ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

אני גאה: יו"ר אגודת ההומואים והלסביות פורש ומסכם תקופה

מייק המל מסכם שבע שנים סוערות בראשות אגודת ההומואים והלסביות, ועוקץ את העירייה: "הפעילות של העירייה מתמקדת יותר בפרויקטים חיצוניים. מצעד גאווה ומרכז גאה הן אמירות חשובות, אבל צריך לרדת מזה לעבודת שטח מעשית"

שבע שנים לא קלות עברו על יושב ראש אגודת הלהט"ב (אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל), מייק המל.

בהתחלה היו אלה מלחמות על הכרה מצד הקהילה ומוסדות הציבור. לאחר מכן הייתה זו הישרדות כלכלית ובעיות ארגוניות. וכשהיה נראה שהדברים מתחילים להתייצב, פיגוע הירי בבר-נוער לפני כשנתיים טרף את כל הקלפים.

בהפגנה הגדולה שנערכה בשבת האחרונה בכיכר המדינה, היה קשה שלא להבחין בגוש של פעילים שמנופפים את דגל הגאווה - חברי ארגונים שונים שפועלים למען הקהילה ההומו-לסבית בתל אביב.

"אחד הדברים שצמחו מתוך הפיגוע בבר-נוער הוא הקשר עם הקהילה ושיתופי פעולה. זה משהו שהוועד החדש מאוד דוחף אליו. ראינו את זה כבר בהפגנה ביום שבת, סוף-סוף הייתה התארגנות של הקהילה התל אביבית יחד ולא של כל ארגון בנפרד. זה היה יפה", אומר המל. בשבוע שעבר הוא הודיע על התפטרותו מתפקיד יושב הראש. את מקומו יתפוס חבר הועד וראש תחום תיירות גאה באגודה, שי דויטש.

המל (56), אב לשלושה, שכבר פעיל באגודה מעל לעשור, מצפה, לדבריו, בקוצר רוח לקצת מנוחה מהטירוף של השנים האחרונות. "אני חושב ששבע שנים זה די והותר", אומר המל. "עברה עליי תקופה סופר אינטנסיבית, בעיקר השנתיים האחרונות. אחת הסיבות שרציתי לעזוב היא שהרגשתי שאני חייב להוריד קצת הילוך, לקחת אוויר ולאגור כוחות. אני בטוח שאני לא אשתעמם".

המל אולי כבר לא יעמוד בראש האגודה, אך הוא לא מתכוון להישאר מחוץ לעניינים. "אני נשאר חבר בוועד האגודה ואני אמשיך לדאוג לשני פרויקטים מאוד מרכזיים, אחד הוא השירות הפסיכו-סוציאלי וההתרחבות שלו והשני הוא גיוס המשאבים כדי שהאגודה תוכל להמשיך להתקיים ולהוציא דברים לפועל", הוא אומר.

איך אתה מסכם את התפקיד? מה ההישגים הגדולים שלך?
"השלב הראשון היה בעיקר להחזיק את האף מעל המים. לפני כשנתיים הגענו לשלב בו התחזקנו ארגונית, עבדנו על רענון החזון, יחסים עם הקהילה, עם ארגונים אחרים והמערכת.

"פרויקט התיירות הגאה למשל הוא משהו שהתחיל באגודה עם הגב שאני נתתי ושם את תל אביב בצורה פנומנלית על המפה העולמית. גם קו הסיוע מאוד התפתח. במקום מגמה של היפרדות איחדנו קווים של מספר ארגונים ולכן ההתמקצעות גדלה".

ובכל זאת, לצד ההשגים, אפשר להבין את התשישות של המל. במהלך שנות כהונתו הוא התמודד עם מאבקים לא קלים, עם מתיחויות ופלגנות מבית, ועם ירידה בקרנה

של האגודה (שבשנות השמונים והתשעים הייתה שותפה לשינויים החוקיים והמשפטיים העצומים שהתחוללו בישראל בקשר לקהילת הלהט"ב). על ביקורות אפשריות על תפקודו, ועל התחושה שהיה צורך ברוח חדשה, הוא אומר:

"עברתי עם האגודה שלבים מאוד משמעותיים של שיקום הארגון והתייצבות שלו וכעת יש מקום להנהגה חדשה שתשים דגש על פיתוח, שיתופי פעולה וכיוונים אחרים. הדברים האלה דורשים אולי נוכחות שונה ממה שאני נתתי. יש כמה דברים שאני מודה, בגלל הנסיבות, פחות התעסקתי בהם ולשי יש את האפשרות עכשיו. לא היה כאן מהפך אלא תהליך מסודר".  

לצד זה, המל לא יכול שלא לדבר על אחד האירועים הגדולים שהתרחשו במהלך שבע השנים הללו, הפיגוע בבר נוער:

"זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר. לא הייתה שום כתובת על הקיר, שום התראות של המשטרה. לחלוטין בלתי נתפס. אני חושב שההתארגנות באותו ערב הייתה מדהימה, גם מבחינת ליווי לילדים בבתי חולים ותמיכה במשפחות וגם בקו הסיוע שנפתח באותו לילה ופעל בשבוע הראשון ביעילות גדולה”.

איך הפיגוע השפיע על פעילות האגודה?
"מלבד חיזוק הקשר עם הקהילה הוקם מערך של קשר עם כל הנפגעים, כולל אבחונים למצבי טראומה ופוסט-טראומה שעלולים להתפתח. אין ספק שזה אחד האירועים שהוכיח לנו עד כמה הנוכחות של ארגון מרכזי כמו האגודה חשובה לקהילה".

המל מספר כי מתוך האירוע הקשה צמח אחד ממקורות הגאווה הגדולים שלו, השירות הפסיכו-סוציאלי. “לפני הפיגוע היה שירות כזה אבל הוא היה קטן ונקודתי. אחרי הפיגוע הבנו שאנחנו צריכים לבנות מענה מקצועי, שיתחבר לרשת תמיכה כלל ארצית", הוא אומר.

"כיום, בשיתוף עם משרד הרווחה, קיבלנו את המנדט להיות הגוף המוביל בתחום הזה. אנחנו עושים השתלמויות לעובדים סוציאליים ואני מקווה שעד השנה הבאה יהיה לנו שירות גם בצפון ובדרום".

במהלך דבריו משבח המל את חבר המועצה יניב ויצמן, על פועלו וסיועו לאגודה. הוא מדגיש כי בתחומים רבים האגודה זוכה לסיוע רב יותר מבעבר, בין היתר מאז כניסתו של ויצמן לתפקיד: "יש שיתוף פעולה טוב עם עיריית תל אביב בדרג הפוליטי ואנחנו רואים את זה בעבודה סביב המצעד ובמרכז הגאה".

למרות זאת, יש להמל גם ביקורת על התנהלות העירייה: "הפעילות של העירייה היום מתמקדת יותר בפרויקטים חיצוניים, ברמת הנראות לציבור, ופחות עוסקת פנימה - באגף החינוך, בשירותי הרווחה, בשירותי הבריאות.

"מצעד גאווה ומרכז גאה הן אמירות חשובות, אבל צריך לרדת מהרמה הזו לעבודת שטח מעשית. להתמודד עם צרכי הפרט בקהילה אגף הבריאות בעירייה לדעתי היה צריך להיכנס לנושא כמו המלחמה באיידס ולהיות שותף יחד איתנו ועם משרד הבריאות וועד המלחמה באיידס. המספרים לא טובים, הם רק עולים בשנים האחרונות. זה דורש משאבים ולצערי אף אחד לא מרים את הכפפה".

באשר לוועד החדש, על פניו, המל נשמע מרוצה מכך שהוא שינה את פניו לאחרונה, ורבים מבעלי התפקידים בו הוחלפו: "יש ועד חדש, צעיר ונמרץ. אנשים שמוכנים לעבוד ואיכפת להם. העובדה ששי נבחר להחליף אותי היא שינוי מתוך המשכיות, כי כמו שאמרתי, בעוד שאני התמקדתי מכורח הנסיבות בעיקר בלקיים את האגודה, שי יכול להתמקד בשיתופי פעולה וליצור חיבורים בין הקהילה לאגודה. היום אנחנו במקום אחר ולכן צריך אנשים אחרים שימשיכו את התהליך שאני התחלתי", אומר המל.

"אני נשאר מעורב באגודה ובקהילה. כמו שלא תכננתי אף פעם להגיע לאגודה ובכל זאת נפלתי שם, אני בטוח שאתגלגל בבוא היום למקום אחר". 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...