הידעת? הסודות שמאחורי הוויקיפדיה
יותר מ-100 אלף ערכים נכתבו בוויקיפדיה העברית. בסוף השבוע התקיימה בחיפה ועידת ויקיפדיה העולמית. לכבודה, חושפים מנהלי האנציקלופדיה המקוונת בישראל כמה סודות, כולל זה על הח"כ שלכלך על יריבו בתמורה לשינוי הערך עליו ועל הסוס שפתר משוואות מתמטיות. רק אל תבקשו מהם לספר מי אחראי לכתיבת הערכים
ביום חמישי האחרון נפתח כנס ויקימניה השביעי הבינלאומי באודיטוריום בחיפה. הכנס, שנערך מדי שנה במשך שלושה ימים, עומד השנה בסימן עשור לאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, מושך אליו יזמי ויקימדיה, תומכי תוכן חופשי וקוד פתוח, חוקרים, אנשי חינוך ועיתונאים. כותבי ערכים ופעילים נוספים בקרן ויקימדיה מכל רחבי העולם, ביניהם ג'יימי ויילס מייסד האנציקלופדיה המקוונת והמנכ"לית סו גרנר, הגיעו לכנס כדי להחליף ידע ומידע ולערוך דיונים על מאגר הידע הגדול בעולם.
כאן בא לידי ביטוי הבדל מהותי נוסף בין האנציקלופדיה העברית (או כל אנציקלופדיה קלאסית אחרת) לבין ויקיפדיה: כותבי הערכים באנציקלופדיה הוותיקה הם אנשי האקדמיה המובילים בתחומם. ענקי רוח כמו פרופ' ישעיהו ליבוביץ', פרופ' בן ציון נתניה (האבא של) ופרופ' יוסף קלויזנר היו בין העורכים והכותבים באנציקלופדיה העברית.
בוויקיפדיה, המבוססת על עקרונות של תוכן חופשי וקוד פתוח, כותבי הערכים אינם חוקרים ואינם אנשי אקדמיה, אלא אנשים הכותבים להנאתם. "הדבר היחיד המשותף לכל אותם אנשים, זו האהבה שלהם לידע", אומר תומר אשור, יו"ר עמותת ויקיפדיה ישראל, ממארגני הכנס.
לג'יימי וולס היה חלום אחד: להקים פרויקט שיעביר מידע רב לציבור רחב ככל האפשר. כך החלה לפני למעלה מעשר שנים דרכה של ויקיפדיה. ההתחלה הצנועה הפכה למאגר של 19 מיליון ערכים שונים במעל 200 שפות, למעלה מ-100 אלף מהם בעברית.
לצד האנציקלופדיה הקימה הקרן מיזמים נוספים, כמו ויקי ציטוט, ויקי שיתוף ויקי מילון ועוד. המונח "ויקי", אגב, שעליו מבוססת הטכנולוגיה של מיזמי הקרן, מקורו במילה "מהיר" בשפה ההוואית.
תומר אשור, בן 28, סטודנט לתואר שני במדעי המחשב, העובד לפרנסתו כמנהל פרויקט מחשוב בחברת היי-טק, עומד בראש עמותת ויקיפדיה ישראל בהתנדבות. "הגשנו הצעה לאירוח הכנס, והייתה לנו תחרות מול ערים גדולות בעולם כמו טורונטו, ברצלונה, ניו יורק ובוסטון ולשמחתנו זכינו", הוא אמר בהתלהבות, ימים ספורים לפני תחילת הכנס.
היו טענות שמדינות ערב בחרו להחרים את הכנס.
"זה לא בדיוק כך. יש קריאות לחרם, אבל לא מצד מדינות. אלו קריאות של מחרימים מקצועיים. חיפשנו על הגופים האלה באינטרנט, ומצאנו שהם גופים שמנסים לעודד חרם כלפי כל מה שקורה בישראל: הופעות של אמנים, אירועי ספורט וכדומה. מקהל היעד של הקהילה הבינלאומית, אף אחד לא ביטל או אמר שהוא לא מגיע מפני שהכנס בישראל. למעשה, אנחנו בכלל לא מרגישים את הקריאה הזו לחרם".
לוועידה הבינלאומית הגיעו כ-600 מבקרים מ-56 מדינות, העוסקים בכתיבת ערכים ובפעילויות נוספות של הקרן. הללו דנו בעתיד של ויקיפדיה ובפרויקטים דומים שחלקם ייצאו לפועל בשנה הקרובה וחלקם בעתיד הרחוק יותר. הכנס המרכזי נמשך שלושה ימים, ובסיומם יצאו המשתתפים לטיול ברחבי הארץ.
"מדובר באנשים שזו הפעם הראשונה, וכנראה גם האחרונה שלהם בישראל". אומר אשור. "אלו אנשים שהגיעו ממדינות שונות באפריקה, מסין, הודו, טייוואן ומקאו. כל האנשים האלה הם מתנדבים שמגיעים על חשבונם, או על חשבון מלגות".
איך מרימים פרויקט כזה?
"מדובר בהשקעה כספית מאוד גדולה. חלק אחד נותנת העמותה הישראלית, חלק נוסף נותנת הקרן העולמית, וזאת בנוסף למלגות שהיא מעניקה. יש לנו גם חסויות מכל מיני גופים כמו עיריית חיפה, איגוד האינטרנט הישראלי, אוניברסיטת חיפה ועוד מספר גופים שתרמו לנו ביד נדיבה".
מה מייחד את הכנס בחיפה, לעומת שש הוועידות הקודמות?
"בכנס הזה, ההתפלגות של ארצות המוצא של אלה שהגיעו היא פשוט מדהימה. יש כאן אנשים ממדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה, ומארצות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתן. בעיניי זה מדהים, מכיוון שיש אנשים שהגיעו לכנס ממדינות באפריקה שאין בהן תשתית טכנולוגית. הגיעו גם מבקרים מוונצואלה, מדינה שאנחנו לא ממש אהודים בקרב אזרחיה".
החיבור של אשור לוויקיפדיה היה טבעי. כאיש מחשבים שהעביר לא מעט שעות מול האינטרנט, הוא נחשף לפרויקט לאחר שתיקן שגיאת כתיב באחד מהערכים. "זה נחמד וממכר. לאחר מכן עשיתי שינוי גדול יותר, ואפילו כתבתי ערך בתחום שלי. ראיתי איך מקבלים את זה, ואמרו לי שבמקרה הם צריכים אנשי מחשבים. היום אני יודע ש'במקרה' צריכים כל מי שמגיע. התמכרתי ונשארתי".
מי כותב את הערכים בויקיפדיה, יש ביניהם אנשים מפורסמים?
"גם אם יש אנשים כאלה, אני לא נמצא בעמדה כדי לחשוף את זהותם. הכתיבה בוויקיפדיה היא קודם כל בהתנדבות, ולפעמים האנשים בכלל לא מזדהים בשמות האמיתיים שלהם. יש בערך כ-200 אנשים שכותבים בוויקיפדיה העברית, מכל הגילאים: מתלמידי חטיבת הביניים, ועד פנסיונרים בני 70.
"אנשים מכל תחומי העיסוק: אם זה פועלים קשי יום, או אנשי אקדמיה. הוויקיפדיה חוצה את כל האוכלוסייה. הדבר היחיד המשותף לכל אותם אנשים, זו האהבה שלהם לידע. זו הסיבה היחידה להגיע לוויקיפדיה, מכיוון ששום דבר אחר לא יוצא לך מזה והכול בהתנדבות. אבל לא מדובר בהתנדבות כמו בצער בעלי חיים, שיש משמרות. כאן אתה נכנס אם יש לך איזו שעה פנויה ומתקן ערך, כותב אחד חדש או מתקן עריכה לשונית ומקטלג ערכים. יש מגוון גדול של פעילויות, שכל אחת דורשת השקעה שונה של זמן, וכל אחד יכול למצוא את מקומו בוויקיפדיה".
כמה ערכים יש היום בויקיפדיה העברית?
"למעלה מ-100 אלף ערכים. חגגנו לפני כשנה 100 אלף ערכים, כך שאני מעריך שהיום יש לפחות 110 אלף ערכים".
וכמה יש בוויקיפדיה העולמית?
"לא מזמן העברתי הרצאה, בדקתי את העניין וגיליתי שכיום יש בוויקיפדיה העולמית כ-19 מיליון ערכים. אי אפשר לשכוח שוויקיפדיה מופיעה בלמעלה מ-250 שפות, כך שזה באמת מרשים".
כמה ערכים נוספים מדי שנה?
"זו שאלה שקצת גדולה עליי. אני יכול רק להעריך שמדובר בכמה עשרות אלפים".
יש לכם איזשהו יעד מסוים בכל שנה, לכמות הערכים שאתם מעוניינים להוסיף?
"אין לנו יעד מוגדר, או רף מסוים שאנחנו מציבים לעצמנו בכל שנה. אצלנו, כל המוסיף הרי זה משובח. ככל שכל ערך יהיה מעודכן וטוב יותר, זה מצוין מבחינתנו. אנחנו הולכים על איכות".
לאיזה ערך יש הכי הרבה כניסות בויקיפדיה העברית?
"יש סטטיסטיקות מפורטות של כל הערכים. במקרה שלי, הערכים שאני מתעסק איתם בתחום מדעי המחשב הם איזוטריים עבור רוב האנשים. אני יודע שהערך 'גוגל', שאני אישית הרחבתי אותו באופן משמעותי, הוא הערך הרביעי או החמישי הכי נצפה בויקיפדיה".
מהם הערכים שזוכים לכמות העדכונים הגדולה ביותר?
"הערכים הפוליטיים והערכים האקטואליים מקבלים הרבה עדכונים יחסית. למשל, מלחמת לבנון השנייה והאינתיפאדה. ערך כמו מלחמת לבנון השנייה זוכה לעדכונים גם לאחר התרחשותה, מאחר ומתגלים דברים חדשים הנוגעים לעניין גם היום".
כל אחד יכול לכתוב על עצמו ערך?
"בוודאי. כל אחד יכול, אבל סביר להניח שהערך לא ישרוד לאורך זמן, מכיוון שיש לנו מנגנונים שדואגים שתהיה גם חשיבות אנציקלופדית. הערכים שאנחנו כותבים אצלנו צריכים להיות בעלי חשיבות. יש דיונים בכל פעם שיש ערך מסוים שחשיבותו האנציקלופדית מוטלת בספק, כשלאחר הדיון, ולפעמים גם לאחר הצבעה, מחליטים האם להשאיר את הערך או למחוק אותו".
זכור לך מקרה שאדם שכתבתם עליו ערך כעס, וביקש להסיר את הערך עליו?
"זה קורה לא מעט. אנחנו לא כותבים מטעם, אלא כותבים בצורה ניטראלית. לא כל האנשים נהנים לקרוא על עצמם בצורה ניטראלית, אז יש לנו דרישות להורדת כל הערך, אבל בדרך כלל הדרישות הן להוריד מהערך פסקאות לא מחמיאות. כל אחד רוצה להיות בויקיפדיה, אבל רק בהקשרים חיוביים. אנחנו מופיעים ראשונים בגוגל כמעט בכל החיפושים, אנחנו מקור המידע הראשון שרוב האנשים מסתכלים בו, וזה קובע את התדמית".
איך מונעים טעויות בערכים שנכתבים?
"המדיניות שלנו היא תמיד לכתוב עם סימוכין. אנחנו אף פעם לא כותבים על סמך ידע אישי, אלא מתבססים על מידע שנכתב במקור שנחשב לבר סמכא. כשפונים אלינו אנשים עם טענות או השגות לגבי מה שנכתב, אנחנו מפנים אותם לבקש את הסרת החומר מהאתר המקורי שממנו לקחנו את המידע. מקור המידע הזה יכול להיות כלי תקשורת מסוים, או ביוגרפיה שנכתבה בעבר על אותו אדם".
תבעו אתכם אי פעם?
"לשמחתנו את הוויקיפדיה העברית אף אחד עדיין לא תבע. אני יודע שבגרמניה ובארצות הברית היו מקרים של תביעה, אבל בכל מקום שבו הוגשה תביעה כנגד ויקיפדיה, היא נדחתה על הסף. ויקיפדיה זה אתר אינטרנט, ולכן אי אפשר לתבוע אותה. אפשר לתבוע רק את מי שמפעיל אותו, שזו קרן ויקימדיה העולמית, אבל גם היא לא הכתובת. הכותב שהכניס את הדברים הוא הכתובת, אבל אני יודע שמעולם לא היה כותב שחויב או הואשם, מתביעה שהוגשה נגד ויקיפדיה".
ישנם ערכים שאתם נמנעים או מסרבים לכתוב אותם, כמו לדוגמה ערכים ניאו נאצים?
"אנחנו מחויבים לניטראליות, ומציגים ערכים עם סימוכין. לדעות הניאו נאציות אין סימוכין, אבל יש סימוכין לקיום שלהן. אנחנו כותבים על התופעה. אנחנו לא כותבים שהשואה לא התרחשה, מפני שלצערנו לשואה יש סימוכין וקל להוכיח את קיומה".
קיימים ערכים, שכדי לכתוב אותם אתם מגיעים עד לאדם עצמו?
"אני מכיר באופן אישי בחור חובב כתיבה על פרופסורים, שהלך לראיין אותם. למרות זאת אנחנו עדיין מסתמכים על מקורות חיצוניים, מפני שהאדם הוא לא מקור אצל עצמו. לראיין מישהו זו באמת דרך טובה כדי לקבל רקע, אבל להגיד 'הוא אמר לי' זו לא שיטה לכתוב אנציקלופדיה".
כמובן שלא כולם מרוצים מהערך שנכתב עליהם. יש גם מי שפועל בדרכים לא שגרתיות כדי לשנות את רוח הדברים שנכתבו. "לא חסרים פוליטיקאים שרוצים לשנות את הערך של עצמם", מספר איציק אדרי, דובר ויקיפדיה ישראל.
"קיבלנו פנייה מאיזשהו שר, שטען שאנחנו לא מפרסמים את כל הצעות החוק שהוא מגיש. אין מה לעשות, הפוליטיקאים הם אלו שהכי הרבה מנדנדים לשנות ולהוסיף. היה לנו כמה מקרים שהפוליטיקאים ביקשו להוריד כמה נתונים, מכיוון שלדבריהם זה לכלך להם את הרזומה. מצד שני אנחנו מבססים את הכתיבה על עובדות ופרסומים, ולכן נדיר שאנחנו מורידים ומשנים. מעולם לא הורדנו ערך".
מצד שני, מי פונה ולא כותבים עליו?
"ישנן פניות מבמאי סרטים או מפיקים, שרוצים שנכתוב על הסרט או עליהם ערך. גם אנשי תקשורת מבקשים, אבל התשובה תמיד זהה: אם לא עשית מספיק והשפעת, ויש עליך מספיק אזכורים באינטרנט, אנחנו לא נכתוב עליך. אנחנו מודדים את כמות האזכורים של אותם אנשים, על פי כמה כתבות מדברות עליו בחשיבות לברנז'ה, וכן על סמך החשיבות שלהם".
מה הסיפור שהביא להכי הרבה לחצים לשינוי?
"היה סיפור עם ח"כ מסוים. הוא ביקש שנמחוק את זה. שסירבנו, וכדי לרכך את הסירוב שלנו, הוא לכלך על ח"כ אחר, וגילה שגם הוא היה מעורב באותו סיפור. הוא התעקש שנוסיף את זה לערך של אותו חבר כנסת. אבל מאחר והדבר לא פורסם ברבים, סירבנו. הגיעה בקשה אחרת מחברה מסחרית, שהיה לה מוצר מפורסם. הם התעקשו לכתוב ערך על המוצר, כדי שהוא יעלה בתוצאות של גוגל".
מה העילה הנפוצה ביותר בבקשות לשינוי ערך?
"נטייה מינית. יש גם כאלה שמנסים לערפל את המצב המשפחתי שלהם".
באלו ערכים מיוחדים נתקלת?
"יש כמובן את הנס החכם. מדובר בסוס שחי בסוף המאה ה-19 בגרמניה והתפרסם כבעל יכולות אינטלקטואליות מאוד גדולות. הוא ידע לענות של שאלות אריתמטיות. אה, יש גם ערך על מתקן נייר טואלט".
בדיקה מדוקדקת בוויקיפדיה גילתה ערך עמוס לעייפה בלא פחות משישה סוגי מתלים, פטנטים על מחזיקי נייר הטואלט, שבכוחם להחזיק בו זמנית יותר מגליל אחד, ואפילו נייר טואלט ללא טבור קרטון, שחוסך פסולת ושומר על איכות הסביבה.
אחת התכונות הבולטות בוויקיפדיה היא שבערכים רבים לא מופיעות תמונות. "זה תופעה קיימת", מודה אשור. "אבל יש אצלנו כותבי ערכים מתחומים שונים, ויש גם כאלה שמה שמעניין אותם זה לצלם תמונות, ולהעלות אותם לערכים שנכתבים. בערכים שאין בהם תמונות, אנחנו מזמינים את מושאי הערכים לשלוח לנו תמונות. אנחנו מקבלים לא מעט תמונות בדרך הזו. מדי פעם אנחנו מכריזים על מבצע, ומעודדים את כולם לשלוח אי-מייל לארבעה אנשים שחסרה לנו התמונה שלהם, וכך לקבל תמונות. גם לזה יש היענות, והצלחה מאוד גדולה".
מה אנחנו בעצם לא יודעים על ויקיפדיה?
"אנשים רבים נדהמים לגלות, שהם בעצמם יכולים לערוך את ויקיפדיה. אם זה אדם בתחום העניין שלו, או בתחום המעניין אותו. אנשים גם מופתעים לגלות, שיש קהילה מאחורי ויקיפדיה. אנחנו נפגשים שלוש פעמים בשנה, אוכלים בורקסים, צוחקים אחד עם השני והרבה מאיתנו נפגשים גם מחוץ לשעות הפעילות, למרות שאין שעות פעילות וכל אחד עושה זאת בזמנו החופשי. יש הרבה חברויות שנרקמו בויקיפדיה, ויש לא מעט זוגות שכותבים ביחד לויקיפדיה וזו הפעילות הזוגית שלהם".
אף על פי שבאופן רשמי הכנס התחיל רק ביום חמישי, כבר ביום שלישי שעבר יצא לדרך החלק הראשון שלו והבלתי פורמאלי, בו נטלו חלק המתכנתים. היום הראשון כלל הרצאות שריתקו את המשתתפים, כגון סדנא מוצלחת שלימדה איך להתחיל לתכנת עבור תוכנת "מדיה-וויקי", שזו התוכנה שמפעילה את ויקיפדיה. כמו כן, נערך מפגש של הקבוצה הלא פורמאלית, האחראית על העולם המתפתח מטעם יקירי ויקימדיה העולמית. "אנשים הגיעו ונכנסו לארץ בצורה חלקה, לא נרשמו בעיות מיוחדות, ובסך הכל אני ממש מאושר", אומר אלוש.
יש כבר אפליקציה של ויקיפדיה לאייפון ולשאר הסמארטפונים?
"לוויקיפדיה יש אתר רשמי, שמותאם לקריאה בטכנולוגיית WAP לטלפונים סלולאריים, לסמארטפונים ולאנדרואידים. הכתובת שונה במקצת, והשרת יודע לזהות שאתה גולש מטלפון סלולארי ולהעביר אותך, אבל זה רק כשאתה מחובר לאינטרנט. עבור מכשירים שלא מחוברים לאינטרנט. יש כבר קוראי ויקיפדיה אוף ליין, שאנחנו עובדים כדי להתאים אותם לעברית. זו אגב הייתה אחת המטרות של המפגש שנערך ביום שלישי".
נשמע שהצבתם רף גבוה לעיר והמדינה שיארחו את הכנס בשנה הבאה.
"כן, בהחלט. בשנה הבאה הכנס ייערך בוושינגטון והרף שהצבנו להם הוא בהחלט גבוה מאוד. האמריקנים יודעים להפציץ ועושים את הכול בגדול, כך שיש להם אתגר והם יצטרכו לעמוד בו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם