"שכחתי איך מתקלחים": תושבת רמת אליהו מתחננת לעזרה

הבית שלה מטונף, היא מתקלחת פעם בכמה ימים בכיור ואת אור השמש לא ראתה כבר ארבעה חודשים. אטווה אדר מרמת אליהו זועקת: "תעזרו לי"

טל טננבוים | 18/9/2011 11:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בארבעת החודשים האחרונים, מרבית מאזרחי ישראל בילו בין חוף הים, הפסטיבלים השונים, ומלונות "הכל כלול" ביוון. אבל לאטווה אדר, תושבת רמת אליהו שבראשון לציון, היו ריגושים קצת שונים. למשל, דפיקת הדלת שהיא שומעת מידי יומיים-שלושה בשעת הצהריים, המבשרת שבחור הישיבה שוב הניח מגש עם ארוחת צהריים בסמוך לפתח ביתה; או ה"מקלחת" שהיא עושה שלוש פעמים בשבוע בכיור ביתה, שכן היא אינה מסוגלת להיכנס לאמבטיה.
החדר של אטווה אדר
החדר של אטווה אדר צילום: טל טננבוים


יש גם ריגוש שהיא מצפה לו כבר 16 שבועות: אדר מתגעגעת לאור השמש, ולא לזה הנשקף דרך התריסים המלוכלכים בדירתה. ממש להרגיש את השמש על גופה. אבל אדר, בת 61, לא יצאה מדירתה כבר ארבעה חודשים בעקבות החמרה במצבה הרפואי הרעוע מאז עברה אירוע מוחי, ואור השמש נראה עדיין כחלום רחוק. חשיפתה בכתבה זו באה כדי לבקש עזרה.

עצוב לראות אישה חזקה כמו אטווה נשברת מידי כמה דקות בבכי קורע לב. החיים שלפני אותו יום ארור ב-2008 בו "כבו האורות", כפי שהיא מתארת את האירוע המוחי שעברה, היו לא רעים בכלל. עבודה כמחנכת בחינוך המיוחד, השכלה בתחום הפסיכולוגיה, שני ילדים מצליחים, ומצב כלכלי סביר בהחלט.

אבל בתוך ימים ספורים חרב עליה עולמה. בעלה נפטר באופן מפתיע, ובחלוף מספר ימים קיבלה אירוע מוחי. "הייתי בהפסקה במהלך יום העבודה, כשפתאום הרגשתי שנעצמו לי העיניים. התעוררתי באמבולנס. סיפרו לי שעברתי אירוע מוחי קל, ובחלוף מספר ימים כבר חזרתי לעבודה".

אבל מאז, באיטיות אך בקביעות, התדרדר מצבה עד שנאלצה לעזוב את עבודתה. כיום, היא בקושי מסוגלת לזוז יותר מכמה מטרים, מתקשה בפעולות כמו ישיבה או התכופפות, ואף אינה מסוגלת להיכנס לאמבטיה בביתה ללא עזרה.

"לא האמנתי שאי פעם אגיע למצב הזה"

לדבריה, היא זכאית לקצבת שאירים בסך 2,065 שקל בחודש, ולמטפלת במשך ארבע שעות שבועיות, בעלות של 85 שקל לביקור. מנגד היא חייבת למנהל מקרקעי ישראל כ-8,000 שקל ואינה מסוגלת להחזיר את החוב.

מילדיה אינה מקבלת סיוע משמעותי. "הבן מנכ"ל גדול, בחור מאוד אינטליגנטי", היא אומרת, "לצערי הקשר אתו כמעט לא קיים". גם עם הבת המצב לא הרבה יותר טוב. אמנם היא מגיעה לסעוד את אימה אחת למספר שבועות, אך זוהי טיפה בים לעומת הצורך שלה במטפלת צמודה, שתסייע לה לרדת את עשרות המדרגות מטה, לרחוץ אותה מבלי שתיפול ותמעד ותנקה את ביתה,

אשר נראה כאילו לא נוקה במשך חודשים.

"לא האמנתי שאי פעם אגיע למצב הזה", היא אומרת. "לפעמים אני צריכה להיזכר שאני בן אדם חי. אני רוצה להמשיך לחיות. כבר שכחתי איך מתקלחים כמו בן אדם נורמאלי. אני מסתובבת בבית ומרגישה טינופת".

נעמי אחימור, מנהלת שירותי הרווחה בראשון לציון, מסרה בתגובה: "מדובר באישה מסכנה שגורלה לא שפר עליה. העובדת הסוציאלית מנסה לעזור לה ככל יכולתה, גם בנושאים שאינם בתחום אחריות שירותי הרווחה. לצערנו, הגברת אדר מפנה את צערה לכתובת הלא נכונה. העובדת מטפלת בה במסירות רבה".

מה לגבי מצב הדירה שלה?
"לאור מצבה התפקודי, מסופקות לה ארבע שעות שבועיות של עזרה ביתית. בשל מצב הדירה הנוכחי, העירייה נערכת לביצוע ניקיון יסודי בביתה בעלות של 7,000 שקל לפנים משורת הדין ובמימון חריג. העירייה פועלת ותמשיך לפעול כמיטב יכולתה בכדי לקדם מתן פתרונות לגברת".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/shfela/ -->