
טוקר מכיר את המקרה, אבל לא רואה את הקשר אליו. "יש שני חלקים בביקורת שהוטחה כלפי בעניין הזה", הוא אומר. "אחד, זה שאתה מצלצל לבן אדם בשידור חי והוא לא מוכן לזה אבל את זה אני לא המצאתי. שי ודרור עשו על זה קריירה, וגם בחו"ל זה משהו שקורה הרבה.
"הדבר השני הוא הגיל של הילדה. אמרו שברגע ששמעתי שהיא ילדה בת 12 הייתי צריך לסגור את הטלפון. מי ששומע את כל הריאיון, ולא בצורה מגמתית כמו שרשת ב' ערכו את זה, היה מבין שיש פה שיחת נימוסין. אני לא נתן זהבי ולא רון קופמן. אפילו שאני פרובוקטור, אני משדר בלי סוף שנים רבות, ומעולם לא פגעתי בבני אדם או רבתי עם בני אדם. אני לא מחפש להיות ילד רע, תן לי רק להרביץ רייטינג. לכן חרה לי שנפגע מי שנפגע. לא רציתי להגיע למצב הזה".
אצל שי ודרור זה נגמר בפיצויים בגובה 22 אלף שקל שנאלצו לשלם לפדרמן. טוקר לא נשמע מבוהל מכך: "הגישו נגדי תלונה, אבל איזה שטויות", הוא מבטל את ההו~הא. "מה הם יכולים לעשות? תאמין לי שאם אני אצטרך לשלם קנס, יהיו מספיק אנשים שיתרמו במקומי".
אולם יותר מהקנס חשוב לטוקר לשמור על שמו כשדרן שפועל לשמח אנשים, ואם אפשר – גם לעשות את זה כשהוא נמצא במקום הראשון. "אני הכוכב החרדי הכי גדול שיש", הוא מעיד על עצמו. "אין היום כוכבים חרדים, אין. תאמין לי שאני לא צריך כותרות, בטח לא באמצעים כאלה. השיחה עם הבת של שי ניצן לא נועדה כדי לתפוס כותרות. גם בלי זה אני בליגה שלא הייתה קודם". ב
;
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם