התושב תלה שלט מחאה, העירייה מאיימת בתביעת דיבה
עיריית רחובות מאיימת בתביעת דיבה נגד תושב העיר, שהעז למחות כלפי העירייה וראשיה בשלט ענק שתלה על מרפסת ביתו. חופש הביטוי? דמוקרטיה? לא בממלכת מלול
תזכורת: לפני כחודש פרסמנו כי תמיר, המתגורר ברחוב גורדון בעיר, סמוך למגדלי אייזנברג~גורדון הנבנים בימים אלו, תלה בחזית מרפסת ביתו שלט ענק בזו הלשון: "שוקי פורר ורחמים מלול קברתם אותנו בעודנו חיים! גזלתם לנו את האוויר, החיים, ואת רקיע השמיים. מגדלים אלו הם חרפה ובושה לעיר".
במחאתו מתייחס תמיר כאמור למגדלי אייזנברג~גורדון - פרויקט המגורים היוקרתי של חברת זילברמינץ במסגרתו נבנים צמד מגדלים ענקיים ובהם כמאתיים דירות.
הפרויקט זוכה לביקורת רבה בעיר, הן נוכח גובהו יוצא הדופן בשכונת המגורים השלווה והשקטה, והן בשל החשש כי יגרום למצוקת חנייה משמעותית בסביבה כולה נוכח העובדה כי יזמי התוכנית הצליחו להביא לביטול הקמתו של חניון ציבורי תת קרקעי ובו 150 מקומות חנייה.
השבוע מסתבר כי מחאתו של תמיר מציקה מאוד לעיריית רחובות, וזו מיהרה לפנות אליו באמצעות עורך דין. "מזה זמן שהנך מוצא לנכון להטיח בעירייה ובעומדים בראשה בעבר ובהווה השמצות שונות שעניינן פרויקט בנייה שאינו לרוחך", נפתח מכתבו של עו"ד רועי בר אל תמיר.
במכתב טוען בר כי תמיר "עבר את גבול המותר" בכך שפרסם את השלט באחד ממקומוני העיר, "כך שדברי הלעז וההשמצה יועברו לידיעת כלל תושבי העיר רחובות. בפעולתך זו הנך עובר עבירה על פי החוק איסור לשון הרע, המהווה אף עוולה אזרחית מכח החוק האמור הכוללת סעד פיצוי כספי בסך 50,000 שקל שאינו טעון הוכחת נזק".
במכתבו עו"ד בר מורה לתמיר לפרסם התנצלות קולקטיבית וכמובן, להוריד את השלט ממרפסתו הפרטית. "הרינו להודיעך כי ככל שלא תסיר לאלתר את השלט האמור ותפרסם הודעת התנצלות בכל העיתונים המקומיים היוצאים לאור ברחובות, הורינו מרשינו להגיש
"אבסורד שלוקחים מכספי המסים שאני משלם כדי לשלוח לי מכתב איומים", אומר השבוע תמיר, "אין פה הוצאת דיבה. שלחתי עשרות מכתבים לעיריית רחובות, לראש העירייה, ליועצת המשפטית, למנכ"ל, ולא נעניתי. זה פשוט מתסכל שנבחרי העיר לא מתייחסים לאזרחים. הבנתי שעליי לעשות מעשה דרסטי, הרקע לשלט הוא ההתעלמות הנוקבת שלהם".
בעקבות מכתבה של העירייה שכר תמיר עורך דין מטעמו, ארז שניאורסון, שכתב בתשובה: "מר תמיר מנסה, בשארית כוחותיו, לעמוד על זכויותיו ולהקטין את הפגיעה בו, אשר הולכת וגדלה עם התקדמות פרויקט הבנייה אשר נבנה מול ביתו.
"הפגיעה גדלה מידי יום, היא תתעצם לכשיאוכלס הפרויקט. ניסיונו של מר תמיר להקטין את הפגיעה בו, ולהקטין או למנוע את העוול אשר צומח מול עיניו, הינם לגיטימיים, טבעיים בסיטואציה, בוודאי שאינם 'השמצות'".
בהמשך מכתב התשובה מבקש שניאורסון להאיר את עיני קברניטי העירייה: "לו היה צומח מול משרדכם, במרחק של פחות מעשרים מטר, בניין בן עשרות קומות, אשר יביא לתוספת של מאות משפחות, מאות מכוניות, רעש, זיהום, הצללה, מצוקת חנייה ועוד, סביר להניח שלא היית סבור שהדבר 'לרוחך'".
עוד כותב עו"ד שניאורסון לעו"ד בר כי מכתבו מנוסח בנימה מאיימת, ומבקש שיחזור בו מאמרתו. "סביר להניח, שמכתבי איום של הרשות המקומית והעומדים בראשה לא יפתרו את הבעיה", כתב.
"ראש עיר צריך לדעת גם לספוג ביקורת והשלט הוא מאה אחוז ביקורת, וכל מי שמגיע לדירתו מבין את המצוקה", אמר לנו עו"ד שניאורסון, "אז לקחת עורך דין חיצוני שעולה הון ולכתוב את המכתב הזה שהוא ממש איום, זהו דבר שאינו כשורה. ראש העיר לא אמור לאיים על התושבים שלו".
לדעתך, מדובר בלשון הרע? האם קיים סיכוי קלוש לכך?
"בפסיקה יש סיבות לכאן ולכאן, ישנן דילמות לכל שופט. כשמגיעים לדירה של אברהם מבינים את המצוקה האמיתית שקיימת. מה גם שמדובר בתושב שניסה עשרות פעמים ליצור שיח על מצבו ולא נענה. מדובר במשפחה שעברה תלאות, משפחה של ניצול שואה ועוד דברים קשים שלא אחשוף.
"עיריית רחובות תגבה מעוד כמה אנשים ארנונה בפרוייקט אייזנברג~גורדון אבל כל זה מגיע על חשבון התושבים ברחוב גורדון, שסובלים יום יום מאיכות חיים ירודה".
"התנועה רואה בחומרה שימוש באמצעים משפטיים כנגד תושבים שמוחים על התנהלות כזו או אחרת של העירייה", אומר דובר התנועה לאיכות השלטון שוקי לבנון, "עם זאת, אין בתגובתנו כדי לנקוט צד בעניין עליו מוחה התושב, אך יש דרכים טובות יותר לרשות לשרת את תושביה מאשר לאיים בתביעות דיבה".
יושב ראש הנהלת תנועת אומ"ץ, אריה אבנרי, מסר: "אנחנו מגנים את צעדה של עיריית רחובות ובדעתנו לפנות אל משרד הפנים בנדון".
"היהודי היקר הזה סובל מהבנייה של פרויקט המגדלים, אין ספק בכך בכלל", אומר חבר המועצה ומחזיק תיק השכונות הרצל טובלי, "אבל מי שקבע את בנייתו היה שוקי פורר ולא רחמים מלול, שהוא יחסית חדש ולא קשור להחלטת הבנייה. השלט מתנוסס בעיתונים וזה כנראה מציק לראש העיר, ולכן קיבל את ההחלטה לשלוח לו את המכתב הזה, והוא מזעזע בלשון המעטה. צריך יחס אישי".
לדברי אברהם תמיר הוא שלח עשרות מכתבים שלא נענו.
"הוא צודק. זה מחדל שלא עונים ומתייחסים לאזרחים בעיר. חובה להשיב לו! אם היו משיבים לו כל העסק הזה היה נמנע. סותמים לו את האוויר אז הוא צועק. ראש העיר צריך לקרוא לו לשיחה וכך להגיע להסדר ראוי ומקובל".
"אבי תמיר הוא אמנם אחד הפעילים בפורום 'רחובות שלנו', אבל מחאתו הזועקת על הפגיעה הקשה בבריאותו ובבריאות רעייתו, לרבות הפגיעה באיכות החיים שלהם, יצאה מעמקי נשמתו וכאבו, לאחר שהעירייה אישרה את הקמתן של שתי מפלצות בטון ליד ביתו, ולאחר שמבחינתו הגיעו מים עד נפש", אמר השבוע יושב ראש פורום "רחובות שלנו" עמוס חלפון.
"אבי, שמוכר לכולנו כאדם מתון, שקט ונוח לבריות, פנה אין סוף פעמים אל העירייה ואל העומד בראשה, בניסיון לעצור את הקמת שני מגדלי הענק. הוא בהחלט ניסה לעצור את ההשתוללות הנדל"נית ליד חלונות ביתו, הגיש גם באופן אישי עתירות לוועדות הבינוי המקומיות וכן לוועדות הערר המחוזיות, אך ללא הועיל".
האם מאבקו הוא מנת חלקו של הפורום?
"לא. מבלי לשתף את חבריו בפורום, תלה אבי את שלט הזעקה שלו על מרפסת ביתו. כמה מחבריו בפורום ובעיר הביעו השבוע את נכונותם לתלות מתחת לחלונות ביתם שלט דומה, כאות הזדהות עם מאבק היחיד שלו.
"על פניו, אנו רואים בפניית העירייה אל עו"ד רועי בר, שמשמש יועץ שלה בענייני תכנון ובנייה, וכן בתוכן מכתבו, איום ברור על מנת להרתיע אותו מלהמשיך במחאתו הזועקת לשמיים, ואנו מגנים על כך את העיריה והעומד בראשה".
עיריית רחובות סירבה להגיב.
לפני 12 שנים פסק בית המשפט הגבוה לצדק לטובת קבוצת תושבים בבאר שבע, שהחליטו יום אחד להביע מחאה על ההזנחה של שכונתם והעזובה של הבניין. הם ביקשו לשכנע את עיריית באר שבע לכלול את הבניין בתוכנית לשיקום שכונות. למטרה זאת תלו כרזות קרטון על קירות הבניין בהן כתבו דברי ביקורת ומחאה כלפי העירייה וכלפי ראש העירייה.
למחרת היום הופיעו בבניין פקחי העירייה, ובראשם מנהל מחלקת רישוי ועסקים בעירייה. הם טענו באוזני הדיירים כי הכרזות נתלו שלא כחוק, שכן על פי חוק עזר של העירייה חובה הייתה עליהם לבקש ולקבל מראש העירייה רישיון לתליית הכרזות.
כיוון שלא היה רישיון לתליית הכרזות, תלשו הפקחים כרזות שנתלו על קירות הקומות הנמוכות. לאחר מכן עלו הפקחים לדירות שבקומות הגבוהות, הציגו עצמם כפקחי העירייה, ביקשו וקיבלו רשות להיכנס לדירות, ואז הורידו כרזות שנתלו על גבי הקירות החיצוניים של דירות אלה.
בית המשפט כאמור נעתר לעתירת הדיירים, ובין היתר קבע שחוק העזר העירוני אינו אוסר תליית כרזות מחאה שכאלו. לפני כחצי שנה נדון עניין דומה בבית משפט השלום באילת, וגם במקרה זה פסק בית המשפט לטובת בעל המחאה וקבע בין היתר כי "חופש הביטוי, לרבות האישי והפרטי, והזכות של הפרט לביטוי עצמי, אינם, על פני הדברים, בסמכות מועצת העירייה או ראש העירייה להגבילם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם