חייל של מחאה: בגובה העיניים עם ימין סויסה
הוא נולד במעברת תלפיות וחי בקטמון ט'. את בנימין נתניהו הוא מגדיר כראש הממשלה הגרוע בהיסטוריה, ומנחם בגין היה כאבא בשבילו. 1,310 מילים עם מנהיג השכונות ימין סויסה (56), נשוי + 4, שסומך על אנשי המחאה הציבורית ורואה את עצמו חייל שלהם
"הצעירים במחאה של היום הם אולי פנתרים ורודים, אבל הם צודקים לחלוטין ואני איתם. אני סומך עליהם ואני רואה את עצמי כחייל שלהם. הדרך שלהם מקובלת על העם. המלחמה האמיתית היום היא בינינו לבין העשירים. העשירים עשירים יותר מדי והעניים ומעמד הביניים עניים יותר מדי. אסור שניתן שיזרקו לנו עצמות".
"הפנתרים השחורים"
"אצלנו לא יכולת לראות הפגנה של אמהות עם תינוקות. מי ישלח את ילדיו להפגנה שידע מראש שהיא אלימה? כולנו היינו הקורבן של שיטת מפא"י, ולולא מלחמת יום כיפור המחאה שלנו הייתה לא פחות חזקה מהמחאה של היום. היום רואים שכשהמצב הביטחוני טיפה מתערער, כל הרוח יוצאת ממפרשי המחאה. בארץ, מצב ביטחוני לא טוב הוא כל מה שצריך כדי לדכא מחאה. אנחנו היינו אלימים יותר וזרקנו בקבוקי מולוטוב, ואפילו המשטרה שלחה כנופיות להכות אותנו מכות רצח".
בנימין נתניהו
"ראש הממשלה הגרוע ביותר שהיה פה. אין יוזמה, אין תקווה, הוא לא עומד מאחורי הנאומים שלו. תשאל אפילו את הליכודניקים שיגידו מה דעתם עליו. אין בו כלום. הוא רק ראש ממשלה".
דירות רפאים
"אני חושב שחייבים למצוא הסדר שבו העשירים, אם הם אוהבים את מדינת ישראל, ייתנו את הדירות שלהם, בזמן שהם בחו"ל, למשפחות מצוקה שמחכות כבר 12 שנה לדיור ציבורי".
ניר ברקת
"אני נמצא פה תקופה קצרה מאוד. ממה שאני יודע ושומע, בפרט מפעילי השכונות, אנשים לא מרוצים מהדרך שבה הוא מנהל את העיר. הרבה דברים שהובטחו לא קוימו, ואני לא יודע מה יהיה בבחירות הבאות".
ירושלים
"העיר שנולדתי בה, עיר הבירה. אני אוהב אותה ואני נשאר בה. היא העיר שהוציאה את המחאה לרחובות. היא העיר שבה הכול מתחיל ובה הכול נגמר".
מזרח ירושלים
"זהו מוקד לצרות צרורות לדורי דורות. אני לא הולך או מתקרב לשם. לא אלך למקום שלא רוצים אותי בו. אני חושב שכל דת צריכה לכבד את השנייה.
"לכל אדם צריך שיהיה חופש ביטוי, פולחן ודת. אם ליהודים מותר לעשות הכול, אז צריך שגם לנוצרים ולמוסלמים יהיה מותר. אסור שתהיה אפליה. או שאנחנו מאפשרים את הדברים האלה לכל הדתות, או שאנחנו כובשים ושולטים בכוח ומדכאים את העמים האחרים. או ככה או ככה".
צ'רלי ביטון
"צ'רלי ביטון הוא אחד ממנהיגי 'הפנתרים השחורים'. אני מכיר אותו כבר עשרות שנים. הוא בחור לעניין שהוביל את המאבק החברתי איתי ועם סעדיה מרציאנו וראובן אברג'יל. -מה שכן, צ'רלי וסעדיה תמיד הסכימו שהם אלה שהקימו את ה'פנתרים', והם מחקו את כל השאר מההיסטוריה. אני הגעתי ל'פנתרים' בעקבות ראובן אברג'יל, אבל הם כל הזמן מוחקים אותו".
מעברת תלפיות
"שם נולדתי וגדלתי עד גיל ארבע, כשעברנו לקטמון. זה היה על הגבול עם ירדן. בתור ילד אני זוכר את החיים במעברה כחיים יפים. היה תענוג לחיות שם בתור ילד. אלה היו חוויות אחרות. לא היו מחשבים או פייסבוק, עשית דברים עם הידיים שלך. זה היה לפני מלחמת ששת הימים. היו מסתננים, אבא שלי היה כל הזמן בגבול והמצב הביטחוני היה מאוד רגיש, אבל כולם היו משפחה אחת".
שכונת קטמון
"שכונת קטמון היא כל החיים שלי. קרוב לעשרים שנה הייתי יושב ראש הוועד בשכונה. כל תנועת 'הפנתרים' קמה בשכונה שלנו. כל התיאטרון המחאתי יצא משם. מבחינת הפרמטרים הסוציו-אקונומיים המצב בשכונה הפך גרוע. חזרנו למצב של 1972. בית הספר גבעת גונן נהרס טוטאלית והכניסו לשם משפחות של אתיופים עם בעיות קשות מאוד. אין לי בעיה איתם, אבל מפריע לי שעושים להם היום את מה שעשו לנו אז. אם השכונה הזאת יצאה קצת ממעגל העוני, עכשיו היא חזרה לשם".
התגייסות התקשורת
"אז היה רק ערוץ אחד, של הממשלה. הם החליטו מה יפורסם ומה לא. זה לא כמו במחאה היום. נגדנו, 'הפנתרים', כל הממשלות ניהלו מלחמה. התקשורת לא עשתה כלום כי היא הייתה שייכת לממשלה. רק היום מתחילים להראות בתקשורת את הדברים שעשינו".
מנחם בגין
"ראש ממשלה מצוין. הוא הקים את אלון מורה בשטחים, ואמר שיהיו הרבה אלוני מורה. אנחנו הקמנו את 'אוהל מורה' וביקשנו לקבל את אותו היחס כמו המתנחלים, כולל קרקעות, רק בתוך הקו הירוק. בהפגנות של 79', בזמן שכל השכונות בירושלים עלו
"תנועת האוהלים"
"'תנועת האוהלים' הוקמה אחרי ש'הפנתרים' התפלגו. כדי לא לקחת חלק במאבקים האלה ראינו צורך להתארגן כתנועה, ועסקנו גם הרבה בתיאטרון. ככה העלנו את כל הבעיות החברתיות של השכונות על הבמה. היו לא מעט קונפליקטים עם טדי קולק וראשי המדינה אז, כי ההצגות היו קשות לצפייה. 'תנועת האוהלים' יש רק אחת. בין השנים 92-91 הקמנו אוהלים לזוגות צעירים בכל הארץ. לבסוף הם קיבלו דיור ציבורי".
התנחלויות
"ההתנחלויות באות על חשבון השכונות. כל הכסף שמושקע בהן, ברור לכל עם ישראל, הולך לאבדון. ידוע שכל הכסף שמוקדש להן נלקח מתחומים חברתיים, ועדיין הן ממשיכות לגזול. בסוף נצטרך להחזיר את המקומות האלה, כולם יודעים זאת וכולם שותקים.
"אם כל המיליארדים שהושקעו שם היו מושקעים בחינוך, בדיור ציבורי ובבנייה לזוגות צעירים, המדינה הייתה נראית אחרת. אבל אף אחד לא אומר למתנחלים לא, כי יש להם כוח פוליטי. כשמאות אלפי בני אדם צועדים ברחובות ומוחים על חוסר הצדק, אף אחד לא מבין מה צריך לעשות. מקימים וועדות כדי לקבור את הבעיה".
דפני ליף
"פגשתי אותה ברוטשילד. צעירה, חמודה. קצת נפל עליה כל עניין המחאה. לא יודע אם היא הייתה בנויה לזה, אבל ברוכה הבאה למועדון. אנחנו מחפשים מנהיגים כאלה. לפחות היא עושה את זה ביושר".
בוז'י הרצוג
"אחלה מנהיג. לדעתי הוא האדם היחיד כיום במפלגת העבודה שיכול להציל אותה. אני לא מדבר על זה שהעבודה תגיע לשלטון, אבל צריך מישהו שילכד את החברים במפלגה, גם בזמן שיושבים באופוזיציה. עמיר פרץ יכול היה לפתור הרבה מהבעיות החברתיות, אבל הוא פישל בגדול כשבחר בתיק הביטחון והפקיר את הנושאים החברתיים.
"היום הוא מתפאר במערכת כיפת ברזל, אבל אז הוא היה צריך להתמקד בכיפת ברזל חברתית. שלי יחימוביץ' היא בחורה לוחמת ומוצלחת, אבל היא עדיין חדשה בפוליטיקה ואני לא יודע אם היא מסוגלת להוביל את מפלגת העבודה".
סם ויוסי מלכה
"חברים טובים שלי כבר למעלה מ~45 שנה. הם אנשי עסקים לגיטימיים שעושים עסקים בדרך חוקית, משלמים מיסים, מתעניינים בבעיות החברתיות ואכפת להם מכל דבר. הם חלק מאיתנו. כל מה שעברנו יחד בילדות בקטמון הוא תוצאה של מדיניות מכוונת של השלטונות".
הסליחה של אהוד ברק
"השלטונות גרמו לנו להיראות כפושעים, כפושטקים, כלא נחמדים. הם אלה שיצרו את התופעה וגרמו לה. הסליחה של ברק הגיעה מכיוון שידע שלא ניתן להתקרב לאנשים האלה בדרך אחרת. מפא"י כל כך אשמה במה שקרה לדור שלי שהדרך היחידה אולי להתחיל ולדבר איתנו היא לבקש סליחה. לא שווה בכלל לדבר על אהוד ברק כשלעצמו.
"הוא לא מנהיג. הוא לא יכול להיות סוציאליסט כשהוא קונה בית ב~40 מיליון שקלים. תראה איך הוא פירק את מפלגת העבודה. ביטחון המדינה לא חשוב לו, אלא רק הוא עצמו".
אורי אבנרי
"לקחתי חלק לצדו בפעולות מחאה של שלום עכשיו ואחר-כך היינו יחד במפלגת של"י בראשות לובה אליאב. אם מישהו ב'העולם הזה' פרסם משהו על 'הפנתרים השחורים', זה הוא. הוא אדם בסדר גמור, איש עם עקרונות שהולך עם האמת שלו עד הסוף. אפילו בגין העריך אותו".
בית האמנים
"זו הייתה תקופה יפה בחיים שלי. מועדון יפה שהחזיק חמש שנים. התפרנסנו שם יפה. זה היה בתקופה טובה מאוד של העיר, לפני הפאבים והברים. אנשי אמנות מכל הארץ היו באים לבלות אצלנו".
העלייה הרוסית
"את העלייה הרוסית רימו בדיוק כמו שרימו את המרוקאים. כל ההבטחות לא קוימו. אם רצו להביא אותם היה צריך לעשות את זה בדרך של אמת, כמו בעלייה הגדולה של 1974, והיום מבקשים מהילדים שלי להקריב את עצמם עבור העלייה מרוסיה.
"נתנו לעלייה הזאת, שחלק גדול ממנה מורכב מלא-יהודים, משאבים שהיו צריכים להיות מופנים לחינוך ולשכונות. אין לי שום דבר נגד העלייה הרוסית, בסך הכול כולנו עם אחד, אבל הדור שלי שילם על מה שמפא"י עשו להורים שלנו כשעלו לארץ. אנחנו כבר הפסדנו מספיק".
ארצות הברית
"עברתי לשם למשך עשר שנים כי רציתי להתנתק מהפעילות הציבורית בארץ. השקט הנפשי שם שווה את הכול. אבל גם שם יש דאגות, ובכל מקרה באיזשהו שלב צריך לחזור. למזלי, חזרתי בדיוק בזמן שהייתה המחאה החברתית. אני מרגיש שאני צריך להישאר פה עכשיו, לתמוך בצעירים האלה ולהעניק להם מהידע שלי. אני חושב שהמחאה של היום מבטאת את הזעקה שאנחנו זועקים כבר שלושים שנה".
ימין סויסה
"ימין סוויסה נשאר ימין סויסה, מיום היוולדו ועד יום מותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם