קונפליקט עם אלוהים בלב ספרה השלישי של צביה גולן
צביה גולן, סבתא לעשרה נכדים, החלה לכתוב רק לפני שלוש שנים, וכבר הוציאה את ספרה השלישי. הספר "חטאים קטנים" מגולל את סיפורה של לאה, שמנהלת קונפליקט מר עם הדת ועם אלוהים

צביה גולן צילום: יחצ
"חטאים קטנים" הוא ספרה השלישי של גולן, תושבת נהריה, המרצה בנושא חינוך מיוחד במכללת אורנים ומנהלת בקרית ים מרכז טיפולי לילדים בעלי צרכים מיוחדים. היא גרושה זה כמה שנים. יש לה ארבעה ילדים בוגרים והיא סבתה לעשרה נכדים.
"הכתיבה עבורי היא בונוס לכל דבר", מספרת גולן שהקדישה את ספרה החדש לאביה המנוח. "למעשה כתבתי כל השנים, אבל עד 2008 הכל יועד למגירה. החלטתי לעשות עם זה משהו והלכתי לקורס כתיבה יוצרת אצל אמנון ז'קונט. כמו שהוא אמר בזמנו: 'אפשר לנגן בלי לדעת לקרוא תווים, אבל זה לא יהיה אותו הדבר כמו לנגן כשיודעים לקרוא תווים'. ספרי הראשון היה קובץ סיפורים קצרים בשם 'כביסה מלוכלכת', שזכה לסיקור נחמד מאוד וכיום אני כותבת את ספרי הרביעי".
עד כמה אפשר למצוא בספר החדש קווים מקבילים לחייך?
"בהחלט ישנם אלמנטים אוטוביוגרפיים בספר. בדמות אב למשל יש הרבה דמיון לאבי שנפטר לפני כחצי שנה ממחלה ממארת. הוא באמת היה הסלע האיתן בחיי והיו לי שיחות נפש רבות איתו. לעומת זאת, הוא לא היה בית"ריסט וגם לא הייתה לו חנות ספרים. מעבר לכך, גדלתי בבית דתי ועדיין קיים בי עניין שמירת שבת וכשרות, יחד עם חוסר אמונה מלא שיש השגחה עליונה ושצריך לקיים מנהיגים שלא מבינים את פשרם.
"זהו קונפליקט יום-יומי שנמשך המון שנים, התעצם כשאבי חלה והגיע למימדים מפלצתיים בעקבות מותו. כאן מתחיל ונגמר הדמיון בין חיי לדמויות בספר. יתר הדמויות לא קיימות במציאות. למשל הדודה ניצולת השואה, שלמרות שהיא עצמה לא מבוססת על דמות אמיתית, סיפוריה אמיתיים לגמרי. שמעתי אותם בעיקר מאמי ומחמותי לשעבר או קראתי אותו בספרים שונים".
כמו סכר שנפרץ
ספרי על התהליך שעבר הספר עד צאתו לאור.
"למעשה התחלתי לכתוב אותו במקביל לספרי השני 'קולות מן החדר', שיצא ב-2009, אבל לא אהבתי את הגרסה הראשונה והיא נגנזה. לאחר מכן, החלטתי לחזור אליו, אבל לא אהבתי את התוצאה, ושוב גנזתי את הספר. יחד עם זאת, נתתי לאבי לקרוא את אותה הגרסה, והוא העיר את הערותיו. רק בפעם השלישית שניגשתי לכתב היד שלי, הבנתי מה היה חסר בו. הסתבר שלא ממש נגעתי שם בדמות האב.
"בסופו של
דבר החלטתי שאני נכנסת בנושא הזה ועל יד מיטתו של אבי, כשאני לא בטוחה מה הוא מבין מדבריי, אמרתי לו שהספר ייצא בגרסה חדשה. למעשה הטריגר לסיים את 'חטאים קטנים' היה החודש האחרון בחייו של אבי. זו הייתה תקופת כתיבה פורה של שעות על גבי שעות ולילות שלמים, שהוציאה מילים ממני החוצה כמו סכר שנפרץ. זהו הספר השני שלי שיוצא בהוצאת 'קוראים', שם אני מרגישה לגמרי בבית".
עד כמה אביך עקב אחרי הקריירה הספרותית שלך?
"הוא היה מנוי על "הארץ" ו"דה מרקר" ותמיד חיפש ולו אזכור קטן לאחד מספריי, אך לא ממש מצא. דווקא לאחר מותו, הספר קיבל שם סיקור גדול, ואני רוצה להאמין שאבי כיוון את הדברים הללו מלמעלה".
עד כמה הספר רלוונטי לימינו?
"המדינה מוצגת בו לאורך חמישים שנה, כך שהוא בהחלט רלוונטי לאנשים בני 30 ומעלה. לשמחתי הוא נמכר בצורה מדהימה ללא הרבה פרסום. אגב, סטימצקי החליטו לקחת חסות על המהדורה הראשונה, ממנה נמכרו 60 אחוז מהעותקים, שזה יפה מאוד לכותבת לא מוכרת.
"'חטאים קטנים' מתמודד בעיקרו עם הקונפליקט הדתי, ואני שומעת מהמון קוראים שחיפשו תשובות שהם הזדהו איתו. הרבה פעמים נתקלים בספרים על חוזרים בשאלה או בתשובה, אבל כמעט ואין ספרים המדברים על התהליך המטלטל שעובר על האנשים המתוארים בספר".
"חטאים קטנים", צביה גולן, הוצאת "קוראים", 296 עמודים, 2011