נהלל בן 90: ותיקי המושב משחזרים את ימי התום
מהאסיפה של גורדון, דרך הביקור של איינשטיין ועד למעשי השובבות של דיין. מדמות היהודי החדש, דרך המלריה ועד הסליק מהספרים של מאיר שלו. נהלל חוגג 90, הזדמנות טובה לשמוע את סיפורו של המושב המיתולוגי מהאנשים שראו אותו בחיתוליו
"על יד העץ היה שולחן וספסל. לידו ישבו א.ד. גורדון, יוסף שפרינצק ויוסף אהרונוביץ', שהיה עורך העיתון "הפועל הצעיר", והיה גם אביה של הסופרת דבורה בראון, שלפני שעלינו לנהלל למדה איתי באותו גן ילדים בתל אביב. מי שהרשים אותי מאוד היה א.ד גורדון. הייתה לו הדרת פנים ואולי זקן קטן אפור. לחשתי לאבא שלי: 'מי זה הסבא הזה?', אז הוא ענה' זה א.ד גורדון'.
"הסתכלתי עליו ושאלתי 'מה זה א.ד?'. ואז הוא אמר לי 'א' זה אהרון וד' זה דויד, וזה מורה הדרך שלנו לעמל כפיים ועבודה חקלאית. אבא אמר את זה בכזה טון של יראת כבוד, אז חשבתי לעצמי שעדיף לא להשמיע יותר את קולי באסיפה".
גם ממרומי 95 שנותיו, ביניה זרחי, האחרון מדור המייסדים של נהלל שעוד נותר בחיים, זוכר את המעמד ההיסטורי הזה - של הקמת מושב העובדים הראשון בישראל - כאילו הוא קרה אתמול. ביום שישי האחרון הוא התייצב לחגוג תשעים שנה למעמד ההיסטורי ההוא ביחד עם חבריו למושב, תושבים מעמק יזרעאל, אישי ציבור ואנשי רוח, שנולדו וגדלו במושב וספגו ממנו השראה רבה ליצירותיהם שלימים הפכו לרבי מכר ברחבי העולם.
חלוצי נהלל היו אנשי העלייה השנייה. הם הגיעו לארץ בין השנים 1914-1904, חדורי אידיאולוגיה ליישב את הארץ ולבנות בה את דמות "היהודי החדש", הנאחז בארץ המובטחת בעבודת אדמה. לאחר כעשר שנים, במהלכן רכשו ניסיון חקלאי במושבות, הם ביקשו ליצור מבנה התיישבותי חברתי וחקלאי חדש, שעדיין לא היה קיים באדמות פלסטינה של אז.
אל רעיון הקמת מושב העובדים הם ביקשו לצקת עקרונות של קשר לאדמה וחיים מעמל כפיים במשק משפחתי עצמאי. הרעיון קיבל ביטוי פיזי בצורתו המעגלית המפורסמת של המושב. נהלל תוכנן על ידי האדריכל ריכארד קאופמן ברוח רעיון השוויון והשיתוף, בדמות שולחן עגול שכל היושבים סביבו שווים. בהיקפו החיצוני הוקמו משקי החקלאים ובמרכזו מבני הציבור. לפי התכנון, המרחק של כל משק מלב המושב היה שווה, וכך גם גודל הנחלות של 75 המשפחות במקום.
אחרי שהתלבטו בין מספר אלטרנטיבות,
"אני לא זוכר מישהו שלא חלה במלריה באותן שנים", משחזר זרחי. "נאלצנו לבלוע את תרופת הכינין שהיה לה טעם מר ונוראי. אני לא אשכח איך הרבה מאוד סופרים, משוררים ואנשים רמי דרג ומעמד הגיעו בשביל לראות את 'הפלא' הזה. אני לא אשכח איך התרגשתי כשחיים נחמן ביאליק ביקר כאן בשנות העשרים, ש"י עגנון, וגם הרב קוק שהיה הרב הראשי הראשון לישראל. השיא היה כאשר ממציא תורת היחסות בכבודו ובעצמו, אלברט איינשטיין, הגיע ב-1923.
"לא היו אז כמעט מכוניות ואיינשטיין הגיע במונית", ממשיך זרחי. "הוא אמר שהוא רוצה לראות איך תלמידי ישיבה הפכו לחקלאים יהודים בפלסטינה, בארץ ישראל החדשה".
זיכרונותיו של זרחי מלאים במפורסמים ובשועי עולם שהגיעו לנהלל על מנת להתרשם מהיישוב התקדימי. אחרי איינשטיין, עובר זרחי לספר גם על הכנר יאשה חפץ, שהגיע להופיע בזמן שבית העם היה עדיין בבנייה.
"הוא בא בליווי המלחין מנשה רבינא", נזכר זרחי. "הייתה כבר במה אבל הקירות עוד לא היו מטויחים. יאשה עלה על הבמה, לקח את הכינור וחייך, כי הקהל עמד צפוף בתוך האולם והוא ניגן בהרבה חום והתרגשות. אני זוכר שגם הנציב העליון הרברט סמואל התקבל כאן תמיד בהרבה מאוד כבוד. והיו גם הרבה אורחים שבאו לפה מחו"ל בני עמים שונים, שבאו לראות איך היהודים מקימים כפר".
הסיפור המופלא שקרם עור וגידים לדמותה של מה שלימים נקרא "ארץ ישראל הישנה והטובה", ייצוק אל תוכו גם דמויות שהפכו לנכסי צאן ברזל בחברה הישראלית. במהלך תשעים שנות קיומו, משך אליו מושב נהלל דמויות מפתח בהיסטוריה הישראלית. בין היתר מדובר בצנחנית המפורסמת ביותר, חנה סנש, ובמשפחת דיין לדורותיה: חבר הכנסת הראשונה שמואל דיין, בנו שר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין, ונכדיו של שמואל, חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין והמשורר יהונתן גפן.
"זה לא היה יוצא דופן שכל כך הרבה דמויות ידועות חיות איתנו במושב. אני לא זוכר שזה הפעים מישהו מהתושבים" אמר אתמול ברק נוטקין בן ה-91, שנולד שנה לפני הקמת המושב. "משה דיין היה המ"כ הראשון שלי בהגנה, עוד לפני שאיבד את עינו. אני זוכר הרבה הצלחות שלו אבל גם הרבה מעשי שובבות, אם אפשר להגדיר את זה ככה.
"אני לא אשכח איך הוא נלכד על ידי הבריטים ובמשך תקופה ארוכה היה אסיר בכלא עכו. אני זוכר שהלכנו לבקר אותו הרבה בכלא. אחר כך הוא המשיך לעבד את אדמתו החקלאית במקביל לעיסוקיו הצבאיים, אבל כשהוא התקדם יותר ויותר בסולם הדרגות כבר לא נשאר לו הרבה זמן לטפל במשק".
גם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון חי בנהלל, בימים בהם כיהן כקצין בכיר בפיקוד צפון, וכן איש סיירת מטכ"ל המיתולוגי מוקי בצר.
נהלל גם שימשה כמקור השראה לאמנים ואנשי רוח. הסרט העברי הראשון (שהיה גם סרט אילם) "עודד הנודד" צולם בשדות המושב. המשוררת הלאומית נעמי שמר כתבה על שני חברים טובים בני המושב, שנפלו במלחמת יום הכיפורים, את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", והסופר מאיר שלו יליד המושב הפך את החקלאים פשוטי היום למקור השראה לדמויות אגדתיות ופנטסטיות בספריו.
עופר אבידוב (64), נהללי גאה שנישא לבת נהלל, הפך מחקלאי למדריך טיולים בעקבות ספריו של שלו. "אחרי שיצא לאור "רומן רוסי" ב-1988, אנשים התחילו לטייל במושב בעקבות הספר ולחפש רמזים לדמויות ולמקומות שמוזכרים בספר", מספר אבידוב. "גם הסליק שבחצר שלנו הוזכר ברומן רוסי".
אחרי כמה קבוצות של אנשים, החליט אבידוב להדריך בעקבות מאיר שלו בצורה ממוסדת. "הטיולים שאני עושה עוברים דרך אירועים, מקומות ודמויות בספרים 'רומן רוסי', 'כימים אחדים' ו'פונטנלה', הוא מספר. "לפני שנה התווסף ספר נוסף, 'הדבר היה ככה', שנפתח גם הוא בסליק שלנו".
כמו בתהליך שעוברים הקיבוצים, כך גם במושב העובדים הראשון בישראל, במשך השנים השתנה המבנה הארגוני והוא נעשה פחות שיתופי. אבל האיש היחיד בנהלל שעוד זוכר את הימים בהם האגדה נולדה, מסכם כי המהות המקורית והנשמה ממשיכות לפעום במקום.
"נשארה הרוח של הימים הראשונים", אומר זרחי, "של אנשים ששומרים על הגחלת. הרי בתקופת קדם היו צריכים לשמור על הגחלת שהאש לא תיכבה, אז פה שמרנו על הגחלת הרוחנית. בקיבוצים ובמושבים ברחבי הארץ חיים בני נהלל. הרוח של הראשונים עדיין לא כבתה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם