כמה דברים ששווה להספיק לפני הכרזת האו"ם
לעבור בכיכר רבין, לעמוד ליד האנדרטה ולחשוב מה היה קורה אילו זה לא היה קורה. הנה עוד משהו שאפשר לעשות לפני הכרזת האו"ם
והנה חידה: מה מצנע יעשה עכשיו, אחרי ההצלחה המדהימה בפריימריז? תשובה בסוף המאמר.
טוב, אין בררה, הנה גם אני מודה, למרות חיבה עזה לבוז'י ובני ביתו, יש משהו משמח בהצלחתה של יחימוביץ' בשלב הזה וכנראה גם בשלב הבא. היא יכולה לטלטל את המקום הרקוב הזה, היא יכולה להביא בשורה חברתית חדשה, והיא אישה, מה שיעצור אותה (אני מתפלל) מלכבוש עוד איזו ארץ אויב.
במשך שנים לא דיברנו
חברים, יכול להיות שהכול יהיה בסדר, אבו מאזן יבוא, יגיד כמה מילים והעולם ימשיך להיות קר, ציני ונטול רחמים. אבל מנגד, יכול להיות שסיימנו כאן את הקדנציה, ומלחמה ענקית תעוף עלינו מכל עבר. ליקטתי עבורכם כמה דברים ששווה לעשות לפני שעת האפס.
* לעבור בכיכר רבין, לעמוד שנייה ליד האנדרטה ולחשוב מה היה קורה אילו זה לא היה קורה.
* לעבור לרגע ליד ביתו של ליברמן ולדמיין מה היה קורה אילו גם זה לא היה קורה.
* לעבור רגע בפארק הירקון, סתם, נורא יפה שם כשכולם במקלט.
* לעבור בקריית שאול או בכל בית קברות צבאי אחר לבחירתכם, להסתכל על כל קברי החיילים שם ולהבין ששום סנטימטר לא שווה אפילו בוהן של חייל ישראלי.
* לחזור, להיכנס לחדר של הילדים ולהבין שהם היו נורא שמחים אם היינו עושים הכל, אבל באמת הכל, כדי להביא שלום. הם גם היו מאוד שמחים לו היינו מנסים לעצור את הזוועה שכתובה בענק על כל קיר מזדמן.
הנה כמה שאלות שלא הייתי שואל כמה אנשים השבוע:
* מה שלומך? (עובר אורח לעמרם מצנע)
* אז מה אתה הולך לעשות עכשיו? (עובר אורח אחר לאותו מצנע)
* אז היה שווה לנצח בשעשועון ולהפסיד בפריימריז? (עיתונאי נודניק לבוז'י)
* היית מאמין שהיית פעם בן זוגה של ראש מפלגת העבודה? (מבקר טלוויזיה לגיא מרוז)
* היי, נשאר לכם חלב במחסנים? (סטודנט לזהבית כהן)
והנה שאלה שלא טוב לשאול בכלל, שום אדם, בבית חולים. השבוע זה קרה לי באסותא:
* היי, מה אתה עושה כאן?
והנה כמה אופציות לתשובות:
* מצאו לי גידול, כנראה ממאיר, אבל יהיה בסדר.
* אשתי בדיוק עברה הפלה עקב קיום יחסים עם גבר אחר, אז באתי לראות אם הכל עבר בשלום.
* סבא של אשתי הרגע נפטר משבץ מוחי. למה את שואלת?
ואפשר להגיד שסתם באתם לבקר מישהו, אבל תודו, שאלה מטומטמת לשאול בבית חולים. גם בבית קברות לא מומלץ, וגם זה כבר קרה לי.
כלב: תשמע, פגשתי מישהי.
אני: באמת? איזה יופי, למה לא סיפרת קודם? איפה? איך קוראים לה? מתי?
כלב: אין לי מושג איך קוראים לה, עוד לא הגענו לשלב הזה, אנחנו בינתיים רק משתינים זה ליד זה, אבל יש כימיה.
אני: אחלה, אחלה.
כלב: תשמע, בגלל ספטמבר וכל זה אנחנו רוצים לנצל כל רגע ואני רוצה להביא אותה לדירה בסוף השבוע. אתם יכולים לצאת לכמה שעות?
אני: אני לא יודע... אני צריך לבדוק, ההורים שלה בכלל מסכימים?
כלב: אל"ף, ההורים שלה קשורים לכבל כבר חצי שנה בשדה דב; בי"ת, זה ממש לא עניינך. אפשר לקבל את הדירה או שאני אקח "דיי יוז" בהילטון?
אני: תיקח... תיקח את הדירה... היא אגב יודעת שסירסנו אותך?
כלב: אתה זוכר את הווטרינרית שעשתה לי את זה? היא השאירה לי אחת.
אני: זונה
כלב: דווקא לא, נותנת בחינם. יאללה זוז, אתה מסתיר לי את אבו מאזן.
הבחור שבמשך שנה כמעט לא זז מהאוהל של משפחת שליט. השבוע הוא נשבר וחזר הביתה. איבד אמונה באופי המאבק. זה מזכיר קצת את מה שקרה לי. כואב אבל קרה. אני שמח שנועם נסע להעיד בבית המשפט בצרפת, אבל זה לא יחזיר את הילד שלו הביתה. רק כוח, הרבה כוח. רק פרובוקציה, המון פרובוקציות.
"החיים זה לא הכול", הסיטקום הישראלי המצליח ביותר בכל הזמנים, מסיים עונה אחרונה. הנה, עוד שנייה המבקרים מתחילים להתגעגע. "רמזור" גם סיימה. מזמן לא הרגשתי צורך עז לראות סדרה ישראלית כמו שקרה לי עם "רמזור". עם כל הבעיות, היא מבריקה ובעיקר מצחיקה.
חברות האוטובוסים הקרובות לבתיכם יתחילו בהשפרצת דאודורנטים תוך כדי הנסיעה כדי להקל את השפרצות הזיעה שנובעות מכל ישראלי טוב בקיץ.
האוטובוסים בישראל עדיין יותר מזהמים מהישראלי הממוצע, עדיין מאחרים מאוד, עדיין עוברים באדום, צופרים ללא הפסקה ויקרים עד למאוד.
התשובה: זאת לא השאלה. השאלה היא מה מצנע עשה עד עכשיו אם אפילו בירוחם כמעט ולא הצביעו עבורו. שבת שלום.
meroz.guy@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם