כך משמרים אגדה: 12 שנה למותו של מאיר אריאל
כבר 12 שנה עברו מאז מותו של היוצר מאיר אריאל. ביום שני הבא ייערך בחוות רונית האירוע השנתי לזכרו, בהשתתפות מרינה מקסימיליאן בלומין, דנה עדיני, משה פרץ, שלמה גרוניך, דורי בן זאב ורבים נוספים. לקראת המופע מספרים בתו שירז ואמנים מובילים איך משמרים אגדה
באותה העת שודרו ספיישלים רבים ברשת ג' ובגל"צ, ואני בלעתי אותם בשקיקה, עד שבשלב מסוים החלטתי לקנות כמעט מדי חודש אלבום "חדש" של אריאל.
כך למדתי שבעה אלבומים שהוציא בחייו - ולבסוף את "רישומי פחם" הקשה לעיכול, שקנה לעצמו מעריצים רבים כל כך, עד שלפני כשנתיים עלה כמופע מחווה מחתרתי של אלון ברגבאום, יוסי בבליקי, אלברט סופר ורועי ריק בתל אביב, ולפני כשנה זכה לאלבום חידושים של אמנים שונים.
כך גיליתי שירים נסתרים כמו "מה חדש במדע", "דאווין של שיר מחאה", "דומם עם זוג נאהבים" ועוד רבים וטובים. כן, התברר לי שמאיר אריאל הוא לא רק "טרמינל" ו"עברנו את פרעה". הוא עולם ומלואו.
במהלך 12 השנים שחלפו מאז מותו, מתקיים ערב המחווה המסורתי לזכרו של אריאל. זאת בהשתתפות אמנים רבים, מוכרים מאוד לצד כאלה שפחות, בניהולו האמנותי של יהודה עדר ובהנחיית יואב קוטנר. השנה יתקיים האירוע בחוות רונית, ביום שני הבא (29.8).
קצרה היריעה מלציין את שמות האומנים שיופיעו בו, משלל צבעי הקשת המוזיקלית: מדנה עדיני ועד משה פרץ, מ"איפה הילד" ועד מרינה מקסימיליאן בלומין, משלמה גרוניך ומיקי קם, ועד דורי בן זאב. וזוהי רק רשימה מצומצמת ביותר של אנשים, שגם אם לא הכירו אותו בחייו - רוצים להיות קשורים אליו במותו, דרך המוזיקה.
"אבא היה עבורי האבא הכי נהדר בעולם בדיעבד, מכיוון שבתור ילדה חוויתי אותו כקצת מוזר", מגלה שירז אריאל דרורי. "הוא היה עושה דברים אחרת, אבל מצד שני משחק אותה בדברים מסוימים. היו לו הברקות, למשל כשהיה תורו לעשות פעילויות לילדים - הוא היה עושה פעילות מגניבה.
"כשהפכתי להיות אמא, גם זכיתי שהוא יהיה סב לשניים מילדיי. במקרה הזה היה מדובר בקסם כזה, שאין לי מספיק מילים כדי לתאר אותו. היה מקסים לראות אותו שר, מדבר ומשחק איתם. יש לי למשל תמונה של בני הגדול עם אקורדיון גדול, ולידו אבי עם אקורדיון גדול. לאחרונה אגב, עברתי לגור עם ילדיי בבית אמי תרצה בפרדס חנה".
ללא ספק לא רק שאיבדתי אב, אלא גם חבר יקר. ובכל זאת, אני יכולה להתנחם בעובדה שכמות היצירה שהוא השאיר אחריו רבה מאוד. זה מתחיל מהשירים שעוד לא יצאו לאור, ולצידם יש הרבה כתבים, ציורים וקטעי וידיאו, איתם אפשר לעשות כל מיני דברים מעניינים".
"הנה למשל, הגיליון חודש אוגוסט של מגזין 'חיים אחרים' לרפואה אלטרנטיבית - הוקדש לאבא. על השער יש עבודה של אורי ליפשיץ
"אנחנו קשורים אליהם, ופשוט חווים כל השנה את מאיר אריאל. יחד עם זאת, כמו כולם, אנחנו נמצאים במצב כלכלי דחוק - כשבטח אין לנו מימון לאירוע השנתי. למזלנו בשנתיים האחרונות יש לנו ספונסר (הפקת "מתחתנים", ח"ל), כך שהאירוע מצליח לכסות את עצמו וזהו. רווח אין לנו משם.
"בהקשר הזה חשוב לי להדגיש, שלמי שמסתכל עלינו מבחוץ נדמה שעוסקים רק במאיר אריאל, אבל לכל אחד מבני המשפחה יש את העיסוק שלו בחיים - לצד ההתעסקות בהנצחת אבא. לאמא שלי יש אהבה לאוספים וליד שנייה, לי יש את העבודה שלי, והאחים שלי מוציאים אלבומים משלהם ועושים הרצאות שקשורות ביהדות".
איך זה שלא בחרת ללכת כמוהם בדרכו של אביך ולהיות מוזיקאית?
"אני אמנם מושפעת מאבא, אבל לא עוסקת במוזיקה, למרות שאני בעלת אוזן מוזיקלית. אני נמצאת בתחום של תמיכת לידה והריון, ולצידו גם בהפקה ובכתיבה.
"לי אישית הרבה יותר חשוב שלאמן יהיו כל התנאים הנדרשים כדי לייצר עבודה טובה, ומעבר לכך אני גם כותבת סיפורים קצרים, מאמרים וכרגע יש לי שתי סדרות טלוויזיה שמחכות למפיק".
אילו עוד כתבים השאיר אביך במגירותיו?
"אבא השאיר אחריו מורשת שקשורה לשפה, ולא מדובר רק בשירים. במרץ האחרון נערך בקיבוץ רמת השופט כנס השוק, שבמסגרתו יצאה החוברת 'כתבים', אשר מכילה יצירות שלו אשר טרם ראו אור. אני כותבת שם בהקדמה שכבר בזמן השבעה אל תוך השלושים, התנפלתי על השולחן שלו כמוצאת שלל רב, ופתחתי מגירה אחר מגירה. עיינתי בכל מה שמצאתי שם:
"שירים שלא הכירו, טיוטות לשירים שמכירים - במספר גרסאות, כל מיני מסות - שחלקן הקטן התפרסם בעיתונים השונים. והיו שם גם כתבים פילוסופיים שהוא השאיר, ובהם דעתו על כל מיני נושאים. מדובר באוצר שחייב לצאת לאור. אבא התייחס בין השאר למדינות הפנים של המדינה, לסכסוך עם הפלסטינים, התפלסף על 'האם גרגר חול מרגיש בודד, למרות שיש מסביבו חול, ואפילו על קיומו של אלוהים".
ואם כבר מדברים על אלוהים, איך זה שעניין הדת לא תפס חלק נכבד בחייך, כמו אצל שני האחים שלך?
"אחרי שקראתי את הטקסט על אלוהים, בו מוסבר בצורה יפה את הסדר בהם נעים החיים וקיומו, הבנתי בצורה וודאית שיש אלוהים. ובכל זאת, בחרתי לא לקחתי כמו האחים שלי את כל המנהגים השונים הקשורים בדת - אלא לחיות את חיי כפי שאני רואה לנכון.
"אני חיה ביחסים טובים עם אחיי, ולמרות ויכוחים לוהטים מדי פעם - הם למדו לכבד את המקום החילוני שלי, כמו שאני מכבדת את המקום הדתי שלהם".
מה השיר שלו שאת הכי אוהבת?
"ברמה הפילוסופית מדובר כמובן ב'מה חדש במדע', שם הוא שואל את השאלות הבסיסיות שמעניינות אותנו כחילונים, המתייחסים למדע כמשהו מהימן. למעשה מה שהוא ניסה לומר בשיר - הוא ניסח באותו מאמר שלם אחר כך. ברמה הכללית אני אוהבת המון שירים שלו.
"יש את 'הולך בטל' הנהדר ו'מודה אני' שנכתב סמוך למותו - שאם לדתיים יש את התפילה הזאת בסידור, אז מבחינתי מי שלא דתי מוזמן לומר את השיר הזה כתפילה שלו. זאת הודיה על כל הקיים, כולל הדברים הרעים, וגם הלחן של השיר מאוד נוגע ומרגש. יש גם שירים שכתב לאחרים כמו 'מכופף הבננות', שהוא אחד המתוקים והמפוספסים שלו, והרבה זמן לא נעשה לו חידוש".
מה החשיבות של ערבי המחווה בשבילך?
"מצד אחד אני מתרגשת כל פעם מחדש מהמעמד, שיוצר אווירת קסם. לא משנה איפה האירוע מתקיים, יש תמיד חשמל באוויר ותחושה שאבא נמצא שם, ומבסוט לגמרי מהמתרחש. מצד שני, אני גם יכולה בקלות לוותר על זה בין רגע - אפילו אם זה מאיזו סיבה טכנית. זאת כיוון שאנחנו יודעים בוודאות שבמקביל ובלי קשר, מתרחשים במהלך כל השנה ערבים פרטיים שעורכים אנשים לעצמם, אפילו גדולים מאוד, שפשוט קורים. כמו ערב שירי נעמי שמר ואהוד מנור.
"לכן מבחינתנו אנחנו לא דואגים לגבי המשכיות, של מסורת שירי מאיר אריאל. מתברר שהזרע השתרש יפה,, ועכשיו כל מה שצריך לעשות זה להשקות את הצמח - כלומר להוציא שירים חדשים, ולשיר אותם. עבור המשפחה, הערבים הקבועים הם כמו הילולה שעושים בהפקה מושקעת יפה וכיפית, עם אנשים שאוהבים את ומכבדים את המעמד הזה".
ש: עוד כמה שנים ימשיך המפעל הזה לדעתך?
"אני מאמינה שמדובר לפחות ב-25 שנה. במהלך השנים האחרונות אנשים התחילו לאהוב אותו, הרבה יותר מבעבר - בטח שיותר ממה שהיה בזמן אמת. בגדול, מאיר אריאל הופך לסוג של נכס תרבותי ששייך לכלל הציבור.
"בימים אלה אפילו נכתבת ביוגרפיה רצינית על ידי ניסים קלדרון, שמראיין אנשים הקשורים לחייו של אבא. אין לנו סיבה לא לרצות שזה יהיה המצב, ואנחנו לא מרגישים שאבא לכאורה נלקח מאיתנו. להיפך. יש כל כך הרבה חומרים שלו, שמחכים שמישהו יעשה איתם משהו - הכל עניין של כוח רצון ואנרגיה".
השנה ייערך הערב לראשונה במתכונת חדשה של שני חלקים, כאשר החלק הראשון יכלול ביצוע מלא של אלבומו הראשון של מאיר אריאל - "שירי חג ומועד ונופל", והשני יהיה במתכונת המוכרת של מיטב השירים. דורי בן זאב, תושב בנימינה, היה מחבריו הקרובים של אריאל בחייו, ונשאר קרוב למשפחתו לאחר מותו.
"שירי האלבום כבר היו מוכנים ב-1973", מגלה בן זאב, "ובאותו הזמן הרי הייתי בקיבוץ יחד עם מאיר. אמרנו שביום שבת נשב, ונעבוד על סדר השירים באלבום - כדי שנוכל להשמיע אותו לחברות תקליטים. אבל מה, זה יצא בדיוק ביום כיפור - ואתה יכול לתאר לך מה קרה באותה השנה, ובאותו הזמן. בעודו מכוון את הגיטרה, הגיעה אמו מקצה השביל. היא שאלה 'היכן מאיר?', ואמרה שפרצה מלחמה.
"זה אמר כמובן שהאלבום נאלץ לחכות לפחות עוד כמה שנים, וכמובן שמאיר לקח איתו למלחמה גיטרה, וכתב באותו הזמן שירים כמו 'הולך בטל', 'לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ' ועוד ועוד. אצל אמן, הטראומה היא זאת שמפעילה את המקומות ממנו הוא יוצר. המקום הוא הרבה יותר מתרפיה, אפשר אפילו לקרוא לזה 'ספא של הנפש'".
איך אתה מסתכל על מה שקרה עם האירועים לזכרו, במהלך 12 השנים האחרונות?
"אם נהיה קצת עכשוויים - נסתכל מה זה כוחה של התמדה. הרי לפני 12 שנים פתח מאיר מאהל, בלי שידע. התרבות, האמנות והשפה שהוא הוריש לנו, בנו קהל שבמשך השנים יצר בעצם אחדות, ערבות הדדי ומעל לכל אהבה.
"היופי והסוד שיש באזכרה אחת בשנה לאמן, זה דבר שאי אפשר בכלל לחדור לנבכיהם - מכיוון שאין דבר כזה. למי עושים דברים כאלה? אולי רק לראשי ממשלות או נשיאים. מפגש תרבותי כזה, אין לו אח ורע בעולם".
ומה החשיבות של הערבים האלה בשבילך?
"העובדה שיש אנרגיה טובה של אנשים, ורוחו של מאיר שם, אומרת הכל. היתר הוא משני עבורי. אני רואה לפעמים את שושלת אריאל, כולל תרצה, הילדים והנכדים - ואני אומר לעצמי שהם כל כך מיוחדים באהבה שלהם, וביכולת לא להפסיק את החיבור לאבא שעזב בטרם עת.
"אין מילים לתאר את הנאמנות למוסד הזה, שכל שנה מפגיש אותנו מחדש יחד איתו. אני יכול רק לברך אותם על כך, שהם ערכיים ומהותיים בדיוק כמו שהיה מאיר עצמו. אני יודע שלא מדובר במשהו פשוט או רווחי, ושכל כולו נעשה למען הקהל הרחב".
איזה שיר תבצע בערב הנוכחי?
"את 'טוק, טוק, טוק על דלתי מרום', בגרסה מיוחדת עם להקת 'רד בנד'".
גם הזמרת רונית שחר הקרייתית שייכת למשפחת אריאל המורחבת. זאת בעיקר בשל העובדה, שהשתתפה בערב המחווה הראשון שנערך לזכרו - בשנת 2000.
בימים אלה היא עומדת להוציא את אלבומה הרביעי, כאשר לטובת אלבומה הקודם הלחינה שיר מעיזבונו של אריאל - "רחל". "הטקסט התגלגל לידיים שלי, דווקא בעקבות העבודה שלי עם לואי להב", היא מסבירה. "השמעתי אותו למשפחה לפני שהוא הופיע במסגרת האלבום, ואיכשהו יצא ככה שהלחן שלו היה מאוד 'מאיר אריאלי'".
מתי בפעם הראשונה יצא לך להכיר את השירים של מאיר אריאל?
"אני שייכת לאנשים שגילו אותו קצת לפני תקופת הצבא, ככה עם החבר'ה. שמענו יחד את 'שירי חג ומועד ונופל', והרגשנו כאילו אנחנו חברים בקבוצת אנשים מחתרתית בקריות, שגילתה איזה משהו גדול ומיוחד. אם אני מסתכלת על הכתיבה שלי היום - אני יכולה לומר שהושפעתי ממנו. לשמחתי יצא לנו להכיר כבר כשעבדתי על האלבום הראשון שלי עם יהודה עדר, שערך בינינו היכרות. בעיקר הייתה לי תחושת כבוד אליו, מאחר והייתי חלק מהקהל שלו.
"בערך באותו הזמן שהאלבום שלי יצא, הגעתי לאחת מהופעותיו, בהן הופיע לבדו עם הגיטרה. הוא מאוד ריגש אותי, ובסוף ההופעה ניגשתי אליו והצעתי לו ללוות אותו, במידה והוא ירצה בעתיד עוד גיטרה על הבמה. הוא אמר 'תודה' בצניעות, ונפרדנו. לצערי זמן קצר אחר כך הוא נפטר. לימים נודע לי מתרצה, שבאותו הערב בו הייתי בהופעתו, הוא חזר הביתה וסיפר לה בהתרגשות על ההצעה שלי".
גם שחר מרוצה מהערבים לזכרו של אריאל מתחילתם: "קרה משהו מדהים בעקבותיהם. כשמאיר היה בחיים, הוא היה מאוד מיוחד. אפילו היה קצת 'ארול' - אחד שלא תמיד קלטו אותו. זאת למרות שהוא כתב שירים שכולנו מכירים, אבל לא תמיד אנשים ידעו שהוא עמד מאחוריהם - כמו 'ערב כחול עמוק'.
"מאז שהתחילו ערבי מאיר אריאל - אנשים מגלים אותו מחדש, ויש לכך מבחינתי חשיבות מרובה. הערבים האלה גם גורמים לאנשים לאהוב את השירים שלו, ומפיצים את הבשורה של אותם שירים מקסימים שהוא בחייו לא הצליח כל כך להפיץ. אגב, לי יש כמה שירים שלו שהולכים איתי לאורך הופעות הסולו שלי, למשל 'זרעי קיץ'. שכששרתי אותו באחד הערבים - הקהל כבר קישר אותו אליי, והתחיל לשיר אותו עוד לפני שפתחתי את הפה".
מה השיר של מאיר שאת הכי אוהבת?
"כמובן שמדובר ביותר משיר אחד, אבל 'ארול' מצליח תמיד לצמרר אותי. זה שיר של שמונה דקות, שבו מאיר מספר על אדם חריג בתוך חברה סגורה, אשר בוחר להתבודד ולהתחבר לפרדסים. אף אחד לא מבין אותו, וכל אחד מסתכל עליו בעין עקומה. לעומתם יש את רוחיק, שאוהבת אותו.
"בשורות האחרונות של השיר, מתאר המספר את הבכי שלה על מותו, ופתאום יש טוויסט - בו המספר עצמו מתוודה על אהבתו לאותה רוחיק, במה שזורק אותך למקום אחר לגמרי. לדעתי זה שיר, שצריך ללמוד בשיעורי ספרות".
ואיזה שיר תבצעי בהופעה?
"קוטנר נתן לי השנה לבחור בין כמה שירים, ומתוכם הכי סיקרן אותי לבצע את 'פלוגה בקו' - שיר שמעולם לא ביצעתי קודם לכן. 'אני רוצה לפגוש אותך לגמרי במקרה, אחרי שכבר אשכח אותך כליל', זו שורה חזקה מאוד. הניסיון הזה לשחזר רגע של התאהבות, אשר פותח את השיר המתחבר ליתר המילים הנהדרות, יוצר יחד עם הלחן המקסים גוף אחד שלא ניתן לפירוק".
האלבום "שירי חג ומועד ונופל" יצא לבסוף רק בשנת 1978, וכלל בתוכו יצירות כמו "שיר כאב", "טרמינל לומינלט" ו"ארול". השנה, יבצעו אומנים חלק משירי האלבום ההוא, בהפקתו המוזיקלית של אסף אמדורסקי.
יהיו שם אפרת גוש, האחים אריאל, ירמי קפלן, מיכה שטרית, ריף כהן וכמובן ערן צור. "המטרה של אמדורסקי כמפיק המוזיקלי של העניין, הייתה לעשות את האלבום במלואו, כשכל מקבל מבצע חדש שיש לו משהו חדש לומר מבחינה מוזיקלית", מספר צור.
"לי התאימו את 'חבית הדגים', לדעתי כיוון שהוא מדבר על כתיבת שירים וחיפוש משפטים מפתח - משהו שמופיע גם בשירים שכתבתי לאורך השנים.
אני הכרתי את השירים של מאיר אריאל, כבר בתקופת ילדותי בקריות, כשמהרדיו בקעו שירי התקליט הזה. שירים שנשמעו מאוד חלוציים לאותם ימים. לשמוע אז את 'שיר כאב' היה הלם עבורי, משהו יוצא דופן.
"מנגד, היה שם משהו שדיבר לגמרי על האופי הקיבוצי והישראלי של אותם השנים, יחד עם השירים שתמיד התקשרו לנופים, כמו למשל השדות ועצי האקליפטוס, שציירו מול העיניים תמונה של ממש. הוא היה ממש פנומן בכתיבת טקסטים. לי יצא לפגוש אותו כסטודנט ב'רימון', שחיפש עבודה. אז, זמרים ישראלים שהצטלמו לטלוויזיה היו שרים עם פלייבק, ולקחו אותי להצטלם לקליפ של אחד משיריו".
באלבום הראשון שהוצאת עם "כרמלה גרוס ואגנר" ב-1991, נכלל החידוש ל"נשל הנחש" - שהיה שיר הנושא מתוך הסרט "שורו". ידוע לך אם מאיר אריאל אהב את הביצוע?
"קודם כל זה התחיל מיוזמה של ליאור טבת, שהכיר את 'כרמלה', אותי ואת במאי הסרט (שבי גביזון, ח"ל). הוא הציע לו זמר צעיר ולא מוכר, ושבי הסכים לנסות אותי ובא אליי עם ההצעה. ישבתי כמה ימים, ולבסוף מצאתי את המפתח שלי לשיר הזה, מכיוון שמבחינתי כל היופי בחידוש הוא להתרחק במידת מה מהמקור.
"לשמחתי זה הצליח לי. בהמשך שמעתי מאנשים, שהייתה למאיר בעיה עם הביצוע הזה. במקרה יצא לי לפגוש אותו קצת יותר מאוחר, בעת שהוצאתי כסף בכספומט בדיזנגוף. הוא עבר וחייך אליי, ככה שאני מתאר לעצמי שהוא לא כעס על זה יותר מדי, אם בכלל".
מה עבורך החשיבות ההופעה בערב הזה?
"אני מרגיש מחויב להשתתף במופע הזה. הרי השיר של מאיר עזר לי להשיג את חוזה ההקלטות החשוב ההוא, ופתח לי את הדלת להכרה ולקריירה. אני מרגיש טבעי להשתתף באירוע לזכרו, ונרתם אליו ברצון. מאיר הוא מהאמנים שהשירים שלהם קיבלו אחרי מותם חשיפה מרשימה, שלא הייתה להם בחייהם. אני יכול להעיד על החוזק שיש לשירים שלו:
"ב-2006 ניגנתי לחיילים בזמן מלחמת לבנון השנייה, והם שתו את 'נשל הנחש' כאילו מדובר במים שהם שותים אחרי צמא של יומיים. ועכשיו כמובן כששרתי במאהלי המחאה - ראיתי עד כמה הוא רלוונטי. 'תעזבהו יום, יעזבך יומיים' הוא משפט בעל משמעותיות רבות, אשר נכון לכל אחד. כשמגיע תורו בשיר, פשוט אי אפשר להתנגד לו - והוא תמיד גורם לאנשים להרגיש משהו".
מה השיר של מאיר שאתה הכי אוהב?
"יש הרבה עבודות שלו שאני אוהב, ובהן אני יכול למנות את: 'ארול', 'שיר כאב' ו'טרמינל', שהם לדעתי פסגות היצירה המוקדמת שלו. הן מבחינת כתיבת הסיפור והעברתו, והן מבחינת הפלטפורמה המוזיקלית שהוא העניק להן".
מי שתשתתף לראשונה בערב המחווה, היא דנה עדיני. יוצרת עצמאית, אשר נודעה בעיקר בגלל השתתפותה בשלישיית "הבנות נחמה". "המעמד הזה מאוד מרגש אותי, ואני גאה להופיע בו", היא משתפת. "מאיר אריאל הוא מהאמנים האהובים עליי, ובוודאי שהוא אבן דרך לכל מוזיקאי בארץ.
"הכרתי את השירים שלו, ואת של שלום חנוך, דרך מה ששמעו בבית כשהייתי ילדה. אחי הגדול מאוד אוהב אותו, ואני בטוחה שאין אדם בישראל שלא מכיר, או יודע קצת מי זה היוצר הזה שיצר שירים משובחים ונצחיים. כל שיר שלו הוא יצירת מופת. יש בשירים שלו משהו שמאוד מזכיר לי את הבית שלי באלוני אבא, ומחבר אותי אליהם דרך זה".
מה השיר של מאיר שאת הכי אוהבת?
"יש המון. כשאני חושבת על זה כרגע - אני מאוד אוהבת את 'נרקומן ציבור', גם בכל מה שקשור להזדהות שלי בנוגע לסיגריות. מדובר בשיר מאוד ציני, שלא מפחד לומר את כל האמת (השיר מדבר על פוליטיקאים המלאים בתאוות השלטון, ונזכרים בציבור רק בזמן בחירות, ח"ל)".
ואיזה שיר תבצעי בהופעה?
"בהופעה אבצע את 'אגדת דשא', שאבא שלי מאוד אוהב. בהתחלה בכלל בחרתי שיר אחר, ואני שמחה שאיכשהו הדברים התגלגלו כך שאבצע את השיר הזה".
לסיום אנחנו חוזרים לבן זאב, ושואלים אותו את השאלה הקשה מכולם: איזה שיר של מאיר אריאל הוא הכי אוהב. "כל שיר שלו מיוחד", הוא עונה, לא שחשבנו אחרת, "וכל אחד מהם חוטף אותך בכל פעם כשקורה משהו במדינה, או אפילו בחייך. אני לא יכול להגיד על שיר אחד שאני אוהב יותר מכולם, בטח שלא בתור שדרן רדיו. אני יכול להגיד לך שהמוביל אצלי עכשיו, הוא 'צדק צדק תרדוף' - בגלל כל אווירת הצדק החברתי שיש באוויר.
"באופן כללי אני אוהב את השיר הזה, בגרסה שלו מ'מודה אני' שאני ושלום חנוך ערכנו בזמנו, מכיוון שיש בו קלילות יחד עם חוסר התחשבנות. ואם כבר שאלת על שיר ספציפי, תוך כדי השיחה עולה לי בראש הזיכרונות מההקלטות של 'עברנו את פרעה'. הייתי באולפן יחד עם שלום, רן עפרון ומאיר - שביקש שנעשה לו קולות בשיר. בסוף הוא התחיל לאלתר בתים בלי הפסקה, ואנחנו היינו עם דמעות בעיניים וצחוק בלחיים, מהשנינות שלו והדרך בה הוא עשה זאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם