אמא של כולם: חייה ומותה של הגננת צילה אגדתי
הגננת המיתולוגית צילה אגדתי, שעל ברכיה גדלו ילדי מנהיגי הישוב בגן במעונות עובדים הוד שברחוב פרוג, הלכה בשבוע שעבר לעולמה
שם המשפחה אגדתי נושא עמו סוג של קסם - במשמעות, בקונוטציה. כך האחים ברוך ויצחק אגדתי: ברוך, שהיה אמן, רקדן ומפיק אירועים, עוד לפני שהמציאו את המונח איש מסיבות; ויצחק, שהקים יחד עם מרדכי נבון את אולפני גבע והפיק לא מעט סרטים (" הוא הלך בשדות" "איי לייק מייק"); כך גם צילה אגדתי, רעייתו של יצחק והגננת המיתולוגית של שיכון עובדים הוד.
צילה נולדה ב-1913 באוקראינה לרות וישראל רגולנט, והגיעה לתל אביב עם משפחתה בגיל עשר. ב-1936 פתחה את גן הילדים ברחוב פרוג במעונות עובדים, שם טיפלה בילדיהם של מנהיגי היישוב ושל רוב ילדי הסביבה. בעבר סיפרה לי איך פתחה את הגן הראשון. "קיבלתי מרתף ומחצלות", סיפרה.
"הייתי עושה ביקורים בבתים של כל הילדים כדי להכיר אותם, את משפחותיהם, וכך יכולתי לפתח יותר את הטיפול האישי. צעצועים ייצרתי בעצמי כי לא היו. בהמשך הקמתי פינת חי ראשונה לפני שחשבו על כך".
הגננת הצעירה הייתה גם יפה ומחוזרת. "איציק ראה אותי בנשף ריקודים, טפח לי על השכם. ככה התחיל אתי. ומאז היינו יחד", סיפרה לי בעבר. איציק הוא כמובן יצחק אגדתי, האגדי כמו אחיו ברוך, ששם המשפחה הוצע להם על ידי חיים נחמן ביאליק, במקום שמם המקורי קאושנסקי.
צילה הייתה הגננת של אלפי ילדים. כמה וכמה מהם היו באים לבקר אותה בבית ההורים ויצו בתל אביב, שם התגוררה שנים רבות. כמה אנשים ממשיכים לבקר את הגננת שלהם אחרי 60-50 שנה?
צילה אגדתי זכתה שלא להישכח. ילדים משלה לא היו לה, אבל ילדי הגן שלה, בחלקם, נשארו ילדי הגן שלה. גם להלווייתה ביום שלישי שעבר באו הילדים של פעם.
"בכל חנוכה הייתה בונה סביבון ענק ומבקשת מכמה ילדים להתחבא בתוכו ולהפתיע ילדים אחרים", סיפרה בהלוויה תמר כצנלסון-שוחט, מחנכת ויוצרת, אף היא ילדה מהגן של צילה ברחוב פרוג. ונזכרתי שצילה הייתה מספרת לי שהיא
"בבית של צילה ויצחק הייתה אווירה של חוץ לארץ, הרבה לפני שידעו כאן מה זה", מספרים אחייניה של צילה. "צילה נסעה עם איציק, הדוד יצחק, בענייני הפקות קולנועיות וכך היה בה שילוב מעניין של גננת מסורה ואשת עולם".
לפני 20 שנה החליטה לעבור מדירתה המטופחת ברחוב הוברמן לבית ויצו בשדרות דוד המלך. שם הצטמצמה בדירה קטנטנה. גם שם זכתה להרבה אהבה: בני המשפחה שביקרו הרבה, ילדי הגן שהמשיכו לבקר.
"למלכה השומרת במסירות ובאהבה על צילה הגננת שלי" ועוד הקדשות מהסוג הזה שומרת המטפלת וחברתה של צילה מלכה עמירמנדלבאום בבית ויצו בתל אביב. במקום שהיה ביתה בשנים האחרונות נותרו דפים שכתבו לה וכתבה היא מזיכרונותיה ונשארו מכתבי תודה של ילדי הגן ונשאר הגעגוע אל אישה מיוחדת, אצילה וצנועה, רב-גונית וכה אהובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם