בדם קר: תעלומת מותם של נח ונורית מעוז
נח ונורית מעוז ז"ל היו בני זוג מוכרים בירושלים. הם גידלו ארבעה ילדים לתפארת, הרבה חברים, תחרויות ברידג', טיולים בארץ ובחו"ל, נהנו מהחיים הטובים. העדויות העמומות של השכנים והנחת העבודה של המשטרה כי מדובר במעשה מתוכנן, רק מגבירות את תעלומת הרצח הכפול בשבת שעברה
מעוז ישב בחדר פצפון באמצע המרפאה בקניון. ליד התמונות של בני המשפחה ניצב צילום של רופא שיניים בהודו שמקבל פציינטים ברחוב. זה מה שעלול לקרות למי שילך למרפאה אחרת, היה המסר.
מעוז היה איש שיחה חביב וסקרן, אבל עיקש בדעתו ולא ניתן לשכנוע, ולא רק בענייני כספים. מעוז נראה לי גם תמיד איש חזק, לא פראייר. קשה לי להאמין שנרצח ללא קרב עם אשתו נורית. קשה לי להבין איך פתח את הדלת למי שפתח. קשה לכולם להבין את הסיטואציה המחרידה במוצאי שבת האחרונים, ברחוב האחים להרן 20, ברמות ב', ירושלים .
גם המשטרה מנסה למצוא קצה חוט שיחבר אותה לרוצח ולמניעים שלו. בתחילת השבוע סגרה המשטרה את המתחם כולו, אין יוצא ואין בא. אנשי המז"פ עוברים שם מאז על כל סנטימטר. פרופ' יהודה היס מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר ביקר במקום בכבודו ובעצמו עם צוות עוזריו, לבושים בחלוקי עבודה ירוקים. בני המשפחה התבקשו לשבת שבעה במקום אחר, כדי לא לפגוע בממצאים שנותרו בשטח. הם יושבים אצל אחת האחיות של נח בגבעת זאב.
הנחת העבודה של המשטרה היא שמדובר ברצח מתוכנן. על כל שאר פרטי החקירה הטיל בית המשפט צו איסור פרסום. הזעם שעלה השבוע בקרב בני המשפחה והחברים היה בעיקר על השכנים, כמה מהם חברים טובים של בני הזוג, ששמעו צעקות בוקעות מתוך הבית, אבל בחרו להסתגר בבתיהם ולא להזעיק את המשטרה.
"אני מקווה שהמחאות שיוצאות היום מן הרחובות ומן הכיכרות ילמדו אותנו סוף סוף לממש את האמרה'כל ישראל ערבים זה לזה'", הוכיח השבוע השדרן והעיתונאי אריה גולן. גולן הכיר היטב את שכנו נח מעוז. "איך ייתכן שאנשים שומעים את הצעקות ולא מגיבים?", הוא זעם.
"איך ייתכן שאחד השכנים יוצא החוצה, ורואה דמות חומקת מהדירה ולא מתקשר למשטרה? מה הבעיה? טלפון אחד, שיחת חינם. אולי אפשר היה להציל אותם?". אגב, מעוז היה פעם מורה הנהיגה של גולן. הוא לימד אותו לא לסמוך על איש, גם לא על הנהג שנוסע מלפנים ומאותת על פנייה שמאלה או ימינה. גם זה מלמד משהו על האיש הזהיר והמחושב.
בעדויות העמומות של השכנים ברחוב האחים להרן מונח אולי גם הבסיס לחקירה ולפתרון התעלומה. השכן ד"ר צבי נאמן סיפר לכתב "מעריב" יוסי אלי כי שמע את האישה נורית ז"ל צועקת, "הצילו, הוא רוצח אותי". השאלה היא מי זה "הוא". האם היה כאן מישהו זר? האם מישהו מוכר?
האם הסוד האפל יתגלה, ואז נגיע לשיאה של הדרמה המחרידה, או שבני הזוג הסימפתיים ייקחו אותו איתם אל הקבר. "רק אלוהים יודע מה קרה, ואולי עוד מישהו", אמר השבוע קרוב משפחה. סתם ולא פירש.
נח מעוז, בן 64, ואשתו נורית, בת 60, היו בני זוג ידועים בירושלים. הם הכירו ונישאו בגיל 20, ומאז דרכיהם לא נפרדו. נח היה הבן הצעיר למשפחה בת עשר נפשות. ההורים סלאח ומרים מזרחי עלו מכורדיסטן ב-1926, וחיו בשכונת הכורדים בעיר, מול גן סאקר. סלאח היה מוכר פלאפל נייד שהסתובב עם עגלתו בין בתי השכונה בשעות הבוקר, ומכר גם ירקות. שניים מאחיו של נח נפלו בשבי. אברהם היה בשבי הירדני במלחמת העצמאות. מנשה נפל בשבי המצרי במלחמת יום כיפור.
לימים, עברו בני המשפחה לשכונת שערי חסד ליד שוק מחנה יהודה. נח שירת במודיעין. במהלך השירות הצבאי הכיר את נורית, בת בכורה לאב ניצול שואה ולאם דינה, עולה מתימן. נח היה מורה נהיגה במשך שנים רבות ועסק גם בביטוח.
נורית עבדה במחלקה לפטנטים במשרד המשפטים, והייתה סמנכ"לית במשרד. בשנים האחרונות סבלה ממחלה לא פשוטה. מעוז למד ייעוץ מס בשנות השמונים, ולאחר מכן החל לנהל את המרפאות המצליחות של ד"ר ראובן אקרמן ושותפו ד"ר משה קנצוקר.
"חייתם בשותפות וזוגיות של אחדות גורל. נח ידע למצות את החיים עם המשפחה, בקרב חברים, בטיולים בארץ ובחו"ל וטוב שכך", ספדה עופרה, אחותה של נורית, על פי הקבר. "נח היה הסמל של המשפחה המורחבת. הוא עזר מכל הלב לכל מי ששלחתי אליו", הוסיף בן הדוד בני פירו, שופט כדורגל במשך שנים רבות.
"אני מאחל לכל אחד חברים כמו נח ונורית", סיכם החבר יורם וקשלק, "נח היה צריך כישרון מיוחד להיות חבר טוב ונאמן של כל כך הרבה אנשים". בני הזוג גידלו ארבעה
הבת תמר מעוז, 35, הייתה בעבר קפטן נבחרת הנשים בכדורסל, והיום היא עוזרת מאמן נבחרת הקדטיות ועוזרת המאמנת של אורנה אוסטפלד בא.ס. רמת השרון. על הרצח היא שמעה ברומניה, שם שהתה במסגרת משחקי הקדטיות באליפות אירופה. ביום ראשון היא שבה חזרה ארצה. בני הזוג מעוז הותירו גם תאומים בני 28, דניאל וניר, וארבעה נכדים.
מי שהגיע ביום שלישי אחר הצהריים לבית הלוויות שמגר, לא יכול היה לא להזיל דמעה למראה הדבוקה של ארבעת האחים, שחיבקו זה את זה והפגינו אהבה. תמר מעוז היא המנהיגה גם במגרש המשפחתי. לאורך מסע הלוויה היא התנהלה באצילות ובקור רוח, שהדהימו את הנוכחים. תמר היא גם היחידה מבין האחים שספדה להוריה. "אילו הייתם בחיים, הייתם נבוכים מתשומת הלב שכולם מרעיפים עליכם", אמרה מעוז. "אתם האנשים הכי צנועים שאני מכירה".
לפני חודשיים חגגה המשפחה יום הולדת 60 לאם נורית. תמר בחרה לקרוא את הדברים שאמרה באירוע ההוא. "זו הזדמנות לומר כמה מילים לא ציניות גם במשפחה צינית כמו שלנו", פנתה תמר להוריה.
"האירועים המשפחתיים שאתם מקיימים מחזיקים את כולנו יחד. הבית שבניתם הוא סוג של מפלט שמעניק לנו ביטחון, ומבטיח לנו מקום שנוכל לברוח אליו בימים קשים". בהמשך סיפרה תמר כי הייתה מסביב לבני הזוג תחושת בהילות משונה בחודש האחרון, כאילו רצו להספיק כמה שיותר.
אבל אצל כמה מהחברים הרבים של בני הזוג התחלפה השבוע תחושת הביטחון שעליה דיברה הבת תמר, בתחושת חרדה פתאומית. לאורך השנים, מתברר, ניהל נח את מועדון הברידג' הירושלמי בבית ויצ"ו בבית הכרם. ארבעה ימים לפני הרצח הוא חזר מפריז, שם עסק גם בברידג' האהוב עליו.
החברים אומרים שאילולא נח ואשתו, גם היא שחקנית מיומנת, היה המועדון מקרטע מזמן ואולי נסגר. "נח כדרכו הפיח רוח חיים במועדון. הוא דאג לכל, לאחזקה, לתאורה, לחשבונות, לכיבוד, לתחרויות. כמו שהוא יודע", מספר עורך דין אשר אקסלרוד, חברו של מעוז ושותפו למשחק.
המועדון בבית הכרם קטן יחסית, אבל הצליח להצמיח כמה כישרונות ולשלוח מתחרים לתחרויות בחו"ל. נח אהב מדי פעם לנופף בגביעים שבהם זכו הוא והשחקנים האחרים.
קצת קשה להאמין, אבל ב-15 השנים האחרונות שלושה זוגות מבין חברי המועדון הסולידי, כולם שחקני ברידג' מקצועיים, קיפדו את חייהם באורח טרגי. קציר הדמים מזעזע. שני מעשי רצח כפול ועוד אסון בלתי נתפס משאיפת גז. אפילו יוצרי הסדרה "טווין פיקס" לא היו מעלים בדעתם תסריט אימים כזה.
במהלך מרס 1997 נעדרו וורן וטני פייגין, זוג שחקני ברידג' ותיקים, ממקום העבודה. גם למועדון בבית ויצ"ו הם לא באו. בני המשפחה שהגיעו לביתם של השניים ברחוב אריה בן אליעזר בשכונת גילה, מצאו את הדלת נעולה מבפנים. המשטרה שהוזעקה למקום פרצה את הדלת. גופותיהם של שני בני הזוג בשנות ה-50 לחייהם היו מוטלות במיטותיהם, ללא רוח חיים. הם נחנקו בשעות הצהריים משאיפת גז, אחרי שחיממו את הבית והלכו לנח. לימים התברר כי ארובת הגז שהותקנה בבית הייתה לקויה.
כעבור שלוש שנים, בפברואר 2000, נרצחו שניים מחברי המועדון. האירוע מזכיר את המקרה המזעזע בביתם של בני הזוג מעוז. דב (67) וגבריאלה (58 ) וייס , תושבי גבעת זאב, ביצעו שיפוצים בביתם. במהלך העבודות פרץ כנראה סכסוך כספי בינם ובין העובדים הפלסטינים. באחת המריבות נטלו איברהים ג'עפרי ושניים מעוזריו סכינים, ורצחו את בני הזוג באכזריות. כלתם של דב וגבריאלה שבאה לבקר, מצאה שתי גופות בסלון ובית הפוך. המדינה הזדעזעה, בדיוק כמו היום.
המסתורין גובר, ואיתו החשש. דודו כהן, איש עסקים, תושב מעלה אדומים וחבר במועדון הברידג', היה השבוע בלוויה של בני הזוג מעוז. "אנחנו לא יודעים מה לעשות", אמר . "יש כאלה שהציעו להחליף מקום. אחרים הציעו להחליף את השם. איבדנו בצורה מחרידה כל כך שישה שחקנים. מי יכול להאמין? אנחנו לא יכולים להביא רבנים שיחליפו את המזוזות. המועדון פועל לפעמים בשבת, השחקנים טסים ונוסעים בשבת. לא נעשה צחוק".
גם החיים במרפאות השיניים שניהל מעוז לא היו שקטים. ההפך. הרופאים אקרמן וקנצוקר הפעילו בתחילת הדרך מרפאה בשכונת סנהדריה במקביל לזו שבקניון מלחה. השניים היו חברים טובים. הם למדו יחד בבית הספר לרפואת שיניים בהדסה עין כרם. קנצוקר, כמו אקרמן, אהב את החיים הטובים, אהב אקטואליה, אהב ספורט, בעיקר הימורי ספורט. אקרמן עצמו, אחד האנשים האהובים בירושלים, הוא ראש סטטיסטי בלתי רגיל, שגרם לו לפני הרבה שנים צרות בבתי קזינו באירופה.
נח מעוז היה אחראי לשתי המרפאות וניהל אותן ביד רמה, עד ששני הרופאים נפרדו. הוא המשיך עם אקרמן למלחה. לפני שלוש שנים, באפריל 2008, עברה המרפאה בסנהדריה טרגדיה, שגם היא עדיין בגדר תעלומה גדולה. ד"ר קנצוקר הגיע אז לכביש ליפתא הסואן, ושם השליך את עצמו מתחת לגלגלי מערבל בטון. הוא מת במקום.
הסיפור עורר הד עצום בגלל הרקע המיוחד של הפרשה. קנצוקר ביצע טיפול עקירת שן באישה. הרופא הקפדן חיטא את הכלים ועבר אל מטופלת אחרת, נערה בת 17. אחרי שלושה ימים הוא קרא את הטפסים שמילאה הפציינטית הראשונה, ואז התברר לו שהיא נשאית איידס. קנצוקר הנחרד התקשר להורי הנערה, סיפר להם על המקרה, והעלה חשש שהוא לא חיטא כראוי את המכשירים. במקביל טלפן לידיד, רופא מומחה בהדסה עין כרם, כדי לקבל עצה.
קנצוקר לא דיווח על המקרה למשרד הבריאות. בינתיים דלף הסיפור לכתב ערוץ 10 יואב אבן, שגם שידר אותו. בריאיון לעיתון "העיר" בירושלים, נשאל קנצוקר מדוע לא דיווח מיד למשרד הבריאות על המעשה, וטען כי היה נסער מדי. בירושלים, עיר שבה כולם מכירים את כולם, הבינו במי מדובר, על אף ששמו של הרופא לא הוזכר. קנצוקר הבין שעולמו נחרב, ואולי בגלל זה התאבד. הנערה עצמה, אגב, לא נדבקה לבסוף בנגיף האיידס, כך שכל החשש היה לשווא.
נח מעוז שהכיר את קנצוקר היטב, היה משוכנע עד יום מותו כי הוא בחר לשלוח יד בנפשו בגלל מחלה חשוכת מרפא שבה לקה. "הוא יותר מדי אהב את החיים כדי לרצות לאבד אותם", אמר מעוז. איש מבני משפחת קנצוקר, גם הם תושבי רמות, לא היה מוכן לדבר מאז על המקרה העצוב.
גם ד"ר אקרמן היה נסער השבוע. בתוך שלוש שנים הוא איבד שניים מחבריו הטובים, ונשאר לבד. "ביום ראשון בבוקר הגעתי למרפאה, וראיתי שנח לא בא", סיפר אקרמן.
"אחרי כמה ניסיונות להשיג אותו ואת נורית, התקשרתי לבנם ניר, ואמרתי לו שאביו עובד 25 שנה במרפאה, והוא לא נעדר אף פעם בלי לומר לי. אמרתי לו:'תגיע דחוף לבית, קרה אסון'. גם אני הגעתי לשם. זה היה מזעזע. לא מגיע לו לסיים את החיים כך. עד היום לא נתקלתי באדם ישר כל כך, נאמן ומסור. הוא נתן לילדים ולנכדים שלו הכל".
תעלומת הרצח של בני הזוג מעוז מחכה לפתרון, וברקע עדיין מהדהדים הדברים שאמרה מתילדה, אחותו של נח, בבית הלוויות. "יד זדונית לקחה מכם את חייכם היפים, וקטעה את אושרכם, אבל הסכין נתקעה בכולנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם