"העיר ירושלים צריכה להתרגש": הרכבת הקלה יוצאת לדרך
לאחר עשור של חפירות ושיבוש עורקי התנועה המרכזיים בעיר, הרכבת הקלה בירושלים, שתכנונה החל לפני 16 שנה, יוצאת מחר לדרך. מנכ"ל הפרויקט יהודה שושני מודע לתקלות הצפויות, אבל מאמין כי הכל ישתפר תוך כדי תנועה. "אני מסכים שזו לא הרכבת האופטימלית, אבל התושבים מקבלים מוצר טוב"

לאחר עשור של חפירות אינסופיות שבלמו את עורקי התנועה המרכזיים, גרמו לפגיעה משמעותית בפרנסתם של סוחרי מרכז העיר ולאחר שלוש דחיות, תצא הרכבת הקלה לדרך. יתרה מכך, בשלב הראשוני, וכיוון שמדובר בהמשך תקופת ההרצה, הנוסעים הראשונים ייהנו מן הנסיעה בחינם, עד להפעלתה המלאה בעוד כחודש.
"ירושלים צריכה להתרגש", אומר בראיון מיוחד מנכ"ל "סיטיפס", יהודה שושני (54). "תושבי העיר מקבלים רכבת טובה, בטיחותית, אבל לא מושלמת". שושני איננו מתכוון לעובדה כי בשלב הנסיעה החינמית יצטרכו תושבי ירושלים להידחס בתוך הקרונות, וכנראה שאף יסבלו מעיכובים רבים בפעילות. על אף הסופרלטיבים של אנשי משרד התחבורה ועיריית ירושלים, לא מדובר בקו שיספק את הסחורה באופן מושלם.
הנסיעה לאורך התוואי ארוכה מאוד. בבדיקה האחרונה שביצע מעריב התברר כי הנסיעה מקצה אחד לשני נמשכת למעלה מ-90 דקות , זאת בניגוד להבטחה לנסיעה של 45 דקות בלבד. הסיבה לכך היא העובדה כי לא הותקנו לאורך המסלול אותם רמזורים חכמים, הנותנים עדיפות לרכבת על פני כלי הרכב החוצים את המסילה.
מאז הספיקה הזכיינית להתקין 20 מתוך 60 רמזורים חכמים, דבר שלטענתו של שושני יקצר את זמן הנסיעה בכ-20 דקות בלבד. "אני מסכים איתך שזו לא הרכבת האופטימלית שאני כמנכ"ל סיטיפס רציתי לראות", מודה שושני, "אבל בתנאים שיש לנו היום היא הטובה ביותר וזו הסיבה גם שאמרנו שזו תקופת הרצה. למרות שיכולתי לגבות מחיר מוזל מהנוסעים, אמרתי'רבותיי, אנחנו מפעילים את הרכבת ללא תשלום'".
קצת נתונים: בשלב הראשון יפעלו 14 רכבות מתוך 21 קיימות במתכונת של תקופת הרצה, שלטענת המדינה וחברת סיטיפס תהווה תקופת הסתגלות עבור הנוסעים, עבור התחבורה הציבורית וכלי הרכב בירושלים. אורך הקו הוא כ-13.8 קילומטרים שמתחיל בתחנת חיל האוויר ומגיע לתחנה הסופית בהר הרצל.
הרכבות יעצרו ב-23 תחנות אפשריות ויעברו בשני גשרים: גשר המיתרים וגשר יקותיאל אדם.
החל מה-15 בספטמבר צפויים התושבים בירושלים לשלם 6.40 שקלים בעבור הנסיעה, כאשר בתוך המחיר נכללת גם הנסיעה הנוספת שאותה יבקש הנוסע לעשות באמצעות אוטובוס.
בסיטיפס צופים כי מתוך 420 אלף של משתמשי תחבורה ציבורית, 100 אלף נוסעים ישתמשו ברכבת הקלה מידי יום. הרכבת מורכבת משני קרונות ויכולה להכיל 500 נוסעים בבת אחת, כמות שוות ערך ל-10 אוטובוסים . עלותו של הפרויקט לאורך כל התקופה נאמדת בכארבעה מיליארד שקלים, המחולקים בין המדינה לזכיין.
כאמור, שושני מסכים כי הרכבת
בעיה נוספת עימה מתמודדים כעת טובי המוחות בסיטיפס ובמשרד התחבורה קשורה למידת הסנכרון בין כרטיס הנסיעה ברכבת לבין כרטיסי האוטובוסים המהירים - שאמורים להסיע את התושבים ליעדיהם - שאינם משיקים לרכבת. "בסוף המדינה תעשה תהליך של שילוב בין הכרטיסים, בין אגד לבין הרכבת הקלה", מספר שושני.
"בסופו של דבר, בכרטיס אחד יוכל התושב לנסוע בירושלים גם ברכבת וגם באוטובוס, במהלך שעה וחצי, ולשלם רק את המחיר הזה. התפיסה היא שאדם שיוצא משכונה בפריפריה יעלה על אוטובוס, יגיע לתחנה ותוך חמש דקות יעלה על הרכבת, ובמהירות מירבית יגיע ליעדו".
עד כה, לא הצליחה המדינה לבצע סנכרון זה עם חברת אגד, מצב שאילץ את הזכיינית להפעיל את מערך הנסיעה בחינם. הסוגיה השלישית והקריטית ביותר היא, כאמור, עדיפותה של הרכבת ברמזורים.

אחת הסיבות לאי מתן הסכמה להתקנתם של מרבית הרמזורים החכמים בידי המדינה נעוצה בכך שמשרד התחבורה מתקשה להסדיר הכוונת כלי רכב בתוואי הקיים בשדרות הרצל, ציר תחבורה בעייתי, אותו יש להפוך לחד-סטרי לכלי רכב. עקב כך ביקשו אנשי סיטיפס לדחות את הפעלתה של הרכבת בחודש נוסף.
"רציתי לדחות את ההפעלה ל-15 בספטמבר מות שיקול שאוכל להגיע למקסימום רמזורים חכמים", אומר שושני. "כשאתה בלי נוסעים, הרבה יותר קל לך להתקין את הרמזור החכם וגם להפעיל אותו. בעוד שאני מסיע נוסעים, לוח הזמנים יהיה הרבה יותר איטי. זה יכול לקחת זמן, אני גם לא אוכל להתחייב כמה. זה עלול לקחת מספר חודשים.
"אם אתה בודק את הנסיעה כעת, לאחר התקנתם של 20 רמזורים נוספים, הנסיעה היא בין 65 ל-70 דקות , כאשר המצב האופטימלי הוא 40 דקות. אני יכול להגיד לך שאנחנו מוכנים להתקין את הרמזורים כל יום. יש לנו יכולת להתקין 30 רמזורים עד יום שישי הקרוב. מבחינה טכנית זו לא הבעיה".
אז איפה הבעיה?
"למדינה יש שיקולים הקשורים לתחבורה הציבורית ברחוב הרצל. הוא רחוב דו-סטרי ויש להם בעיה להפוך אותו לחד-סטרי. לכן לא נתנו לנו אישור להתקין את הרמזורים בהרצל. אני לא רוצה לומר אם השיקול שלהם מוטעה, אני רק יכול לומר לך שאני מוכן להפעיל עוד 30 רמזורים אם הייתי מקבל את האישור".
היסטוריה של דחיות ברכבת הקלה גרמה סבל רב לתושבי ירושלים. בשנת 1995 הוכנה תוכנית ראשונה של הרכבת הקלה, בעת כהונתו של ראש עיריית ירושלים דאז, אהוד אולמרט.
על פי התוכנית, השלמתו הסופית של הפרויקט הייתה צפויה בשנת 2006, תאריך סביר אך לא מחייב. עם זאת, רק בספטמבר 2004 חתמה המדינה על חוזה עם חברת סיטיפס. עד לשלהי שנת 2006 לא הונחה ולו מסילה אחת על תוואי הרכבת והשקת הפרויקט נדחתה עד לספטמבר 2010.
באותו התאריך, קבעו השופט בועז אוקון ועו"ד דב וייסגלס - הבוררים בין המדינה לבין לבין הזכיינית - כי ההשקה תידחה עד למארס 2011. הסיבה : אי בהירות בנוגע להסדרי תנועה לאורך התוואי. כאשר הגיע גם תאריך זה, הוחלט לדחות גם אותו, מן הסיבה שלא נפתרה עד היום: אי מתן עדיפות ברמזורים לרכבת הקלה. כיום, רק עקב התעקשותה של המדינה הוחלט בסופו של דבר להפעיל את הרכבת, חרף הבעיות הצפויות להיפתר.

כבר בימים אלו שוקדים בעיריית ירושלים בסיטיפס ובמשרד התחבורה בתוכנית הרחבת תוואי הרכבת בכחמישה קילומטרים, הקרויה "הקו הכחול". על פי התוכנית, ההרחבה תכלול הגעתה של הרכבת למוסדות אקדמיים ולשכונות מרוחקות יותר, ביניהן שכונת נווה יעקב מן הצד האחד ועין כרם מן הצד השני. לטענת אנשי סיטיפס, כל הצדדים למדו מלקחי העבר.
"ישנם לקחים רבים מן הקו האדום", מודה שושני. "הפרויקט הראשון דיבר על כך שהאחריות הייתה על הזכיין והסמכות כמעט כולה על המדינה. בפרויקט ההרחבה יהיה גוף אחד שיש לו את הסמכות גם על האחריות וגם על הסמכות. להערכתי, תהליך הרחבת הפרויקט יהיה הרבה יותר מהיר. אני לא רוצה להיות תמים ולהגיד שלא יהיו חילוקי דעות, אבל אני חושב שתהיה תרבות חדשה. אני רוצה להאמין שהשארנו את כל חילוקי הדעות שהיו קיימים והגענו להסכמה שמשיקים את הרכבת בהתרגשות".
לאורך כל הראיון מנסה שושני להדגיש כי על אף האילוצים, בסופו של דבר, תושבי ירושלים יהנו ממוצר חדשני ומושלם. "בתוך כמה חודשים, הרכבת תהיה מצוינת", הוא מסכם. "לאחר תקופת ההרצה, אני חושב שתושבים שישבו ברכבת יוכלו ליהנות מרכבת ירוקה שתזהם פחות. אנחנו כבר רואים מה קורה ברחוב יפו. העסקים יפרחו. כבר היום אתה רואה את אותם בתי הקפה שפורחים לאחר הוצאתם של כלי רכב מן התוואי.
"היום כשאתה מוכר עסק או משכיר אותו, אתה כותב בכל מקום 'ליד הרכבת הקלה'. גם בעניין זיהום אוויר אנחנו רואים שיפור. מבדיקה שעשו בפברואר לאורך הרחוב התגלה שזיהום האוויר ירד בכ-60 אחוזים .
"בשנה הבאה יגיעו לישראל שלושה מיליון תיירים, ש-80 אחוז מהם יגיעו לירושלים. זה יהיה מסלול מהיר יותר ונגיש לבתי העסק ולעיר העתיקה. החלטנו גם לקראת ההפעלה לפתוח בתהליך שקראנו לו פסח. ירושלים מתחילה להיות מצוחצחת בגלל הרכבת הקלה. יהיה הרבה יותר נעים לנסוע ברכבת ואנחנו נקבל אותה טוב יותר".
מה נראה מחר בהשקה?
"ביום שישי בחמש וחצי בבוקר אנו מתייצבים על הקו עם מאות דיילים שיהיו בתחנות, ויתדרכו את הנוסעים מה לעשות. יהיה פקח שיסביר לאנשים איך להתנהל מבחינה בטיחותית. מאוד חשוב לי לדבר על חצי הכוס המלאה. הרכבת הזו טובה לתושבי ירושלים. התושבים מקבלים מוצר טוב. לא מושלם, אבל טוב.
"הציבור בעולם מכיר מה זה לחיות ליד הרכבת הקלה. וכדי להתנהל נכון צריך למידה, שמורכבת משלושה פרמטרים. האחד הוא הרמזורים החכמים, השני הוא הנהג של הקטר - שככל שייסע יותר ויתמחה יותר, יגיע לביצועים טובים יותר - והשלישי הוא אחריות הציבור. ככל שהציבור יבין שאסור לו לחסום צומת, ושאם הרכב שלו חוסם רכבת, היא תגיע באיחור-אין לי ספק שהרכבת תהיה טובה יותר ומהירה יותר ".