"כמו במשטרים אפלים": ליל בלהות בחסות המשטרה
זוג מקרית אתא מצא את עצמו, ערב אחד, בתוך סיוט: שוטרים נכנסו לביתם, בלי צו חיפוש, הכו לטענתם את הבעל הנכה ואת אשתו ההרה, גררו אותם מוכים למעצר, ושחררו אותם מייד כשהתברר שלא הייתה כל סיבה למעצרם ולחיפוש בביתם. וכל העת צפו בהתרחשויות שלושת ילדיהם הפעוטים. מח"ש פתחה בחקירה
לשניים גם לא הועילה העובדה שרפי הוא בעל 100 אחוזי נכות וחנה נמצאת בשמירת הריון. נראה שגם הימצאותם בדירה של שלושת ילדיהם המבוהלים עד אימה, כולם קטנים מגיל ארבע, לא מנעה מהשוטרים להשתולל, עד כדי כך שבנם הקטן נפצע במהלך הארוע.
בסופו של דבר הם שוחררו והמשטרה הודתה כי לא מצאה דבר. הבעיה: השניים לא מבינים מה בכלל חיפשו אצלם בבית, הם ללא עבר פלילי ועתה הם נאלצים להתמודד עם הלם, פציעות וטראומה קשה שלהם ושל שלושת ילדיהם. עתה הם פנו למח"ש ובכוונתם אף להגיש תביעה נגד השוטרים.
רפי וחנה חיים מקצבה של ביטוח לאומי ומסיוע שהם מקבלים ממחלקת הרווחה בעירייה. הם בדיוק מה שמכנים - משפחה קשת יום. אבל גם הם, שרגילים שלא ממש סופרים אותם, לא תיארו לעצמם שיזכו ליחס כזה ממשטרת ישראל.
הסיוט החל בערב שגרתי לפני כשבועיים, בסביבות השעה שמונה בערב. רפי וחני היו עסוקים בהשכבת הילדים במיטותיהם. הכל התנהל על מי מנוחות, עד שלתוך הסיטואציה הזו מגיע שוטר, כפי שמשחזר רפי: "הגעתי הביתה כדי לעזור עם הילדים. ישבו כאן למטה ברחבה שני אנשים ודיברו, לא יודע מה הם עשו. באיזשהו שלב שמעתי בלגן בחוץ, אבל הייתי עסוק וזה גם לא עניין אותי, לא רציתי להתערב בעניינים שלא קשורים אלי. פתאום הגיע אלי שוטר, יצאתי אליו, הוא שאל אותי אם מישהו נכנס אלי הביתה ואם מישהו היה אצלי.
"אמרתי לו שלא היה אצלי אף אחד וגם הזמנתי אותו להיכנס אם הוא רוצה, ולעשות אצלי חיפוש. הוא אמר שהוא לא רוצה לחפש, כי הוא כבר מצא למטה חשיש ושני באנגים. אמרתי לו: 'יופי, אני הייתי פה עם הילדים, מי שהיה שם למטה תיקח אותו ותתעסק איתו'. הוא ענה לי: 'לא, אני רוצה אותך'. אשתי ניגשה אליו ואמרה לו: 'תעשה טובה, עזוב אותו, אני בשמירת הריון ואני צריכה את בעלי, אין לך מה לעשות איתו ועל גופתי הוא ילך איתך'".
חנה, שממעטת לדבר, ועדיין נראית המומה למדי מכל ההתרחשויות, מוסיפה: "אני בשבוע ה- 14 להריוני. אולי אני לא נראית, אבל ישר אמרתי לשוטר שאני בהריון וגם בעלי אמר, אבל ממש לא היה אכפת
מאותו רגע המצב החל להסלים משניה לשניה. למקום הגיעה קבוצה יותר גדולה של שוטרים, וכפי שרפי מספר העניינים החלו להתגלגל במורד מסוכן: "נכנסו לפה איזה שלושה צוותים, הם היו פה כנראה בסביבה. אולי קיבלו איזה מידע מודיעיני שיש פה איזו משפחת פשע או משהו כזה, ומצאו אותנו אז נפלו עלינו. ראיתי שהם עצבניים מהתחלה. הקצין שהיה פה לא דיבר יפה וישר התקיף אותנו. הוא נתן הנחיות לשוטרים איך לתפוס אותי ואת אשתי.
"לא עזר שהסברנו שהיא בהריון ובשמירה. הוא אמר לשוטר אחד: 'תפוס אותה מפה והשני מהצוואר'. כל זה בגלל שהשלט של הטלוויזיה היה לה ביד. מה היא יכלה לעשות עם שלט לעשרה שוטרים במצבה? כמה מהשוטרים תפסו אותה והפילו אותה עלל הרצפה, השאר התחילו להרביץ לי, כשהקצין הזה מעודד אותם אומר להם: 'תתנו לו בעיטות!'. הוא ממש דרבן אותם".
בני הזוג מספרים שאחד השוטרים חבט בחנה ההרה, ואז רפי תפס את ידו וביקש שלא יכה את אשתו. מאותו רגע, הוזעקו עוד שוטרים למקום והמצב המשיך להדרדר. "הקצין אמר ששנינו באים איתו עכשיו לתחנה. אמרתי לו שאין סיכוי ואין סיבה. אני לא יכול ולא מוכן לעזוב את הילדים. אין לנו עזרה ואין משפחה. למזלי יש לי פה איזה שכן דתי שעושה מצווה ועוזר לנו, אבל חוץ מזה כלום".
בקושי רב חנה נכנסת לפרטי ההשתלשלות, וממשיכה לתאר את שעבר עליה: "לבשתי עלי רק משהו קליל של בית, הם תפסו אותי בשתי הידיים. באיזשהו שלב כל החלק העליון נחשף, אבל להם ממש לא היה אכפת. והילדים כולם היו פה, נוכחים בכל התקרית המחרידה הזאת. אני על ספה אחת, בעלי בשנייה והילדים באמצע בוכים ולא מבינים מה קורה. הגדול כנראה הפריע לשוטרים, אז הם זרקו אותו וגם הוא נפצע. אחר כך בחקירה הם אמרו שאני עוד הרבצתי להם עם השלט, ושנתתי לשוטר מכה בבטן ובעיטה. כל זה לא נכון ולא היה".
"הם תפשו את היד שיש לי בה נכות, עיקמו לי אותה מאחורי הגב והרימו עד לראש. אני עברתי תאונה לפני כמה שנים וזו יד שלא מתפקדת. ממש חיברו לי אותה מחדש בגיד אחד, אני סובל בגלל זה מכאבים קשים מאד. ביקשתי מהשוטר לשחרר לי את היד הזו, אבל זה גרם לו רק לתפוס אותי יותר חזק. ככה נסעתי עד התחנה. עם הפרצוף דבוק לשמשה.
"לא התנגדתי להם, אבל בקטע עם היד פשוט השתוללתי מכאבים אז הוא אומר לי שהתנגדתי למעצר. אני רוצה לראות אותו עומד בכאב הזה. הרגשתי כמו אחרי התאונה, כמו הכאב הראשוני. אפשר לראות את הסימנים. עכשיו גם הכתף התחילה לכאוב בגללם".
מה קרה בינתיים עם הילדים?
"תוך כדי המכות נפל המאוורר שעומד פה בפינה על אחד השוטרים וגם על הילד. אבל השוטר דאג רק לעצמו. לא יודע ממש מה הם עשו עם הילד, אבל הוא כולו נשרט וחטף שתי מכות בראש. לא התחשבו, לא במצב של אשתי ולא בילדים הקטנים. נתקלתי בדברים קשים בחיים שלי. הסתבכתי כמה פעמים לפני שהיו לי הילדים. אבל בחיים לא נתקלתי בהתנהגות כזו".
מה מצב הילדים עכשיו?
חנה: "הם כבר כמה ימים לא ישנים, במיוחד הגדול שנפצע. האמצעי, שכבר כמעט נגמל לגמרי מהטיטול, חזר להרטיב כאילו כלום. אני פוחדת שיעשו לו בעיות במעון עכשיו. הם לא ישנים, הם לא רגועים. אני מרגישה כל כך רע עם המקרה. אני בחיים שלי לא הייתי בתחנת משטרה ותלונה אחת לא הייתה עלי בכל חיי. גם עלי זה משפיע, זה מפחיד.
ורפי ממשיך: "לבן הגדול, שנפצע, יש בעיית התפתחות, יש לו בעיות בהליכה ובדיבור. הוא בן ארבע ועדיין עם טיטול ועכשיו כל הסיפור הזה. אני מקווה שזה לא עשה לו נזק יותר גדול. הילד הקטן ישן עם אשתי והגדולים איתי. הם כבר כמה ימים ישנים עלי ממש ולא רוצים לעזוב אותי. אולי בגלל שלקחו אותי ככה בכזו פראות והפרידו אותנו. אז למרות שכואב לי בכל הגוף, אני נותן להם להיאחז בי".
המשפחה יצאה מהמפגש מוכה וחבולה, פיזית ונפשית. ומבחינת המשטרה לא קרה כלום. אף אחד לא נעצר, שום תלונה לא הוגשה. אף תיק לא נפתח והזוג שוחרר מתחנת המשטרה לביתו באמונה שכל האירוע ייעלם כלא היה.
"למרות שקשה לי ואני לא יכול לעבוד, אני פה בשביל הילדים שלי ורוצה לעשות הכל בשבילם. עוזרים לי המון מהרווחה, כי הם יודעים שאנחנו רוצים כולנו להישאר ביחד, וזאת מכה קשה בשבילנו. הייתי בתקופות קשות והיה לי משבר מאד קשה גם אחרי התאונה עם היד. אבל אני לא מחפש צרות ומתרחק מהכל, לא מכיר אף אחד מאז שאני אבא. בגלל ההיסטוריה שלי הכי קל ליפול עלי. תנו לבן אדם מנוחה. גם ככה קשה".
הזוג מתכוון להילחם בשוטרים שלטענתם הפעילו כלפיהם אלימות ללא סיבה. לשם כך הם שכרו את שרותיו של עו"ד שמעון ציון.
"מדובר במשפחה קשת יום, בלשון המעטה, המונה בעל עם מאה אחוזי נכות, אישה בשמירת הריון ועוד שלושה ילדים קטנים שהגדול מבניהם בן 4", מסביר עו"ד ציון. "עצם העובדה שלא נטען על ידי השוטרים כי הותקפו, ולכן תקפו, מדברת בעד עצמה. לא הייתה כל התנגדות מצד הבעל ורעייתו לביצוע חיפוש בתוך הדירה (שלאחריו לא נמצא דבר בדירה). אינני מסוגל להעלות על הדעת סיבה אחרת להתנהגות השוטרים פרט אולי להוצאת תסכול מצדם על כך שלא עלה בידם לקשור את הסמים שנתפשו בחוץ ולשייכם לבעל".
"לצערי, הם אולי סברו שמכיוון שמדובר במשפחה קשת יום, הם יצליחו לצאת 'נקיים' ממעשיהם הנפשעים במקרה המתועב הזה. כולי סלידה וצער כאשר עיניי רואות בריונות, וולגריות, זלזול וניצול החלשים - בצורה מחפירה השייכת למשטרים אפלים ומדינות עולם שלישי. רבותיי, מדובר במשטרת ישראל!!! בימים אלו אנו פועלים לזירוז החקירה במח"ש ובמקביל מכינים תביעה אזרחית שבסיומה התקווה היא כי הפיצוי שתקבל המשפחה ימתיק עד כמה שניתן את הסבל הנוראי והטראומה שנאלצו לעבור בני המשפחה".
תגובת המשטרה: "המשטרה פעלה באופן מתוכנן ותמשיך לפעול באופן יזום בכל מקום בו קיים מידע או חשד לכאורה לביצוע או קיום עבירה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם