חיפה: האם הגטו האתיופי בבתיה"ס יחוסל? לא בטוח
שר החינוך גדעון סער הודיע כי בתי הספר יבנה וגבריאלי בחיפה שרוב התלמידים בהם יוצאי אתיופיה ייסגר בשנת הלימודים הבאה. אבל בעיריית חיפה לא ממש ממהרים לאמץ את ההחלטה וגם בקהילה האתיופית לא מאמינים שזה יקרה. סופו של הגטו? תלוי את מי שואלים
מדובר בשני בתי ספר יסודיים, שאחד מהם שייך לזרם הממלכתי דתי והשני לממלכתי, ושמרבית התלמידים בהם הינם ממוצא אתיופי. כתוצאה מהמהלך יוכלו מאות תלמידים אתיופים משכונות נווה שאנן, נווה פז ונווה יוסף, ללמוד עם בני גילם הישראלים.
מזה מספר שנים קובלים הורי התלמידים ממוצא אתיופי בחיפה, על כך שילדיהם הלומדים במסגרות ממלכתיות בעיר מרוכזים בשני בתי ספר, שהפכו ל"גטו" לילדים אתיופים.
לפני שנתיים חשף זמן חיפה, כי הורים לילדים אתיופים כועסים על כך שילדיהם נאלצים לנסוע מדי בוקר באוטובוסים, משכונת "נווה שאנן" ומהמבואות המזרחיים והדרומיים של העיר, לשכונת הדר, על מנת ללמוד בבית הספר "יבנה" של הזרם הממלכתי דתי, בעוד שבמרחק שני רחובות מהבית, קיים בית ספר ממלכתי, "רמב"ם", של הזרם הממלכתי, בו לומדים שאר ילדי השכונה המשתייכים לזרם הציוני דתי.
התופעה החלה מתוך רצון הרשויות לרצות את ההורים האליטיסטיים של שכונת נווה שאנן, המשתייכים לזרם הציוני דתי, שילדיהם לומדים ב"רמב"ם". אותם הורים איימו כי יעבירו את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, או כאלה מחוץ לעיר או לשכונה, אם הרשות תמשיך להציף את בית הספר בילדים אתיופים.
בעירייה לא עמדו בלחץ ההורים, והחליטו להעביר את ילדי העולים האתיופים ממרכז הקליטה שברחוב חניתה בשכונת נווה שאנן, לבית הספר "יבנה" שבשכונת הדר. "למה הילדים שלנו לא יכולים ללמוד עם כל ילדי השכונה, באותו בית ספר?", שאלה בזמנו מולו, שילדיה הצעירים בני 6 ו-8 נאלצו מדי יום, בחום ובגשמים, לצאת בשעה שש וחצי בבוקר, בכדי להגיע ל"יבנה".
גם ד"ר שושנה היילה, שסייעה בזמנו לעולים מאתיופיה בכל הקשור לשילובם בחברה ובמוסדות העיר, יצאה נגד ההחלטה: "זה גרוע מאוד לרכז את כל הילדים בבית ספר אחד, במקום לשלב אותם בכלל מוסדות החינוך. במצב הזה אין לנו שום סיכוי להפוך לחלק מהחברה הישראלית", אמרה אז, והצטרפה למאבק ההורים, שלא צלח.
"הרשות מנצלת את העובדה שאנחנו קהילה שקטה שלא עושה בעיות, ולא יודעת להפוך שולחנות. אם היינו יותר קולניים ולוחמניים - לא היו אפילו מנסים לעשות את מה שעשו לנו".
במאבק האחרון לפני שנתיים, הפנו ההורים האתיופים
כשפנה זמן חיפה לעירייה בשאלה, מדוע הילדים נאלצים ללמוד בבתי ספר מרוחקים משכונת המגורים שלהם, הטילה העירייה את האחריות לפתחם של האתיופים עצמם, והשיבה כי מדובר בהחלטה של ראשי הקהילה, אשר בחרו שילדי העולים ילמדו בבתי ספר דתיים.
שלוש שנים עברו, אך מסתבר שמאום עדיין לא השתנה בעמדת העירייה. למרות ששר החינוך הודיע קבל עם ועדה בכנס חינוך שנערך בעיר בשבוע שעבר כי בכוונתו להפסיק את העוול המתמשך שנגרם לילדי העולים מאתיופיה, ולשלבם במערכת החינוך עם כלל ילדי ישראל, ממשיכים בעירייה לדבוק בעמדתם הקודמת, לפיה ימשיכו הילדים מאתיופיה ללמוד באותם בתי ספר, עם בני מוצאם.
על פי תגובה שמסרו, ציינו בעירייה כי לא מדובר בהחלטה, וכי הצהרת שר החינוך תיבחן בעירייה לעומק. בשלב זה, מסרו מהעירייה, "אין שום כוונה לסגור את אותם בתי ספר".
בכנס עצמו התייחס סער לנושא השתלבות האתיופים במערכת החינוך, ותופעת בתי הספר ההומוגניים, ריכוז התלמידים בשכונות ובאזורים ספציפיים והגזענות שקיימת בחברה הישראלית, שגרמה לנטישת בתי ספר בהם שולבו אתיופים על ידי הורים ותלמידים, לצד הנטייה הטבעית של העולים האתיופיים להתקבץ ליד חברי הקהילה.
עוד אמר שר החינוך, כי הוא נחוש לשנות מצב זה. "אנו מכינים תכנית רב שנתית, שכוללת סגירת מוסדות החינוך, בהם רוב או כל התלמידים הם בני העדה האתיופית. זהו הליך מורכב וארוך, ברובו ברמת הרשות המקומית, כדי לתת מענה לתלמידים בבתי ספר אחרים".
השר סער ציין ואף חשף, כי היה מעורב בהעלאת יהודים מאתיופיה. "איני יכול לראות איך אנו קולטים את אחינו האתיופים. אם יש עשרות בתי ספר ועשרות גני ילדים כאלה - זו תופעה שיש לשנות". עוד ציין, כי ברור לו שהליך כזה ייתקל בהתנגדויות ומכשולים, אך הדבר לא מתכוון לרפות את ידיו. "טובת התלמידים, היא להשתלב במוסדות אינטגרטיביים. אנו חייבים ללמוד משגיאות העבר, רק כך נוכל להבטיח קליטה מיטבית והשתלבות בישראל".
השמועה על החלטת השר, גרמה לשמחה גדולה בקרב בני הקהילה האתיופית בעיר, אך כמי שהאיפוק והצניעות הם חלק מתכונות האופי שלהם, הם אינם ממהרים וגם לא מעיזים להביע את השמחה הזו לפחות לא כלפי חוץ. שלוש שנים אחרי תחילת המאבק, ובקהילה למודת הסבל והניסיון הקשה עם הרשויות בארץ עדיין מסרבים להאמין שזה קורה.
יממה לאחר ההחלטה, חזרנו למרכז הקליטה בשכונת נווה שאנן, לשם הגיעו בשנים האחרונות מרבית העולים מאתיופיה. כזכור בהתחלה הפגינו תושבי השכונה וסירבו לקבל אותם כדיירי השכונה, למרות שמדובר רק במרכז קליטה זמני. בהמשך הם גילו, שגם במוסדות החינוך לא ממש ששים לקבלם, ולשלבם עם ילידי הארץ.
"אני שמחה שסוף סוף הילדים שלנו ילמדו עם כל הילדים בשכונה, בבית ספר 'רמב"ם'. יש לי עוד שני ילדים קטנים, ואני לא רוצה שגם הם ייסעו כל יום להדר באוטובוסים", אמרה עדנה, שילדיה הגדולים לומדים ב"יבנה" מתוקף הנסיבות.
"אני מאוד מקווה שההורים הוותיקים הישראליים, שנולדו והתחנכו בשכונה, לא יצליחו שוב לשכנע את העירייה שלא לקבל את הילדים שלנו ל"רמב"ם". רק אחרי שאראה את הילדים יושבים באותה כיתה עם שאר הילדים, אחד ליד השני - אאמין שזה אמיתי.
בינתיים הם לא משחקים עם הילדים שלנו, לא מזמינים אותם אליהם הביתה וגם לא הולכים לאותם חוגים. אני מקווה שעל ידי זה שהם ישולבו באותם בתי ספר - נצליח להשתלב יותר טוב בחברה הישראלית. לא חשבנו שכשנגיע לארץ שלנו, כיהודים ודתיים שומרי מסורת ישראל, יתנהגו אלינו ככה. היינו בטוחים שיחבקו אותנו ויתנו לנו המון אהבה, אחרי מה שעברנו בדרך לישראל. כשהגענו לכאן - גילינו מהר מאוד שאנחנו לא רצויים".
אל מי בעצם מופנה הכעס שלכם?
"הכעס הגדול שלי הוא על המערכת, שגרמה לפילוג הזה. אם היו מחליטים מהתחלה שכל הילדים בעיר לומדים ביחד באותם בתי ספר, ולא היו מפרידים את האתיופים, זה לא היה קורה. מזמן היינו אחרי הכל, והיינו חלק טבעי מהחברה בארץ.
"בגלל שנכנעו ללחצים של כל מיני גורמים, הפרידו בין הילדים שלנו, השחורים, לבין הילדים הלבנים. אפילו את הרוסים, שחלקם לא יהודי בכלל, מסכימים להכניס לבתי ספר ממלכתיים דתיים, ואותנו, יהודיים דתיים, לא מסכימים להכניס".
כפי שציין שר החינוך בדבריו, באמצעות הודעה ששוגרה ממשרדו, ההתנגדות והבעיה שהוא צופה תגיע דווקא מכיוון הרשות. ואכן, בתגובתה מסרה העירייה כי: "אין בשלב זה כל כוונה לסגור בתי ספר בחיפה. הצהרת השר והשלכותיה לגבי חיפה תיבחן לעומק על ידי אגף החינוך, ורק לאחר מכן תגבש העירייה את עמדתה בנושא".
מהנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, נמסר כי: "בהמשך להנחיית שר החינוך, את מנהלי המחוזות ובהמשך להכרזה זו על ידו, נכנס וועדה בין מקצועית, הכוללת את אנשי הפיקוד במחוז, שהם נציגי הרשויות וההורים, וזאת על מנת לפעול לשילוב תלמידי הקילה האתיופית, באופן מיטבי ביותר, בבתי הספר השונים ברחבי העיר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם