ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

צורת מחאה חדשה בת"א: אסיפות קבועות בשכונות

בזמן שברוטשילד עדיין דנים בעתידם של המאהלים, פעילי שכונות עברו לשלב הבא - אספות שכונה קבועות. יוזמת האסיפות: "הרעיון הוא לחבר בין האנשים"

בעוד שעיריית תל אביב  ופעילי המחאה ממשיכים במגעים ודיונים לגבי עתיד המאהלים ברחבי העיר, פעילים אחרים השיקו בשבוע שעבר את המודל החדש של פעילות המחאה: אספות שכונתיות.

בשבוע שעבר התקיימה בגן מאיר פגישת פעילים כלל-עירונית ראשונה מסוגה, שבמסגרתה דובר על העתקת מודל האספות העממיות מהמאהלים לכמה שיותר שכונות ברחבי העיר.

את הרעיון למעבר לצורת המפגשים הזו העלתה איה שושן, מי שהתחילה את האספות ברוטשילד בשבוע הראשון לקיום המאהל בעקבות חוויותיה במאהל בפוארטה דל סול שבמדריד. לדברי שושן, גם במדריד אחרי תקופה של כחודשיים פורקו רוב המאהלים במרכזי הערים, ומודל הפעילות עבר לאספות שכונתיות.

"המאהלים לימדו אותנו שפה חדשה, שעכשיו אנחנו לומדים לתרגם לתוך החיים הרגילים שלנו, ואיך להנחיל אותה גם למי שאולי ביקרו במאהלים אבל לא חיו אותם", אומרת שושן. "האספות במאהלים, שממשיכות להתקיים, עוסקות או בסוגיות של כלל המאבק או בלוגיסטיקה של המאהל. הרעיון באספת שכונה הוא לחבר בין אנשים שגרים באותו מקום על בסיס צרכים משותפים".

השבוע , כאמור, החל המודל החדש לפעול, בינתיים בשלוש שכונות. ביום שלישי התקיימו אספות ראשונות בגינת בעל העקדה שבשכונת שפירא ובכיכר ביאליק במרכז העיר ובחמישי התקיימה אספה בכיכר משכנות דניאל - עבור תושבי מרכז וצפון יפו.

לאספה בכיכר ביאליק הגיעו כ-30 אנשים , שישבו שעתיים והחליטו בסיומה להיפגש בכל שבוע וכן לארגן הרמת כוסית שכונתית בראש השנה. כמו כן, הועלו רעיונות לפעילות קהילתית כמו החלפת חפצים, השאלת ציוד בין שכנים, בארטרים של שירותים וכן הלאה.

"מבחינתי הרעיון באספות הוא החזרה לקהילה", אומר איל אנגלמאיר, מארגן האספה במרכז העיר. "האנושות התפתחה על קהילות, וב-200 השנים האחרונות זה הוכחד לגמרי. עכשיו אנחנו חוזרים לקהילה, יוצרים חיבורים עם שכנים על בסיס גאוגרפי. מחאה זה דבר נחמד, אבל מפגשים מתחת לבית זה דבר אחר לגמרי".

לאספה בשכונת שפירא הגיעו למעלה מ-30 תושבים , חלקם פעילי שכונה ותיקים, אך רובם תושבים שיצאו לפגישה מסוג זה לראשונה. האספה עסקה בתכניות העירייה לשיפוץ

רחוב מסילת ישרים, בקטע כביש מסוכן לילדים באזור ההסעות לבתי הספר, במצוקת הדיור ועוד, ובסופה הוחלט להקים צוותי עבודה ולהמשיך להיפגש פעם בשבוע.

"האספה הראשונה הייתה לדוברי עברית, כשהכוונה היא לקיים עם הזמן גם מפגשים למהגרי עבודה בשפות אחרות, לרתום אותם לתהליך, ובתקווה לאחד כוחות", אומר ששי בן מנחם, פעיל בשכונה. "כדי למנוע פיצוץ, בגלל השפה ובגלל מתחים שיש, החלטנו להפריד בשלב ראשון ולאחד בהמשך".

בין הנושאים שהיו צפויים לעלות באספה ביפו נמצאים גם ענייני דיור וגם יוזמות חדשות כמו הקמת קואופרטיב מזון שכונתי. "ליפו יש הרבה בעיות והגענו למסקנה שצריך לשבת ביחד וללמוד אותן, להכיר אחד את השני ולשנות", אומרת ליאורה יוקלה, אחת מיוזמות האספה.

"החלטנו להתחיל מהאזור שלנו, שיש לו בעיות משלו, והשאיפה היא עם הזמן ליצור קשר עם המאהל בגן השניים, לעסוק גם בפינוי והריסת בתים, ואחר כך להתחבר גם לבעיות כלל-עירוניות וכלל ארציות. בעיניי זה המשך טבעי לקהילות שיצרו המאהלים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...